הראש היהודי פוסל לנו פטנטים

בישראל, המכונה The StartUp Nation, כל אחד ואחת מחזיק פורטפוליו שלם של פטנטים. מחזיק בראש, כמובן. בארוחות הצהריים בחברות ההייטק ובמסדרונות ליד הברזיה מתעופפים רעיונות בקצב הטיסה הממוצע של סנוניות. החלק המסובך הוא להפוך את הרעיון לקניין רוחני של ממש – לפטנט. ובעצם, האם יש צורך בכלל בפטנט, ומה זה נותן? מייק לינדנר מסביר

מקור: stock.xchng

מי המציא את הטלפון? כולנו גדלנו בידיעה שהיה זה אלכסנדר גראהם בל, שאף התעשר מאוד מן ההמצאה. חלק מהקוראים ודאי מהנהן בראשו ויודע כי אין זה נכון, אך אני מסופק מי מכם – שבוודאי שמעו את שמעו של בל – יודע לנקוב בשם הממציא האמיתי. ובכן, כפי שאושר על ידי הקונגרס האמריקני ב-16 ביוני 2002, המציא את הטלפון דווקא אנטוניו מאוצ’י. האחרון, לרוע מזלו, היה חסר את הכסף לרישום פטנט, מה שאפשר לבל לנכס לעצמו את הרישום.

פטנטים. מי בכלל צריך את זה?

בישראל, המכונה The StartUp Nation, כל אחד ואחת מחזיק פורטפוליו שלם של פטנטים. מחזיק בראש, כמובן. בארוחות הצהריים בחברות ההייטק ובמסדרונות ליד הברזיה מתעופפים רעיונות בקצב הטיסה הממוצע של סנוניות (אפריקניות או אירופאיות?). החלק המסובך הוא להפוך את הרעיון לקניין רוחני של ממש – לפטנט. ובעצם, האם יש צורך בכלל בפטנט, ומה זה נותן? אסטרטגיות לקניין רוחני הן דבר חשוב לכל חברה טכנולוגית, יהא גודלה אשר יהא. ישנן סיבות רבות לרישום פטנט, ישנן מדינות רבות בהן ניתן לרשום פטנט, פרוצדורות שונות המתאימות לצרכים שונים, ועוד שלל פרטי פרטים, שיש צורך לשקול עוד לפני שמתחילים בהליך.

אמש (שלישי), התקיימה בהרצליה ההרצאה החמישית והאחרונה בסדרת כנסים שכותרתה “The Executive’s Guide to Patent Strategy”. הסדנא ניתנה ללא עלות, כשירות של אוניברסיטת חיפה ופירמת עורכי הדין Finnegan, הפירמה הגדולה בעולם בתחום הקניין הרוחני. השתיים חברו לאחרונה להקמת מסלול ללימודי התחום מן הצדדים האקדמאיים והמעשיים. את הסדנא הוביל בחן רב גרשון פאניטץ’ (Gerson Panitch), עורך דין אמריקאי חביב וחובש כיפה, מן הפירמה.

ההרצאות דנו אך ורק בפטנטים אמריקניים, והקיפו אותם מאספקטים שונים. הדבר המרתק ביותר שעלה מן ההרצאות הוא, ששום דבר אינו מוחלט. גם אם עבדת קשה, הוכחת את כל הנדרש, והשגת פטנט רשום – ישנן דרכים רבות (לפחות 18 כאלו הוצגו) לפסול אותו. כל דיון בתחום הפטנטים עשוי לארוך זמן רב, לעבור דרך ערכאות שונות (במקרי קיצון, ייתכנו חמישה סבבי דיון שונים, בערכאות שונות), ולהניב תוצאות שאינן תמיד צפויות מראש.

מה חשוב לדעת

מקור: stock.xchng

ראשית כל, תום-לב הוא אחד המדדים החשובים ביותר. הדבר מתחדד עוד בשל העובדה שחלק מן הערכאות בנויות מחברי מושבעים, שאינם יורדים תמיד לכל תג מתגי החוק, ובעיקר מתרשמים מן העדויות. אם חברה תראה כי פעלה בתום לב, סברה כי היא עושה את המעשה הנכון, לא התכוונה כלל ועיקר לפגוע במתחרותיה וכיוצא באלו – גדולים סיכוייה להוכיח את צדקתה. אם, מן העבר השני, נעשו מעשים הפוגעים במראית העין של תום הלב… החברה עלולה להנזק קשות. אחת הדוגמאות החביבות על המרצים היתה מקרה בו שני מהנדסים צילמו את עצמם בוידאו, מצביעים על מוצר של החברה המתחרה וזורקים אמירה בסגנון “רגע, את הפטנט הזה עוד לא גנבנו להם!”. זה הצחיק את המהנדסים, אבל הרבה פחות את בית המשפט. הפיסה הקטנה הזו של צחוק על המתחרה העלתה בפני בית המשפט חשד שהדברים נעשו שלא בתום לב והיתה כאן “הודאה” בכך שהפטנטים בעצם שייכים למתחרה, ומכאן – הקייס היה אבוד.

אם אתם מנהלים או בעלי אחריות בחברה, זכרו – אסור לדון בשום פנים ואופן ובשום דרך באפשרות שפטנט קיים כלשהו עשוי לפגוע בכם. דיון כזה משמעותו עשויה להיות הודאה; ובעת תביעת פטנט, כל מסמכי החברה – כולם – נסרקים ונבדקים. הדרך היחידה להתגבר על כך היא לפנות לייעוץ משפטי מול עורך דין. פניה כזו זוכה בחסיון חוקי, ואינה נחשבת כהודאה. לכן, גם אם יש בחברה מי שמומחה בהבנת פטנטים אך אינו משמש כיועץ משפטי – חשוב שלא להתייעץ איתו אלא אם היועץ הנחה לעשות כן במסגרת ייעוצו ותחת חסיון זה. כמו כן, פעולה שתינקט בהתאם לייעוץ משפטי תיחשב ככזו שנעשתה בתום לב וללא כוונת פגיעה.

רישום הפטנט

כיצד לרשום את הפטנט? כאן חלים שני העקרונות היהודיים העתיקים והסותרים, “כל המרבה הרי זה משובח” ו”כל המוסיף גורע”. מילה מיותרת אחת עלולה להפיל את הפטנט, ולעומת זאת, לעתים דווקא השמטתה של מילה עשוייה לעשות זאת. באותה צורה, מילה מיותרת או חסרה עשויה להגביל את הפטנט ולהפוך אותו לחלש מאוד. כן, זה נראה קצת כמו דבר והיפוכו, אך הדוגמאות שהוצגו – מפסיקות בתי המשפט – אינן מותירות מקום לספק. לכן, חשוב מאוד שהניסוח המדוייק של הפטנט ייעשה בידי מומחה המבין את התחום, ושולט בשפה האנגלית בצורה מלאה.

דבר נוסף וחשוב, והוא נכון גם למי שמוחו הקודח עובד שעות נוספות ועדיין רחוק מאוד מהקמת חברה ופיתוח המוצר – הינו תיעוד של הרעיון. תיעוד של המצאה, מתוארך נכון, ועם עדים מהימנים, יוכל לחסוך כאב ראש רב בהמשך. למשל, אותו מאוצ’י, שככל הנראה היו בידיו עדויות לכך שהמציא את הטלפון עוד לפני תאריך הרישום על ידי בל, יכול היה לייצר טלפונים ולגרום לפטנט של בל להיות חסר ערך. לרוע מזלו, לא היה בידו כנראה הסכום הנדרש, או הידע המתאים, ולכן התעכב האישור המדובר עד לראשית המילניום הבא.

הסדנא דנה בתחומים רבים וחשובים, חלקם אקוטיים, וראוי מאוד להודות למארגניה. למי שלא היה שם, נדמה לי (וללא כל אחריות, כמובן) שישנם שלושה עקרונות חשובים ביותר שיש לסכם:

  1. לעולם אין להזכיר מוצר מתחרה או פטנט מתחרה, אלא בהליך של ייעוץ משפטי מסודר.
  2. כל רעיון חדש – חשוב לתעד במדויק, כולל תאריך ופירוט מלא ומדוייק של בעלי הרעיון וחתימת עדים.
  3. מעבר לכך, חשוב לנהל את כל תחום ה-IP מול גורמים משפטיים מנוסים – הן בהליכי כתיבת פטנט והן בהתנהלות ביחס לקניין הרוחני.

בהצלחה!

מייק לינדנר

מתעסק בקידוד עוד מהימים שבקומודור היה חור. מתמחה בתחומי ארכיטקטורה ודיזיין של תוכנה ובקשר בין מערכות טכנולוגיות למשמעות העסקית, ומאמין גדול בשיתוף ידע. חובב קישון, ג'וזף הלר והפייתונס, ובין לבין, מתופף, כותב ומטייל.

הגב

1 תגובה on "הראש היהודי פוסל לנו פטנטים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
אור
Guest

אישית, אני חושב שהמצב כיום אבסורד. הפטנטים הפכו מכלי שמעודד תחרות, לכלי שמשמש חברות בתוכנית האסטרטגית שלהן.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: