עכשיו גם הנתונים מוכיחים: בועת הסטארטאפים וההון-סיכון של 2012 קיימת גם בישראל

על פי תוצאות הסקר שערכו חברות IVC ו-KPMG, ההייטק הישראלי גייס 1.92 מיליארד דולרים במהלך שנת 2012.

חברת המחקר IVC ביחד עם פירמת רואי החשבון KPMG מציגות את תוצאות הסקר שביצעו, הבודק השקעות הון סיכון של קרנות הון סיכון ישראליות וזרות וגופי השקעה אחרים, ישראלים וזרים, בחברות הייטק ישראליות. הסקר הנוכחי זכה לשיתוף פעולה מצד 101 משקיעים, הכוללים 50 קרנות הון סיכון ישראליות ו-51 משקיעים נוספים.

על פי תוצאות הסקר, מדווחות החברות כי חברות ההייטק הישראליות גייסו במהלך שנת 2012 סכום העומד על 1.92 מיליארד דולרים. במהלך השנה האחרונה, 575 חברות גייסו סכום זה ממשקיעים מקומיים וזרים, ולמרות הנתון המשמעותי מדובר על ירידה של עשרה אחוזים לעומת שנה שעברה, במהלכה גייסו 545 חברות סכום של 2.14 מיליארד דולרים.

קהילת ההייטק המקומית

על פי המחקר שערכו החברות, מגמת הירידה לעומת השנה שעברה הינה כוללת ונוגעת לא רק בתחומי העיסוק של החברות, אלא גם בסוגי ההשקעות שקיבלו. ממסקנותיה גילתה כי סבבים מגובי הון סיכון הסתכמו ב-1.37 מיליארד דולרים, ומדובר בירידה של 22 אחוזים לעומת סכום של 1.76 מיליארד דולרים ב-2011. ההשקעות של קרנות הון ישראליות הסתכמו ב-516 מיליון דולרים, ירידה של 19 אחוזים לעומת 638 מיליון דולרים בשנה שעברה.

אך לא הכל שחור, שכן ברבעון הרביעי של 2012 גויסו 494 מיליון דולרים על ידי 163 חברות, ומדובר בעלייה של חמישה אחוזים בהשוואה לרבעון הקודם. 157 חברות סיד ישראליות גייסו 146 מיליון דולרים, עלייה של 55 אחוזים לעומת השנה שעברה, והסקטור הפופולארי ביותר במהלך 2012 היה סקטור מדעי החיים, שהוביל את הגיוסים עם 497 מיליון דולרים, עלייה של 28 אחוזים לעומת 2011.

תחום התוכנה הצטמצם השנה ל-17 אחוזים בלבד, לעומת 19 אחוזים במהלך 2011, וגם תחום התקשורת קטן מ-20 אחוזים ב-2011, ל-17 אחוזים בלבד במהלך 2012. תחום האינטרנט לא סבל מירידה משמעותית, אך כן “נפל” ל-21 אחוזים במהלך השנה האחרונה, לעומת 22 אחוזים ב-2011.

מקור: סקר IVC ו-KPMG

מתוך סך של 516 מיליון דולר שהושקעו על ידי קרנות הון הסיכון הישראליות בחברות היי-טק בשנת 2012, 195 מיליון דולר (38 אחוזים) הוקצו להשקעות ראשונות, ומדובר בעליה של שמונה אחוזים בהשוואה ל-181 מיליון דולר בשנת 2011. סכום של 321 מיליון דולר, 62 אחוזים, הוקצו להשקעות המשך.

ברבעון הרביעי של 2012, קרנות הון הסיכון הישראליות השקיעו 140 מיליון דולר, ירידה של שבעה אחוזים מ- 150 מיליון דולר שהושקעו ברבעון המקביל ב- 2011. שיעור ההשקעות הראשונות של הקרנות היה 48 אחוזים מסך השקעותיהן הדולריות, והשקעות ההמשך משכו נתח של 52 אחוזים.

מקור: סקר IVC ו-KPMG

הבועה של 2012

הנתונים הללו, הנאספים באופן תדיר על-ידי חברת המחקר הישראלית IVC, רק מאשרים את קיומה של בועת השקעות, בעיקר בשלבי ההשקעות המוקדמים יותר, כפי שכתבנו בסיכום השנה בהון-סיכון ובסטארטאפים בישראל.

החלק הבולט ביותר בנתונים מצביע על-כך שלמרות שקיימת עלייה משמעותית בכמות ההשקעות בשלבים המוקדמים, בכך הכל סכומי ההשקעה ירדו משמעותית. מניתוח פשוט של הנתונים אפשר להבין כי אף על-פי שרוב הכסף הלך להשקעות המשך, כמות ההשקעות עצמה הינה המשמעותית כאן ואם ננסה לקרוא בין השורות הרי שנראה כי בעוד שכמות ההשקעות בשלבים המוקדמים עלתה בקיצוניות, כמות ההשקעות בשלבי ההמשך ממשיכה לרדת. כתוצאה מכך, נמשיך לראות גם ב-2013 יחס תמותה גבוה יותר מהממוצע של סטארטאפים צעירים, אשר קיבלו מימון בשלב מוקדם, אך כנראה שלא יצליחו לגייס מימון להמשך פעילותם.

לגבי הנתונים של הרבעון הרביעי של 2012, אף על-פי שלמראית עין הם מציגים מגמת שיפור, חשוב להבין שיש לא מעט גורמים שמשפיעים על התנהלות משקיעים וקרנות בסוף השנה וכי ההשוואה המשמעותית יותר היא דווקא זאת של הרבעון הרביעי של 2012 מול זה של השנה שעברה, המציג ירידה מתונה יחסית, אך עדיין ירידה.

הערה אחת קטנה לסיום, סצינת ההון סיכון בישראל נמדדת לא רק לפי כמות ההשקעות שבה, אלא גם לפי הביצועים של המשקיעים והקרנות. בדו”ח הנוכחי לא נכללו נתונים חדשים על ביצועי הקרנות ב-2012, אך בהסתמך על המידע שנאסף בניוזגיק בצירוף נתוני IVC מדו”חות שפורסמו במהלך השנה אנחנו בהחלט יכולים לראות שפרט למספר אקזיטים גדולים ומוצלחים כנראה שגם 2012 לא הייתה שנה מוצלחת עבור הקרנות הישראליות. בכל מקרה, אנחנו נאלץ להמתין לנתונים הרשמיים כדי לסגור סופית את הפרק הזה.

יניב פלדמן וחן אידן

הגב

7 תגובות על "עכשיו גם הנתונים מוכיחים: בועת הסטארטאפים וההון-סיכון של 2012 קיימת גם בישראל"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אלון
Guest

אמנם הייתה הסתייגות מסויימת לגבי המסכנות כיוון שהן מסתמכות על ההשקעות בלבד, ולא לוקחות בחשבון את הביצועים, אבל עדיין לא הבנתי איך מכמות ההשקעות מסיקים שיש בועה?

אם ההשקעות יורדות זה לא סימן שאין בועה (שהרי בועה היא להשקיע הרבה על משהו לא מבוסס)?

אולי הכוונה שהייתה בועה עד עכשיו, וכעת מתחילים סימני ההתפכחות?

אשמח אם מישהו יבהיר לי איך מקבלים מהנתונים אינדיקציה שיש בועה…

יניב פלדמן
Admin

הי אלון,

תקרא את הכתבה המלאה של הסיכום שנה ותראה איך הנתונים שיש בדו”ח של IVC מסבירים את מה שכתבנו שם. הבועה היא של ההשקעות בשלבים המוקדמים, לא בכל.

הירידה בכמות הכוללת של סכום ההשקעות מצביעה על הכיוון ההתכווצות של תעשיית ההיי-טק והסטארטאפים בישראל ב-2012 כחלק מהמשבר הכלכלי בעולם וכתוצאה מביצועים של קרנות ישראליות בעשור האחרון והעובדה שרובן עדיין לא הצליחו לגייס קרנות חדשות. זה לא קשור לבועה של ההשקעות בשלבים המוקדמים ומדובר במגמה נפרדת, אך מושפעת מהבועה בשלבים המוקדמים בכך שגם סטארטאפים מוצלחים מתקשים להתגבר על הרעש שנוצר כתוצאה מכמות הסטארטאפים הגדולה בשלבים המוקדמים.

גנדי
Guest
יניב, למרות התחושה הכללית שכן יש סוג של בועה, עדיין מדובר בניתוח פשטני מדי. שכחתם לציין שמבחינה אסטרטגית יש תנועה לכיוון השקעות מאוד קטנות בשלב הסיד על חשבון השקעות המשך. הרעיון הוא להשקיע בשלב מוקדם סכומים קטנים על מנת “לבדוק” את המיזם ומתוך הנחה שרובם (90%) ימותו תוך שנה. החברות שמצליחות לשרוד ולייצר מוצר בעל ערך יקבלו השקעת המשך בתנאים מועדפים למשקיעים. לכן נולדו גופים כמו ycombinator ו- seedcamp. על מנת לזהות בועה, צריך להסביר למה יש הבדל בין השווי ה-“אמיתי” של הנכס נמוך משווי ה-“שוק” בבועת ההיטק בשנות ה2000 ההבדל נבע מכך שכל אתר קיבל שווי של מליוני דולרים… Read more »
יניב פלדמן
Admin
גנדי, הבועה שעליה אנחנו מדברים כאן היא לא בהכרח בועה של ווליואציות אדירות, אף על פי שגם זה קיים כאן במידה מסוימת. במקרה הזה, מדובר באנשים מגייסים כסף על סטארטאפים שלא באמת שווים את הכסף ששמים עליהם. לצרוך העניין – 100,000 דולר בווליואציה של מיליון דולר ומעלה אחרי הכסף על סטארטאפ של שיתוף תמונות (שלא שונה בשום דבר אחר ממיליון האפליקציות האחרות שקיימות פה) כשאפילו עדיין לא השיקו אפליקציה במרקט – זה עדיין בועה לכל דבר ועניין. זאת אולי לא זהה לחלוטין למה שהיה ב-2000, אבל זה בהחלט מאוד מזכיר את מה שהיה אז. גם אז נכנסו לשוק כמויות גדולות… Read more »
גנדי
Guest

יניב, אני שותף בתחושה שכן יש בועה.
הטענה שלי היא שממה שמוצג בכתבה, אי אפשר להסיק את המסכנה כי יש הרבה פקטורים נוספים.

אלון
Guest
יניב, תודה על התשובה. הכתבה בלינק אכן מציגה טיעונים בכיוון של בועה, ויותר מזה, אני בהחלט מסכים שברמת התחושה האישית שלי – נראה שיש מצב של שוק של “מחפשי זהב”… הרבה יזמים, הרבה רעיונות חופפים, ותחושה של אנשים ש”זה המקום בו אעשה את המכה”. (פחות מכיר את הצד של המשקיעים). עם זאת, להציג את הנתוני ההשקעות כתומכים בדבריך הוא בעייתי. כיוון שאם תהיה עליה, ירידה או כל דבר, תוכל לומר שזה תומך בדבריך (אני טועה?). אם יש עליה – סימן שזו בועה מתפתחת. אם יש ירידה (או אין שינוי) – זה סימן שהשוק מתחיל להתפקח לבועה. ולדעתי באותו האופן גם… Read more »
קובי שימנה
Guest

חברים, לדעתנו ברמה הכללית אין בועה. ההיפך הוא הנכון. בשוק של היום יש מחסור בהון שנוצר כתוצאה מכך שיש גידול בכמות החברות וירידה חדה בהון שגוייס על ידי קרנות הון סיכון ישראליות להשקעה בארץ. אני חושב שיניב התכוון לריבוי חברות אפליקציות המובייל או חברות האינטרנט שלא מביאות לשוק פתרונות אמיתיים לבעיות אמיתיות ויש משקיעים לא מנוסים שמסתנוורים מהתחומים החמים וממנים אותן.
שוב, אנחנו יודעים על 5200 חברות פרטיות שפועלות כיום בישראל בתחום ההיי טק. טובות יותר או פחות, זה השוק והמשקיעים ישפטו…

wpDiscuz

תגיות לכתבה: