תתפלאו אבל דיסקטים הם עדיין דבר ביפן
ביפן, השלטון המקומי עדיין עושה שימוש בדיסקטים בזכות האמינות והאבטחה… אבל עכשיו החגיגה נגמרת
מקור: Unsplash
אם נתקלתם לאחרונה בדיסקט, זה כנראה כי עשיתם סדר במחסן של ההורים ומצאתם שם את משחק "שוקי והפצפוצים" האהוב או הדיסקט הראשון שעליו העלתם גרסה פיראטית של משחק פוקימון. ביפן, מנגד, יש עדיין מוסדות רשמיים שעושים שימוש בדיסקט – ולא ממש שמחים לעזוב אותו.
מגיעים למאה ה-21, סוף סוף
בתוך טוקיו, בירת מי שנחשבת לאחת מהמעצמות הכלכליות הגדולות בעולם, ישנם 23 מחוזות אוטונומיים (באנגלית Special Ward of Tokyo). שניים מהם – מגורו וצ'יודה – עושים גם היום (2021, כן?) שימוש בדיסקטים. אבל על פי דיווח חדש, זה סוף-סוף הולך להשתנות.
על פי דיווח של Nikkei Asia, בשני המחוזות האוטונומיים הללו – שאינם כפופים ישירות לשלטון המקומי של טוקיו – יפסיקו להשתמש בדיסקטים לטובת ניהול חלק מהתהליכים שלהן. במגורו, למשל, מתכננים להפסיק להשתמש בדיסקטים (ועל הדרך בכל התקני האחסון הפיזיים שלהם) לטובת מעבר לענן עד סוף סוף מרץ הקרוב – סוף שנת הכספים 2021.
בצ'יודה, מנגד, מתכננים לקחת את הזמן שלהם כשזה מגיע לפרידה מהריבועים החמודים האלה עם העיגול באמצע – שלא ברור לנו איך יש עדיין מי שמשתמשים בהם. על פי הדיווח, המעבר שלהם לאחסון בענן על פני שימוש באמצעי אחסון פיזיים – כולל הדיסקטים – ייפרס על פני השנים הקרובות. במחוז אוטונומי נוסף, מינאטו, רק לאחרונה החליטו סוף סוף להיפרד מהדיסקטים – כשב-2019 עשו בשעה טובה את המעבר לאונליין.
"כמעט ולא איבדו מידע או נשברו"
אבל למה שמנהל אזרחי באחת מהמדינות המפותחות בעולם ימשיך לעשות שימוש בכלים שנחשבים להיסטוריה עתיקה? כאלו שאפל הובילה לדעיכה בשימוש בהם מאז שהחליטה להוציא אותם ממחשביה ב-1998? התשובה היא כפולה: נוחות וביטחון.
המהלך שיביא את המחוזות הללו למאה ה-21 אמנם קיבל אור ירוק, אך בכירים במחוזות אישרו אותם לא בלי השגות. אחד מהם הוא יואיצ'י אונו -הגזבר של המחוז האוטונומי מגורו. לדבריו, "הדיסקטים כמעט אף פעם לא נשברו או איבדו את המידע שאחסנו עליהם". הוא מספר כי במגורו השתמשו בדיסקטים כדי לאחסן מידע על הפקדות כספים ותשלומים לעובדים – שלאחר מכן הועברו לבנק לעיבוד, וחזרו חזרה כדי לעבור שימוש מחדש (זוכרים? כל מה שצריך לעשות זה למחוק אותם, והם שמישים).
למרות שסוני, אחת מיצרניות הדיסקטים הראשונות, סגרה את כל קווי הייצור שלהם לפני עשור – המערכות הללו שרדו את מבחן הזמן במגורו ובצ'יודה. זה קרה בזכות היכולת להשתמש בהם מחדש, לצד כמות אדירה שהייתה במלאי – מה שגרם להם לא למהר ולשדרג את המערכות הקיימות.
השינוי הגיע בזכות בנק מקומי שהחליט ב-2019 כי יתחיל לגבות מהמחוזות 50,000 ין (קצת יותר מ-400 דולר) בכל חודש על קבלת מידע באמצעי אחסון פיזיים – כמו הדיסקטים – על פני שליחת המידע כמו כל שאר העולם – על גבי האינטרנט. ההחלטה של הבנק הגיעה על רקע העלות של תחזוקת קוראי דיסקטים ואת חוסר היעילות שבשימור השיטה המיושנת בתור הסיבות למעבר.
למרות חוסר הרצון של המחוזות הללו להתקדם, העובדה שיצטרכו לשלם מאות אלפי ין בקנסות בחודש הייתה דרך זרז מצוין לעבר דיגיטציה. "זה יחסוך לנו את הזמן של הזנת המידע של כל אחת מהמחלקות על גבי דיסקטים ושינועם", אמר אונו ל-Nikkei Times.
בצ'יודה מדובר במהלך רחב יותר שנועד להעביר כל אחת ממחלקות השלטון המקומי דיגיטציה – כשזו שתאפשר לתושבים לעשות את כל הפעולות שהם צריכים ברשת. עם זאת, המהלך הרחב הזה אומר שייקח יותר זמן להיפרד מהדיסקטים, כשכרגע הציפייה היא שזה יקרה עד סוף מרץ 2026.
אושרי אלקסלסי
Your Friendly Neighborhood Geek. יש לכם סיפור טכנולוגי? דברו איתי: [email protected]
הגב
10 תגובות על "תתפלאו אבל דיסקטים הם עדיין דבר ביפן"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
לא פייר מצד הבנקים. עכשיו המחוזות צריכים לשדרג גם את רשת האינטרנט שלהם. אתם יודעים מה זה להעביר קבצים במודם 56kbps? וזה תופס לכל המשרד את קו הטלפון
מי שאומר שדיסקטים זה נוח ובטח כנראה לא השתמש בכאלו או לא מסוגל ללמוד טכנולוגיה חדשה, להשתמש היום באמצאי אחסון שגודלו 1.44 מגה וקצב הכתיבה עליו הוא חצי מגה לשנייה זה אפילו לא מצחיק, ולהגיד שאמצאי אחסון שמתבסס על דיסק פלסטיק דק שרגיש ללחות וטמפרטורה אמין או בטוח בצורה כלשהי זה אפילו לא בדיחה,
אבל הם לא היחידים, גם בישראל רוב המערכות הממשלתיות (מלבד צהל שמשתדל להתקדם) יושבות על חומרה ישנה וכתובות בשפות פרה היסטוריות שכבר אף אחד לא יודע לתחזק כראוי.
מעניין.. אילו שפות פרהיסטוריות? ומהיכן המידע?
חצי מגה לשניה?! כנראה לא חיית באותה תקופה. יותר בכיוון של כמה עשרות קילובייט בשנייה.
והם אגב ממש לא היו אמינים. היו סקטורים פגומים על ימים ועל שמאל.
תן דוגמא לחברות כאלו ולא סתם בילבולי ביצים בשם הקיפוח.
ביטוח לאומי ועיריות ברחבי הארץ – לא כולן – עדיין על ניירת! יותר מ 50 אחוז מהחומר על קלסרים ותיקים… דיסקטים היה מהיר יותר מהחיפוש שלהם…
לדוגמה ביטוח לאומי, חלק מהמערכות שלהם עדיין כתובות בפורטרן ופסקל,
לשאלה מהיכן המידע, מקולגות שעבדו עם המערכות האלהלפני כמה שנים.
שוקי והפצפונים, לא פצפוצים
איך אפשר לומר שדיסיקטים זה דבר אמין או נוח לשימוש?
הם סתם מתעצלים להעביר את כל המידע שהצטבר וגם זה יעלה להם הרבה כסף לבנות תשתית חדשה
Well, עת השתחררתי אי שם ב2018, גם בצהל עדיין עשו שימוש בדיסקטים, לפחות בבסיס שאני שירתי בו.