מיקרוסופט הפסידה בקרב על XML
מיקרוסופט הפסידה בקרב על הפטנט של חברת i4i הקשור לפורמט XML הידוע ותאלץ לשלם 290 מיליון דולרים פיצוי לחברה הקנדית.
מקור: יח"צ, צילום מסך, עיבוד תמונה
מיקרוסופט הפסידה בקרב ארוך השנים שלה מול חברת i4i הקנדית לעניין פטנט של i4i הרשום בארצות הברית ומכסה, בין היתר, את פורמט ה-XML. ההחלטה מגיעה מבית-המשפט העליון האמריקני (Supreme Court) שדן בסוגיה בהרכב של שמונה שופטים. השופטים פסקו כי מיקרוסופט לא הקימה את נטל הראייה המוטל עליה, ומשכך נפלה הגנתה. מיקרוסופט נדרשת כעת לשלם כ-290 מיליון דולרים, אותם היא מנסה להימנע מלשלם כבר כמה שנים טובות. סכום זה כולל כ-200 מיליון דולרים בגין גרימת נזקים ועוד כ-90 מיליון דולרים בגין הוצאות, ריבית, וכיוב’.
5,787,449
זהו מספר הפטנט נשוא המחלוקת. את הפטנט רשמה חברת i4i מטורונטו ביולי 1998. הפטנט מתייחס ל’מערכת ושיטה למניפולציה על מבנה ותוכן מסמך’. ההסבר שבפטנט ארוך במיוחד, אבל את היישום של הפטנט הזה אתם מכירים, והוא התאמות לפורמט ה-XML. היישום של הפורמט מוכר גם באמצעות יצירת גרסאות מותאמות של XML, כגון היכולת של וורד לשמור קבצים כמסמכי XML, או כמסמכים משולבים XML, הידועים בפורמט ה-DOCX.
דרך אגב, זוהי איננה הדוגמא היחידה לפורמט קנייני. גם פורמט ה-mp3 הפופולרי כפורמט אודיו מושפע מבעלות של חברות מסחריות על מספר פטנטנים המתייחסים לטכנולוגיה המרכיבה אותו (הן את היכולת לנגן ולקרוא קבצים והן את היכולת להקליט או להמיר קבצים לתוך הפורמט), וכך יוצא שכל יצרני נגני המוסיקה שרוצים שהנגן שלהם יוכל לנגן קבצי mp3 צריכים לשלם לאותם גורמים סכומי כסף בגין רישיונות.
השתלשלות הדיונים
צילום: יח"צ
ראשיתה של ההתדיינות המשפטית בין הצדדים החלה בעקבות סירובה של מיקרוסופט לשלם לחברת i4i תשלומים בגין רישיון לפטנט שאותו הם מפרים. בעקבות ההפרה ואי-ההסכמה לעניין התשלומים, תבעה i4i את מיקרוסופט על הפרת פטנט. מיקרוסופט מצידה, החליטה ללכת על כל הקופה, ובקו ההגנה שלה טענה כי לא היה צריך לתת את הפטנט הזה מלכתחילה. טענה זו נועדה לגרום לבית-המשפט לבחון ראיות אשר יוכיחו לו כי יש לערוך בדיקה מחודשת לפטנט, ובאותה בדיקה יתגלו ראיות כי לא היה צריך לתת ל-i4i את הפטנט הזה. אם היה בית-המשפט מקבל את הטענה הזו, הוא היה יכול לבטל את הפטנט של i4i לחלוטין, דבר שהיה גורם נזק רב לחברה. בהקשר זה יש לציין כי מדובר במהלך טקטי מצידה של מיקרוסופט, אשר כנראה רצתה את שדה הפעולה של כל מה שקשור ל-XML נקי מהפטנט של i4i, וחופשי לפעולותיה.
מיקרוסופט הפסידה את הערעור הראשון שלה בשנת 2009. במסגרת הערעור השני, בית-המשפט נימק בהרחבה רבה יותר את פסיקתו, והסביר כי הסיבה להרשעתה של מיקרוסופט נוגעת לעבודה כי לפי מסמכים שהוגשו לבית-המשפט נראה שמיקרוסופט ידעה על הפטנט של i4i לפני ששילבה את פורמט ה-XML בתוך מוצרי האופיס שלה.
תזכורת קצרה – בעקבות ההפסד הראשון של מיקרוסופט, i4i ביקשה וקיבלה צו אשר מנע במשך תקופת מה ממיקרוסופט מלמכור את מעבד התמלילים Word שלה, ונאסר עליה למכור אותו כחלק מאופיס או בנפרד, עד אשר יוסרו הרכיבים שבו, המפירים את הפטנט של i4i. בין יתר הרכיבים הבעייתיים שמיקרוסופט כללה בתוך גרסאות הוורד שהיו זמינות באותה תקופה היא היכולת של כל אחד עם עותק של וורד לשמור את המסמך כמסמך XML, דבר המפר את הפטנט של i4i.
גם בערעור השני הפסידה מיקרוסופט, בתחילת 2010. בעקבות ההפסד, פנתה מיקרוסופט אל בית-המשפט העליון (Supreme Court). שם, קיוותה מיקרוסופט כי בית-המשפט יפסוק כי נטל הראייה הנדרש ממנה נמוך ממה שהיה נהוג עד כה, וכי מעתה יש להוריד את הרף הזה לרף נמוך יותר. אם היתה מתקבלת טענתה, היה בזה כדי לאפשר למיקרוסופט לערער על הפטנט של i4i, אך גם ליצור תקדים וסטנדרט חדש מבחינה ראייתית על מקרים דומים בעתיד. טענותיה של מיקרוסופט בערעור נשמעו, אך בית-המשפט העליון דחה את הערעור.
פסיקה משמעותית
להחלטה של בית-המשפט העליון משמעות רבה על עולם הטכנולוגיה. לאור חשיבות זו, חברות רבות החליטו בצורה אקטיבית לנקוב בצד שבו הם תומכים. כך אנו יודעים שלצידה של מיקרוסופט בהקשר של התביעה הזו התייצבו חברות זינגה, לינקד-אין, טיים וורנר, אפל, סיסקו ,גוגל (!) ואחרות. מנגד, לצידה של i4i התייצבו חברות חשובות נוספות, כגון GE, פרוקטר & גאמבל, 3M ואחרות.
מבחינה משפטית, בית-המשפט נאלץ להכריע כאן האם להוריד את הרף הנדרש כדי להוכיח כי לא היה טעם להעניק פטנט מלכתחילה ל-i4i, או להשאיר את הרף הנדרש כדרישה לראיות שהם “clear and convincing”. הכרעה זו של בית-המשפט העליון בארצות הברית משפיעה על כל הערכאות המשפטיות הנמצאות מתחת לבית-המשפט העליון, ויש בה כדי להנחות אותם כיצד לנהוג במקרים דומים. על כן, מצאו כל החברות הללו את הצורך לפנות לבית-המשפט ולציין באיזו גישה הם תומכים. הנימוק העיקרי של מיקרוסופט להוריד את הרף הנדרש היה שהדבר יאפשר יצירתם של פטנטים חזקים בלבד, אשר מסוגלים לעמוד בפני תביעות שכאלה, ורק החזקים ישרדו. טענה זו, כאמור, נדחתה, והרף נשאר כפי שהיה עד כה, מאז 1952.
מי שמעוניין לקרוא את פסק-הדין המלא של בית-המשפט העליון בארצות הברית, אשר ניתן אמש, יוכל להוריד ולקרוא את הפסיקה מכאן (קישור PDF).
נדב דופמן-גור
עו"ד העוסק בתחומי דיני הטכנולוגיה, דיני פרטיות וקניין רוחני. מרצה ומנטור לסטארטאפים, ובעל ניסיון רב-שנים בפיתוח ווב (http://about.me/nadavdg).
הגב
12 תגובות על "מיקרוסופט הפסידה בקרב על XML"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
במילים אחרות: עוד פעם מיקרוסופט הוכיחו שפטנטים על תוכנה זה דבר רע. הפעם בזכות הנפילה שלה.
אולי עכשיו מיקרוסופט תאמץ את פורמט אואזיס במקום docx (מותר לפנטז).
ואם כבר הוזכר בכתבה הפורמט של mp3, אז תמיד אפשר להשתמש ב vorbis במקום, שם לפחות אין פטנטים ובעיות, והוא באמת טוב יותר מ mp3.
תמיד יש את הטמטום בלהשתמש בפטנט או בסימן מסחר, ומיקרוסופט יודעים בכך… הם גם טבעו את אפל בשימוש במילה app store כסימן מסחר אך אפל הגיבו על ווינדוס וכנראה בוטלה התביעה כי לא שמעו עידכונים מאז… אז מיקרוסופט יודעים בכך ולא נראה לי שהם הולכים לשנות את זה…
תבעו**
מעצבן שאי אפשר לערוך תגובה פה… אם עשית שגיאה זה לתמיד, אבל לא נורא, תיקנתי^^
מיקרוסופט הודיעה כבר ב-2010 שהרכיבים שנוגעים לתביעה של i4i הוסרו מוורד ומפורמט הקובץ של אופיס 2010, כך שלא נראה לי שיש סיכוי שהם ישנו את הפורמט.
בקשר לתביעה של מיקרוסופט על AppStore – מה זאת אומרת “אפל הגיבה על ווינדוס”? אפל תבעה את מיקורוסופט על שם שלא רשום ברשותה? הרי מיקרוסופט איבדה את הרישום של השם Windows כבר ב-2003 כשתבעה את Lindows.
כנגד התביעה של מיקרוסופט נגד אפל התשתמשו ב”windows” ובאופיס שהם סימני מסחר שהיו או עדיין בבעלות מיקרוסופט. לכן כנראה שביטלו את התביעה או משהו כי לא היה עידכונים בנושא….
העלויות אכן לא קטנות (אגב, זה מעשיר בעיקר את הרשויות).
אולם, נראה שכדי לעודד חדשנות הפטנט בעולמינו, מערכת הפטנטים עושה את העבודה יותר טוב מ-“ג’ונגל” בו תוכל “לפתח מוצרים טובים בלי לחשוש מתביעות עתידיות” אבל כשענק יעתיק את הפיתוח שלך, כמו במקרה של i4i, בלי הפטנט, אתה עלול להשאר חסר הגנה.
נכון שחברה גדולה תמיד יהיו משאבים כספיים יותר חזקים ממך, אך לפחות תהיה לה סיבה להתפשר, או פשוט לקנות את הפטנט ממך, אפילו אם זה במחיר נוח מבחינתה.
תודה על דיון מרענן בסוגייה סבוכה.
לעניין הפטנטים, והקניין הרוחני בכלל: תנוח דעתו של הממציא הבודד. כל עוד אין הוא מתעניין בכסף (וכל עוד אין הוא גורם נזק לאחרים) – איש כנראה לא יטרח לתבוע אותו.
דיני הקניין נכנסים לפעולה כאשר נוצר פוטנציאל עסקי וישנו כסף (לפעמים הרבה) על השולחן.
ישנן דרכים לבסס זכות מוסרית על טכנולוגיה ללא תשלום, ולהבטיח שימוש חופשי בה. (למשל, פרסום מאמר באתר פומבי כלשהו)
מצד שני, לא תינתן הגבלה על צדדים שלישיים לעשות שימוש באותה טכנולוגיה..