דוח: עובדי ההייטק אחראים על כרבע ממס ההכנסה בישראל
ועוד בדוח החדש של רשות החדשנות: צניחה במספר הסטארטאפים החדשים, הגיל הממוצע של ההייטקיסטים, מהיכן הם מגיעים ומדוע החברות הרב-לאומיות הפסיקו להקים כאן מרכזי מו"פ
מחקר חדש חושף נתונים מעניינים במיוחד על ההשפעה של שוק ההייטק הישראלי. הדוח המקיף שפרסמה רשות החדשנות היום (ד') כולל נתונים על מצב ההייטק, זהות העובדים בו, ההשפעה של ההייטק הישראלי על הכלכלה הישראלית וגם – כמה סימני אזהרה לבאות.
ברכות, אתם אחראיים גם ל-40% מסך הייצוא של ישראל
הדו"ח החדש של הרשות לחדשנות חושף כי ב-2020 ההון שגויס על ידי סטארטאפים ישראלים עלה ב-20% בהשוואה ל-2019, ועומד כעת על כ-11.5 מיליארד דולר. מספר המגה-גיוסים (כלומר, השקעות של יותר מ-100 מיליון דולר) עלה ל-20 השקעות ב-2020, כאשר רק ברבעון הראשון של 2021 נרשמו יותר גיוסים שכאלו. גם מספר ההנפקות ב-2020 עלה ביותר מ-50% בהשוואה לשנה שעברה, עם שיא של 31 הנפקות של חברות ישראליות.
ייצוא ההייטק צמח במהלך 2020 לכ-50 מיליארד דולר, שמהווים כ-40% מסך הייצוא של מדינת ישראל. ואם הרגשתם שמס ההכנסה בונה על המשכורת שלכם, יכול להיות שאתם צודקים, כיוון שעובדי ההייטק השכירים שמהווים רק כ-10% מהשכירים במשק, אחראיים בפועל על כרבע ממס הכנסה משכירים. אם אתם במקרה עובדים עבור אחד מתאגידי הענק שפתחו מרכזים בישראל, אתם משלמים ביחד פי 6 בהשוואה לשכירים האחרים בישראל במיסים.
הגיל הממוצע עולה
המחסור בכוח אדם בענף ממשיך לתת את אותותיו, אולם קצת פחות. על פי הדוח, ישנן כיום כ-13 אלף משרות פתוחות – ירידה מ-19 אלף משרות פתוחות ב-2019. ברשות החדשנות מדווחים כי לא מעט כוח אדם פוטנציאלי נמצא בדרך, כאשר אחד מכל 4 סטודנטים לומד כרגע לתואר ראשון במקצוע טכנולוגי – אך מזהירים בו זמנית כי המעסיקים בהייטק לא ערוכים מספיק לקליטה והכשרה של עובדים חסרי ניסיון מקצועי או ג'וניורים.
תקופת החל"ת של 2020 לא פסחה גם על ענף ההייטק, כאשר אם בחודש ינואר 2020 רק 2% מהעובדים בתחום קיבלו דמי אבטלה, בסגר א' המספר זינק לשיא של 14%. למרות הנתון המעט דרמטי, מדובר עדיין במחצית בהשוואה לשאר ענפי המשק. נכון לחודש אפריל 2021, שיעור המובטלים בענף עמד על 8.2%, כאשר מרבית המובטלים הם ג'וניורים ועובדים בעלי שכר נמוך יחסית של פחות מ-15 אלף ש"ח.
נתון מעניין נוסף הוא הגיל הממוצע של עובדים בענף. התדמית היא של ענף שמורכב מצעירים, כשהעובדים המבוגרים נפלטים החוצה בשלב כלשהו. על פי נתוני הדוח, הגיל הממוצע של עובדים בהייטק עומד על 40.1, גיל גבוה יותר מהגיל הממוצע של כלל העובדים בישראל, שעומד על 39.6.
מקום אחר – אולי קצת פחות מפתיע – הוא מקום המגורים. על פי הדוח 61% מעובדי ההייטק גרים במרכז, 11% מהעובדים גרים בצפון ו-6% גרים באיזור ירושלים.
מעבר לזה, ממשיך ההייטק הישראלי לשמור על הומוגניות, והוא עדיין מבוסס בחלקו הארי על
גברים יהודים שאינם חרדים. מנתוני הלמ"ס עולה כי כ-98% מעובדי ההייטק בישראל הם יהודים, ש-3.4% מתוכם הם חרדים. שיעור הערבים בהייטק זניח עדיין ועומד על 1.9 אחוז בלבד. בסך הכל, שני שליש מהמועסקים בהייטק הם גברים לעומת שליש נשים.
כבר לא סטארטאפ ניישן?
בהמשך לחדשות הרעות, נראה שמעמד החדשנות שכה אפיין את ישראל והקנה לה את התואר "סטארטאפ ניישן" ממשיך להישחק, כאשר מספר הסטארטאפים החדשים צונח מדי שנה. אם ב-2014 הוקמו 1,404 סטארטאפים חדשים, בשנת 2020 המספר הזה התרסק ל-520 סטארטאפים חדשים. גם השקעות המדינה בתמיכה במרכז ופיתוח אזרחי ירדה גם היא במהלך השנים ועומדת כיום על פחות מ-0.5%.
מהדו"ח עולה כי התעשייה עוברת סוג של אבולוציה, ובמקום סטארטאפים צעירים וחדשים אנחנו רואים יותר ויותר סטארטאפים בוגרים שמעדיפים לוותר על החלום הישן של האקזיט הגדול ומעדיפים להביא את החברות שלהם לגיוסי והנפקות ענק. מצד אחד תהליך של התבגרות, מצד שני תהליך שבו החברות הצעירות נדחקות לשוליים, והכסף הגדול מתרכז בכמה חברות ספציפיות. האם המהלכים הללו יטיבו עם הענף, או יפגעו בחדשנות? אתם יודעים מה אומרים על הנבואה.
ומה קורה לחברות הרב לאומיות? על פי הדוח, ב-2020 נפתחו 4 מרכזי R&D חדשים בלבד של חברות רב-לאומיות בישראל, שלרוב מקימות את פעילותן כחלק ממהלכי רכישה ומיזוג. זאת כחלק מהתבגרות הענף והגידול בסטארטאפים השומרים על עצמאותם. למרות זאת מצבת כח האדם בחברות אלו גדלה בקצב גבוה הזהה למגזר וחלקם בסך עוגת ההייטק נשמר.
הגב
21 תגובות על "דוח: עובדי ההייטק אחראים על כרבע ממס ההכנסה בישראל"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
לא פלא כאשר המדינה גונבת כמעט חצי משכורת מעובדי הייטק, לא רואה כאן גאווה.
המדינה שלנו בעיקר לוקחת ופחות נותנת
מה עם משטרה רפואה חינוך עובדים סוציאלים, כולם רעבים פה אבל לוקחים העיקר מיסים גדולים גמי מי שקונה או מחזיק רכב משלם מיסים אסטרונומיים והכבישים פקוקים כמעט תמיד
אתה מדבר שטויות. מס נלקח לפי מדרגות שכר
כולם משלמים מיסים בהתאם לתנאים כאלו ואחרים, התנאים זהים לכולם בין אם אתה מרוויח הרבה או פחות. אחרי המלחמה האחרונה הורידו את רף מדרגת המס כך שמי שנהנה מתשלום מס נמוך עד למלחמה עכשיו משלם מס גבוהה יותר על אותה משכורת.
אתה נשמע כמי שזקוק למטפחת. המדינה שלנו לוקחת וגם נותנת. ובעיקר, נותנת המון. קודם כל היא נותנת את היכולת להתפתח ולהרקיע שחקים. זה לא עניין של מה בכך. שנית, היא נותנת בשירותי רפואה מעולים (תזכיר לי מה זה קורונה), בביטחון רב באזור מלא מופרעים, בתשתיות (יצא לך פעם לנסוע בכבישי הצפון למשל?) ועוד ועוד ועוד… ההתקרבנות היא זרע הסטגנציה והדגנרציה.
ירידה מ19,000 משרות פנויות ל13,000 בשנתיים זה מטורף.
כשיעברו את הטיפינג פוינט, יגדל ההיצע על הביקוש והשכר יתחיל לרדת.
במציאות של בוטקאמפים שמכשירים עובדים חדשים תוך 3 חודשים, לא עוד המון זמן.
אם כל הכבוד, אתה כנראה גם לא הייטקיסט. בוטקאמפ לא יכול להוציא עובד ״נורמאלי״ ב3 חודשים. לוקח שנים לעובד להשתפשף כמו שצריך ולהגיע לפרודקטיביות טובה. כאלה בוגרי בוטקאמפ יש כמו זבל אבל אותם לא מגייסים.
בישראל היום רשום 60% אחוז
https://www.google.com/amp/s/www.israelhayom.co.il/business/article/2240533%3famp=1
נשמע לך ריאלי ש90% מהמדינה משלמים רק 40% מהכסף בעוד 10% משלמים 60%?
ישראל היום גם זה שופר של נתניהו (כבר לא, אבל במשך 16 שנה בערך היוו כזה), הייתי סומך עליהם פחות מגיקטיים (וגם על גיקטיים אני לא סומך במיוחד), כי יש הרבה פחות אנומליה בין אחראים לרבע מהמיסים לבין עיקר המס…
כן, זה מאוד הגיוני – שני העשירונים העליונים אחראיים ל-90% מהמס.
וזה רק מס ההכנסה.
תראו לכולם איזה אחוז מהמיסים מהווה ההייטק כולו..
בוא תגזים עוד טיפה.
מרבית החברות בהייטק הישראלי מגרדות כמה עשרות מיליוני שקלים בודדים בשנה כאשר חלק מהן הן חברות בת בכלל של חברה ענקית ומשלמות נטל מס של 4%. חברות שבאמת מייצרות מאות מיליונים ומיליארדים בשנה יש מעטות, אולי 5%-10% מכלל החברות בתחום מייצרות סכומים כאלה.
חברות גם מדשדשות ונסגרות תוך שלוש-חמש שנים, כמה כסף כבר תרווחנה בזמן הזה?
מס רווחי הון שזורם מעובדי ההיי טק הוא די גבוה, וזה בלי לחשב את המע"מ שהם משלמים על הצריכה הפרטית. גם לא ברור לי אם החישוב כולל את ביטוח לאומי ומס בריאות, מיסים לכל דבר שהעשירונים העליונים משלמים הרבה הרבה יותר מהם. יש גם תשלומי מעסיק יותר למדינה שאני כמעט בטוח שלא נכנסו לחישוב.
ליגיטימי שיש ירידה בכמות הסטארטאפים – היה קורונה, אי וודאות בשווקים רבים, יותר קשה להרים עסקים – במיוחד ליזמים צעירים.
זו בעיה כי בתקופה הזו המשקיעים נוטים ללכת "על בטוח" ולממן חברות רק אחרי seed
וכאן המדען הראשי נכשל – המדינה היתה צריכה למלא את החלל שנוצר
הגיון פשוט אומר – אם לא תזרע אז בשנים הבאות לא יהיה יבול
ליגיטימי שיש ירידה בכמות הסטארטאפים – היה קורונה, אי וודאות בשווקים רבים, יותר קשה להרים עסקים – במיוחד ליזמים צעירים.
לגבי מיעוט הסטארטאפים לדעתי זה מחולק ל-2. המשקיעים ממשיכים להעדיף יציבות ולהשקיע בחברות קיימות אבל לדעתי המומנטום ישתנה לקראת סוף השנה. החלק השני לדעתי נובע מתנודתיות של חדשנות. זאת לא משוואה לינארית, רוב מה ששמענו בהייפ כבר בתנופה אבל אי אפשר לדעת מה מעבר לפינה… לדעתי הסייבר לקראת תנופה מחודשת בעקבות ההתנהלות העולמית של מדינות ופסדו קורפורציות של האקרים מהסוג הלא נעים.
רוב חברות ההיטק מיצאות לחו"ל. משמע מכניסות למדינה כסף זר. עובדי הייטק משלמים מיסים וכספים מכסף חדש שנוצר בחו"ל.
אף מילה על הקורונה, על פיטורים, חל"ת, כל אלו נעלמו כלא היו
הגיוני שפחות סטארטאפים נפתחו בחוסר וודאות הזה
הגיוני שכמות המשרות הפנויות יורדת כי הייתה פה תזוזת כ"א משוגעת ממקום למקום
והגיוני שחברות גדולות מקצצות עכשיו בתקציבים לפתוח מרכזי מו"פ חדשים
להכניס את 2020 לסטטיסטיקה כאילו לא קרה כלום, ולהפיק מזה מסקנות, זה.. מוזר, בשפה עדינה.
בנוגע לניפוץ החלום של האקזיט המוקדם (ואיתו איבוד כל הזכויות על החברה) ולקפוץ לפרויקט הבא כאשר מנגד חברות יציבות יותר שמפרנסות מספר רב יותר של עובדים לטווח זמן ארוך יותר בממוצע, נשמע לי כמו רעיון לא רע
אולי אני טועה בענק, אבל נראה לי שבשניה שיגמרו דמי האבטלה יצוצו סטארט אפים עם שנה עבודה מאחוריהם כמו פטריות אחרי הגשם, סטארט אפים שעד סוף החודש משתלם להם להיות בstealth mode כי המדינה מממנת אותם בעקיפין.