זמן לעלות על הרכבת: בדקנו את Metro: Exodus שמוכן לרדת רק בתחנת המיינסטרים

כמעט 6 שנים לקחו ל-4A לשחרר את הכותר השלישי בסדרת מטרו שהפעם הולך על כל הקופה בדרכו להיות חבוק בזרועות המיינסטרים ולא רק מוצלח בקרב קהל המעריצים. האם זה הצליח להם, ומה החידוש המשמעותי בהפוך על הפוך שהמשחק הצליח להשיג?

מקור: MetroExodus

מיינסטרים זו הגדרה בעייתית, וכמעט אף אחד לא יכול להגיד בוודאות מה יעבוד ומה פחות. הנה, תראו את 2025. תמיד אפשר לשער, לחדש או להשוות אבל בסופו של דבר הקהל הוא זה שמצביע. בכותר השלישי לסדרת המתח-אימה-יריות המיוחדת Metro, אפשר בהחלט לראות שהמפתחים הסיקו את המסקנות הנדרשות ועשו כל שביכולתם כדי להדביק את הפער שנפתח בששת השנים האחרונות בעולם הגיימינג. הם סללו את הדרך בה רצו לשלב מפות עולם פתוח ביחד עם העולם האפל והאהוב של מטרו, כדי להגיע ללב ליבו של המיינסטרים ולהפוך למשחק שייחשב לקלאסיקה, או לפחות יזכה לקצת יותר הכרה והערכה מבעבר.

מטרו אקסודוס הוא עדיין בעיקר משחק אפל, ולא רק בגלל שיש בו זומבים או יצורים מעוותים (או הנוף של מוסקבה ההרוסה), אלא כי הוא באמת פשוט חשוך. וקודר. וקלסטרופובי. נכון, אלו עדיין מילות תואר שלגמרי מתאימות למשחק פוסט-אפוקליפטי, אבל קחו בחשבון שהאווירה הזאת יכולה להיות טיפה מרתיעה בהסתכלות ראשונית, בעיקר אם לא שיחקתם בכותרים הקודמים בסדרה. גם הדמויות שהמשחק מציג לא תורמות להקללת האווירה ומעבירות תחושה שהיא בעיקר מנוכרת ולא תמיד ברורה.

קשה להתחבר לארטיום, הדמות הראשית שאותה אתם משחקים. למרות שהמשחק הוא First-person, זאת הפעם הראשונה מזה הרבה זמן ששיחקתי במשחק בו הדמות שלי פשוט… לא אומרת כלום. ארטיום נבחר לכל משימה על ידי הסובבים אותו, בהחלט אהוד ואהוב על ידם אך לא מוציא מילה ומעביר לשחקן תחושה של רובוט… קודר. גם ההנפשה של הדמויות האחרות מקרטעת ולא מעט פעמים יש תחושה שהמשחק ממש טוען את התגובה הבאה של הדמות שגם ככה לא מקבלת פידבק מארטיום, מה שמזכיר לפעמים טעינות ארוכות של משחקים ישנים. האבסורד הזה מורגש אף יותר כשדווקא בגזרת הגרפיקה מוצגות יכולות מרשימות שיכלו בהחלט לעשות את העבודה אם הייתה להן את כל החבילה. דווקא הדמויות המוצלחות ביותר הן המפלצות המעוותות שהמשחק מציג לאורך הדרך שבאמת יוצרות תחושה של אימה (וקצת בחילה), ומעוצבות בצורה ייחודית וכזו שלא רואים בכל משחק או סרט אימה. וזה נאמר על ידי חובב מושבע של הז’אנר.

מטרו, ווי האב אה פרובלם

יש סיבה מוצדקת לעובדה שהסדרה הזאת עדיין לא נמצאת במיינסטרים, ועדיין לא יוצרת את הבאזז המטורף שהיא מתיימרת לייצר. כמו יוצרי הסדרה שנראה כי לגמרי הזיעו ממאמץ לנסות ולהבין מה הסיבה לכך, גם לנו קשה להצביע על סיבה אחת חותכת לכך; אולי זה טמון בעובדה שאין באמת סיפור עלילתי עוטף או נבל אחד מסויים המניע את העלילה ודווקא רגעי השיא של הסיפור נמצאים באמצע הקמפיין הארוך של המשחק הזה (20 שעות); אולי כי אין לו באמת ז’אנר והוא מפלרטט עם ז’אנר האימה, האקשן והזומבים בבת אחת, אבל לא באמת מתפקס על מה הוא רוצה להיות; אולי זה כי הרבה שחקנים פשוט מרימים ידיים אחרי כמה שעות בודדות ולא מגיעים לנקודות השיא הבאמת מעניינות; ואולי זה פשוט כי הוא משחק נישתי ומצוין שפשוט לא כולם ייחשפו אליו ומי שכן יעריך אותו לתמיד.

מקור: MetroExodus

בכל הנוגע למיקום הכותר הזה בסדרה – אין ספק שזהו הכותר הטוב ביותר שיצא מבית 4A שהקשיבו לבקשות המעריצים וסוף סוף הצליחו לממש את הפוטנציאל שהיה טמון בסדרה הזאת כאשר כל מפה אליה תגיעו טומנת בתוכה גם אתגרים וגם הרבה סכנות. אחד הדברים המפתיעים ביותר שנתקלנו בהם אלו רמות הלחץ שהוא גרם לנו להרגיש כשהעמיס עלינו באיומים מסוגים רבים באותה הזירה ובו זמנית, מה שמעלה משמעותית את רמת האדרנלין בעיקר לעומת המשחקים הקודמים בסדרה.

המשחק בנוי ממספר פרקים עיקריים המציגים מפות עולם פתוח בהן תנווטו למשימות הקמפיין ולמשימות צד. בלי ספויילרים, ככל שתתקדמו יותר במשחק כך רמת הלחץ תעלה ובעיקר רמת העומס בכל הקשור להבהלות, היתקלויות ולא מעט הפתעות הנובעות מהעובדה שאתם שורדים בזירה מאיימת ומפחידה.

כאמור, מטרו בחרו שלא לשלב נבל עיקרי במשחק מה שהופך את המשחק להישרדותי בלבד אבל כזה שיודע לייצר אדרנלין ומציג זירות מאתגרות למדי, ובטח שטובות יותר ממשחקים קודמים בסדרה. בעצם, בלי נבל עיקרי, מה שיניע אתכם להתקדמות היא דווקא רמת החיבור שלכם לדמויות האחרות המדברות איתכם ועל עצמן ככל שתתקדמו. שוב, זה קצת קשה כשאין כאן באמת דיאלוגים, אך בהחלט עובד בשלבים המתקדמים יותר של המשחק ועל כך נרחיב בהמשך.

מקור: MetroExodus

משחקיות

הפעם, יצאו יוצרי המשחק מהקופסה – או במילים אחרות יצאו מהרכבת, וכמו שכבר אמרנו, תמצאו את עצמכם משחקים במספר זירות עולם פתוח ארוכות שהדרך היחידה שלכן לשרוד אותן היא בעזרת הנשקים שלכם. המכניקה וכל מה שקשור בבניית ושדרוג נשקים עברו שיפצור משמעותי ומציגים לשחקן אפשרויות מרשימות למדי המוסיפות נפח למשחק ולעלילה, ויגרמו לכם לא פעם לעצור ולחשוב מה השיפור הבא שאתם צריכים לארסנל שלכם כדי להמשיך ולשרוד. בכל מקרה, המשחק ידאג שיהיה לכם מספיק אספקה כדי להיחלץ מהסיטואציה, מה שישים את היכולות שלכם כגיימרים לפני היכולות שלכם כמתכנני סיטואציות לטווח ארוך, אם כי יש כאלה שיאמרו שאין כבר הבדל בין שני הדברים בשנת 2019.

יחד עם זאת, הניווט במשחק מעט בעייתי והרבה פעמים גורם לך להסתכל יותר מכמה פעמים על אותו יעד במפה כדי להבין איך להגיע אליו. הניסיון ליצור משחק עולם-פתוח במפה כאילו פתוחה אבל לא באמת, נבלע לתוך עצמו כשהמשחק גורם לשחקן קצת להיאבד בשטחים סתומים וחסרי טעם, כאשר גם משימות הצד כאן אינן דומות למשחקים המוכרים מהשנים האחרונות.

מקור: MetroExodus

לסיכום – הסבלנות משתלמת

שלא תטעו – מטרו אקסודוס הוא משחק מעולה – בחלקו היותר מתקדם. עם פתיחה חלשה והתקדמות איטית לפחות בפרק הראשון, ויש שיאמרו גם בפרק השני של המשחק, קשה יהיה לשבות את לב כל המשחקים בו. גם אם ההמתנה הזאת תשתלם בשלב מאוחר יותר במשחק ותגיע לאלמנטים טובים בהרבה יותר שבהחלט קיימים בו.

כשתיכנסו לעלילה ותעכלו אותה תקבלו משחק הרפתקאות מעניין שיצליח לכבוש אתכם ויגרום לכם להתמכר ולרצות להגיע עד סופו. אל תשפטו אותו על ההתחלה הפחות כובשת והיותר אפלה שלו, ותנו לו את הצ’אנס להתחמם ולהציג לכם את עומק הדמויות שלוקחות חלק בעלילה ונפתחות ומספרות על עצמן בשלבים מאוחרים יותר. אם תקשיבו באמת לסיפורים שלהן, תרגישו חלק מהצוות ועד לסוף המשחק תרגישו כמי שיהיו מוכנים להילחם עבורן בכל זירה ובכל קרב. אולי כאן טמון הכוח של מטרו, ודווקא בתהליך איטי בו הדמות שלכם לא באמת מדברת, אתם מרגישים לאט לאט מחוייבים יותר לסובבים אתכם ונכנסים יותר ויותר לעומק העלילה והסיפורים האישיים שעוברים על כל אחת מהדמויות בעולם האפל בו אתם נמצאים. כאן לטעמנו נמצא החידוש המשמעותי ביותר שהסדרה הזאת הציגה, בהפוך על הפוך.

ועדיין, האם מטרו אקסודוס הוא הכותר שיביא את סדרת מטרו למיינסטרים וישים אותה על אותו המדף של קלאסיקות אחרות בז’אנר ובכלל? כנראה שרק הזמן יגיד, ועד ש-Days Gone ישבור שיאי מכירות יש עוד לא מעט זמן להצליח לעשות זאת. אנחנו בכל מקרה, נאחל להם בהצלחה.

המשחק ניתן לסקירה באדיבות עדלי יונייטד וזמין לרכישה אצל המשווקים המורשים

עידו אלרון

הגב

2 תגובות על "זמן לעלות על הרכבת: בדקנו את Metro: Exodus שמוכן לרדת רק בתחנת המיינסטרים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
שם כלשהו
Guest
(קודם כל אציין שעזבתי את המשחק אחרי בערך שעתיים) שיחקתי בכל הסדרה, וקניתי את המשחק הזה ביום שהוא יצא בסטים, ותאמת זאת היתה אכזבה, מבחינת העלילה הם כאילו התחילו מ0 ולא הבנתי איך זה מתקשר לסדרה, מבחינת דיאליגים אם בשאר משחקי הסדרה זה היה מעניין (וברוב המשחקים אני משתיק את המשחק ומפעיל מוזיקה במקום עד שהגעתי למטרו) הפעם זה הרגיש מיותר, בנוגע לדינמיקה של המשחק, אני לא מצליח לתפוס מה בדיוק השתנה אבל זה פשוט הרבה פחות כיף מהקודמים, אחד הנקודות שזה התחיל להרגיד דומה מידי למשחקים סטייל דום האחרון שאתה נזרק בזירה ורק מתרוצץ ומנסה להרוג את היריבים בלי… Read more »
גם משחק וגם יצירת אמנות
Guest
גם משחק וגם יצירת אמנות

קראתי לא מזמן בלוג של cg-artist שמספר איך זה מרגיש להוציא את הנשמה בעבודה על cut-scenes ולדעת שגיימרים פשוט מדלגים עליהם- זה די עצוב – המשפחה שלו כמעט התפרקה כדי שהREFLECTION יצא מושלם ולאף אחד לא באמת אכפת לא מהreflection ולא מהcut-scene

wpDiscuz

תגיות לכתבה: