סטארטאפים וחברות ישראליות גייסו השנה כל כך הרבה כסף, שהם התחילו בעצמם להשקיע בסטארטאפים אחרים

אחרי שגייסו בעצמן מאות מיליוני דולרים, עברו חברות הייטק ישראליות, חלקן עדיין בגדר סטארטאפ, להשקיע בסטארטאפים צעירים. מנכ"ל היוניקורן Rapyd, שהוביל לאחרונה 2 השקעות כאלו: "הקמנו צוות ייעודי בחברה שזה הדבר היחיד שהוא עושה כל היום"

בדיוק קיבלו השקעה מ-SentinelOne, הצוות של Torq | צילום: גיא חמוי​

הכסף הגדול שזורם לתוך ההייטק הישראלי הוליד תופעה חדשה ומעניינת. סטארטאפים שגייסו לאחרונה כספים, וחברות, שהיו עד לא מזמן סטארטאפ בעצמן והונפקו ממש לאחרונה, משקיעים בסטארטאפים אחרים. האם מדובר בתחילתה של מגמה חדשה? האם אנחנו צריכים להתרגל לשחקן חדש בנוף ההשקעות, שיצטרף לאנג'לים, קרנות הון וקרנות תאגידיות?

שלוש השקעות בפחות מחודש

בשבועות האחרונים התפרסמו מספר עסקאות במסגרתן חברות הייטק ישראליות, שהן סטארטאפ או שהיו עד ממש לאחרונה סטארטאפ – השתתפו בהשקעה בסטארטאפ חדש בתחומי ההתמחות שלהן. בנוסף לעסקאות האלו שכבר פורסמו, נודע לגיקטיים כי עסקה נוספת כזו נחתמה, אך עוד לא פורסמה.

לפני שלושה שבועות למשל הייתה זו SentinelOne, חברת הסייבר הישראלית שהונפקה לפני חצי שנה בלבד. סנטינל וואן, שגייסה עם השנים כ-700 מיליון דולר, השתתפה בסבב גיוס A של הסטארטאפ Laminar, שמפתח מערכת שמגנה הן על תשתיות הענן והמידע של חברות; לצד סנטינל השקיעו בסטארטאפ לצד כמה משקיעים יותר מסורתיים כולל אחת מהקרנות הגדולות בעולם ואחת מהקרנות הפעילות ביותר באקוסיסטם הישראלי: Insight Partners, יחד עם TLV Partners ו-Meron Capital הישראליות. בשבוע שעבר התפרסם כי סנטינל וואן לא הסתפקה בהשקעה הזו, והשקיעה שוב – בעוד סטארטאפ ישראלי בתחום האבטחה – Torq.

קיבלו השקעה מהדקה-קורן הישראלי | צילום: הגר בדר

אבל לא רק סנטינל וואן. לפני מספר ימים התפרסם כי סטארטאפ הפינטק הישראלי Rapyd השקיע בסבב A של סטארטאפ פינטק ישראלי אחר בשם Anchor, שמפתח פלטפורמה שהופכת את כל תהליך החיוב הגבייה לאוטומטי לחלוטין עבור עסקים. ראפיד, שגייסה בעצמה לפני 3 חודשים בלבד כ-300 מיליון דולר לפי הערכת שווי של 10 מיליארד דולר, נהגה כמו סנטינל וואן, והוציאה כסף מהקופה כדי להשקיע בחברה בתחומה. Rapyd אף הקימה לצורך כך זרוע השקעות בשם Rapyd Ventures.

"המשקיעים מעודדים אותנו לעשות השקעות נוספות"

מנכ"ל ראפיד אריק שטילמן " צילום: Rapyd

בשיחה עם גיקטיים מספר לנו אריק שטילמן, ממייסדי Rapyd שההשקעות בוצעו עם כספים שהגיעו מקופת החברה – הכוללת גם את כספי המשקיעים בחברה וגם את ההכנסות שלה. "המשקיעים שלנו מודעים לחלוטין לפעילות Rapyd Ventures, והם מעודדים אותנו לעשות השקעות נוספות בגלל הגישה שיש לנו לשוק", אומר שטילמן ומציין כי בהשקעה באנקור לקחו חלק גם שתי קרנות שהשקיעו בראפיד עצמה: טל קפיטל ואנטרה קפיטל.

איך בחרתם להשקיע דווקא בחברות שבהן השקעתם עד כה? האם יצרתם צוות ספציפי כדי לבחון את ההשקעות הללו?

"כאשר החלטנו לפתוח את Rapyd Ventures, הקמנו צוות ייעודי בחברה שזה הדבר היחיד שהוא עושה כל היום. יש אנשים שתפקידם לעשות sourcing של עסקאות, יש אנשים שעושים בדיקות נאותות על חברות וכמובן שיש לנו ועדת השקעות מסודרת".

שטילמן אומר כי זרוע ההשקעות לא מתכננת להפסיק בקרוב: "אנחנו מאמינים שיש לנו משימה ואחריות לתמוך בחברות שבונות הן את הדור הבא של התשתיות לשירותים פיננסיים, ולהאיץ את הפיתוח שלהן. נמשיך להשקיע ולתמוך בסטארטאפים בתחום הפינטק".

מנכ”ל Torq עופר סמדרי, שגייס כאמור השקעה מ-SentinelOne, לא רואה דבר חריג בכך שהסטארטאפ שלו קיבל השקעה מחברה, שהיתה לפני רגע סטארטאפ, וגייסה כספים בעצמה: "זו היא לא 'השקעה מסטארטאפ', אלא 'השקעה אסטרטגית מחברה שהיא מובילה עולמית בתחום מאד משיק לפעילותינו", אומר סמדרי, ומוסיף: "SentinelOne הם השותף הטבעי שלנו. הקשר בינינו לבין הנהלת SentinelOne הוא אסטרטגי, מבוסס על חזון משותף של יצירת הגנה אפקטיבית עבור אירגונים בצורה פשוטה ואוטונומית".

כל הכתבות והעדכונים מעולם הטכנולוגיה וההייטק כל הכתבות והעדכונים מעולם הטכנולוגיה וההייטק מחכים לך עכשיו בערוץ גיקטיים בטלגרם

"לפעמים השקעה מועדפת על פני רכישה"

בהנחה שהסטארטאפים מבצעים השקעות לא כ"פרוקסי" של קרנות ההון, אלא כדי לייצר לעצמן גישה בלתי-אמצעית לטכנולוגיה, לאנשים ולמוצרים, לא היה עדיף כבר לבצע רכישות? הרי יש להן את האמצעים. רכישות כחול-לבן למשל אינן תופעה חדשה, ומאז ומתמיד בלעו חברות ישראליות גדולות את הדגים הקטנים יותר. אבל שטילמן מ-Rapyd מאוד נחרץ: "חד משמעית, לא". לדבריו, לפחות במקרה של ראפיד, החברה שלו מספקת תשתית לעולם הפיננסי, ולא את האפליקציה עצמה לעסקים או לקוחות פרטיים. מתוך הידיעה הזו בוחרת ראפיד להשקיע בסטארטאפים, שברור שהפוקוס שלהם בבנייה של מוצר ספיציפי על גבי הפלטפורמה שלה יהיה תוצר הרבה יותר טוב מאשר בנייה שלו in house.

"באופן כללי זו הסיבה שחברות סטארטאפ נולדות כל הזמן. הן יודעות לעשות משהו יותר מפוקס מאשר חברה גדולה, וכרגע הגענו כבר לשלב שאנחנו מבינים שיש מצב שחברה קטנה ומפוקסת מאיתנו תצליח לבנות פתרון קצה כלשהו טוב יותר מאיתנו", אומר שטילמן.

שולי גלילי | צילום: Brian Desimon

שולי גלילי, שותפה מייסדת של קרן UpWest – שסנטינל וואן הייתה חברת פורטפוליו שלה, טוענת שככל שחברות צומחות, השקעה ורכישת חברות הופכות לאופציה טובה שתסייע בצמיחה שלהן. בשיחה עם גיקטיים אומרת גלילי: "לפעמים השקעה מועדפת על פני רכישה אם המטרה היא לקבל חשיפה לטכנולוגיה או תת-תחום, במקום להתחייב עכשיו להיכנס לתחום על ידי רכישת החברה. כמו כן, ייתכן שרכישה לא תהיה אפשרית או שהיא יקרה מדי".

בהתחשב בעובדה שכבר עשיתם אקזיט על החברה עם ההנפקה שלה, האם הייתם מייעצים לה בעד או נגד השקעות כאלו?

"צריך לזכור כי לחדי-קרן יש היום צוותי מיזוגים ורכישות מקצועיים, כלי השקעה והרבה מזומנים. לא תמיד יש את האופציה לרכוש אבל כשיש אפשרות טובה – אנחנו בהחלט נראה יותר ויותר חברות עושות זאת. משקיעים ומייסדים מיושרים בקבלת ההחלטות האסטרטגיות הטובות ביותר עבור החברות שבהן הם משקיעים, ולפעמים זה יכול להיות ביצוע השקעות במצבים ספציפיים".

אבל איך הקרן מתייחסת למצב שבו יצטרכו השותפים שלה לשבת בדירקטוריון עם סטארטאפ או חד קרן שהשקיעו בחברת פורטפוליו שלהם? "סביר להניח שזה יקרה בשלבים מאוחרים יותר בדיוק כאשר זרועות השקעות של חברות גדולות או משקיעים תאגידיים יצטרפו לדירקטוריון. בשלבים מוקדמים (שבהם משקיעה Upwest) זה מאוד לא סביר, ואני לא יכולה לראות את היתרון בכך שחברה תקבל את ההצעה הזו".

"צריך להיזהר שהחברה לא תצטייר כחברה-בת של המשקיעה"

קובי סמבורסקי, מייסד ושותף בקרן גלילות קפיטל, אומר בהתייחסו לתופעה שהשקעות של חברות ענק בחברות צעירות אינה תופעה חדשה, וחברות כמו אינטל ודל משקיעות מאות מיליונים ויותר בחברות הזנק בתחומים רבים, אבל התקופה האחרונה הביאה איתה חידוש: "חברות ישראליות גדולות ובוודאי סטארטאפים פחות עשו זאת בעבר וכעת עושות זאת יותר ויותר".

קובי סמבורסקי

לדברי סמבורסקי מדובר במגמה של השנים האחרונות שבה יזמים ישראלים חושבים יותר בגדול, רוצים להקים חברות שהן לא רק גדולות אלה גם מייצרות סביבן אקוסיסטם רחב. "השקעה בחברות קטנות יותר, כמו גם רכישה של חברות שהיא תופעה אחרת שרוווחת היום שלא כמו בעבר – מראה שהיזמים הישראלים עברו פאזה נוספת, הם חושבים בגדול, חושבים רחוק וחושבים רחב יותר מבעבר".

מנגד, סמבורסקי מזהיר כי ההשקעה של הסטארטאפים הישראליים הגדולים בחברות לא צריכה להתבצע בסבבים מוקדמים. לדבריו, השקעה של גורם אסטרטגי היא לא דבר שלילי אבל צריך לוודא שהיא באה בזמן הנכון ובדרך הנכונה.

"לא הייתי ממליץ לקבל השקעה כזו בשלבים מוקדמים. בשלבי סיד ו-A עדיף להביא משקיעים פיננסים שאין להם שיקולים זרים מעבר לרצון לגדל את החברה למקסימום הפוטנציאל שלה. כשמביאים משקיע כזה בשלבים מאוחרים יותר חשוב להבין את המוטיבציה שלו, לשמור על עצמאות מלאה. מומלץ להביא בשלב כזה כמה משקיעים אסטרטגיים במקביל כדי לייצר איזון ביניהם. צריך להיזהר שהחברה לא תצטייר כחברה בת של החברה המשקיעה. זה יכול להגביל מאוד את פוטנציאל החברה ואיך שהשוק רואה אותה", אומר סמבורסקי. לדבריו, כל עוד ברור שההשקעה מקדמת את החברה המצב יכול להיות מצוין לשני הצדדים, אך מהצד השני אם אותה השקעה תייצר ניגודי עניינים ומגבילה את החברה – אז עדיף לקחת כסף מגורם פיננסי כמו קרן הון סיכון או זרוע השקעה תאגידית.

אושרי אלקסלסי

Your Friendly Neighborhood Geek. יש לכם סיפור טכנולוגי? דברו איתי: [email protected]

הגב

4 תגובות על "סטארטאפים וחברות ישראליות גייסו השנה כל כך הרבה כסף, שהם התחילו בעצמם להשקיע בסטארטאפים אחרים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אחד שיודע
Guest

Sentinelone was IPO not SPAC

נילס
Guest

לא ברור למה "המשקיעים מעודדים אותם להשקיע עוד" אם המשקיעים יכולים להשקיע בעצמם
משהו מסריח

מיי שהוו
Guest

כי אנו נמצאים בעיצומה של בועה.

אריק שטיינר
Guest

תעודת עניות למשקיעים –
אבל כל הכבוד ליזמים שמצליחים להערים עליהם!!!

wpDiscuz

תגיות לכתבה: