פרסום ראשון: מנהל Magic Leap בישראל עוזב את תפקידו: ”אין צורך בי בסיטואציה הזו”

טמיר ברלינר, היזם שמכר חברה לאפל, וניהל בשנים האחרונות את מרכז הפיתוח הישראלי של מג’יק ליפ, עוזב את החברה. בראיון מיוחד לגיקטיים מספר ברלינר על ההייפ שעורר המוצר, האמונה בטכנולוגיה ומה הוא חושב על המייסד, רוני אבוביץ

טמיר ברלינג. צילום: אסף שחר

ב-2014 ישב בביתו טמיר ברלינר במה שהוא מכנה “הפנסיה שלי”. לא הרבה זמן לפני הוא מכר את PrimeSense ביחד עם 3 המייסדים הנוספים לאפל תמורת 350 מיליון דולר. אבל אז קטעה את החופשה שיחת טלפון מרוני אבוביץ, מנכ”ל ומייסד סטארטאפ צעיר בשם Magic Leap, שביקש ממנו להגיע לפלורידה ולראות “פיקסלים מרחפים באוויר”. מאז ניהל ברלינר את מרכז הפיתוח הישראלי של החברה שצמח במהירות והיה אחראי על לא מעט מהטכנולוגיה שהציגה החברה.

אתמול (ג’) עזב רשמית ברלינר את תפקידו, ובראיון בלעדי לגיקטיים הוא מספר על תהליך העבודה באחת מחברות הטכנולוגיה המסקרנות ביותר בשנים האחרונות, על מיליארדי הדולרים שהושקעו בה, והטלטלה הרצינית בשנה האחרונה, שהובילה בין היתר לסיום דרכו בחברה.

“זה לא מה שתכננתי מראש”

PrimeSense אותה הקים ברלינר במשותף עם שאר המייסדים היתה אחראית לאחד מהפיתוחים המרשימים שיצאו מישראל בעשור הקודם – מצלמת הקינקט של ה-Xbox. למרות זאת הוא מסביר שכל הצוות הרגיש שהעולם העתידי של מחשוב מרחבי (Spatial Computing), ישנה את המציאות בה אנו חיים. אך הטכנולוגיה לא היתה שלמה: “ידעתי שמה שחסר זה התצוגה”, הוא אומר.

מקור: Magic Leap

ב-2014, מספר חודשים אחרי המכירה לאפל, הוזמן ברלינר על ידי רוני אבוביץ לפלורידה, ושם הוא ראה בפעם הראשונה את מה שמכונה “The Beast”, אותו אבטיפוס מקורי של Magic Leap. ברלינר מספר כיצד הוא ראה לראשונה “פיקסלים מרחפים באוויר”, דבר שהוא מגדיר כקסם עד היום. “זה היה למעשה הגירסה הראשונה של התצוגה של מג’יק ליפ. זה שיכנע אותי שזה אפשרי, כי זה מה שהיה חסר לי”. ברלינר מונה לעמוד בראש הצוות הישראלי שיפתח את הטכנולוגיה למוצר המסתורי של החברה. המוצר יצר באז והייפ בקרב משקיעים שעמדו בתור להשקיע בחברה ובתוך זמן קצר גוייסו יותר ממיליארד דולר. השמועות על הפיתוח הסודי הלכו והתרבו, ואנשים שנחשפו לפיתוח וחתמו על הסכמי סודיות תיארו את הפיתוח כמרשים. עד היום גייסה החברה כ-3.5 מיליארד דולר מרשימת משקיעים מרשימה שכוללת בין היתר את AT&T, NTT DoCoMo, אקסל שפרינגר, עלי באבא, Temasek, קרן ההשקעות הסעודית, JPMorgan, קרן Andreessen Horowitz, גוגל וקוואלקום.

“אלו היו 5 שנים מטורפות. בתחזית הכי אופטימית לא הייתי אומר לך שנגיע לאן שהגענו”, אומר ברלינר. בהתחלה מספר ברלינר כי נקרא לנהל צוות מצומצם יחסית של עובדים בודדים, וחשב לעצמו שזו תהיה פעילות לחצי שנה עד שנה: “חשבתי שאני מרכיב צוות מדהים, ואז אני חוזר לחוף, לשתות את המרגריטות שלי ולחזור לנופש…”. אבל החצי-שנה הפכה לשנה, והשנה הפכה לשנתיים ושלוש, והצוות של ברלינר גדל כמעט פי 10, עד לשיא של כ-150 עובדים ישראליים במרכז הפיתוח כאן.

ברלינר טוען כי הצוות הישראלי שקד בכלל על הטכנולוגיות לדור הבא של מג’יק ליפ, אך ההתקדמות המהירה של הצוות הובילה לשילוב של חלק מהפיצ’רים כבר בדור הראשון. מהר מאוד, הוא טוען, הצוות הישראלי החל לדווח לצוות הגלובלי, לקח את האחריות גם על המוצר הנוכחי, והחל לעבוד עם סניפים נוספים בעולם. “זה לא מה שתכננתי מראש”, הוא מודה, “זו הייתה הפתעה טובה והבעת אמון… הצוותים בישראל היו בחזית ובהובלה, והם עדיין”.

אבל אז הגיעה ההשקה

מקור: Magic Leap

בסוף 2017, לאחר פיתוח ארוך וטיזרים מסקרנים במיוחד, חשפה Magic Leap את המוצר הראשון שלה, ה-Lightwear. זוהי ערכת מציאות מעורבת הכוללת חיישנים, רמקולים מובנים, מיקרופונים ומצלמות, שמתחברים כולם ליחידת עיבוד וסוללה ומסוגלת לעקוב אחרי תנועות הראש, העיניים ומחוות נוספות מהמשתמש כדי להקרין עצמים וירטואליים על גבי המשקפיים, ממש כאילו שהם קיימים במציאות.

ההייפ מאחורי ההשקה הבטיח חוויה מדויקת ומהפכנית, אך ב-2018 הערכות הראשונות הגיעו אל הנסיינים, וגם אל כתבי הטכנולוגיה הראשונים, ואלו שיבחו את המוצר אבל לא התרשמו שמדובר במהפכה. חלק מהכתבים טענו כי גודל פאנל ההקרנה מוגבל מדי ומפריע לחוויה, חלקם טענו שעצמים וירטואליים סובלים מאפקט טשטוש, שקיפות יתר וקצוות זוהרים.

גם ההתנסות שלי בדור הראשון של Magic Leap היתה מורכבת, והחוויה הצליחה להרשים ולאכזב בו זמנית. מצד אחד, הסתובבתי בחדר אמיתי ו”החבאתי” צלילים ויזואליים מאחורי ספות ומתחת לשולחנות, שנשארו שם גם כשהמשכתי להתהלך ברחבי החדר. מצד שני, שדה הראייה המצומצם ואיכות ההקרנה החצי-שקופה לא איפשרה לי באמת לשקוע לסיטואציה ליותר מכמה דקות. הבסיס הטכנולוגי המוצלח מורגש וניכרת עבודת הפיתוח המרשימה וההקפדה על הפרטים, אבל בסופו של דבר המוצר עצמו הרגיש כמו מוצר דור-ראשון קלאסי. רעיון טוב שיכול להיות מבוצע טוב יותר באופן משמעותי בדורות הבאים.

אז האם ההשקה היתה מוקדמת מדי? ואולי היא לא נוהלה כראוי? “אני לא יכול להגיד שהייתי יכול לעשות עשירית ממה שהוא (רוני אבוביץ, ע”ב) עשה. קצת צניעות. אנחנו בונים מוצר, ויש אנשים שתפקידם הוא לדאוג להשקה… לא אנחנו היינו חזית השיווק של החברה”, טוען ברלינר. שוב ושוב אני מנסה להבין ממנו האם הוא הצוות הישראלי שניהל חוו תסכול ממידת ההייפ והלחץ שנוצר סביב השקת המוצר, אבל עד עכשיו אני לא בטוח האם התשובות הדיפלומטיות שלו נובעות מנאמנות תאגידית או שאולי הוא מאמין בלב שלם שהמוצר שהחברה שיחררה עמד בכל הציפיות, ופשוט לא זכה לשיפוט הוגן.

“אני אמרתי לצוות שכל מה שאתם קוראים בעיתון, תזכרו שהוא בעיתון. אדם שכותב את הכתבה, לפעמים יש לו אינטרס”. לדברי ברלינר, עד היום, “נופלת הלסת” לכל מי שהוא מראה לו את המוצר. “כדי שמשהו גדול יצליח הכוכבים צריכים להסתדר בדיוק. לדעתי הסידור הזה שם”, הוא טוען. “לדעתי ה-Magic Leap 1 הוא מוצר מדהים… אני מבין שיש אנשים שהתאכזבו, אבל אני לא יודע מה בדיוק נאמר להם לפני”.

 “אתה מתכוון לפטר אותי?”

רוני אבוביץ. תמונה: צילום מסך, יוטיוב

לקראת סוף 2019 , דיווח אתר TheInformation כי למרות שאבוביץ הציג בפני משקיעי החברה תחזית לפיה תמכור כמיליון יחידות ממוצר הדגל שלה, נמכרו בפועל כ-6,000 יחידות בלבד, מה שהוביל לפיטורים. ברלינר מספר כי הדיווח הפתיע גם אותו, בעיקר לאור העובדה שמרכז הפיתוח הישראלי היה בכלל בשלבי גיוס כח אדם באותו זמן. ברלינר עדיין טוען כי הכתבה ניסתה להשחיר את מג’יק ליפ מבלי לבדוק את העובדות, וגם העובדים, שראו את הדיווח צף בעיתונות הישראלית, היו מופתעים ממנה.

“לי באמת צרם, ונפגעתי ברמה האישית מכתבים (ישראליים, ע.ב.) שבחרו לפרסם כתבות מבלי להרים טלפון. הם פירסמו דברים שאחרי זה העובדים שלי באו אליי ואמרו לי ‘טמיר, תראה. המשפחה שלי קוראת שבחברה שאני עובד בה מפטרים. אתה מתכוון לפטר אותי?’. ואני אמרתי להם ‘לא רק שאני לא מפטר אותך, אתה יכול לראות בצוות שלך שיש משרות פתוחות”. ברלינר טוען לראייה שהחברה המשיכה לגייס אנשים לצוות הפיתוח הישראלי במהלך כל הרבעון הראשון של 2020.

אבל אז הגיע משבר הקורונה, וטרף את הקלפים. Magic Leap הודיעה כי תצטרך לפטר עובדים בכל הדרגות וזאת לאחר שהודיעה כי תשנה את המיקוד שלה ממוצר בידורי-צרכני למוצר למגזר הארגוני. לפני כשבועיים הפתיעה החברה כשהודיעה כי גייסה 350 מיליון דולר נוספים. עם זאת, למרות שנטען שהחברה תבטל את התראות הפיטורין ששלחה לעובדים שלה, פוטרו 70 עובדי חברה בישראל.

ברלינר טוען שמשבר הקורונה הוא זה שהביא לתפנית הגדולה במג’יק ליפ, ומסביר שהמשקיעים בשוק החדש רוצים לקבל החזרים מיידיים. “השקעות בדברים שהם יותר עתידניים מתחילות לקרות רק עכשיו. כי צריך לכוון מחדש. העולם שהיה לפני שנה הוא לא העולם של עכשיו, לטוב ולרע. על כל חברה זה משפיע אחרת. צריך לעשות את מה שנכון לחברה”.

עם זאת, לדברי ברלינר תהליך הפיטורין נוהל בצורה הכי מתחשבת שאפשר. בין היתר שלחה החברה מיילים ל”עשרות חברות מובילות בתעשייה” כדי לנסות ולסייע לעובדים המפוטרים למצוא עבודה חדשה בתחומי ההתמחות שלהם. “מי שהיה שם (בדרגים הבכירים, ע”ב) בנקודת הזמן הזאת, לא ישן. אלה לא החלטות טריוויאליות בתקופה הזאת”, הוא טוען. במסגרת אותם צמצומים, פוטר גם ברלינר עצמו, שטוען כי מדובר בצעד הגיוני: “אין צורך בי בסיטואציה הזו… יש פה מנהלי קבוצות מאוד מוכשרים”.

איך אתה עוזב את החברה? מרוצה? מאוכזב?

ברלינר: “5 השנים האחרונות היו מדהימות. ההזדמנות להרים כזאת פעילות חדשנית, ולגייס אנשים כאלה מדהימים ולעבוד על דברים שהם באמת בחוד החנית, זה מדהים. ועוד בסביבה גלובלית, אתגר של ניהול גלובלי… אתגרים שונים – החל ממחקרים ועד לשבת בפס הייצור ולוודא שהמכונה עובדת. נדיר שיש הזדמנות להיות בכזה סדר גודל בתקופה כל כך קצרה. ברמה האישית זה מדהים. מה שאני עבדתי עליו, זה מדהים. התחלה של מהפכה שתקרה בעוד 10 שנים, אבל זו רק ההתחלה”.

“החוכמה שבדיעבד היא לא חוכמה”, הוא טוען. “בטכנולוגיה כמו בטכנולוגיה אתה חייב להתחיל עם משהו. להתחיל הכי חזק שאתה יכול ולאט לאט להגביר. אי אפשר להגיד ‘אני אעשה משהו בינוני'”. ברלינר מבטל לחלוטין את הטענות שנשמעו לאורך הפיתוח וההשקה של המוצר וטוען ש”האנשים שאומרים לך שאין לך סיכוי להצליח הם אנשים שמהמרים על מה שרוב הסיכויים שיקרה. בהייטק רוב הסיכויים שלא תצליח… אתה לא יכול להיות בהובלה אם אתה לא מוכן לחטוף עגבניות. תמיד יהיו אנשים עם דעות שונות”.

ב-2015 אמרת שאתה מעורב בפורומים הכי בכירים בחברה, שאתה משפיע על המוצר הסופי ושאתה לא רואה טעויות שנעשות בדרך. אתה עדיין עומד מאחורי ההצהרה הזאת?
ברלינר: “כשהחברה גדלה, ההשפעה שלי קטנה. כשאני הצטרפתי (למג’יק ליפ, ע”ב) היו בחברה כ-200 איש. ב-2020 היו כבר מעל ל-1,500 עובדים. האחריות שלי הייתה על ישראל. בשלבים הראשונים הייתי מאוד מעורב באיך בונים את המוצר כדי שאוכל להבין איך אני מנווט את ישראל. בהמשך, החשיפה הזאת ירדה בצורה טבעית ולגיטימית. לא הייתה לי יכולת או אחריות על המרקטינג ואפילו על ההגדרה של המוצר. מבחינתנו עשינו דברים שהם בלתי אפשריים, והעובדים שיוצאים ממג’יק ליפ, אתה רואה חברות בינלאומיות שרצות כדי לגייס את העובדים שלי”.

עדיין טוען שהחברה השיגה את המטרות שלה

תמונה: Magic Leap

נראה שלא משנה כמה אני מנסה לערער אותו, ברלינר ממשיך ומכנה את החזון של אבוביץ כ”מדהים”, מוסיף כי אותו חזון הוביל לכך שכל הענקיות כיום מפתחות את המתחרה שלה ל-Magic Leap, וטוען כי החברה השיגה את המטרה הגדולה שלה: “להראות שהטכנולוגיה מספיק טובה, ועובדת מספיק טוב וניתן לייצר אותה… אני לא ראיתי אנשים שחוו את זה ואמרו לי ‘זה לא זה'”.

נראה שהחוויה ב-Magic Leap לא פגעה באמונה של ברלינר בתחום ה-Spatial Computing, כאשר לא אחת הוא אומר שמדובר בלא פחות ממהפכה שתגרום לכולנו לשאול את עצמנו בעוד 10 שנים “איך חיינו בלי זה” בדומה לסמארטפון. “מתי זה יקרה ואיך, אני לא יודע”, הוא אומר, “אבל הקסם הזה קיים והוא מושרש בבני אדם”.

אולי לא צריך משקפיים מיוחדים ויישומי ה-AR בטלפון יספיקו?

“אני לא מאמין ל-Use Case הזה. יש נישות שלהן זה מסתדר. אם אני רוצה לצלם תמונה שלך עם תוכי על הכתף, זה מגניב. מבחינת עולם הפרודקטיביות, ה-Use Case הפשטני הזה, אני לא מאמין שהוא מקרב אותך למשהו עם ערך. אני רוצה להסתכל על משהו שהוא רחוק ממני, ולהסתכל על משהו שהוא רחוק ממני. לא להסתכל על משהו שהוא קרוב אליי, ולהבין איפה הוא נמצא באופן וירטואלי. זה לא טבעי לי, זה לא נעים לי ולכן אני לא ארצה את זה”.

בוא נדבר על התחרות. לא הרגשתם שאפל מחכה על הגדר, רושמת את הטעויות שלכם, נותנת לכם להוציא כסף, רק כדי לגרוף את כל הקופה מתי שהיא תרצה?

“אתה לא יכול להיות בהובלה אם אתה לא מוכן לחטוף עגבניות. תמיד יהיו אנשים עם דעות שונות. לרוב האנשים יהיה שווה להגיד שאתה עומד להכשל כי יהיה להם יותר סיכוי להיות צודקים”.

מה אתה לוקח איתך מ-Magic Leap?

“אנשים הם מדהימים. תמיד ידעתי שהם מדהימים. אבל האנשים הישראליים הם עוד יותר מדהימים. תרבויות שונות זה נכס מדהים. ככל שיש לך יותר תרבויות בחברה ובפעילות זה יותר טוב. ראיתי את היתרון של איך אנשים שמגיעים מרקעים שונים ותרבויות שונות, ממה אכפת להם, מה מעצבן אותם, ממה הם מתלהבים… אני חושב שזה משהו שלמדתי שוב ושוב ב-5 שנים האחרונות”.

בדרך לאפל? מיקרוסופט? אולי סטארטאפ עצמאי?

קשה שלא להתרשם שברלינר הוא טיפוס אופטימי מטבעו. הוא מדבר לא אחת על הצוות שלו כמו אבא גאה שבטוח שהילדים שלו יצליחו להשתלב בחברות הגלובליות הגדולות בעולם. הוא טוען שסצינת הסטארטאפים והטכנולוגיה בישראל היא “נס”, ומספר ששום מקום בעולם לא מתקרב למה שקורה בסצינה הישראלית. קשה להבין האם מלבד האופטימיות יש גם מעט תמימות, או פשוט אמונה בלתי מתפשרת בתחום החישוב המרחבי. בכל מקרה, נראה שברלינר ממש לא אמר את המילה האחרונה שלו על התחום שלטענתו ישנה את חיינו כבר בעשור הקרוב.

כשאני שואל את ברלינר לאן פניו מועדות, הוא מספר כי עומדים בפניו 3 נתיבים אפשריים: הראשון הוא לחזור לאותה פנסיה אהובה. “זה עולם שבו אתה רגוע יותר. זה בטוח”; השני, הוא להקים מיזם עצמאי  משלו. “המהפכות מגיעות כשאנשים מחליטים שהם קמים ועושים… אני מאמין שהגיע הזמן שהמהפכה הזאת תקרה ויש מצב שזה יעורר בי את המוטיבציה להביא משהו חדש”; הנתיב השלישי הוא לעשות משהו שהוא לא עשה מעולם, וזה להצטרף לתאגיד ענק. “לראות איך עושים את זה בגדול”.

רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? ללוח מיתוג המעסיק גיקטיים אינסיידר לחצו כאן >

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

16 תגובות על "פרסום ראשון: מנהל Magic Leap בישראל עוזב את תפקידו: ”אין צורך בי בסיטואציה הזו”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
David
Guest

נראה כאילו נכנסתי בטעות למדור רכילות במאקו. מה זה הכתבה המטופשת הזו?

אשטנקר
Guest

אין צורך בפועלי בניין בטח עשה CRUD עם כפתורים יפים בבוטסטראפ

סאם וואן
Guest

מי פגע בך?

אאא
Guest

עזוב הבחור כל כתבה כותב את אותו דבר
כנראה מתוסכל

נפתלי
Guest

השם הפרטי שלו הוא טמיר, שייך לקבוצה היפה של כשרונות פיתוח, ששמה את ישראל במקום מכובד בעולם בפיתוחים חדשניים.
הביאו הרבה כבוד, הכנסות למדינה, מקומות עבודה ויצרו לנו את המוניטין כמרכז חדשנות עולמי.

מאחלים לו ולכל חבורות הסטארטאפ,
ב ה צ ל ח ה.
אוהבים אתכם.

tomer
Guest

חחחח, עאלק “הכל בגלל הקורונה הזו! בלעדיה היינו שווים 100 מיליארד!!”

ארקדי
Guest

מאוד מפרגן לפיתוח הישראלי .אבל דבר ראשון זה לא בגלל הקורונה ,אלא היא רק זירזה תהליכים .דבר שני בהצלחה מול מיקרוסופט שכבר נמצאת שם שנים לפני מ.ל.

יוני
Guest

כבר שמעתי על הולולנס ב-2014 אבל בינתיים אני לא רואה מוצר
ככה זה מיקרוסופט, מדליקים אותך על דברים בבילד ואז גונזים מוצרים בשקט בשקט

ASD
Guest

ההולולנס חי וקיים בתעשיות העסקיות (מפעלים וכאלה). יש כבר הולולנס 2.

יצחק כהן
Guest
ב”ה אין לי ספק שמדובר על מוצר נפלא ביחס למה שיש היום בשוק, אבל לדעתי החברה עשתה צעד אחד שהוא ממש שגוי, והוא חוסר תיאום ציפיות מול השוק, הם שמרו על סודיות מוחלטת וזה לדעתי מה שפגע כ”כ בחברה לדעתי ניתן עדיין לתקן, רק שגם תהליך התיקון יקח מעט זמן וישרוף לא מעט כסף א. שינוי המיקוד הוא ממש נכון, כי תחום הבידור הוא רחב מידי ותמיד יהיו הרבה לא מרוצים בגלל סוגי התוכן ולאו דווקא בגלל המוצר ב. תיאום צפיות חדש מול השוק אחרי תהליך מחקר של מה הציבור (המקצועי) היה רוצה לראות, גם לשים את המוצר בחנויות נבחרות… Read more »
משתמש אובונטו
Guest
המגה פרוייקטים האלה הם סיכון אדיר וסיכוי קטן. מדי פעם מגיע משהו חדש וממציא פלח שוק שלא היה קיים: למשל האייפון הראשון או טסלה במידה מסויימת. כל השאר נאבקים. הסיכוי הכי טוב הוא להמכר לענקית כמו שפייסבוק קנו את אוקולוס בכמה מליארדים. גוגל את נסט וכו’ וגם הם לא מצליחים מי יודע מה. אותו כנ”ל השעונים החכמים. הבעיה שהמוצרים הללו דורשים פיתוח במאות מליונים או אפילו מליארדים, אבל הצרכנים לא ממהרים להגיע. אותו דבר קרה עם בטר פלייס, מודו, ורבים וטובים. כל אחד וסיבותיו הוא. צוותים טכנולוגיים מעולים, אנשים חזקים, מוצר מסקרן, אבל בסוף המציאות טופחת ואנשים לא רצים לקנות… Read more »
Asaf
Guest

עשה עבודה טובה על מוצר שחשבו שיש לו פוטנציאל ובעצם אין לו שוק.
מסתבר שאף אחד לא קונה חומרה חדשה אם טלפון יעשה את זה במידה סבירה ומטה.

ח פ
Guest

תותח על, חברה עם חזון משנה עולם.
רק בהצלחה מכל הלב.

מפוכח
Guest

יותר מדי ישראלים שיודעים להקים חברות של פיצ’ר בודד ולא מוצר

ben
Guest

תותח, כבוד לתעשייה. חזון שאפתני ואנשים מעולים שעובדים עליו.

אסף
Guest

איך בדיוק החברה נפגעה מהקורונה? זה רק פיתוח. או שסתם ניצלו את ההזדמנות…

wpDiscuz

תגיות לכתבה: