תנו לנו עוד יום עצוב שכזה: למה מכירתה של מלאנוקס היא דווקא חדשות טובות

במקום לבכות ולקונן על המכירה של מלאנוקס, הגיע הזמן להבין שהאקזיטים מניעים את גלגלי כלכלת החדשנות הישראלית, מביאים לכאן חברות ענק מחו”ל ומבטיחים את קיומו של אקו-סיסטם טכנולוגי חזק ומשגשג. טור דעה

צילום/תמונה: Pixabay

מאת: ד”ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים “לוצאטו את לוצאטו” וחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מכירתה של חברת השבבים הישראלית מלאנוקס לאנבידיה האמריקאית תמורת 6.9 מיליארד דולר, באחד האקזיטים הגדולים של ההייטק הישראלי, עוררה תגובות רבות. ביניהן היו, כצפוי, גם מילות חורבן וקינה. הגדיל לעשות אחד העיתונאים, שקבע כי מכירת מלאנוקס היא יום עצוב להייטק הישראלי.

הנימוקים מוכרים: לישראל אין הרבה חברות גדולות באמת, לאחרונה נמכרו כמה מהחברות הגדולות שבכל זאת ישנן, ומכירתה של מלאנוקס הביאה את הקץ על התקווה שישראל תייצר ענקית נוספת. הטיעונים האלה אינם חדשים, הם חוזרים על עצמם בכל אקזיט, קטן כגדול.

המחזיקים בטיעונים אלה מתנגדים להיבלעות החברות הישראליות על ידי תאגידי הענק. לתפיסתם, החברות צריכות לצמוח בארץ, להקים תעשייה משגשגת ועצמאית. בנוסף, הם גורסים שישראל צריכה להתבגר ולהיגמל ממה שהם מכנים ״התמכרות לאקזיטים״, תוך שהם קוראים להבשלת צ’קפוינט נוספת והסטת המאמץ הלאומי לכיוון הצמחת חברות בוגרות. תודה לאל שהדיבורים על “נוקיה ישראלית” כבר מזמן לא באופנה.

חברות בוגרות, לפי אותם מבקרים, הן יצרניות של תעסוקה, בעלות היקפי מכירות משמעותיים, המבטיחות כי הקניין הרוחני שנוצר כאן לא ייפול ל”ידיים זרות”, וכאלה שתתרומנה הן למשק הישראלי והן למשקיעים בו.

גם אם יש אמת מסויימת בטיעונים האלה, ההתייחסות לאקזיט של מלאנוקס כאל יום עצוב מופרכת ואפילו מגוחכת. האמת היא, שמצבו של ההייטק הישראלי מעולם לא היה טוב יותר. יעידו על כך, למשל, הנתונים על גיוסי שיא של חברות הזנק, שמצביעים יותר מכל על כוח המשיכה של התעשייה הטכנולוגית הישראלית, משום שמדובר בכסף פרטי.

אקו-סיסטם מעורר קינאה

ישראל ממוקמת כיום בחזית הקידמה הטכנולוגית בשורה של תעשיות קריטיות כמו סייבר, AI, IOT, פינטק, בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית ומכשור רפואי, ויש לה נתוני פתיחה טובים בתעשיות המחר כמו מיחשוב קוונטי. מדינות רבות מתקנאות באקו-סיסטם הישראלי המוצלח ומבקשות לחקות אותו, למשל גרמניה, שעושה מאמצים רבים להקים בברלין את המודל הישראלי המנצח. וזו רק דוגמא אחת מני רבות.

למעשה, ההייטק הישראלי, ובכלל זה האקזיטים שכה מרבים להשמיצם, ממלא בשלושת העשורים האחרונים תפקיד מפתח בהפיכתה של ישראל למעצמה טכנולוגית ולבעלת כלכלה משגשגת. אי אפשר להסביר את הקפיצה הענקית שביצעה ישראל בשורה של פרמטרים כלכליים מרכזיים – תל”ג לנפש, תעסוקה, צמיחה, השקעות זרות, יצוא – בלי ההייטק.

המספרים מדברים בעד עצמם: מאז 2005 התל”ג לנפש בישראל שולש וישראל עברה בפרמטר זה מעצמות כלכליות כמו בריטניה, צרפת, ספרד ואיטליה. גם בקרב מדינות הדומות לישראל בשטחן ובאוכלוסייתן ישראל בולטת בהצטיינותה הכלכלית, וחלק גדול מכך ניתן לייחס להיי-טק הישראלי.

הגידול בתל”ג לנפש 2002-2018


דוח בנק ישראל מ-2018 קבע, כי בעוד שמובילי הייצוא הוותיקים, כמו כימיקלים או תרופות, מדשדשים, זינק ייצוא שני ענפי ההייטק המרכזיים של ישראל, תוכנות מחשבים ומחקר ופיתוח מדעי, מ-9 מיליארד דולר ב-2011 ל-19 מיליארד ב-2017 (ללא עסקאות חד-פעמיות כמו אקזיטים). נתון זה מציב את ישראל במקום השביעי בעולם בקטגוריה הזו. ייצוא ענפי טכנולוגיית מידע (ICT) זינק בסדרי גודל ומשקלו מתוך כלל הייצוא של ישראל גדל בין השנים 2011-2016 בעשר נקודות האחוז מ-19% ל-29%. מדובר בתרומה עודפת של 11 מיליארד דולר, שהם כ-3.5 אחוזי צמיחה לתוצר הכולל של המשק.

הגיע הזמן להכיר בכך שהאקזיטים הם חלק בלתי נפרד מה”פורטה” הישראלי בתחום ההייטק. אינני שוללת, כמובן, את הרצון להקים פה תעשייה בוגרת, אבל אסור לשכוח את חשיבותה של תעשיית האקזיטים: היא מזרימה הון רב למשק הישראלי, כאשר חלק מהכספים חוזרים למערכת ומזינים בתורם את הקמת חברות הסטארטאפ הבאות, והיא מושכת חברות ענק שמטפחות כאן מרכזי מחקר ופיתוח משמעותיים.

מגנט למרכזי פיתוח

לא פעם ולא פעמיים חברות רב-לאומיות הקימו מרכזי מחקר ופיתוח על בסיס רכישה כזאת או אחרת. ישראל מתברכת בהימצאותם של למעלה מ-320 מרכזי מחקר ופיתוח, בהם מועסקים עשרות אלפי ישראלים. מרכזי הפיתוח הללו מפוזרים לכל אורכה של הארץ ומובילים אותם מנהלים ישראלים מוכשרים. הם מכניסים למדינה כסף, מקדמים את ישראל מבחינה טכנולוגית ומעניקים רשת ביטחון לעובדים בענף, כאשר הידע הניהולי והטכנולוגי שנצבר בהם זולג לסביבה.

יתר על כן, מרכזי המחקר והפיתוח של החברות הגדולות מהווים ערוץ מרכזי במשק הישראלי להשקעה במחקר ופיתוח בסיסיים, בדגש על כאלה שנעשים בשיתוף האקדמיה, תוך הקמת מערך תומך מחקר של ספקי משנה והעברת ידע אליהם ותוך יצירת חברות הזנק איכותיות.

מעל הכל, אנו חייבים להכיר בכך שמה שקובע בסופו של דבר הוא כוחות השוק והם גם אלה שמכתיבים את התוצאה. השוק מזהה את יתרונה של ישראל כמדינה קטנה, בהצמחת חברות ומכירתן והעובדה שמדובר במגמה מתמשכת לאורך זמן מעידה על הצלחתה. מבנה האקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי הייחודי מוכוון ליצירת ערך ולמכירה. כך למשל, קרנות הון סיכון, המשקיעות בחברות סטארטאפ, נכנסות להשקעות האלה מתוך רצון לממש את ההשקעה, ולכן מדובר במסלול מתכלה, המובנה מראש בתוך המערכת.

מעטות הן החברות הישראליות המסוגלות לעבור את הדרך הקשה שעשתה צ’קפוינט ורובן תימכרנה, בשלב זה או אחר, לחברות גדולות. קשה מאוד לשרוד לאורך זמן בשוק כה דינאמי ואגרסיבי ניהולית, ארגונית, פיננסית ואנושית, והמקרה של מלאנוקס מוכיח את זה.

מנכ״ל ונשיא Mellanox, איל ולדמן. תמונה: דף הפייסבוק של מלאנוקס

בכלל, כשמדברים על חברות גדולות צריך לזכור שמגרשם של הגדולים והענקים הוא לא בהכרח מגרש קל או נוח. מדובר בזירה גלובלית כוחנית שאינה תפורה על מידותיהן הצנועות של חברות ישראליות, שכוחן בחדשנותן אך לא בגודלן או בעוצמתן. כדי להיות חברה גלובלית ציבורית נדרש מערך מיוחד של כישורי ניהול בינלאומי, שככל הנראה אין לנו. לעומת זאת, יתרונה היחסי של ישראל נעוץ ביכולת לייצר מספר גדול של חברות סטארטאפ חדשות, צעירות ורעבות, אשר כל אחת מהן פועלת במקטע טכנולוגי מסויים וממוקדת בו. סך כל התוצאה הוא מגוון רחב ועצום של חדשנות טכנולוגית.

צריך לומר ביושר – לישראל יש יתרון יחסי עצום בהקמת סטארטאפים ויש להעמיקו ולטפחו. לעומת זאת, יכולתה להתמודד עם ענקים הוא פחות מובהק.

לסיכום, יום מכירתה של מלאנוקס לא היה יום עצוב אלא יום שמח. האקזיטים הם תופעה חשובה ואף חיונית למשק הישראלי ולהבטחת החדשנות הטכנולוגית הישראלית. אין זה אומר, כאמור, שאין מקום להצמחת חברות גדולות ובשלות, אך באופן אובייקטיבי היקפן לא יוכל להיות גדול במיוחד. מודל ההייטק הישראלי הוא מודל מצליח מאין כמותו, לרבות תרבות האקזיטים, ויש להמשיך ולטפחו ולא לגנותו.

הכתבה בחסות לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים

"לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים" מקבוצת לוצאטו היא מהפירמות המובילות, המקצועיות והאיכותיות בתחום עריכת הפטנטים בישראל. הפירמה מדורגת בקביעות בצמרת טבלת עורכי הפטנטים בישראל והיא בעלת מוניטין מוכח בתחומה, בארץ ובעולם. לפירמה רשת מסועפת של קשרים עם עמיתים בחו"ל, דבר המאפשר לה פעילות חובקת עולם. הפירמה מספקת קשת רחבה של שירותים בתחומי הקניין הרוחני למגוון רחב של לקוחות מהסקטור הממשלתי, הציבורי והעסקי בישראל - מיזמים בתחילת דרכם, דרך מפעלים קטנים ובינוניים ועד חברות גדולות - וכן לתאגידים רב-לאומיים וחברות בחו"ל, מהגדולות בתחומן. לפרטים נוספים לחצו כאן.

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 תגובות על "תנו לנו עוד יום עצוב שכזה: למה מכירתה של מלאנוקס היא דווקא חדשות טובות"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
איציק
Guest

מאמר מעולה. תודה.

מאכזב
Guest

לא הייתי משתמש במילה “עצוב” אבל מלאנוקס היא בהחלט חברה שהיו ממנה ציפיות להפוך לצק פוינט שנייה- זאת היתה הכוונה של מייסדיה מהתחלה ןזה לא התממש בגלל סיבות שונות ומשונות שממה שהבנתי קשורות לעודף רגולציה ממשלתית ולחץ מאוד לא מתון מצד המשקיעים
זה שמלנוקס שווה המון כסף זה כולם ידעו- ככה שגודל הסכום לא הפתיע או שימח אף אחד חוץ מאת המשקיעים וNVIDIA החברה הקונה

wpDiscuz

תגיות לכתבה: