האם אפליקציות ה”לייט” שמפותחות בתל אביב יעזרו לפייסבוק להגיע למיליארדים בעולם המתפתח?

יותר ויותר ענקיות טכנולוגיה משיקות גרסאות רזות ומהירות לאפליקציות המוכרות שלהן. פייסבוק אגב עושה את זה ממש פה בתל אביב

feather

מקור: Unsplash

עבור רבים מאיתנו, חיבור רציף ומהיר לרשת האינטרנט הוא מוצר צריכה בסיסי ומובן מאליו. אבל על פי נתונים עדכניים, כ-6.5 מיליארד איש מתגוררים במדינות מתפתחות שלא זוכות ליהנות מחיבור שכזה; בהודו למשל, המונה כ-1.4 מיליארד תושבים, פחות מחצי מהתושבים (כ-560 מיליון איש) מחוברים לרשת האינטרנט, ובאינדונזיה, מתוך 269 מיליון תושבים, רק 143 מיליון מחוברים לרשת. לשם השוואה, בארצות הברית כמעט 90 אחוזים מ-329 מיליון האזרחים מחוברים לרשת. 

כש-2.2 מיליארד משתמשים זה לא מספיק

הנתונים הללו לא נעלמו כמובן מענקיות הטכנולוגיה וספקיות התקשורת השונות. פייסבוק מבינה שאם היא רוצה להמשיך לצמוח מעבר ל-2.2 מיליארד המשתמשים שלה כיום, היא צריכה להביט מזרחה ודרומה, כשענקיות טכנולוגיה ויצרניות סמארטפונים בעקבותיה.

עם זאת, ההזדמנות היא גם הבעיה, ובעיות קישוריות יפריעו למשתמשים גם לאמץ את המוצרים שלהן. לכן, ענקיות האינטרנט לא חוסכות במשאבים כדי להנגיש עבור האוכלוסיות הללו את את הרשת; גוגל למשל הציגה כדורים פורחים ולווינים שמטרתם לספק אינטרנט לאיזורים נידחים, בעוד שמארק צוקרברג לא היסס להשתמש גם בלייזרים על מנת לחבר עוד ועוד איזורים לרשת האינטרנט.

איך משתמשים בפייסבוק וביוטיוב במכשיר שעולה 40 דולר?

אז פוטנציאל להגיע למשתמשים חדשים יש, אינטרנט אולי יש, אבל קצב הגלישה ויציבות החיבור – הם עדיין לא מה שאנחנו מכירים במדינות המפותחות. גם אם אנחנו מתעלמים מדרום קוריאה שנמצאת בפסגת החיבור לרשת עם קצב הורדה של 117.79Mbps בחיבור מובייל, הרי שהממוצע העולמי עומד על 30.93Mbps. קחו למשל את זמביה, אוגנדה וגאנה למשל על 100 מיליון האזרחים שלהן, שמסתפקים במהירות הורדה ממוצעת של 3.2Mbps.

אבל זו היתה רק תחילתה של הבעיה. מהר מאוד גילו החברות שעליהן להתמודד עם סוגיה בעייתית לא פחות – והיא המכשירים של המשתמשים, והמפרט הטכני הצנוע למדי שהם כוללים.

אם אתם חושבים שלהוציא 2,000 ש״ח על סמארטפון זה נורמלי, שלא לדבר מאות אלפי הישראלים שמוציאים גם 5,000 ש”ח עבור אייפון חדש, במדינות מתפתחות הסכום הממוצע שהתושבים מוציאים על סמארטפון עומד על פחות מ-40 דולר. הסכום הזה, צנוע ככל שהוא נראה, הוא לעיתים גבוה מהמשכורת החודשית הממוצעת של האוכולוסיה הענייה ביותר של העולם. באפריקה שמדרום לסהרה למשל, 40 דולר מהווים 375% מהמשכורת החודשית של התושבים.

מקור: פייסבוק

כמובן שמה שתקבלו ב-40 דולר לא מתקרב או מגרד את המפרט הטכני של מכשיר שעולה 500 דולר ומעלה. ובזמן שאנחנו פה מתעסקים בקורא טביעת אצבע מתחת למסך, טעינה אלחוטית הפוכה או מצלמה פריסקופית, מכשיר שנמכר בשווקים מתפתחים כולל מסך זעיר עם כפתורים פיזיים – כן, תשכחו ממסך מגע – זיכרון RAM שנע לרוב בין 256 מגה-בייט ל-512 מגה-בייט, ונפח אחסון של 16GB. 

עבור משתמשים עם מכשירים מפרט כזה, אפליקציות פופולריות בארה״ב ובעולם המערבי כמו פייסבוק או יוטיוב נחשבות לכבדות וזוללות נתונים, מה שהופך אותן ללא רלוונטיות. עבור ענקיות הטכנולוגיה המשמעות היא אחת: גם האפליקציות צריכות להשתנות ולהתאים את עצמן למכשירים.

הפחיתו משקל מייד, שאלו אותי כיצד

בשנים האחרונות אנחנו רואים מגמה של פיתוח גרסאות “לייט” של האפליקציות הפופולריות ביותר בעולם – גרסאות מופשטות הכוללות פחות פיצ׳רים וממשק קצת פחות מתקדם, על מנת שאלו יוכלו לרוץ באופן חלק על מכשירים עם מפרט טכני צנוע. אנחנו אמנם התמקדנו בפייסבוק ובגוגל, אבל הן ממש לא היחידות במשחק: אובר, טוויטר, סקייפ, גוגל וגם הלהיט התורן טיקטוק – כולן ייצרו גרסאות לייט של האפליקציות הפופולרית שלהן, שגוזלות הרבה פחות זיכרון ושטח יקר במכשיר, כדי להיות רלוונטיות גם בשווקים מתפתחים.

אחת מהחברות שהקדימה להצטרף לטרנד היא פייסבוק. היא אמנם הגיעה לתפוצה רחבה ומשרתת מידי חודש יותר מ-2 מיליארד משתמשים ברחבי העולם, אבל אחרי שכבשה את העולם המערבי, יש לה עוד כמה מיליארדים טובים של משתמשים פוטנציאלים שהיא טרם הגיעה אליהם. לכן, בשנת 2015 השיקה החברה גרסת לייט לאפליקציה שלה, שמבטיחה לכלול את הפיצ’רים המרכזיים שלה תוך כדי התאמה מושלמת לשוק המתפתח.

כל מגה-בייט שיורד מגודל הקובץ מגדיל את מספר ההתקנות

מקור: Unsplash

בפייסבוק גילו שעל כל 6MB שהם הצליחו לצמצם בגודל האפליקציה, הם הגדילו באחוז אחד את שיעור ההתקנה שלה. וכשאתם מתעסקים בחצי מיליון משתמשים חדשים מדי יום – ההבדל עצום. בחברה טוענים שאם מצליחים לצמצם את גודל האפליקציה ב-10MB, הסיכוי שהמשתמשים ישאירו אותה במכשיר ויעדכנו אותה קופץ ב-1%-6%. לצורך השוואה, האפליקציה הרגילה של פייסבוק, ״הכחולה״, כפי שהם נוהגים לכנות אותה בחברה, שוקלת כ-60MB כשאתם מורידים אותה למכשיר בתוך קובץ APK. אבל כמובן שמשקל האפליקציה מזנק לאחר ההורדה ופריסתה במכשיר ויכול להגיע גם ל-250MB. לשם השוואה, גרסת הלייט של פייסבוק שוקלת 2MB בלבד, מה שהופך אותה לרלוונטית לשווקים רבים יותר.

פייסבוק היא אמנם בין הראשונות להצטרף לטרנד אפליקציות הלייט, אבל היא ממש לא לבד. עוד לפני האפליקציות שרצות על המכשיר, יש לנו את מערכת ההפעלה, וב-2017 גוגל השיקה גרסת לייט של אנדרואיד, שנקראת Go. מערכת ההפעלה הזו מיועדת עבור מכשירים זולים, והיא מותאמת במיוחד כדי להביא את כל הפיצ׳רים המוכרים והאהובים של אנדרואיד גם למכשירים עם משאבי עיבוד מוגבלים. גוגל הצליחה לעשות זאת באמצעות כמות מצומצמת יותר של יישומים מובנים, ואפליקציות המיועדות לשימוש במכשיר שוקלות 50% פחות מהגרסאות שמיועדות למכשירי אנדרואיד רגילים. קהל היעד המרכזי אליו גוגל פונה עם אנדרואיד גו הם משתמשים חדשים שרק נחשפים לנפלאות האינטרנט, כאלו שמתגוררים במדינות מתפתחות ובראשן הודו.

גם טינדר זמינה בגרסת לייט, שכן בכל זאת – אהבה היא מצרך מבוקש בכל העולם, רק שהגרסה הרגילה שלה לוקחת פי 25 יותר מקום במכשיר מאשר הגרסה הרזה. על פי החברה, בגרסה הרזה תמצאו את כל הפיצ׳רים המוכרים והאהובים, כלומר שהסוויפים ימינה ושמאלה בהחלט איתנו.

מוצאים הבדלים? גרסת הלייט של טינדר. מקור: Tinder

פשרות או “פשרות”

למרות שגרסאות הלייט הן גרסאות ״רזות״ של הדבר האמיתי, בפועל – מרבית הפונקציות והפיצ׳רים המעניינים כלולים בהן. יתרה מכך, לפעמים גרסאות הלייט גם יותר נוחות ויעילות מהמקור; בפייסבוק לייט למשל לא תצטרכו להוריד את המסנג׳ר במקביל כדי לקרוא הודעות, מה שהופך אותה לאטרקטיבית במיוחד. יחד עם זאת, פיצ׳ר שכן תצטרכו לוותר עליו באפליקציה המינימליסטית הוא למשל ניגון אוטומטי של סרטוני וידאו כשאתם לא מחוברים לרשת WiFi. משתמשים בגרסה הרגילה יכולים לשלוט בפונקציה זו, ולהחליט אם הם מעדיפים לנגן אוטומטית. האמת? כנראה שהיינו מוותרים על הניגון האוטומטי בשביל לחסוך את הצורך בהתקנת המסנג׳ר.

יתרון נוסף של אפליקציות לייט מתבטא כאמור בכך שהן מעבירות תוך כדי פעילות פחות נתונים, והן פחות תלויות במהירות החיבור שלכם לאינטנרנט. אז נכון, המשמעות היא שאיכות התמונה שתעלו לפייסבוק או איכות השיחה שתנהלו בסקייפ לא תהיה הכי חדה ומרשימה, אבל הכל עניין של ״give and take״, ולפחות תוכלו לקיים שיחת וידאו בלי ניתוקים מעיקים בדרך.

זמין גם בישראל

מבדיקה שעשינו, בישראל ניתן להוריד את Google Go – גרסה קלילה יותר של מנוע החיפוש של החברה; פייסבוק לייט, מסנג׳ר לייט, סקייפ לייט (גרסת בטא, לא הכי יציבה), ו-Google Maps Go. אפליקציות לייט שלא זמינות עדיין בישראל הן אינסטגרם, ספוטיפיי ו-Youtube Go.

גם עבור ישראלים, שרבים מהם מחזיקים בסמארטפונים הכי מתקדמים ומנויים לחבילות גלישה נדיבות ומשתלמות, גרסאות הלייט הללו קורצות. דוגמה טובה אחת שיכולה לגרום לרבים מכם להוריד ברגע זה את אחת מהאפליקציות האלה היא לקראת נסיעה לחו״ל; הרי האפליקציות הרזות צורכות הרבה פחות דאטה, ובחו״ל – חבילות הגלישה שלנו לרוב מוגבלות – אז הנה לכם פתרון נפלא לחסכון במשאבים, ודרך מצויינת לוודא שלא תלכו לאיבוד או שפשוט נגמרה לכם החבילה באמצע הניווט.

“האפליקציה הרגילה מציעה עושר שאין בלייט”

מתברר שמי שאחראי על פתוח גרסאות הלייט של פייסבוק הוא מרכז המחקר והפיתוח הישראלי של פייסבוק שפועל מתל אביב. המרכז שמתבסס על חברת Onavo שנרכשה ב-2013 מעסיק 250 עובדים ומהווה חלק מקבוצה הצמיחה של החברה, שאחראי בין היתר על Express WiFi – יוזמה שמטרתה לחבר מדינות מתפתחות לרשת האינטרנט וקליברה, חטיבת הקריפטו של החברה שרוצה להצליח איפה שהביטקוין כשל. 

אז אם גרסת הלייט כוללת את כל הפיצ׳רים המוכרים והאהובים, למה צריך גם את הגרסה הרגילה? האם זה לא אומר שהגרסאות הרגילות עמוסות בפיצ׳רים מיותרים? יובל קסטן, מנהל פיתוח בפייסבוק לייט, מסביר לנו כי התשובה היא פשוט לא, מכיוון שגרסת הלייט של האפליקציה מיועדת לקהל אחר. “האפליקציה הרגילה מציעה עושר שלא קיים בגרסת הלייט: כל פעם שיוצא משהו חדש, הוא יצא קודם לפייסבוק הרגיל, שם יותר קל להטמיע פיצ׳רים חדשים ולתת אותם לכולם. בלייט צריך לעבוד קשה יותר כדי להביא את אותו הדבר או משהו דומה, ועדיין לשמור על ׳קלילות׳. לכן, אין לנו את כל הפיצ׳רים שיש במקורית”. קסטן נותן כדוגמה את הוידאו,ש נכנס רק לאחרונה לגרסת הלייט: “אנחנו כל הזמן חושבים על מה עוד אפשר להביא, אבל אין מטרה להשיג את הרכבת״.

מי יהיו הסטארטאפ, הקרן והאקסלרטור של השנה? מי יהיו הסטארטאפ, הקרן והאקסלרטור של השנה? הגישו את המועמדים שלכם לפרסי ה-GeekAwards

 

מקור: Facebook

לפחות על פי הנתונים של חברת המחקר האמריקאית Sensor Tower, המאמצים משתלמים והמשתמשים אוהבים גרסאות נטולות בולשיט. את פייסבוק לייט למשל הורידו יותר מ-650 מיליון משתמשים בהודו, דרום אמריקה ובדרום מזרח אסיה, מה שהופך אותה לאפליקצית הלייט הפופולארית ביותר באיזורים האלו. לגרסת הלייט של טיק טוק, הלהיט התורן שמשגע את הנוער – ובמובן מסוים גם את ההורים – יש יותר מ-35 מיליון הורדות בהודו ודרום מזרח אסיה, רק בשנה האחרונה.

“לצוות המקומי יש אוטונומיה מלאה”

אם גרסת הלייט שלכם כל כך מוצלחת, והיא זמינה להורדה גם במדינות מפותחות כמו ישראל, אתם לא חוששים שהמשתמשים יעדיפו אותה על פני האפליקציה הכבדה? 

קסטן: ״לא. פייסבוק לייט פותחה במקור עבור מדינות מתפתחות אבל יש משתמשים ברחבי העולם שהאפליקציה מאוד מתאימה להם. בסופו של יום המטרה שלנו היא לחבר בין אנשים ואנחנו רוצים שכל אחד יעשה זאת דרך הממשק שהכי מתאים ועונה לצרכים שלו”.

קסטן לא מוטרד מנטישת משתמשים של גרסת המקור, וטוען כי הן משרתות צורך מאוד שונה ומתוכננות לחיות האחת ליד השנייה. ״למשל, בפייסבוק לייט, אנחנו מקטינים בקצת את התמונות כדי שיתאימו למכשיר שלך ולהעדפות שלך, אבל באפליקציה הרגילה, הכחולה, האיכות תהיה יותר טובה באופן כללי״.

כמה עצמאות יש למרכז הפיתוח הישראלי? אילו עוד מרכזים בעולם עובדים על פייסבוק לייט, או שהאחריות מוטלת כולה עליכם? 

קסטן: “אנחנו צוות הליבה ואנחנו אחראים לכל המוצר מקצה לקצה על כל חלקיו (שרתים, אפליקציה, ביצועים, איכות, תשתיות וכדומה). אנחנו משתפים פעולה עם צוותים בחברה (נניח newsfeed ו- stories) אשר בונים חוויות משתמש ופיצ’רים לפייסבוק לייט באמצעות התשתיות שהצוות שלנו בונה. אבל צוות הליבה אשר אחראי למוצר יושב כולו בתל אביב”. 

וכמה זמן לוקח עד שפיצ׳ר עליו אתם עובדים ב”לייט” מקבל אישור סופי לצאת לבדיקות בעולם האמיתי?

קסטן: “לצוות המקומי יש אוטונומיה מלאה ואנו מבצעים ניסויים ובדיקות מול משתמשים על מנת להגיע למוצר שיאפשר חווית משתמש מיטבית. עם זאת, לכל פיצ’ר מאפיינים משלו ובהתאם משך הזמן שנדרש. מוטלת עלינו אחריות גדולה ומכאן שאין נוסחת קסם או פרק זמן מדוד. מדובר בתהליך מתמשך עד להטמעה סופית”.

בעבר נחשבה פייסבוק למקום עבודה נחשק ולחברה חדשנית וצעירה. ואז הגיעו שערוריות הפרטיות של קיימברידג’ אנליטיקה, דליפת הפרטים האישיים, הביקורת על הפצת הפייק ניוז וההתערבות בבחירות, ולקינוח הביקורת הקשה על המוצר של Onavo הישראלית. איך זה לעבוד היום בפייסבוק לעומת לפני שנתיים, שלוש שנים או חמש שנים? האם משהו השתנה באווירה בחברה עצמה או באופי העבודה?

“אנחנו לא מנותקים ואנחנו חווים וחשים את האווירה הציבורית אבל אני יודע שהחברה שאני עובד בה לקחה אחריות מלאה ומשקיעה משאבים עצומים כדי לבנות מחדש את האמון. אני גם יודע שהחברה שאני חלק ממנה שינתה את העולם הדיגיטלי ואת האופן שבו אנחנו יוצרים קשרים.  גודל העשייה וההשפעה העצומה והחיובית שיש לנו על אנשים ברחבי כל העולם בזכות מוצרים כמו פייסבוק לייט זה קריטריון חשוב במוטיבציה שלי כעובד בחברה ואני גאה להיות חלק ממנה“.

Avatar

הילה חיימוביץ׳

גיקית, Deal With It

הגב

4 תגובות על "האם אפליקציות ה”לייט” שמפותחות בתל אביב יעזרו לפייסבוק להגיע למיליארדים בעולם המתפתח?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
תת רמה
Guest

אני חושב שכל בנאדם שמשתמש בפייסבוק יסכים איתי שלפתח את האפליקציות הגרועות שלהם זה לא משהו שצריך להתגאות בו, אלא להפך :(

ירין
Guest

מה לא יעשו כדי לדחוף פרסומות ולאסוף דאטא, גם מהאוכלוסיות המוחלשות ביותר בעולם

טל כהן
Guest

מה שאני אוהב בגרסאות לייט שהם עובדות כמו מטוס לעומת הכבדות שלפעמים האנימציות לא משו ועוד חוסכות בסוללה

דור
Guest

אני משתמש בפייסבוק ומסנג’ר לייט.
פייסבוק מצויין, אני לא משתמש הרבה בתמונות אבל הוא מהיר ויעיל. הצ’אט שלו בלי מסנג’ר לא מראה הרבה הודעות בו זמנית בקבוצה, וצריך לטעון אותן כל 15 בערך…
המסנג’ר גם טוב מאוד, רק אין שיחה קבוצתית או סמיילים

wpDiscuz

תגיות לכתבה: