37 חדי הקרן הישראליים שווים כבר כ-60 מיליארד דולר

למרות הקורונה והמצב הכלכלי המורכב, ישנן היום 37 חברות סטארטאפ ישראליות, ששוות כל אחת יותר ממיליארד דולר, כרבע מהן עשו זאת בשנה מאתגרת במיוחד. המשקיעים תמימי דעים: זה לא בועה או מקרי ומדובר בחברות חזקות ומבוססות

מקור: Unsplash

עם שתי מצטרפות חדשות בשבוע שעבר (Forter ו-Cato Networks), נראה שגם משבר הקורונה לא עוצר ממועדון חדי הקרן הישראליים לפתוח שעריו, ולקבל עוד מצטרפות ישראליות חדשות. במקביל למגמה העולמית של זינוק בהערכות השווי של חברות, נראה שגם באקוסיסטם הישראלי לא מחכים, וחברה ישראלית ששווה יותר ממיליארד דולר, מה שנתפס פעם כאירוע נדיר – לכן גם הביטוי “חד-קרן” – הופך למאורע יותר ויותר שכיח.

37 חברות ששוות יותר ממיליארד דולר

נכון להיום מועדון חדי הקרן, כלומר חברות שזכו להערכת שווי של יותר ממיליארדר דולר, כולל 37 סטארטאפים ישראליים, שגייסו במשותף השקעות בגובה כ-32.9 מיליארד דולר. השווי המוערך המצרפי של החברות הללו, על פי סבבי הגיוס האחרונים שלהן, עומד על כ-59.3 מיליארד דולר. הסטארטאפ הישראלי בעל השווי הגדול ביותר, נכון להיום הוא Houzz, שמפתח פלטפורמה וזירת סחר למעצבים ולמשפצי בתים, ששוויו מוערך כרגע ב-4 מיליארד דולר.

רוצים לקבל את כל הידיעות הכי חמות? רוצים לקבל את כל הידיעות הכי חמות? להצטרפות לערוץ הטלגרם שלנו לחץ כאן

מבין כל החברות במועדון חדי הקרן הישראלי, זקנת השבט היא Insightec – המפתחת פלטפורמה לטיפולים לא-פולשניים – שהוקמה עוד במאה הקודמת, בשנת 1999. מנגד, שלוש החברות הצעירות במועדון הן Rapyd, Next Insurance ו-VAST Data – שלושה סטארטאפים שהוקמו ב-2016 וכבר הספיקו להצטרף לחבורה האקסקלוסיבית.

מתוך הסטארטאפים הישראליים שבמועדון חדי הקרן, ישנו סטארטאפ אחד בלבד שהגיע להערכת השווי המרשימה הזו, וגייס פחות מ-100 מיליון דולר, והוא OrCam של אמנון שעשוע, סטארטאפ המפתח מכשירי עזר המיועדים ללקויי ראייה, ומתבססים על טכנולוגיות מתקדמות של ראייה ממוחשבת.

מנגד, חד הקרן הישראלי שגייס הכי הרבה השקעות הוא WeWork (לשעבר The We Company), שהוקם לפני עשור ע”י הישראלי אדם נוימן ושותפו מיגל מקלבי, ומחזיק מאז ועד היום פעילות פיתוח בישראל. שוויו של הסטארטאפ זינק בחדות מאז שתאגיד סופטבנק נכנס להשקעה בחברה ב-2018 – מ20 מיליארד דולר ל-47 מיליארד דולר לפני ההנפקה המתוכננת. עם זאת, ביטול ההנפקה והשערוריות הרבות שליוו את הפרשה, יחד עם מאבק משפטי מכוער בין הסטארטאפ למשקיעים – כל אלו עשו את שלהם ושווי החברה צנח ל7.3 מיליארד דולר לפני כשנה, ו-2.9 מיליארד דולר כיום, על פי סופטבנק. בסך הכל גייסה החברה מאז הקמתה כ-20.6 מיליארד דולר.

מיהו ישראלי?

כאמור, ההערכה שלנו היא שכיום פעילים 37 חדי-קרן ישראליים, אולם גורמים שונים עימם שוחחנו במהלך הכנת הכתבה, ציינו מספרים גבוהים יותר. הסיבה להבדלים הללו היא בהגדרות הנזילות של מהו סטארטאפ ישראלי. אנחנו מחשיבים סטארטאפ ישראלי אם לפחות אחד ממייסדיו הוא אזרח ישראלי והוא מקיים פעילות משמעותית בישראל – כמו למשל מרכז פיתוח. עם זאת, חלק מהגורמים מחשיבים בספירה שלהם חברות כמו Compass של אורי אלון, שלא מחזיקות פעילות כלשהי בישראל. גורם נוסף שמשפיע על המספר הוא חברות שהונפקו או נרכשו ונבלעו על ידי תאגידים רב-לאומיים. כך למשל לא מנינו בספירה שלנו חברות כמו למונייד, JFrog שיצאו בהנפקת IPO בניו יורק, או מוביט, שנרכשה על ידי אינטל וחדלה להתקיים כחברה עצמאית לגמרי. בנוסף, לא כללנו בנתונים חברות פארמה או ביומד.

חדי קורונה

השנה האחרונה הייתה אחת המורכבות שחווה העולם כולו בכלל ושוק ההייטק הישראלי בפרט. לא במפתיע נשמעו לא מעט נבואות זעם על ההשפעה הצפויה של משבר הקורונה על עולם ההון סיכון והסטארטאפים הישראלי, אך בפועל, רבות מהן התבדו.

מהתפרצות מגיפת הקורונה במרץ הכריזו 6 חברות ישראליות על סבבי השקעות שהובילו אותן לשווי מוערך שגדול ממיליארד דולר. בשבוע שעבר בלבד הודיעו Cato Networks ו-Forter על גיוסים בני 9 ספרות והערכות שווי של מעל מיליארד דולר. החברות האלו הצטרפו לחברות נוספות שנכנסו למועדון היוקרתי בזמן הקורונה: Gong.io, VAST Data, Tipalti ו-Redis Labs.

בחודשים הראשונים של השנה, כשהקורונה הייתה עוד בגדר “נגיף סיני מסתורי”, הספיקו להצטרף עוד ארבע חברות ישראליות למועדון היוקרתי, והן Snyk (שהספיקה להשלים עוד גיוס בזמן הקורונה ולהכפיל את שוויה), SentinelOne (שכבר שילשה את שווייה), Sisense ו-AppsFlyer.

“אם ב-2013 נשברה תקרת הזכוכית, עכשיו המיליארד לא מעניין”

על פי יהל זילקה, מהמשקיעים הראשונים ב-Waze דרך קרן מאגמה שהקים, והיום שותף בקרן 10D, הצמיחה המתמשכת בחדי הקרן הישראליים היא ממש לא צירוף מקרים. לדבריו, מדובר במגמה שהחלה עוד ב-2013 עם רכישת ווייז בתג מחיר ששיקף לה מעמד של חד-קרן: “עכשיו יש את הזמינות של ההון לעשות את זה. לפני שנים לא היה את ההון כדי לעשות את זה (להגיע לשווי של מיליארד דולר, א.א.)”. זילקה הוסיף כי יש הבנה מצד היזמים ושאר בעלי האחזקות בחברות (כמו משקיעים) בחשיבות שבבניית חברות גדולות מכאן: “יש פה חברות מדהימות, שהן מובילות בתחומן ואין שום סיבה שלא יגיעו למקסימום הפוטנציאל שלהן, זאת אומרת לא למכור מוקדם מדי, ולקדם את החברה כמה שיותר מהר, לגדול ולבנות את החברה כמו שצריך ולהכין אותה להנפקה. לבנות חברות משמעותיות”.

יהל זילקה | צילום: עומר הכהן

לדברי זילקה, יש כמה תחומים שמשותפים לחדי-הקרן הישראליים כמו סייבר, פרסום, פינטק, מובייל ופרסום ומשחקים, שבסופו של דבר מתנקזים לטכנולוגיות בסיס מאוד דומות, כשהיזמים הישראלים רק משנים את הידע בהתאם ומייצרים חברות מצליחות בתחומים הללו.

“אם ב-2013 נשברה תקרת הזכוכית (עם רכישת ווייז ביותר ממיליארד דולר, א.א.), עכשיו הסיפור של מיליארד לא מעניין. מה שמעניין זה החברות בעלות השווי שבין 2 עד 10 מיליארד דולר”. הוא מציין עוד כי השווי כרגע הוא לא בהכרח הסיפור וכדאי לעקוב אחרי החברות לאורך זמן, כש-Wix היא דוגמה טובה: חברה שלא זכתה להיקרא “חד קרן” לפני ההנפקה שלה – וכיום היא שווה יותר מ-10 מיליארד דולר.

ומה לגבי הצמיחה המשמעותית בחדי הקרן בזמן קורונה? זילקה אומר כי המגיפה, למרות נבואות הזעם על הפגיעה הכלכלית, דווקא עשתה דמוקרטיזציה של השוק שבאה לטובת הישראלים. “זה שם את החברות הישראליות באותה קטגוריה של החברות האמריקאיות. כולם צריכים למכור בזום, אין יותר Bias של מי יותר קרוב לצלחת –  וזה עוד משהו שעזר לסטארטאפים הישראליים”.

זילקה אומר עוד כי החברות הישראליות הללו הן “חברות אמיתיות”, חברות עם מכירות מוכחות ולא עם שוויים מנופחים ולכן הערכות השווי הגבוהות שהן מקבלות מגיעות ממקום אמיתי, ואלו לא צפויות להיפגע.

“הערכות השווי אמיתיות, זו לא עטיפה מנצנצת”

אהרון מנקובסקי | צילום: יורם רשף

אהרון מנקובסקי, שותף מנהל בקרן פיטנגו צמיחה שהשקיעה בכמה חדי קרן כמו Via, Riskified ו-AppsFlyer, אמר כי מעמד חד הקרן אינו המטרה: “זוהי אבן דרך, ולא יעד סופי. בישראל יש רשימה הולכת וגדלה של חברות גלובליות שבונות מוצרים שיש בהם צורך אמיתי בשווקים, ובונות ביזנס בראייה לטווח ארוך חברות אלו מייצרות ערך ייחודי ללקוחות שלהן, שמייצר הכנסות של מאות מליוני דולרים בשנה”.

בדומה לזילקה גם מנקובסקי טוען כי הערכות השווי של חדי הקרן הישראליים הן אמיתיות, נקבעות על ידי כוחות השוק ומגיעות בזכות עבודה קשה של צוותים מצויינים, ומוצרים שהלקוחות מוכנים לשלם עבורם הרבה כסף: “זו לא עטיפה מנצנצת”.

אלירן רובין, מנהל אסטרטגיה ופיתוח עסקי בקרן TLV Partners, אמר כי לא מדובר בתופעה מפתיעה. “זה לא מאד מפתיע ואנחנו מאמינים שצפויים לנו עוד כאלה. החברות שראינו באחרונה מגייסות לפי שוויים של מיליארדי דולרים אלו חברות שדי מצליחות כבר מספר שנים, ואם היינו צריכים לנחש לפני שנה – סביר להניח שהיינו אומרים שככל הנראה זה מה שיקרה”. רובין הוסיף כי צריך לזכור שהגענו למשבר הנוכחי כאשר בשוק הפרטי בכלל ולקרנות ישראליות בפרט יש יחסית הרבה כסף שפנוי להשקעה: “החברות החזקות, שהיו בעלות תשתית טכנולוגית טובה וצוותים איכותיים וגמישים לשינויים – לא רק ששרדו, אלא הוכיחו עליונות על המתחרות – ועל כן ייתכן שראינו את כל המגה-גיוסים” אומר רובין.

מייקל אייזנברג מקרן Aleph, שהשקיעה בחדי קרן כמו למונייד ו-WeWork התייחס לגידול בחדי הקרן ואמר כי למרות הצמיחה במספרם, ב-Aleph מחפשים דווקא משהו אחר: “אנחנו מחפשים את מה שיונתן אדירי מ-Healthy.io מכנה ‘גמל’: דבר ראשון, הוא יותר ישראלי. דבר שני, הוא יותר מציאותי; ודבר שלישי, הוא עמיד יותר, אמין יותר ובנוי למרחקים ארוכים. גמלים הם גם ממש גדולים, בדיוק כמו החברות שאנחנו מחפשים”. לדברי אייזנברג, גמלים נמצאים איתנו כבר אלפי שנים, והם יצורים מקראיים ולא דמיוניים: “אנחנו חושבים שחברות כמו צ’ק פוינט, למונייד, Healthy.io ו-Melio הם הגמלים הבאים לאלף השנים הבאות”.

השלב הבא: דקה-קורן?

תואר החד-קרן הוא מרשים לכל הדעות ומביע על אמון חזק מצד המשקיעים והשוק, אבל מה שנתפס בעבר כתופעה חריגה, הפך למראה שכיח יותר גם בסיליקון וואלי וגם על הבמה הגלובלית עם בין 400 ל-500 סטארטאפים שנהנים כיום מהתואר. הנתונים הללו הובילו לשיחה על השלב הבא – הדקה-קורן – סטארטאפ שהשווי שלו עומד על 10 מיליארד דולר ומעלה. האם נזכה לראות בשנים הקרובות דקה-קורן ישראלי? ומי זה יהיה? כנראה שנצטרך להתאזר בעוד מעט סבלנות.

אושרי אלקסלסי

Your Friendly Neighborhood Geek. יש לכם סיפור טכנולוגי? דברו איתי: Oshry@geektime.co.il

הגב

5 תגובות על "37 חדי הקרן הישראליים שווים כבר כ-60 מיליארד דולר"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אבי
Guest

מדהים, מקווה שנראה גם ביטוי לצמיחה הזו אצל האוכלוסיות החלשות בישראל ולא נראה פער שרק הולך וגדל.

מאור
Guest

לא משקיעים מספיק בחינוך והשכלה כדי שזה יקרה
והפערים בחינוך גדלו מאוד בתקופת הקורונה בעיקר בכיתות הגבוהות

אני
Guest

השאלה איך העולם מחשיב אם בפני כל העולם הסטרטאפים עם המטה בארהב הם אמריקאיות אז הם אמריקאיות

קרן
Guest

נראה לי שזה פחות קריטי העיקר זה המגמה והכיוון שהסטארט-אפים הולכים

מכח
Guest

הערך של הכסף יורד משמעותית בעולם, זה לא שהחברות הישראליות שוות באמת יותר או מיצרות יותר.. זה קורה בגלל המודלים העסקיים המעוותים של האמריקאים שמנפחים בועות בלי סוף על מנת לייצר צמיחה פיקטיבית אין סופית, כזו שאינה מבוססת על ערך או תוצר אמיתי שנצרך בשטח.. זהו מנגנון שאנו כחברה חייבים לרסן.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: