מה גורם לחברות יפניות לגלות פתאום עניין בחדשנות הישראלית?

יפן היא עדיין הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, אבל כבר אין ספק שהיא חווה משבר. היפנים מבינים שהפתרון הוא חדשנות, והם יוצאים לחפש אותה בשווקים חדשים, למשל אצלנו. האם ההייטק הישראלי הוא התשובה למרות ההבדלים התרבותיים?

צילום/תמונה: Pexels/Negative Space

מאת ג׳רמי קלצקין, סמנכ״ל פיתוח עסקי בסטארט-אפ ניישן סנטרל

יפן, ארץ השמש העולה, מחזיקה במוניטין של מדינה חדשנית כבר משנות ה-70 וה-80, בהיותה בית לחברות ששברו את השוק העולמי. תחשבו על סוני, טושיבה, JVC, פנסוניק, שארפ, סייקו ואחרות. עד שנת 2004 חברות יפניות החזיקו בשני המקומות הראשונים בשוק טלוויזיות ה-LCD.

אבל אפילו היפנים אינם חסינים מפני משברים. בשנת 2009 חטפה תעשיית ההייטק המקומית ביפן מכה אנושה כאשר היריבות מדרום קוריאה, סמסונג ו-LG, השתלטו על אותם התחומים בדיוק. לפי הנתונים, לא דובר על אירוע יחיד. שוק יצרני מוצרי האלקטרוניקה המקומי נחתך ביותר מחצי אם משווים את הנתונים משנת 2000 ועד שנת 2011. המכה הסופית לעידן ענקיות האלקטרוניקה היפניות היתה כניסתם של מכשירי האייפון והאייפדים לשוק הגלובלי.

שפל בביקוש והיעדר יורשים

אז מצד אחד, היצרנים היפנים מייצרים מוצרים יוצאי דופן, ויפן היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, אחרי הכל. ומצד שני, הנתונים העדכניים שמגיעים מעבר לים לא מעודדים. בחודש דצמבר 2018 הגיע הביקוש למכונות בייצור יפני לנקודת השפל הנמוכה ביותר בעשור האחרון ואיכות הקשרים העסקיים של יפן התדרדרה לנקודה הנמוכה מזה שנתיים. בשנת 2017, סך ההוצאות על מחקר, מדע וטכנולוגיה ביפן הגיעו לשיא חדש, וזה נהדר. עם זאת, עדיין מדובר על פחות ממחצית מהסכומים שארצות הברית וסין השקיעו בתחומים האלה בתקופה המקבילה.

בין הבעיות שמאיימות על התעשייה היפנית נמצאת העלייה המתמדת בגיל המנכ״לים. סקר שבוצע בקרב 276,000 חברות מקומיות מצא כי ב-66.4% מהחברות (כשני שליש), לא נמצא מישהו שיכול להשתלט על העסק, בזמן שהגיל הממוצע של המנכ”לים המכהנים בתפקידם ממשיך לעלות. מצב זה מעמיד את העסקים הגדולים והבינוניים בסיכון.

מנהיגי המדינה, כמו גם החברות המקומיות, החלו לחפש פתרונות לבעיה הזו, ולשיפור מצב התעשייה היפנית בכלל, והבינו שהפתרון טמון בחדשנות. חברות מתחומים שונים כגון אלקטרוניקה, מוסדות פיננסיים, יצרני רכב, רשתות קמעונאיות ועוד, תרות אחר חדשנות על מנת לרכוש וליישם אותה, וגם כדי ללמוד ממנה.

היפנים מגלים את החדשנות הישראלית

תהליך החיפוש, חושף את היפנים לשווקים חדשים. אחד השווקים שהחברות היפניות מגלות בהדרגה הוא השוק הישראלי, אומת הסטארטאפ שבה פועלות כ-6000 חברות חדשנות ומי שמחזיקה ביחס הגבוה בעולם בין מספר הסטארטאפים לנפש (חברה אחת לכל 1,500 איש). שיתוף הפעולה בין היפנים לישראלים בתחום החדשנות הולך ומתחמם וניתן כבר לראות סימנים בשטח, כמו האקסלרטור לסטארטאפים ישראלים שפתח ארגון המקושר עם הממשלה היפנית.

גם רכישת טכנולוגיה היא סימן ליחסים המתעוררים. בחודש מאי 2018  דווח כי חברת Canon היפנית רכשה את Briefcam הישראלית, סטארטאפ המסוגל להפוך כמות תכנים מצולמים גדולה לכדי מידע מודיעיני שניתן להפיק ממנו תובנות. לפי הדיווחים, העסקה עמדה על כ-90 מיליון דולר, מה שהופך את יפן לאחת הרוכשות הגדולות של הטכנולוגיה הגלויה מישראל.

סקר שנערך לאחרונה על ידי ארגון הסחר החיצוני של יפן (JETRO) מצא ששני שלישים מ-60 החברות היפניות הקשורות עם חברות ישראליות דיווחו על שיפור ברווח התפעולי שלהן בשל הצמיחה הכלכלית הגוברת של ישראל וכ-80% מהן מתכוונות להרחיב את פעילותן בישראל. עוד עולה מאותו הסקר כי כל החברות היפניות הפועלות בישראל הרחיבו את תחומי הפעילות העסקיים שלהן לתחומים מבטיחים חדשים כגון AI, IoT ועוד.

את כל הטוב הזה יש לסייג: כמות הביקורים ושיתופי הפעולה אמנם עולה, אבל עדיין, מבחינת מספר השותפויות עם ישראל, יפן מדורגת בתחתית עשרת הכלכלות הגדולות. חלק מהחברות היפניות נרתעות מפעילות משותפת עם ישראל בתחום החדשנות, ובחמש השנים האחרונות רק 2% מהכספים היפניים שהושקעו בכלכלות זרות, הופנו לישראל.

הבדלי תרבויות. נשים יפניות ברחובות קיוטו. צילום/תמונה: Satoshi Hirayama/Pexels

נרתעים מהבדלי התרבות

הסיבה העיקרית לרתיעה היא הפער התרבותי בין שני העמים. היפנים מעדיפים לעבוד בעיקר עם חברות יפניות אחרות, בשל התרבות העסקית שלהם, שיטות העבודה והתשתית הניהולית. ההעדפה הזו מחריפה כשמדובר בישראל – מנהלים בדרגה נמוכה נרתעים מהגעה לארץ ומעדיפים שלא לבצע עסקים ישירות מול החברות הישראליות.

מבנה החברות היפניות שונה ממבנה החברות הישראליות, האמריקאיות והאירופאיות בכך שבראש כל חברה ישנה שכבת הנהלה בכירה ומצומצמת מאוד, אשר בניגוד למקובל בחברות מערביות אינה יוצאת מחוץ ליפן לפגישות, מכירות וקשירת קשרים. על אלה אחראית הנהלת דרג הביניים. המצב הלא שגרתי הזה מבלבל לעיתים את הסטארטאפים הישראליים שחושבים שהם מתנהלים מול ההנהלה הבכירה ביותר בארגון.

בנוסף, צריך לקחת בחשבון שהכלכלה היפנית מתנהלת כאי בודד, ללא עובדים זרים, פרט למעט עובדים מהונג קונג, כך שהיפנים אינם מורגלים בחשיפה לתרבויות עבודה שונות והרגלי עבודה אחרים משלהם.

אפשר לקוות שגם הכלכלה הישראלית וגם הכלכלה היפנית בוגרות מספיק כדי להתגבר על תפיסות תרבותיות ישנות או מוטעות. אפשר להסתכל על המדינות כמשלימות זו את זו, החוזק של האחת הוא החולשה של השנייה ולהיפך. הישראלים יצירתיים וחדשניים והיפניים מתמחים בשחרור מוצרים חדשים לשוק. הישראליים חזקים במחקר ובפיתוח והיפנים כבר הוכיחו את יכולותיהם בשילוב פתרונות מודולאריים קטנים עבור המוצרים שלהם.

בגלל ההבדלים הרבים בין השוק היפני לשווקים המערביים בכלל, ולשוק הישראלי בפרט, חלק מהחברות  שמנסות לחדור לשוק היפני נעזרות בסיוע אחד הגופים הישראליים, שהוקמו למטרה זו בדיוק. גופים אלה עוסקים בליווי חברות בפריצה לשווקים של אסיה ויפן ויכולים לעזור במידת הצורך, בחיזוק הקשרים ומיצוי ההזדמנויות.

הכתבה בחסות SNC

סטארט-אפ ניישן סנטרל הוא ארגון ישראלי לא ממשלתי וללא מטרות רווח המשמש כשער לעולם החדשנות הישראלי. הארגון ממנף את ההיכרות העמוקה שלו עם מגזר החדשנות הישראלי ומחבר בין אנשי עסקים מובילים, ממשלות וארגונים שאינם ממשלתיים מכל העולם, לאנשים ולטכנולוגיות הרלוונטיות ביותר המסוגלים לתת מענה לאתגרים העומדים בפניהם. לפרטים נוספים לחצו כאן.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 תגובות על "מה גורם לחברות יפניות לגלות פתאום עניין בחדשנות הישראלית?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
טקרעו
Guest

תפסיקו עם קישקושי התרבות. אם היפנים רוצים הם יודעים לעשות עסקים. הבעיה המרכזית שמי שמגיע הם אנשים שלא יודעים או יכולים להחליט. גם קבלת ההחלטות שלהם היא טובה לימי העבר ולתהליכי יצור ולא לעולם שלי ומתקדם באמצעות חדשנות. לא ילמדו להתאים את עצמם הם יעלמו כמו שהם כבר נעלמים. לא אנחנו אלא שצריכים להתאים את עצמנו לאילוצים הטיפשיים שלהם. רוצים? מעולה, לא רוצים? גם טוב. תפסיקו כסר למכור לנו את הקישקוש של תרבות עסקית. בנתיים כולם רואים שבגלל ה״תרבות״ שלהם היפנים מאבדים נוכחות ומאבדים שוק.

סושי וחומוס לא הולך ביחד
Guest
סושי וחומוס לא הולך ביחד

זה כבר לא מה שהיה פעם שכולם מחזרים אחרי היפנים
אם הם רוצים אז שיתאימו את עצמם למנטליות ישראלית אחרת שילכו לחפש

wpDiscuz

תגיות לכתבה: