מהנדס סבל מאינטרנט גרוע, אז הוא הקים לעצמו חברת אינטרנט עם סיבים אופטיים
מה עושה מהנדס שגר באיזור מרוחק, שלחברות האינטרנט לא משתלם לחבר לסיבים? בונה ספק אינטרנט לבד
תמונה: Pixabay
אם התמזל מזלכם, אתם אולי גרים בבניין עם תשתית סיבים. אבל רוב הישראלים עדיין סובלים מתשתית אינטרנט ארכאית ואיטית וקצבים מגוחכים, בעיקר בהעלאה. גם ג’ראד מאוץ’, תושב עיירה קטנטנה בשם Scio בפרבר מרוחק באיזור מישיגן, סבל מאינטרנט גרוע במיוחד. מאוץ’ עשה מה שכל אחד מאיתנו היה עושה, ובנה לעצמו תשתית אינטרנט סיבים פרטית.
מסע של 4 שנים
על פי דיווח של Arstechnica, מאוץ’ עבר לבית פרטי חדש ב-2002 ונרשם לשירותי אינטרנט עם מהירות הורדה והעלאה סימטרית מבאסת למדי, אבל הגיונית לתקופה, של 1.5Mbps (ועוד שילם על זה 40 דולר לחודש). אבל זה היה בתקופה שבה לטענתו מהירות זו נחשבה ל”ממש טובה”. מאוץ’, ארכיטקט רשתות תקשורת ב-Akamai ביום, ולקוח שירותי אינטרנט מתוסכל בלילה, ציפה שעם ההתקדמות הטכנולוגית והמעבר לכבלים או סיבים אופטיים, חברות האינטרנט ישדרגו את הקו שלו, אבל הוא חיכה לשווא. חברות התקשורת פרסו תשתית מתקדמת יותר קילומטרים ספורים מביתו, אבל לא הגיעו עד אליו.
בשלב מסוים, מאוץ’ פנה ל-Comcast ושאל אותם מה יהיה המחיר לחיבור הבית שלו לתשתית הכבלים, וקיבל הצעת מחיר של 50 אלף דולר. “למה שאני אשלם להם כדי להרחיב את הרשת שלהם אם אני לא מקבל מזה כלום בתמורה?”, הוא שאל, והחליט לפני 4 שנים, שאם האינטרנט לא בא למאוץ’, מאוץ’ יביא את האינטרנט אליו.
מאוץ’ החל במסע של מחקר ורכישת ציוד מתאים. ב-2016 הוא רכש Fusion Splicer, מכשיר שמשמש לחיבור כבלים אופטיים. לאחר מכן הוא רכש סיבים אופטיים באורך של 2 קילומטרים, מקדחה מ-1995, ו-OTDR, מכשיר המשמש להכשרה של קווים חדשים ואיתור בעיות בקווים אופטיים קיימים. מאחר שמדובר בציוד יקר למדי, מאוץ’ רכש אותו בהדרגה במשך 4 שנים וביצע מהלך חכם במיוחד. הוא נעזר בתושבים לאורך התוואי המיועד שלו, לצורך סיבסוד ההקמה. תמורת תשלום של 5,000 דולר מראש, הבטיח מאוץ’ ללקוחות העתידיים שלו 50 דולר זיכוי בכל חודש למשך 5 שנות החיבור הראשונות לחברת האינטרנט שלו, מה שמקטין משמעותית את דמי ההקמה של התשתית.
מאוץ’ נעזר במערכת העירונית כדי לאתר את שמות בעלי הבתים בשכונה שלו, שלח להם מכתבים (כן כן, אלה עם הבול עליהם) והזמין אותם לפגישה קבוצתית בה הוא חשף להם את המיזם. ברגע שהוא החל בפריסת התשתית, הוא שלח מכתבים נוספים לבעלי הבתים, וכ-70% מהם נרשמו לתשתית האינטרנט העתידית שלו, על אף שהוא עצמו ציפה ל-35% התחברות בלבד.
145 אלף דולר, ויש לו אינטרנט משלו
במרץ 2020, מאוץ’ החל בבניית התשתית האמיתית עם מספר קבלנים, נאלץ להתמודד עם גניבה של חלק מהציוד (שנמצא לאחר מכן במודעה למכירה בפייסבוק) ואפילו נאלץ לרכוש מים ב-1,500 דולר לאור העובדה שמלבד אינטרנט במהירות מודרנית, אין גם מתקני מים ציבוריים בעיר הזאת. אחרי הוצאות של כ-145 אלף דולר (יותר מפי 2 ממה ששיער בתחילת הפרויקט), ב-27 באוגוסט, מאוץ’ הרים את המתג של “Washtenaw Fiber Properties LLC”, ספק האינטרנט הפרטי שהקים.
התשתית שהקים תומכת במהירות של 10Gbps, למרות בפועל התושבים משתמשים בפחות מ-1Gbps. כך, במקום פינג של כ-30 מילי-שניות, הוא עבר ל-8 מילי-שניות; ובמקום 1.5Mbps, הוא קיבל 730Mbps בבדיקת המהירות שלו. “זה הרגיש נהדר”, מספר מאוץ’. אם תהיתם בנוגע לתעריפים שמאוץ’ גובה: 65 דולר ישיגו לכם חיבור רשת במהירות סימטרית של 50Mbps, אם תרצו לשדרג ל-250Mbps תצטרכו לשלם 75 דולר ובעבור 500Mbps תשלמו 99 דולר לחודש. עלות התקנה עמדה במהלך הקמת הפרויקט על 199 דולר, וכיום מתומחרת ב-599 דולר.
יש תקווה גם לישראל
אני בטוח שרבים מכם עומדים כעת ומצדיעים למאוץ’, שעשה את הבלתי יאומן וניצח את חברות האינטרנט העצלניות, אבל בינתיים בישראל הוכרזה באוקטובר מדיניות מעניינת למדי שעשויה לפתור את הבעיה שלכם ולהביא את הסיבים האופטיים אליכם גם אם אתם לא גרים בבניין שסלקום ופרטנר בחרו בפינצטה, ובלי שתצטרכו לגייס טכנאי רשתות גאון ושאפתני כמו מאוץ’.
משרד התקשורת הישראלי פירסם שינוי במדיניות הרישוי לגופים הרשאים לפרוש סיבים אופטיים בישראל, כך שהיא תוכל להעניק רישיון מיוחד שיאפשר לחברות קטנות לפרוש תשתיות לעד 8,000 משקי בית ו-800 מנויים עסקיים. בנוסף, חברות קטנות שיפרשו סיבים יוכלו לקבל הקלות באגרות וערבות בנקאית קטנה של 100 אלף שקלים (במקום 15 מיליון שקלים). הדבר אמור לאפשר ליישובים קטנים לפנות לחברות הפורשות סיבים, אשר יחברו אותם לספקי אינטרנט.
עידן בן טובים
נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה
הגב
14 תגובות על "מהנדס סבל מאינטרנט גרוע, אז הוא הקים לעצמו חברת אינטרנט עם סיבים אופטיים"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
בארץ ישימו אותך בכלא וגם תקבל כנס אם תקים חברת אינטרנט על דעת עצמכם.
ישראל זו מדינת עולם 3 בשתיות ומעבר לזה הם גם לא נותנים לאחרים לעשות זאת בגלל רגולציה שמטיבה עם בעלי ההון.
אבל ככה זה בכל העולם. אתה בתור אדם פרטי, לא יכול לא יכול לגעת בתשתיות פריסה של העירייה והמדינה ללא אישור. ואף אחד לא יתן לך אישור, אלא אם כן אתה חברה שעוסקת בתחום. מאוץ׳ פתח קודם כל חברה וגם קיבל אישורים מהתושבים ומראש העיר לביצוע הפרויקט.
אם כבר אז ערבות של עשרות מליונים ולא מאות. הפרדה של ספק ותשתית זה לא בהכרח רע, תסתכל על ארה”ב כדוגמא למשהו שלילי שיכול לנבוע מאיחוד שלהם. סתם להיות מתוסכל מהמדינה? שיהיה לך לבריאות, אבל אני מציע שבמקום זה תתעל את האנרגיה ליצירת שינוי חיובי.
הוא היה יכול פשוט להתחבר לSTARLINK בעלות חד פעמית של 499$ לציוד ועוד תשלום חודשי של 99$ והוא היה מקבל אינטרנט עם אותם ביצועים בלי להוציא 145 אלף דולר.
היום כן אבל לא כשהוא התחיל. וזה פחות מהיר ממה שיש לו היום.
גם אני מהנדס. וגם לי היתה בעייה:
אני סבלתי מגאזים.
תנחשו מה עשיתי
דני בן סימון היקר!
עובדה אחת חשובה חסרה בתאור שלך והיא שבשימוש בסיבים אופטיים נמנעת קרינה מזהמת!!!
גם כאן,המצב דומה. בדקתי אצל ספקי אינטרנט סיביים,כולם מחברים אינטרנט מהיר לצד השני של הרחוב שלי (שהם מיבנים,מרובי דיירים) ואילו אני ושכניי מהצד השני של הכביש,לא יכולים. כיוון שאנחנו בבית פרטי וזה,מיסתבר,לא ריווחי.
גם אצלנו בקריות זה ככה. ביניינים רבי קומות מקבלים כי זה כלכלי וכל השאר יכולים לחלום. מישהו יכול להרים את הכפפה ולבדוק אם זה בכלל חוקי?
מול מי אפשר להתלונן על זה?
יש עכשיו את מיזם האינטרנט לוויני של מאסק שעוד יוזיל עלויות. אבל מדהים מה שהאיש הזה עשה
איזה כיף כשהמדינה לא מציבה חסמים בשם תירוצים חברתיים ושיויוניים.
איזה כיף כשהמדינה לא מציבה חסמים בשם תירוצים חברתיים ושיויוניים.
יש יישוב בארץ (התנחלות בשם נריה) שעושים את אותו הדבר. פורסים בעצמם סיבים אופטיים בכל היישוב ומשמשים בתור הספק של התושבים.