המשחק החדש של הנוקמים הוא ההגדרה המילונית ל”בינוניות”, וזה בסדר גמור

אחד הכותרים הכי פחות מצופים של השנה עוד עשוי להיות האנדרדוג האולטימטיבי בזכות מערכת קרב ייחודית וכן, גם מיליוני מעריצי מארוול בעולם שיקנו אותו ויהי מה. הנה מה שחשבנו עליו אחרי שסיימנו אותו, אבל בלי ספוילרים

צילום מסך

אי שם בעידן אחר, בשנת 2017, כשקורונה הייתה עוד רק בירה – הגיח לעולם טיזר ראשון למשחק באורך מלא של מארוול, ולא סתם משחק – אלא כזה שמבטיח להביא את הדמויות אולי הכי אהובות של מארוול, הלא הם הנוקמים, לתוך כותר אחד. Crystal Dynamics, לקחה על עצמה אתגר לא פשוט בכלל והבטיחה לייצר משחק מפתיע שבניגוד להצלחות כמו ספיידרמן ומשחקי באטמן, יכלול לא מעט דמויות, ויצליח לשלב את כולן.

שנתיים אחרי, התמונה כבר הייתה אחרת. כשסרטוני גיימפליי החלו להשתחרר לאט לאט, וחשפו בפני העולם מוצר שהיה נראה לא אפוי ולא מוגמר, עם גרפיקה בעייתית ומיושנת שהייתה נראית לגיימרים כמו הצגה ילדותית של הדמויות האהובות – הוא נתפס כמעט באופן מיידי על ידי קהילת הגיימינג ככישלון מוחלט. הבלוגים, התגובות והנאצות לא איחרו להגיע והכתירו את הנוקמים כאכזבת השנה עוד לפני שגיימר אחד שיחק בשלב מסויים בו. ההשקה של הנוקמים איימה להידבק באדישות ולעבור בשקט יחסי שלא משתווה להייפ של הכותרים הגדולים הרבים שיצאו ב-2020.

אבל אז, הגיעה הבטא הרשמית שגרמה ללא מעט גיימרים לתהות – יכול להיות שיש פה דווקא משהו נחמד. הנוקמים של Crystal Dynamics ומארוול ילמד אותנו אולי שיעור על ציפיות, אבל למסקנה הזאת נגיע בסוף הסקירה. בואו נדבר על מה שמעניין אתכם באמת.

הנוקמים הוא בסך הכל המשחק השני הגדול ביקום של מארוול, אבל הוא מגיע אחרי אחד המשחקים הטובים ביותר שיצאו לדור הקונסולות הנוכחי, ספיידרמן של Insomniac, שהציב רף גבוה מאוד ולקח את משחקי הספיידרמן הקלאסיים לרמה שלא נראתה מעולם וזכה לרוב מוחלט של ביקורות חיוביות הן מצד המבקרים והן מצד הקהל. לכן, ההשוואה לספיידרמן היא בלתי נמנעת כאן, לפחות לדעתי, וככל הנראה תבוא בעוכריה של Crystal Dynamics שיצאה לדרך בעודה משוועת לסיפור סינדרלה דומה. הלידה הזאת, כך היא תגלה, תהפוך להיות הרבה הרבה יותר מורכבת ומסובכת.

ובכן, מבלי לעשות יותר מידי ספויילרים על פרטי העלילה המדוייקים, אספר שגם כאן, כמו בספיידרמן, נמשך הקו הברור והיחסית מבורך של בחירה בעלילה מקורית וחדשה, כזו שלא תתכתב עם הסרטים ולאו דווקא בדיוק עם הקומיקסים השונים. האג’נדה הזו של מארוול משרתת כאן את המטרה, שכן כל תהליך הצגת הדמויות נחסך מהשחקנים וכן כל תחושה של שחזור או מיצוי כלל לא נמצאת כאן.

בשונה מספיידרמן, שבסופו של דבר מסתמך על משחקי עבר ומשדרג אותם בעודו מתרחש רק בעיר ניו-יורק ומחקה לחלוטין אלמנטים ממשחקים קודמים – פוטנציאל ההצלחה של הנוקמים היה סיכון גבוה יותר שכן Crystal Dynamics ניגשה למלאכה חסרת תקדים בעודה צריכה לתרגם אנסמבל גיבורים אגדי לכדי משחק אחד בלבד.

צילום מסך

בנוקמים, האג’נדה הזאת לוקחת את הדמויות לקצוות חדשים בעודה מציגה לראשונה כוחות על שעד היום טרם ראינו בסרט ביקום הקולנועי כמו למשל היכולת של האלמנה השחורה להיות בלתי נראית. פרט נוסף שבטוח שמתם לב אליו, הוא הדמות החדשה לגמרי שמקבלת פה תפקיד הראשי – קאמאלה קאן, הידועה יותר בשמה מיס מארוול (לא קפטן מארוול, תודה).

מארוול ו-Crystal Dynamics לקחו כאן הימור משמעותי ושמו בפרונט דמות מוסלמית שאולי תהיה מוכרת לחובבי הקומיקס אבל בהחלט לא מוכרת להמונים, מבלי לנסות להסתיר אותה גם במאמצי השיווק של המשחק (היי Naughty Dog, אני מדבר אליכם) – הימור שככל הנראה ישתלם להם בהחלט.

למרות התסריט הילדותי שלה, שכמעט ולא נוגע ב”שד העדתי” ובאופן כללי די מציג את קאן כמעריצה מתלהבת לכל אורך המשחק, מיס מארוול היא אחת הדמויות המרעננות והמעניינות שראיתי והצגת הרוב המוחלט של קו העלילה דרך הדמות שלה במשחק היא בחירה חכמה בבחינת “שתי ציפורים במכה אחת”:  התסריט מספר את סיפור המקור שלה ובמקביל מתייחס ליחסיה עם הנוקמים. עוד בגזרת הדמויות החדשות, מצטרף אלינו הנבל המוכר מודוק שמקבל כאן אינטרפרטציה ראשונה מחוץ לכותלי הקומיקס, אבל הדמויות החדשות האלו לא יהיו אלו שיצילו את המשחק מהבעיות הקשות שיש בו.

גרפיקה מיושנת ותסריט שטחי הם הצד הרע של המשחק הזה

הגרפיקה של המשחק היא עקב האכילס שלו, והיא גם האשמה העיקרית בתדמית הלא מוצלחת שלו בקרב הקהל. הניראות המצועצעת שמזכירה משחקים ישנים בהרבה, היא בעיניי הגורם העיקרי להתלבטות של גיימרים אם לקנות את המשחק או לא. בשנה שבה ראינו את פאר יצירת הפיתוח של הבעות הפנים ב-The Last of Us 2, הגרפיקה של הנוקמים היא כמעט ההפך הגמור מכך ונראית בעיקר כמו מישהו שאיחר את הרכבת, בהרבה.

חוץ מהניראות המצועצעת והלא מלוטשת הכללית שהמשחק מעביר, ישנם פערים גדולים מאוד בין סצנות וחלקים שונים של המשחק, ולאו דווקא בסדר כרונולוגי עולה או יורד – כאשר קרב מסויים בחדר סגור יכול להיראות מעולה, בעוד דיאלוג בין 2 דמויות במרחב הפתוח של המדבר ביוטה (בו חלק ניכר מהמשחק מתרחש) מציג רקעים לא מלושטים עד כדי טשטוש אמיתי ומפוקסל של הדמויות המשתתפות בסצנה.

באופן כללי, נראה שעיצוב המרחבים הפתוחים קיבל כאן פחות תשומת לב מאשר עיצוב זירות הקרב עצמן שלרוב מתרחשות בחללים סגורים, וגם אם הסיבה לכך היא התמקדות החברה המפתחת במערכת הקרב – העובדה הזו מונעת ותמשיך למנוע מהנוקמים להפוך לקלאסיקה בעולם הגיימינג ותיזכר כאחד המשחקים המכוערים של שנת 2020.

אם לא היו מספיק זרדים במדורה, אציין גם שהביצועים עצמם של המשחק היו דיי בעיתיים ומלאים בבאגים עם לא מעט קריסות שגרמו לי לסגור את המשחק באמצע המשימה. גם אם הבאגים האלו יתוקנו בכמה עדכוני גרסא שכבר שוחררו, אני יכול להעיד שקונסולת ה-PS4 שלי חווה רגעים קשים עם המשחק הזה ולא מצליחה להריץ את הקרבות העמוסים בו באופן חלק, ומצאתי את עצמי חרד לחלוטין מקריסה נוספת של המשחק באמצע משימה שהיה לי קשה מאוד לעבור.

אל הגרפיקה הלא משכנעת של המשחק והביצועים הבעייתים מצטרף גם תסריט לא משכנע ובעיקר צפוי, שלא רק שלא שאינו ניחן בשום תחכום ונופל לבדיחות הענק הירוק הכי צפויות בספר – הוא מציג לא פעם ולא פעמיים את האלמנט הכי ירוד בכתיבה – כאשר הדמויות מספרות לעצמן מה עובר עליהן, לפעמים תוך כדי סרטון במשחק ולא כדי להכווין את השחקן, כמו למשל “אני חייבת להגיע למחשב שלי”, “אני חייב לקחת אחריות על הטכנולוגיה שלי”, ועוד מגוון הגיגים שאומרים את המובן מאליו.

הבעיה העיקרית של התסריט בנוקמים היא שהוא פשוט לא סוחף. הניסיון לייצר סיפור גרנדיוזי ומלא השראה נכשל כאן משמעותית כשהדמויות פשוט לא מצליחות לייצר עניין או אמפתיה כלשהי גם כשדברים דרמטיים ומרגשים קורים במסגרת העלילה, והטקסטים שלהם חלולים ושטחיים מידי בשביל לייצר איזשהן תחושות של חיבור אצל השחקן.

נראה היה שכותבי התסריט הסתמכו יותר מידי על העובדה שהם כותבים דמויות מוכרות ושכחו להוסיף להן עומק וסיפור משמעותי כלשהו במהלך העלילה. הפעם, הבחירה של מארוול לכתוב למשחקים סיפורים חדשים באה בעורכיהם של תסריטאי המשחק שלא כל כך ידעו איך לאכול את המשימה המורכבת של 6 דמויות ראשיות, בטח כאלה שכולנו מכירים – כך שהתוצאה הסופית היא טקסט צפוי שכל מעריץ מארוול ידקלם בעל פה. גם במקרה הזה, נקודות האור היחידות של התסריט הן בתקשורת בין הגיבורים בזמן קרב מורכב בו כולם משתתפים ופשוט חולקים בדיחות פנימיות אחד עם השני, אבל את זה כבר ראינו עשרות פעמים בסרטים השונים.

צילום מסך

הגימפליי המקורי הוא הצד הטוב של המשחק הזה

ובכל זאת, יש משהו אחד שעשוי להציל את הכבוד הרעוע של המשחק הזה – והוא הגימפליי עצמו, שרמת ההשקעה בו עומדת בניגוד מוחלט לכל אלמנט אחר שיש למשחק הזה להציע. מערכת הלחימה של הנוקמים מרגישה עוצמתית וגרנדיוזית, וברגע הראשון שתיגעו בשלט ותיתנו את המכה הראשונה – הגישה הסקפטית שלכם למשחק תתחלף במהירות לחיוך מסופק על הפנים.

כאמור, האפשרות לשחק 6 דמויות שונות בקמפיין היא בבחינת “יש כאן הכל מהכל ולכולם” כש-Crystal Dynamics בסך הכל די מגשימה כאן חלום של מעריצי מארוול רבים ונותנת להם לעוף בחליפה של איירון מן ולשגר ממנה טילים ולייזרים; ליצור הרס מטורף בכל זירה אפשרית בתור הענק הירוק בעודכם קופצים מקיר לקיר; להשליך את המגן של קפטן אמריקה על מספר רב של אוייבים בבת אחת; לשלוח אגרופים למרחק מטרים עם גופה הנמתח של מיס מארוול; ולחשמל את הזירה, תרתי משמע, עם ת’ור.

אני בטוח שהשורה האחרונה גרמה לחלקכם להגיד “אוקיי, נשמע כמו משהו שאני צריך לנסות”. והאמת? זה באמת משהו שאתם צריכים לנסות. מערכת הקרב ההירואית של הנוקמים היא לא רק טובה, אלא גם מקורית ולמרות שהיא לא מציגה קומבינציות מקשים שמעולם לא ראיתם – היא כן שמה דגש על היכולות המוכרות של כל הדמויות האהובות עליכם וממש נראה שהיה חשוב למפתחים להעביר את התחושה.

כל העדכונים מחכים לכם בערוץ הטלגרם של גיקטיים כל העדכונים מחכים לכם בערוץ הטלגרם של גיקטיים להצטרפות לערוץ הטלגרם שלנו לחץ כאן

כמעט כל משימות המשחק הן משימות שלא תעברו אותן לבד, ודמויות נוספות יעזרו לכם לעבור אותן, כאשר בכל משימה תיאלצו לבחור בנפרד איזה דמות תרצו לשחק ולשפר אותה בהדרגה. חלק מהדמויות קשות יותר מהאחרות, כשאני באופן אישי מצאתי את השליטה באיירון מן כקשה מכולן כיוון שאתם צריכים לשלב בה ריחוף, תעופה, מכות ולייזרים או טילים. דווקא הקושי הזה בשליטה באיירון מן, גרם לי להעריך יותר את המשחק ולהרגיש שמישהו פה עבד קשה מאחורי הקלעים כדי שאני ארגיש מאותגר ולא כאילו אני משחק במשחק ילדים עם תסריט צפוי מראש.

המשימות והקרבות כאן יגרמו לכם לעבוד קשה, כאשר רוב הסשנים של הלחימה עמוסים מאוד ולא מעט פעמים אחריהם חוויתי ממש כאבים באצבעות, כאלה שהרגשתי אולי בפעם האחרונה רק ב-Doom האינטנסיבי ואפילו גרמו לי לצורך לקחת הפסקה לכמה דקות. רמת הקושי של הקרבות עולה גם ככל שתתקדמו בקמפיין ואם לא תהיו עם אצבע על הדופק של הציוד שאתם אוספים והניהול הנכון שלו בדמויות שלכם – תמצאו את עצמכם מתקשים מאוד לעבור משימות ולהתקדם.

לכל דמות כאן יש 2 דירוגים מרכזיים כאשר הראשוני היא ה-Level של הדמות שבעיקר יזכה אתכם ביכולות והשנייה החשובה מכולן היא רמת ה-Power של הדמות, כאשר כל משימה מגדירה מראש איזה רמת כוח אתם צריכים כדי שיהיה לכם סיכוי לעבור אותה. השדרוגים כאמור, נעשים בעזרת איסוף חפצים יחסית קליל במשימות השונות והאמת שמצאתי את מערכת ניהול המשאבים שלכם כמהנה, אם כי לא מתוחכמת במיוחד (קיים אפילו כפתור שמקצר לכם את הדרך ומצייד אתכם בציוד הכי טוב שאספתם אוטומטית). כמות הסקילים המוצעת לכל דמות היא גדולה ותדרוש מכם לזכור לא מעט קומבינציות שונות. הקרבות העמוסים וריבוי הדמויות יקשה בעיניי על שחקנים לזכור כל כך הרבה מהלכים קטנים בעיקר כשאין באמת אחידות בסקילים האלה בין הדמויות וחמור מכך – קשה מאוד להבחין בהבדל בנזק שתגרמו לאוייבים שלכם בין אם השתמשתם בסקילים המיוחדים או לא, ורובם מרגישים פשוט מיותרים לחלוטין.

מבלי לעשות ספויילר לסיום המשחק, אציין רק שכמות הסקילים שעדיין לא תצליחו לפתוח תהיה גדולה – מה שמרמז על התקווה של החברה המפתחת שמייד בסיום הקמפיין תתחילו לחרוש את מצב האונליין שלו וכמובן להישאר במשחק לטווח ארוך.

מצב האונליין של המשחק פתוח בפניכם מהרגע הראשון, אך כבר כשתנסו להיכנס אליו תקבלו התראה המזהירה אתכם מהעובדה שמצב האונליין מתאים רק למי שסיים את הקמפיין ועלול לחשוף ספויילרים רבים מעלילת המשחק. ההסבר הפשוט שעומד מאחורי ההצהרה הזאת הוא שמצב האונליין של הנוקמים משתמש באותן הזירות והקרבות שתוכלו למצוא בקמפיין עצמו, ולא פותחו עבורו (לפחות בשלב זה) איזשהן מפות מיוחדות, אם כי רוב הסיכויים שלא תצליחו לסיים חלק נכבד ממשימות הצד של המשחק גם הרבה אחרי שתסיימו את הקמפיין שכן הן דורשות רמת כוח גבוהה מאוד לדמויות שלכם.

מצב האונליין הוא פשוט המשך ישיר לקמפיין שלכם ומציע לכם להמשיך במשימות נוספות על המפה, כאשר הפעם הדמויות שישחקו איתכם במשימה יוכלו להיות החברים שלכם או סתם אנשים מהעולם. כך גם תוכלו להמשיך ולשדרג את הדמויות שלכם ולעלות ברמות של המשימות. לכן, אם אהבתם את הקמפיין ואת הגימפליי – אתם ככל הנראה תשרפו עוד כמה שעות טובות במצב האונליין, אבל אל תצפו פה למשהו חדשני או מרתק במיוחד.

בחזרה לקמפיין ולגימפליי עצמו – הדרך לפתור את הצורך והרצון של שחקנים לשחק דמויות מסויימות נפתר כאן בעזרת שולחן שיגור למשימות אליו תוכלו לגשת כמעט בכל שלב של המשחק ולבחור משימות קמפיין או צד כאשר בכל אחת מהן תוכלו לבחור את הדמות הראשית אותה תשחקו, כך שלא תהיו תמיד תלויים בבחירות הקמפיין המובנות ותוכלו לשחק יותר ופחות מדמויות מסויימות ולהנות מאלו שאתם הכי אוהבים. יחד עם זאת, בשל העובדה שהקמפיין עצמו כן דורש מכם לשחק משימות מסויימות כדמות ספציפית ללא אפשרות בחירה – תיאלצו לנהל את השדרוגים של כל הדמויות הראשיות במקביל ולשפר אותן כל הזמן, גם אם פחות אהבתם את מערכת הלחימה שלהן והכוחות הייחודיים שלהן.

צילום מסך

חבל ש-Crystal Dynamics לא נתנה גם את האפשרות להחליף דמויות תוך כדי המשימה. זה לא משהו שמעולם לא ראינו (אפילו במשחקי לגו), וזה משהו שקורה אפילו במשימת הפתיחה של המשחק – אך נעלם בהמשך כאמור. התכונה הזו הייתה יכולה להפוך את המשימות למעניינות הרבה יותר כשהשחקן יכול היה להתאים דמות לכל רגע נתון בהתאם לאוייב או למצב שנמצא מולו.

למרות שהמשחק יודע להתאים את עצמו לדמות אותה אתם משחקים (כמו למשל להציב מקפצות ענק בזירה אם אתם משחקים דמות שלא יכולה לעוף), ההגבלה שמחייבת אותך להגדיר מראש את מי תשחק הופכת את החוויה הכללית להרבה פחות חדשנית, וזה מבלי לומר מילה על מסכי הטעינה הבלתי נגמרים שהיא גורמת להם כשתמצאו את עצמכם בוהים דקות ארוכות בנוקמים “טסים” בספינת החלל שלהם לעבר המשימה. זה קורה אגב, גם אם המשימה מתרחשת בתוך ספינת החלל שלהם. אחלה. חוסר תשומת הלב לפרטים הקטנים האלו היא מוטיב חוזר במשחק, ומתבטאת באלמנטים רבים שכבר צויינו כאן, אבל לפחות בכל מה שקשור למערכת הלחימה הדברים האלו קצת מיטשטשים.

הקמפיין עצמו אורך פחות או יותר 10 שעות, תלוי במשימות הצד שתעשו, ובאופן אישי הרגשתי שהחלוקה לדמויות בעלילה עצמה הייתה לא הוגנת ושמה דגש קטן מידי על כל דמות עד כדי כך שהקמפיין עצמו מסתיים ממש לא מעט זמן אחרי שהספקתם לשחק את כל הדמויות בפעם הראשונה. חלק גדול מהמשימות הרגיש רפטטיבי והציג כמעט תמיד 3 סוגים חוזרים על עצמם של דברים שעליכם לעשות כדי להשלים את המשימה: להרוס שרתים, להשתלט על אזורים בזירה לפני האויבים שלכם מספיקים או פשוט לנצח קרבות בלתי נגמרים. ובכל זאת, באופן אישי סיימתי את הקמפיין בהרגשה לא מסופקת ושואל את עצמי: “זהו?”, בעיקר כי רציתי לחוות עוד מהדמויות שאת חלקן רק הרגע שיחקתי לראשונה.

בדומה לאלמנט מוצלח מהספיידרמן ההוא שכבר כמה שורות טובות לא דיברנו עליו, גם כאן כשיתחיל לשעמם לכם מהדמויות הראשיות תוכלו להחליף להם את החליפות עם מגוון שייפתח לאורך המשחק, אבל הפעם כדי להגיע למגוון הבאמת רחב של החליפות תצטרכו לרכוש אותן בכסף אמיתי. נו, מישהו היה חייב להטמין פה איזה מלכודת איפשהו. אפשר להתנחם בעובדה שאין כאן דרבון משמעותי מצד המשחק לרכוש משהו במהלכו, ועל כך נסלח על הגרידיות הצפויה בימינו. בכל מקרה, החליפות שכן ייפתחו לכם ושתוכלו ליצור בחינם לאורך המשחק הן שינוי קוסמטי מרענן שעשוי לגרום לגיימרים להמשיך ולהתמכר למשחק מחדש והן בהחלט משרתות את המטרה.

סיכום ולמי הוא מתאים

כשחברים וקולגות שאלו אותי במשפט קצר: “נו, איך היה הנוקמים?” – האינסטינקט הראשון שלי היה לענות “כיף”, למרות הפגמים הרבים שידעתי שיש לו. אני חושב שזה נקודת האור העיקרית ש-Crystal Dynamics יכולה להתנחם בה, שכן מהאדישות והסקפטיות שהמשחק התקבל בקרב קהילת הגיימינג העולמית אפשר רק לעלות ונראה שזה בדיוק מה שהולך לקרות לה. הבעיה העיקרית של המשחק הזה היא שהוא פשוט נראה רע (לפחות על הפלייסטיישן 4): כל סרטון שתראו ממנו ייראה לכם כמו מלפני שנים והגרפיקה פשוט נכשלת בלשכנע גיימרים שמדובר במשחק ששווה את הכסף שלהם. אבל ברגע שתחזיקו את השלט, ובאמת תשחקו, אתם תרגישו מיידית שהכסף שלכם היה שווה את זה ומדובר באחד הכותרים הכיפיים של השנה שהוא בעיקר גימפליי קרב מרענן ומלא באקשן כמעט ללא הפסקה. החברה המפתחת הבטיחה למלא את הנוקמים בתוכן בהמשך השנה, כאשר מספר גדול של הרחבות dlc שונות כבר מודלפות לרשת, ו-dlc רישמי ראשון ואקסקלוסיבי לסוני כבר הוכרז עם גיחת אורח של ספיידרמן, הפעם בפיתוחה של Crystal Dynamics. מעניין יהיה לראות אם התכנים החדשים יצליחו לחזק את מעמדו של המשחק ולשפר אותו.

לסיכום, אם אתם מחפשים כותר אקשן מבלי לצפות לתסריט מורכב ועלילה מרתקת – הנוקמים הוא המשחק בשבילכם לימי הקיץ הרותחים שעוד נשארו לנו ובהחלט יעביר לכם את הזמן בכיף גדול. Square Enix, המפיצה של המשחק, בכל זאת תסגור שנה מוצלחת יחד עם ההשקה המדהימה של Final Fantasy 7 Remake המעולה ולמרות ש-Insomniac עשתה יותר חסד עם מארוול ואחת הדמויות האהובות ביותר שלה, הנוקמים לא ייכנס לרשימת המשחקים הגרועים של השנה וככל הנראה יהנה גם ממכירות מובנות מאליהן של מיליוני המעריצים של מארוול ברחבי העולם.

עם הסקפטיות הרבה שליוותה אותו מהרגע הראשון, המשחק עשוי להנות ממעמד של אנדרדוג מפתיע למרות הבעיות הקוסמטיות הרבות שיש בו. אנחנו יודעים מה קרה בפעם האחרונה שקהילת הגיימינג ציפתה כל כך למשחק גדול, ואיך זה נגמר בפעם האחרונה. אז אולי, רק הפעם, עדיף שגודל הציפייה דווקא לא יביא לאכזבה.

המשחק ניתן לנו לסקירה באדיבות עדלי יונייטד

Avatar

עידו אלרון

הגב

1 תגובה על "המשחק החדש של הנוקמים הוא ההגדרה המילונית ל”בינוניות”, וזה בסדר גמור"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
ברקו הקוסם
Guest

Sqaure Enix הם המפיצים של המשחק. המשחק פותח ע״י Crystal Dynamic שאחראים ל-ריבוט של tomb raider המצויין וזאת אחת הסיבות לאכזבה, הם הראו בעבר שהם יכולים לכתוב משחקים נהדרים

wpDiscuz

תגיות לכתבה: