”המשקיע הסודי” של ההייטק הישראלי: המילה ”צמיחה” התחלפה עכשיו במילה ”הישרדות”

לירון רוז, מהמשקיעים הראשונים ב-SimilarWeb, הרוויח לא מעט מכמה מהאקזיטים הגדולים של השנים האחרונות. דיברנו איתו גם לפני המשבר הנוכחי, כשהזהיר מהבועה שצפויה להתפוצץ, ודיברנו איתו עכשיו, בעיצומו של המשבר. בסופו של דבר הוא אופטימי, אבל הדרך ליציאה תהיה קשה. קשה מאוד

lironrose

לירון רוז. צילום: אייל מרילוס

הוא היה יזם שמכר את החברה שלו בעשרות מיליונים ל-IronSource, ניהל אקסלרטור, השקיע בכמה מהחברות הגדולות ביותר שצמחו בשנים האחרונות בישראל, ועל הדרך הרוויח לא מעט מכמה אקזיטים נוצצים; ובכל זאת, יש סיכוי לא רע, שהשם שלו לא יצלצל לכם מוכר. בוודאי לא כמו שמותיהם של משקיעים אחרים ומתוקשרים.

בראיון ראשון לגיקטיים, שנערך הן לפני משבר הקורונה והן בעיצומו, מספר לירון רוז, אחד מהמשקיעים המעניינים בהייטק הישראלי, על מה שעומד מאחורי ההשקעות הגדולות שלו, חד-הקרן שפספס ומה תהיה השפעת משבר הקורונה על האקוסיסטם המקומי.

אחד המשקיעים הראשונים בסימילארווב

הפעם הראשונה שבה עלה שמו של רוז לכותרות הייתה בשנת 2013, כאשר מכר את חברת AfterDownload, שהקים ביחד עם עומר קפלן ושמוליק זיסמן, לאיירון סורס תמורת 30 מיליון דולר. הפיתוח של החברה איפשר להציג פרסומות מותאמות אישית למשתמשים על סמך התוכנות שהורידו – תחום פעילות שקרץ והשיק לאיירון סורס. רוז היה אחד מבעלי המניות העיקריים בחברה, שהעסיקה אז כ-50 עובדים, ולכן גם היה אחד מהנהנים העיקריים מסכום העסקה. חמוש בכמה מיליונים טובים בחשבון הבנק, החליט רוז לזנוח לתקופה את הצד היזמי, ועבר לראשונה בחייו לצד השני – כמשקיע. 

“כמה מההשקעות הכי טובות שלי לא פורסמו” מספר רוז וחושף שאחת מההשקעות הללו היא SimilarWeb, ענקית מדידת הרשת הישראלית, ששווה על פי סבב הגיוס האחרון שלה כמעט מיליארד דולר ומעסיקה יותר מ-350 עובדים: “הייתי בן המשקיעים הראשונים בחברה, כשעבדו בה 5-6 אנשים והיא ישבה ברחוב המסגר”. למרות הצמיחה המואצת של החברה כיום, זוכר רוז ישיבת דירקטוריון אחת דרמטית ב-2011 בה כמעט הוחלט על סגירת החברה. 

השקעה נוספת היתה בחברת האד-טק הישראלית Kenshoo, כשלטענת רוז ב-2 המקרים הוא השכיל להשקיע בחברות כבר בהערכות שווי צנועות של כ-2 מיליון דולר. המשותף ל-2 ההשקעות הללו, על פי רוז, הוא שהוא היה שם “בהתחלה”, כשתחום הפעילות שלהן כולו היה בשלבים הראשוניים שלו. כך הוא הצליח להשקיע סכומים קטנים יחסית של עשרות אלפי דולרים תמורת אחוזים מהחברה – מה שהשתלם מאוחר יותר.

“כמו משחק כסאות מוזיקליים”

מגפת הקורונה גרמה למשבר כמעט חסר תקדים בעולם הטכנולוגיה העולמי והישראלי יחד. אבל מבחינת רוז, המצב הקודם היה בועתי בכל מקרה, והיה מתפוצץ במוקדם או במאוחר. על פי רוז, בשנים האחרונות הגענו למצב שבו כל “היפסטר שישב עם לפטופ בבית קפה והיה ב-8200 גייס בענק”. לדבריו, הרבה מחדי הקרן מהשנה האחרונה “הם ‘על הנייר’, כלומר חברות שעוד לא מרוויחות כסף, וגייסו לפי שווי גבוה מאוד”, הוא טוען, ומוסיף כי כל עוד החברות מצליחות לגייס כספים, הן נשארות בחיים, אבל זה יכול להסתיים בכל רגע – כמו למשל במשבר הנוכחי. “זה קצת כמו משחק כסאות מוזיקליים. ברגע מסוים בזמן, שאף אחד לא ידע מתי יגיע, המוסיקה מפסיקה לנגן ואין את הסיבוב הבא”.

כבר בשיחות הראשונות עם רוז, שהחלו עוד כשקורונה היתה סתם בירה מקסיקנית, חזה רוז כי יהיו חדי קרן שלא ינפיקו ויתכווצו, בדומה לבועת האינטרנט של תחילת שנות ה-2000. “יום אחד הכסף נגמר, ועובדים הלכו הביתה. זה לא כל כך שונה ממה שזה היום”.

מקור: Unsplash

האם אנחנו עומדים בפני עוד מקרים של WeWork? 

“תסתכלו על החברות בהערכות שווי של 500 מיליון דולר וצפונה. אם תראו שהן עדיין בהפסדים מאוד גדולים, והן עדיין עם runway (כמה זמן יכולה החברה לפעול על סמך גיוסי ההון שלה, ה.ח. וע.ב.) של 18 חודשים ועם Burn Rate מטורף, הן יכולות להיכנס לבעיה בדיוק כמו שקרה ל-WeWork, ואני חושב שיהיו עוד כאלה”.

למרות זאת, רוז מדגיש שגם למשקיעים היה חלק בניפוח הערכת השווי של החברה, וברגע שהם ניסו להגיע לשלב החיתום בהנפקה, הם נבלמו. “אין קונים לסחורה במחיר הזה”, הוא טוען.

הגיוסים האחרונים – עסקאות מלפני המשבר

למרות האווירה, החל”תים והפיטורים בהייטק הישראלי, אנחנו רואים מתחילת חודש אפריל התעוררות מסויימת, עם הודעות על גיוסים במאות מיליוני דולרים של חברות סטארטאפ ישראליות. האם אלו ניצני היציאה מהמשבר? רוז טוען שמדובר בלא הרבה יותר ממקריות: “להערכתי, לרוב מדובר בעסקאות שנחתמו עוד לפני המשבר, כאשר הקלוזינג הפורמלי (כלומר העברת הכסף והמניות, ע.ב. וה.ח.) מתבצע עכשיו”.

דווקא אנחנו רואים שקרנות ומשקיעים מנסים לשדר “עסקים כרגיל”

“זה מס שפתיים בלבד… בחודשים הקרובים יתבררו נתונים חדשים”.

הנתונים החדשים שעליהם מדבר רוז, כוללים לדבריו חיתוך של הווליואציות שהיו מקובלות טרום המשבר, ב-20%-30% לכל הפחות, וכן נסיגות של קרנות מהסכמי ההשקעה.

הקיצוצים בדרך, המשקיעים יקשיחו עמדות

“החציון הראשון של 2020 הוא קטסטרופה שטרם השתקפה בדו”חות הכספיים של החברות”. תמונה: pixabay

אבל לא רק היזמים והמשקיעים היו אשמים בתהליך הניפוח. לדברי רוז, תהליכים מאקרו-כלכליים השפיעו גם הם על האקוסיסטם, כאשר כסף חדש נכנס לשוק ועובר בין היתר לקרנות. “השוק שהיה מוצף בכסף שיוצר על ידי הבנק המרכזי, גרם להערכות השווי, והכסף היה עסוק בלרדוף אחרי תשואות”. אותן תשואות בעולם ההון סיכון נראו אז מבטיחות, אולם רוז הזהיר כבר בדצמבר 2019, שהחורף הכלכלי יגיע: “אף אחד לא יכול לחזות אותו או מתי זה יהיה, וזה יעצור את זה (מעגל ההשקעות, ה.ח. וע.ב.). כמו סערה של מזג אוויר – היא פתאום מתרחשת. אפשר לחזות בערך, אבל לא לדעת בדיוק מתי זה יקרה”. מספר שבועות בלבד לאחר שנאמרו הדברים האלו, נכנסנו כידוע למשבר החמור ביותר בעולם הטכנולוגיה מאז המשברים של 2008 ובועת הדוטקום.

אבל לא בטוח שהרע ביותר מאחורינו: “המילה ‘צמיחה’ מוחלפת כעת במילה ‘הישרדות'”, אומר רוז ומאמין שאנו עוד נחזה בקיצוצים דרמטיים גם בחברות הייטק שגייסו לאחרונה כסף, ושעד לא מזמן רצו לצמוח בכל מחיר. “הגאות הכלכלית של עשור 2010-2019 מאחורינו. החציון הראשון של 2020 הוא קטסטרופה שטרם השתקפה בדו”חות הכספיים של החברות” אומר רוז, שמאמין שמשקיעים בעלי הון נזיל יקשיחו עכשיו את עמדותיהם, פשוט כי הם יכולים, בזמן שכל מי שחייב לגייס עכשיו כדי לשרוד, ייאלץ לגייס בתנאים פחות טובים משתכנן טרום המשבר.

ומי בכל זאת ישרוד?
“מי שרווחי, מאוזן, או עם רזרבות פיננסיות לשנתיים לפחות – ישרוד.  חברות בתחום ‘עבודה מרחוק’ כמו זום או פייבר, או חברות בתחום הפארמה וה-Heatlhcare יכולות אף הן להרוויח מהמצב”.

משקיע באופן סמלי, אבל מדויק

הצ’קים שכותב רוז, כיאה למשקיע בשלבים ראשונים נעים לרוב סביב ה-100 אלף דולר בממוצע להשקעה. רוז סיפר כי לפחות טרם ימי הקורונה, התמורה עבור הצ’ק של האנג’ל היתה פחות משמעותית ממה שהיה בעבר. “היזמים לא היו ממש צריכים אותך. לא פעם היזמים הממש חזקים מצליחים לגייס סיד של כמה מיליונים בלי שיש להם מוצר, רק עם מצגת”, מסביר רוז.

ההנפקה של פייבר, האקזיט של ארמיס

הנפקת Fiverr בשנה שעברה | מקור: יח”צ

בחירת ההשקעות של רוז מגוונת למדי, ומלבד ההשקעות שלו כאנג’ל – בין היתר בחברות כמו Breezometer ו-Skyline AI – הצטרף רוז גם כמשקיע גם ל-Cerca Partners, קרן שרשמה לעצמה מספר הנפקות ואקזיטים מרשימים. רוז נהנה מהשקעות מוצלחות למדי שעשתה הקרן למשל ב-Fiverr, שהונפקה ב-2019; Adallom שנמכרה ב-2015 למיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר; Dynamic Yield שנרכשה על ידי מקדונלדס תמורת 300 מיליון דולר ב-2019; וגם Armis שהגיעה לאקזיט הגדול ביותר בתולדות הסייבר הישראלי, ונמכרה תמורת 1.1 מיליארד דולר לקרן Insight. רוז מספר כי בעזרת הקרן, ביכולתו להגיע לחברות בסדר גודל שאין לו גישה אליהן בתור משקיע פרטי.

יש איזה חוט מקשר בין ההשקעות המוצלחות שלך?

“חלק גדול מההצלחות שלי באופן אישי נובע מזה שנתתי למספרים להחליט על הצעד הבא – אלגוריתם מסוים של שיפור עצמי. לתת למציאות להחליט מה יצליח ולא להחליט בשבילה”.

ומה עם הצד היזמי שבך? זנחת אותו?

“בשביל להרים סטארטאפ צריך להקריב. זה דורש התמסרות טוטאלית. אני מספיק כן עם עצמי בשביל להגיד שכרגע זה לא יהיה נכון מבחינתי להיות מנכ״ל של סטארטאפ. לא יכול וגם לא רוצה לקחת על עצמי את המחויבות הזאת… מנכ”לים זה זן מיוחד של אנשים שיש להם טוטאליות שבלעדיה אי אפשר לנצח. זה לא נכון לכל האנשים, ובטח לא לכל תקופה בחיים”.

ומה אתה חושב שיקרה לתחום היזמות הישראלי בעקבות המשבר?

“אני מעריך שעכשיו – כמו אז – ‘להקים סטארטאפ’ או ‘להיות יזם’ יצא קצת מאופנה, אולי לשנה-שנתיים. רבים יחפשו ביטחון כלכלי ויפנו לכיוונים אחרים. משרות ועבודה בחברות גדולות ויציבות. חלקם יחזור ללימודים וינצלו את הזמן לעשות תואר שני או לרכוש מיומנויות חדשות”.

הסיכון עדיין קיים

למרות ההשקעות המוצלחות והמתוקשרות, ולמרות שהסטטיסטיקה של החברות שלו טובה יותר לדבריו מהסטטיסטיקה שגורסת כי 90 אחוז מהסטארטאפים נכשלים, רוז מתנגד לתדמית המידאס, וממהר להדגיש כי הוא גם השקיע בחברות שפחות הצליחו: “זה הון סיכון. המילה סיכון פה היא חלק מכל המקצוע הזה… להגיד שאין כשלונות בכלל – אין דבר כזה, ומי שאומר שאף חברה שלו לא נסגרה, אין דברים כאלה”.

“אגלה לכם סוד – כמשקיע פרטי לא השקעתי באף סטארטאפ חדש בשנת 2019”, מתוודה רוז. “הסיבה לכך היא שהוליואציות הגבוהות, שהיו מקובלות בשוק, לא שיקפו כיאות את מאזן הסיכויים והסיכונים”. למרות הקושי העצום של התקופה האחרונה, רון מאמין בקלישאה שהמשבר יכול להוליד גם הזדמנויות. “כמה מההצלחות הגדולות ביותר אצלי נולדו בעקבות המשבר הפיננסי של 2008”. כמשקיע, הוא מאמין שעכשיו יהיה לו גם קל יותר להגיע אל היזמים הטובים והמוכשרים בתקופה כזו. “זה בדיוק הזמן להמשיך ולבחון הזדמנויות, ולאתר השקעות חדשות בתנאים טובים, לשנים קדימה”.

פספס את חד-הקרן

על טעויות משלמות. מקור: Unsplash

אחת הטעויות הכואבות ביותר של רוז, לא קשורה בסטארטאפ בו החליט להשקיע, אלא דווקא בהשקעה עליה ויתר. רוז מספר כיצד הוא פגש חברה צעירה רגע לאחר שסיימה אקסלרטור ביחד עם שני קולגות. בתום הפגישה החליטו כל המשקיעים לוותר על ההזדמנות להשקעה. “שלושתינו טעינו ובדיעבד התברר שזו חברה סופר מצליחה”. החברה המצליחה הזו אגב היא AppsFlyer, שגייסה בינואר האחרון בווליואציה של 1.4 מיליארד דולר ומעסיקה כ-800 עובדים. בדיעבד, מייחס רוז את הפספוס הענק לתזמון הכניסה של החברה לשוק המובייל הצעיר: “טלפונים ניידים עדיין היו עם כפתורים… ומבחינתי, האינטרנט היה במחשב… כשהתחיל הטרנד של האייפונים לא יכולתי לשער שעולם האפליקציות יהיה גדול כמו עולם הווב ואולי אפילו גדול יותר”, הוא מתוודה. “לא קראתי את העתיד, הם כן, ולכן לא השקעתי”.

אבל אותו פספוס הוביל אותו לתיקון. לדבריו, ההחלטה המוטעית התרחשה בגלל הטבע האנושי שלנו שמעדיף דברים מוכרים, ולכן, מאז הוא מנסה לקחת יותר סיכונים ולחשוב מחוץ לקופסה. התקווה שלו היא שהיזמים שיפנו אליו לבחון השקעה יציגו לו רעיונות שהוא לא שמע עליהם מעולם; “כאלו שעובדים עכשיו על משהו שאני לא מסוגל לחשוב עליו״.

Avatar

הילה חיימוביץ' ועידן בן-טובים

הגב

5 תגובות על "”המשקיע הסודי” של ההייטק הישראלי: המילה ”צמיחה” התחלפה עכשיו במילה ”הישרדות”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
מיכה אלי
Guest

לדעתי השנה בגלל ההתמקדות על הישרדות, נראה יותר מיזוגים מהשקעות.
חברות גדולות יקבלו טכנולוגיה וצוותים מיומנים תמורת הבטחת “הישרדות” בחסות חברה עמידה.

https://medium.com/@MichaeliAvihai/will-mergers-be-the-new-startup-funding-in-2020-5cfc669dac8b

יויו
Guest

כתבה שכל הנרטיב שלה טפיחה על השכם ותביאו עוד יזמים אליי שאוכל לסחוט אותם עם הרזומה העשיר שלי. שורה תחתונה הצליח לו קלף חד פעמי עם חברה שהקים בימי טראפאפו ומאז הפך לבטלן שחי על המזומן שקיבל במכירה

יזמיקו
Guest

פגשתי אותו פעם לפגישה. השקעה לא יצאה אבל בהחלט מדובר באיש מרשים.. שונה מהרבה פוצים בתעשיה

פאודה
Guest

מדוע לא שואלים שאלה פשוטה – מה התשואה השנתית הממוצעת על כל ההשקעות שבצעת, IRR ? זה הבסיס. גם ג’ובניק, בעיניים עצומות וביד שמאל, יפגע בכדור אחד או שניים לאחר שירסס לכל כיוון. אם כן נשאל אך לא מוכן היה לענות, אז תבינו בעצמכם…

הסוחר מוונציה
Guest

משקיע יותר ב mdma

wpDiscuz

תגיות לכתבה: