כך קיבלתי חמש (וחצי) הצעות עבודה מעולות בתכנות – בלי להיות נינג’ה, תותח או תמסח

חיפוש עבודה בתכנות הוא לא קל לאף אחד, אבל איכשהו תמיד נראה שלכולם יותר קל מאשר לך. מאיה גרשוביץ-בר שרדה את המסע, והיא משתפת אותנו עם כל המסקנות והטיפים שצריך לדעת

מקור: Pexels

מאת מאיה גרשוביץ-בר

השנה ניהלתי את תהליך חיפוש העבודה הרציני הראשון של חיי.
העבודה הקודמת שלי הייתה עבודת הפיתוח הראשונה שלי, נכנסתי אליה כשהייתי סטודנטית, והחיפוש הנוכחי בעצם היתה הפעם הראשונה שחיפשתי עבודה כמפתחת בעלת ניסיון.

התחלתי בחיפושים עם ביטחון עצמי די נמוך, וביליתי את השבועות הראשונים במצב של בלבול תמידי מהמסרים שהסביבה שידרה לי.

מצד אחד כולם אמרו לי שאני אמצא עבודה חדשה תוך יומיים – השוק חם עכשיו, אני מתכנתת מצוינת, לא תהיה לי שום בעיה. כשקבעתי ראיונות ושאלתי את המגייסות על מה להתכונן אמרו לי שאני לא צריכה להתכונן בכלל, פשוט לבוא כמו שאני (ספויילר – זה שקר). מצד שני, בראיונות שאלו אותי דברים שלא ידעתי או לא זכרתי, ולא היו קשורים לעבודה היומיומית שלי.

מצד אחד, מודעות הגיוס היו משוגעות. כולם חיפשו סטארים וטאלנטים, ועשר שנות ניסיון בשפות שקיימות רק שנתיים. מצד שני, כולן אמרו לי להתעלם מהמודעות, לא להרגיש מאויימת, ופשוט להגיש קורות חיים גם אם אני לא עונה על 100 אחוז מהדרישות.

הייתי מבולבלת. לא ידעתי מה אני שווה, לא ידעתי מה אני אמורה לחפש, אבל ידעתי דבר אחד, ידעתי שאני יודעת ללמוד – וזה מה שעשיתי.
מתוך שלושה חודשים של חיפושים, קצת למעלה מחודשיים הוקדשו ללימודים והכנות, ושלושה שבועות אינטנסיביים הוקדשו לראיונות.
את הלימודים וההכנות שעשיתי אני מחלקת לשניים – מיומנויות טכניות וסופט סקילס.

מיומנויות טכניות

אלגוריתמים

הסיבה שהתנפלתי כל כך על נושא האלגוריתמים הייתה שרציתי להתקבל לגוגל, וידעתי שזו הדרך לשם. אבל האמת היא שהחזרה שעשיתי על אלגוריתמים, מבני נתונים ושות’ עזרה לי בכל הראיונות שהייתי בהם, כי כמעט בכל מקום הקדישו לפחות 20 דקות ובדרך כלל הרבה יותר לחידות Whiteboard, והודות ללימודים הייתי מוכנה אליהן היטב.

לגבי מקורות, בתחום הזה אין הפתעות גדולות, אבל אני ארשום את המקורות שהכי עזרו לי –
1. cracking the code interview
2. interviewbit
3. GeeksForGeeks
4. וכמובן, הבלוג שלי, שהכתיבה בו היא הסיבה העיקרית שהשתפרתי כל כך בראיונות מהסוג הזה.

System Design

לראיונות system design היה לי קצת יותר קשה ללמוד, כי זה תחום הרבה יותר אמורפי ויש פחות מקורות שמסבירים לך בדיוק איך ללמוד את הנושא.
בסופו של יום מה שעזר לי היה –
1. ללמוד טוב ככל האפשר את המושגים והעקרונות הבסיסיים. אלו האתרים שלמדתי מהם –
https://www.hiredintech.com/courses/system-design
https://github.com/checkcheckzz/system-design-interview
2. לצפות בהרצאות ביוטיוב שמראות איך לעשות system design לכמה מערכות מפורסמות – יש כמה, אבל אני אהבתי במיוחד את הסרטונים האלה.
3. לפני כל ראיון שאלתי את עצמי איך הייתי כותבת את המערכת של המקום שבו אני הולכת להתראיין, רק למקרה שישאלו אותי על זה.

מיומנויות רכות

מיומנויות טכניות זה טוב ויפה, אבל תכל’ס, התחום שבו למדתי והשתפרתי הכי הרבה הוא הראיונות עצמם.

להתראיין זה קשה! ממש ממש קשה!

אם אתן בתחילת, אמצע, או בכל נקודה אחרת בחיפוש העבודה שלכן אל תתנו לאנשים לבלבל אתכן –
1. אל תקשיבו לחברים שסיפרו לכן שהם מצאו עבודה בלי להתאמץ או שהם התקבלו בלי להתראיין.
2. אל (אל!) תקשיבו למגייסות שאומרות לכן שאין צורך להתכונן לראיונות.
3. אל תחשבו שאם לא עברתן ראיון זו אינדיקציה לכך שאתן לא מספיק טובות לעבודה אליה התראיינתן.

אוקי, עכשיו כשאמרתי לכן מה לא לעשות, אז מה כן לעשות?

אני אתחיל ואומר שהייתה לי את הפריווילגיה העצומה לחפש עבודה בחופש בלי לחץ. כיוון שבהכנות לראיונות זמן פנוי זה המשאב הכי יקר, ברור שזה נתן לי יתרון עצום, אבל אני עדיין חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך שעברתי, וגם אם אין לכן שלושה חודשים פנויים (וסביר להניח שאין לכן) חפשו את הזמן הפנוי שכן יש לכן – סופ”שים, ערבים, הפסקות צהריים, לא משנה מתי, נסו למצוא את שברירי הזמן הפנוי שיש לכן ולהקדיש אותם להכנות. זה קשה, אבל זה עדיף מ”לבזבז” ראיונות בכך שתגיעו לא מוכנות.

האלגוריתם שלי להכנה לראיונות היה כזה –

while job_search: maya.study() experience = maya.interview() post_mortem(experience)

בקשת פידבק

במשך קצת יותר מחודשיים הלכתי לראיון או שניים בשבוע. שאר הזמן למדתי ופתרתי תרגילים.
אחרי כל ראיון שלא עברתי ביקשתי מהמראיינים פידבק. חלק שיתפו פעולה פחות, חלק שיתפו פעולה יותר (היי JoyTunes, הפידבק שלכם היה מדהים).
בין אם קיבלתי פידבק ובין אם לא, אחרי כל ראיון ישבתי, ניתחתי, חיפשתי בגוגל תשובות לשאלות שלא ידעתי, ולמדתי מכל הטעויות שלי לראיון הבא.

התמודדות עם ספקות

בערך פעם בשבוע הייתה לי מתקפה חמורה של תסמונת המתחזה, שבה אמרתי לעצמי שאם אני צריכה ללמוד כל כך הרבה לראיונות, זה סימן שאני לא טובה מספיק, והאנשים היחידים שראויים להתקבל לעבודות האלו הם אנשים שיודעים מתוך שינה את כל מה שאני יודעת מתוך גוגל (ראו ערך נינג’ה-תותח-תמסח), אבל אז הייתי מזכירה לעצמי את שלוש הנקודות שרשמתי למעלה, וממשיכה קדימה במרץ.
האמת היא שבעוד ראיונות אמורים לבחון את האיכות והמיומנות שלכן כמתכנתות, הם בודקים הרבה דברים אחרים, לא טריוויאליים, שלאו דווקא היו חלק מהיום-יום שלכן עד עכשיו. ובסופו של יום, להתכונן לראיונות זו לא רמאות בשום צורה, כל ההכנה שבעולם לא תהפוך מתכנתת גרועה לטובה או אפילו מתכנתת בינונית לטובה. הכנה לראיון רק מאפשרת לך להראות למראיינים מי את ומה את יכולה לעשות.

תקשורת עם מראיינים

לכל מי שאין לה זמן או אופציה ללכת ללמוד מראיונות בפועל אני ממש ממליצה לעשות mock-interviews, ובמהלכם לשים דגש לא רק על איך אתן עונות על חידות, אלא על איך אתן מתקשרות עם המראיינת, איך אתן מסבירות את תהליך המחשבה שלכן, איך אתן מתמודדות כשאתן פשוט לא יודעות את התשובה – כל הדברים הללו הם דברים שניתן ורצוי ללמוד ולהשתפר בהם.

באופן אישי, אני לא עשיתי הרבה mock-interviews, אבל מה שכן עשיתי היה להשתמש בפוסטים שלי כתחליף ראיון – באמצעות הכתיבה יכולתי להתאמן על להסביר את עצמי, לתמלל את המחשבות שלי, לתת דוגמאות, לחפש מקרי קיצון וכו’ אז לכל מי שמתחברת לכתיבה אני מציעה לנסות את הסגנון הזה, אולי תפתיעו את עצמכן.

לספר על עצמי

מכירות את השאלה המפחידה והידועה לשמצה “ספרי לי על עצמך”?

אז מה שלא מספרים לך הוא שבעצם כל הראיון הוא “ספרי לי על עצמך” אחד גדול. ברוב הראיונות שהייתי בהם המראיינים לגמרי נתנו לי לנווט את השיחה – התבקשתי לספר על פרויקטים שאני גאה בהם, על ארכיטקטורה שאני מכירה היטב, על שינויים שהובלתי וכו’.

בראיונות הראשונים שלי לא עשיתי בחירות מספיק טובות – לדוגמא, כשהתבקשתי לספר על פרויקט שאני מאוד גאה בו סיפרתי על הפרויקט הכי מסובך טכנית שהייתי מעורבת בו. בדיעבד הבנתי ששיחה על הפרויקט הזה לא מביאה לקדמת הבמה את כל היכולות שלי, ובסופו של דבר גיליתי שפרויקט אחר, פשוט בהרבה, שאותו אני הובלתי, יצר רושם הרבה יותר טוב.

הנושא הזה, של לבחור את הדברים הנכונים לדבר עליהם היה ממש מסובך בשבילי, כי היה לי קשה מאוד לראות את הטוב במה שעשיתי, ונטייה להקטין את ההישגים שלי יחסית לאלו של אחרים.
בסופו של דבר מה שהכי עזר לי היה לשבת עם בן זוגי ולעשות איתו בריינסטורמינג על כל הפרויקטים השונים שעשיתי בשנים האחרונות, ולתת לו להסביר לי איפה נקודות החוזק שלי (זו לא הסגברה אם אני ביקשתי).

שיפור קורות חיים

עוד משהו חשוב שעשיתי בעקבות ראיונות הוא שיפור והידוק של קורות החיים שלי, מבין השורות של  הפידבקים שקיבלתי הבנתי מה בקורות חיים שלי נותן רושם לא מדויק ומה דווקא חסר. אני ממש לא מומחית קורות חיים, אז כל הזמן נעזרתי בחברות, וביקשתי חוות דעת מאנשים שמכירים אותי.
בסופו של דבר היו לי שני סבבים של הפצת קורות חיים – הסבב הראשון, מיד כשהתחילו החיפושים, והסבב השני, שהשיג לי בסופו של דבר הצעות.
בסבב השני היה לי מזל גדול, וחברה מקבוצת מתכנתות בפייסבוק, שמחזיקה ברשימת עוקבים מאוד רצינית בטוויטר כתבה ציוץ שבו היא רשמה שאני מחפשת עבודה ושהיא התלהבה מהבלוג שלי, עם לינקים ללינקדין ולבלוג.
בעקבות הציוץ הזה קיבלתי יותר ראיונות ממה שעשר חברות השמה יכולות היו לספק לי. ברצינות, זה היה מדהים, אני אפילו לא בטוחה שהספקתי לענות לכולם.
אין ספק שגם פה הבלוג שלי נתן לי פוש משמעותי – הוא עזר למגייסים ומראיינים להבין לפחות קצת מי אני ומה אני לפני הראיון, והפך אותי מקורות-חיים אנונימיים לבת אדם.
אז גם פה יש לי המלצה – למרות שזה קשה, נסו ליצור לעצמכן נוכחות אינטרנטית קטנה, משהו שמראיינים יוכלו להסתכל עליו כדי לראות פרויקט שעשיתן בשביל הכיף והעניין, ולא רק בשביל העבודה.

מיקבול ראיונות

כעת, הגיע הזמן לעוד הסתייגות.

בחודשיים הראשונים שבהם עשיתי ראיון-שניים בשבוע הבנתי שזה לא סגנון שמתאים לי. אני יודעת שזה סגנון שמתאים להרבה מאוד נשים, וזה אחלה, אבל לי זה בעיקר היה קשה. כשהלכתי לכל כך מעט ראיונות כל אחד מהם נראה ממש גורלי, וזה קצת הוציא אותי מפרופורציות.
בשלושת השבועות האחרונים של החיפוש שיניתי כיוון לחלוטין.
בנוסף לציוץ המדהים שכבר הזכרתי פניתי גם לחברת השמה, והתחלתי לקבוע ראיונות בטירוף – שניים-שלושה ראיונות ביום, כמעט כל יום, במשך שלושה שבועות.
מבחינתי היתרון הגדול של מיקבול ראיונות רבים כל כך היה גם הורדה משמעותית של גורמי הלחץ – אי אפשר להיות סופר לחוצה כשאני עוברת מראיון לראיון לראיון – וגם שיפור מתמיד – מהר מאוד השאלות חזרו על עצמן, התשובות שלי לוטשו, התהדקו והשתפרו, ידעתי לדקלם את הארכיטקטורה של כל פרויקט עליו עבדתי מתוך שינה ולמנות את היתרונות והחסרונות של ה-db האהוב עליי עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב.
ברור לי שאם הייתי מתראיינת עכשיו למקומות אליהם התראיינתי באותם שבועות ראשונים היה הולך לי הרבה יותר טוב. לא כי עכשיו אני מתכנתת טובה ואז לא הייתי, אלא כי עכשיו אני יודעת להתראיין, וזה בסדר גמור, ככה משחקים את המשחק.

חידוד דרישות

אחד הדברים הלא ברורים מאליהם הוא להיסגר על הדרישות שלך.

חשוב לציין שבדרישות אני לא מתכוונת לשכר או או ימי חופש (למרות שגם זו אמנות שדורשת עבודה ללא ספק), אלא לדברים שמאוד חשוב לך לקבל ממקום עבודה, ולדברים שאת יודעת שאת מוכנה לתת.

כשישבתי וחשבתי על כל הדברים שאני רוצה לקבל ממקום עבודה חדש הייתה לי רשימת העדפות שנגעה לפרויקטים, טכנולוגיות, הגדרת תפקיד, אנשים שאני אעבוד איתם, ואת כל אלו לא הייתה לי בעיה להעלות ולבקש. מה שכן היה לי קשה, ודרש המון עבודה עצמית היה להביע את הצרכים שלי בנושא איזון עבודה-בית.

ידעתי שאני רוצה להגיע למקום בו אני אוכל לצאת פעמיים בשבוע לקחת את הבן שלי, ולא אצטרך להשלים עבודה שוטפת בערבים או בסופי שבוע. לא תאמינו כמה פעמים הייתי צריכה להתאמן מול המראה כדי להוציא את המשפט הפשוט הזה מהפה בראיונות. הייתה לי מין בושה עצומה סביב הניסוח המדויק. לא הייתה לי בעיה לשאול על “איזון עבודה-בית” אבל מהר מאוד גיליתי שהמונח הזה משתנה מחברה לחברה ובין אדם לאדם. יש כאלו שחשבו שאיזון-עבודה בית זה להוציא את הילד פעם בשבוע, ויש כאלו שחשבו שאיזון-עבודה בית זה לצאת מתי שרוצים, אבל להשלים שעות בלילה. אז לי הייתה את ההגדרה שלי, והייתי חייבת להניח אותה על השולחן, ומהר, כדי שאם זה לא מתאים לשני הצדדים, אף אחד לא יבזבז זמן.

הגישה הזו הייתה מפחידה, מאוד. היו מראיינים שהגיבו בנונשלנטיות ואמרו שזה מובן מאליו (יאי!) היו כאלו שמיד התחילו להתחמק, והיו אלו שנראה שממש לחצתי להם על נקודה רגישה ולא פתורה.
אחד הראיונות החביבים עליי היה כזה שבו אני והמראיין קשקשנו במשך חמש דקות על המוצר והחברה, ומיד אחרי שהעליתי את נושא האיזון עבודה-בית המראיין אמר שהוא לא רוצה למרוח אותי, ושאני צריכה לדעת שזה לא יקרה אצלם. הם עובדים על מוצר חדש, ויהיו הרבה שעות ארוכות וסופ”שים. הודיתי לו על הכנות, לחצנו ידיים ונפרדנו כידידים, ולדעתי זה היה פשוט מדהים, כמה כיף להתראיין כשכולם יכולים להיות כנים ולדבר על מה הם מחפשים מהצד השני!

לא לשכוח שגם את מראיינת אותם

קיבלתי את העצה הזו כשהתחלתי את התהליך, והיא עזרה לי לאורך כל הדרך.

כשאת מאוד חסרת ביטחון יש נטייה ללכת לכל ראיון שמציעים לך, להתפתות להגיד כן למקום הראשון שנותן לך הצעה, ובאופן כללי להרגיש שכל הנקודה של תהליך הראיונות הזה הוא לשכנע את המראיינים לבחור בך ובדרך קל לשכוח שגם את צריכה לבחור בהם.

כשרק התחלתי להתראיין קיבלתי הצעה ממקום מאוד נחמד, אבל סירבתי לה כי האינסטינקטים שלי אמרו לי שזו לא החברה שמתאימה לי כרגע ותתרום הכי הרבה לצמיחה שלי. שבועיים אחר כך עדיין בכיתי לבן הזוג שלי שעשיתי טעות נוראית, ושאף אחד אחר בחיים לא יציע לי עבודה שוב.

אני הלכתי לראיונות במקומות שידעתי שלא יתאימו לי, והגעתי לראיונות מתקדמים בחברות שהיה לי ברור שאני לא רוצה לעבוד בהן, כל זה כי לא הייתי מספיק בטוחה בעצמי כדי לוותר על הזדמנויות. ככל שהתהליך התקדם הרגשתי יותר טוב עם עצמי, וזה נהיה קל יותר, אבל אני באמת ממליצה לכולן לשאוף ולהתראיין רק במקומות שבהם הן באמת רוצות לעבוד (אלא אם כן מדובר בראיונות אימון כמובן).

בסוף התהליך קיבלתי חמש הצעות, כולן ממקומות מוצלחים ונחמדים. האינסטינקטים שלי צעקו שאני צריכה לבחור בחברה מסוימת, ואני התווכחתי איתם די הרבה – המקומות אחרים עבדו עם טכנולוגיות ופרקטיקות שאני מכירה יותר טוב, מחשבה שהייתה מאוד מרגיעה בעיני – אבל בסוף, לשמחתי הרבה, בחרתי בחברה שהכי רציתי לעבוד בה, ואני יודעת שבחרתי נכון.

באופן קצת אירוני החברה שבסוף בחרתי לעבוד בה הייתה זו שהראיונות שלה היו הכי שונים מכל מה שהתכוננתי אליו (לא הייתי צריכה לכתוב אף אלגוריתם!), אבל הביטחון העצמי שרכשתי, הידיעה שאני יודעת על מה אני מדברת, וכל האימונים שהיו לי בשיחות עם מראיינים השתלמו, והצלחתי להביא לראיון גרסה משופרת ומשופשת של עצמי.

לסיכום…

אכן מסתובבות ביננו נינג’ות יחידות סגולה, מוכשרות ומקסימות, כאלה שאפילו לא צריכות ללכת לחפש עבודה כי ההצעות באות אליהן, אבל אני לא כזו, רובנו לא כאלה, וזה בסדר.
כדי להיות מרואיינת טובה הייתי צריכה להשתפר ולהתאמן, ועכשיו אני במצב מעולה אבל ברור לי שאם עוד שנתיים שלוש אני אחפש עבודה שוב יכול מאוד להיות שאני אצטרך להתחיל את כל התהליך מחדש. אני מקווה שבעתיד לפחות חלק מהדברים יהיו יחסית רעננים ואני לא אצטרך לעשות את כל העבודה מחדש, אבל גם אם כן, אני אוכל לפחות לקרוא את הפוסט הזה ולהזכיר לעצמי שזה אפשרי.​

הכותבת היא מתכנתת, בלוגרית ומתנדבת כמנטורית פייתון ב-she codes

פורסם במקור בבלוג “מאיה כותבת אלגוריתמים”

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

29 תגובות על "כך קיבלתי חמש (וחצי) הצעות עבודה מעולות בתכנות – בלי להיות נינג’ה, תותח או תמסח"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אלעד
Guest

מאיה. שפו! כתבת מדהים. כתבה איכותית.

משתמש אובונטו
Guest

יפה מאוד וכתוב היטב. אמנם המנוסים שבינינו כבר מכירים את הדברים האלה אבל זה מנוסח ומסוכם היטב וודאי יעזור לרבים.

מתכנת מתחיל
Guest

כתבה מעולה, תודה רבה לך על השיתוף!

gitBucket
Guest

כל הכבוד !
סוף סוף תוכן איכותי ב-GT !

עופר
Guest

כתיבה מצויינת, ממש נהנתי לקרוא את התהליך שלך, שאפו.

יוז\'ק בן קיפוד
Guest
יוז\'ק בן קיפוד

אחלה טור, יכול לעזור להרבה מחפשי עבודה מתחילים (יותר או פחות) ובניגוד להרבה טורים אחרים שמתפרסמים פה יש בו תוכן ממשי ולא אוסף משפטים ריקים.

הערת שוליים קטנונית – למה את מרגישה צורך להתנצל על כביכול “הסגברה”? (גם לקבל פידבק מבן זוג חשוד בימינו?) מחכים לך מעבר לפינה כדי להוציא אמירות מהקשרן ולצלוב אותך בפייסבוק?

Chen
Guest

ואם לא היית מבקשת והבן זוג היה נותן את דעתו בכל מקרה זה עדיין “הסגברה”?
ממש מגוחך, גבר יכול להסביר כמו שאישה יכולה להסביר. למה להמציא לזה מילה לפי מגדר? ממש סקסיסטי.
לא חסרות נשים (בנות זוג בעיקר) ש”מסבירות” גם כשלא מבקשים מהן.

להסביר?
Guest

בכיין/ית

?/..
Guest

k

מראיין בהייטק ואב למתכנתת
Guest
מראיין בהייטק ואב למתכנתת

עצה למתכנתות מתחילות:
תימנעו מלקחת דוגמא מכותבת התור. אל תזרקו לאוויר הערות ביניים מתקרבנות ואל תפנו אל הקהל הרחב בלשון נקבה. כל מראיין מודע למספר העצום של שריונים בחברות השונות ואף מראיין לא חושב שחסרות לכן פריווילגיות.
הערה לכותבת הטור:
אם בעלך יציע לך או יביע את דעתו לגבי נושאים הקשורים אלייך לא מדובר בשוביניזם. חדלי ממילים מומצאות כגון “הסגברה”.

כרובי
Guest

חחחחח…. מה שרשמת “חדלי ממילים מומצאות כגון הסגברה” זו דוגמא מוצלחת ביותר ל”הסגברה”. חחחחח…
ואגב גם אני מראיין מתכנתים/תות ואחרים שיעבדו תחתי בהייטק, ולי זו נראית אחלה כתבה. שאפו מאיה!

ליאור
Guest

כל הכבוד לך! אבל 2-3 ראיונות בשבוע לא אומר שאת כן שייכות לאותן נינג’ות יחידות סגולה? ו-2-3 ביום זה כבר בכלל נשמע חייזרי. ובסוף 5 הצעות מקבילות? נשמע שהביטחון העצמי שלך אמור להיות בשמיים. את יודעת איזה צרות של עשירים זה להשיג כ”כ הרבה ראיונות והצעות?

הסוד של המראיינים
Guest
הסוד של המראיינים

בתור מראיין, רוב האנשים מרגישים בנוח להגיע לא מוכנים לראיונות וכשאני שואל שאלה בסיסית באלגוריתמים הם גם דואגים להתעצבן ולהגיד שזה שאלה לאנשים שרק סיימו אוניברסיטה.
לכן אם הייתה מגיעה אליי מועמדת שמראה שהיא עברה על כמה אלגוריתמים בסיסיים, לא מנסה להתחמק משאלות מסוג זה ועוד עונה נכון, ברור שהיא הרבה יותר תמשוך את תשומת ליבי וכנראה שאשמח לההמשיך איתה אתה התהליך.

ליאור
Guest

אבל מדוע בתשובה לשאלה על כמות הראיונות?

מרים
Guest

הרבה ראיונות לא מראה על קבלה לעבודה. מראה רק שקורות החיים מנוסחים מעניין מספיק. בשבילי הכתבה הזו היא בדיוק מה שאני צריכה כרגע. הרבה ראיונות, ללא התקדמות ודווקא מראיינים כמעט לא שאלו על אלגוריתמים.

אלון
Guest

כתבה מבאסת. לא רוצה לחרוש כל היום על תרגילים כדי להתקבל לעבודה כשאני מספיק טוב גם ככה

ארא
Guest

אם אתה מספיק טוב … לא תצטרך לחרוש כדי להתקבל. זו בדיוק המשמעות של מספיק טוב

אלון
Guest

אבל השיטה הזאת של ראיונות מחייבת אנשים לחרוש גם אם הם טובים, זה גם מה שהיא אמרה בכתבה וגם לדעתי זה נכון

עמרי
Guest

אחלה כתבה ..רק חבל שאת כל הזמן פונה אל הקוראים בלשון נקבה זאת לא כתיבה נכונה לפי השפה העברית. אלא אם כן קהל הקוראים שלך הוא אך ורק נשים והכתיבה מיועדת למטרת קהל נשי בלבד מה שלדעתי לא המצב כאן…

מתכנתת
Guest

כתוב מעניין וכיף לקרוא. תודה!

אחד שאהב
Guest

כל הכבוד מאיה. סוף כל סוף תוכן איכותי, בגובה העיניים וממקור ראשון שנוגע לתהליך חיפוש העבודה כמתכנת/ת ונותן עצות פרקטיות. עשית תהליך מדהים ומגיע לך להנות מהתוצאות.

בבקשה בבקשה אל תשימי לב למעירים על לשון נקבה והשימוש במלה “הסגברה”. סתם בכיינים.

עדי
Guest

איזה יופי של כתבה! תודה! גם אחלה בלוג :)

מוטי
Guest

כעובד בחברה גדולה שראיין יותר מידי אנשים, חשוב שתביני שבצד השני המצב לא יותר טוב. בשיחה של שעה -+ אתה אמור לנחש אם המרואין 1) מתאים מבחינת כישורים לתפקיד 2) מתאים חברתית לקבוצה 3) מתאים לחברה 4) מתאים מבחינת אופי תוך כדי שאתה מנסה לנטרל דעות אישיות שלך (ובדרך כלל של המראייו השני).
וכמו שראית, רוב המראוינים לומדים את השאלות ולכן בסוף זה מסתכם בכימיה של השיחה בין המרואין למראיינים. ותרגול עובד :)

נועם
Guest

תודה על השיתוף!

ע.ג.ג
Guest

אני מתכנת 20 שנה

80% מהזמן מתבטל
10% מהזמן דואג להיראות עסוק, לדחות משימות מטופשות ולתכנן מה לעשות כשאחליט לעבוד
10% עובד במצב נינג’ה-אל-תנשמו-לידי

80% מהזמן היו מרוצים ממני ומהתוצר
וזה תמיד הספיק למשכורת השווה לגיל שלי (באלפים)

ולחכמולוגים שקראו עד פה ואומרים הנה עוד אחד שהגיע לגיל הקריטי בשאננות, #כל-כך-הולך-להיות-מפוטר-לשרוף-פיצויים
אז יצרתי לעצמי הכנסה פסיבית שתחזיק אותי עד הפנסיה (בבית פרטי, 3 ילדים וכו’) מאותה משכורת שוות גיל לאורך השנים

בהצלחה

ShitLord
Guest
הייטק – הכל בועה אחת, אתה לא שואל את האינסטלטור שהרגע הגיע לפתח ביתך כמה ניסיון יש לך ? בכמה חרא נגעת וראית ? או כמה עומק של חרא יצא לך לראות ? נכון ? לכל מקום עבודה יש את הסט-כלים-חרא שלו – בוא שחרר אותי מהשאלות שכרגע מצאת בגוגל והדפסת על דף, יש לך לא יותר מ20 דקות לדבר איתי ולראות אם יש קליק ועל הדרך אתה זה שתסביר לי למה לי כדאי לעבוד פה, ואם יש קליק – נהדר – נעשה תקופת ניסיון , אני אעבוד על “פרויקט הבייבי שלך שכנאה לא תעשה ממנו אקסיט” עם קצת נגיעות… Read more »
הסוד של המראיינים
Guest
הסוד של המראיינים

לא עובר הרבה ראיונות, הא? ;)

ShitLord
Guest

חיכית לך ,האיש שאוהב לייבש אנשים 3 שעות של חפירות ומבחן על דף,
שבתכלס אתה מנצנץ יום עבודה בראיוניות וחושב שאתה יותר טוב מכולם כי יש לך טיטל בחתימה של המייל “ראש צוות” או משהו מונפץ-מופץ אחר

גיטי אייזין
Guest

איך מגיעים למשרות מתאימות?
אני בוגרת טריה שלא עבדה עדיין בשום מקום.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: