דוח: עובדי ההייטק אחראים על כרבע ממס ההכנסה בישראל

ועוד בדוח החדש של רשות החדשנות: צניחה במספר הסטארטאפים החדשים, הגיל הממוצע של ההייטקיסטים, מהיכן הם מגיעים ומדוע החברות הרב-לאומיות הפסיקו להקים כאן מרכזי מו”פ

תמונה: Pixaybay

מחקר חדש חושף נתונים מעניינים במיוחד על ההשפעה של שוק ההייטק הישראלי. הדוח המקיף שפרסמה רשות החדשנות היום (ד’) כולל נתונים על מצב ההייטק, זהות העובדים בו, ההשפעה של ההייטק הישראלי על הכלכלה הישראלית וגם – כמה סימני אזהרה לבאות.

ברכות, אתם אחראיים גם ל-40% מסך הייצוא של ישראל

הדו”ח החדש של הרשות לחדשנות חושף כי ב-2020 ההון שגויס על ידי סטארטאפים ישראלים עלה ב-20% בהשוואה ל-2019, ועומד כעת על כ-11.5 מיליארד דולר. מספר המגה-גיוסים (כלומר, השקעות של יותר מ-100 מיליון דולר) עלה ל-20 השקעות ב-2020, כאשר רק ברבעון הראשון של 2021 נרשמו יותר גיוסים שכאלו. גם מספר ההנפקות ב-2020 עלה ביותר מ-50% בהשוואה לשנה שעברה, עם שיא של 31 הנפקות של חברות ישראליות.

קרדיט: חנה טייב, לע”מ

ייצוא ההייטק צמח במהלך 2020 לכ-50 מיליארד דולר, שמהווים כ-40% מסך הייצוא של מדינת ישראל. ואם הרגשתם שמס ההכנסה בונה על המשכורת שלכם, יכול להיות שאתם צודקים, כיוון שעובדי ההייטק השכירים שמהווים רק כ-10% מהשכירים במשק, אחראיים בפועל על כרבע ממס הכנסה משכירים. אם אתם במקרה עובדים עבור אחד מתאגידי הענק שפתחו מרכזים בישראל, אתם משלמים ביחד פי 6 בהשוואה לשכירים האחרים בישראל במיסים.

עוד ועוד חברות בוחרות בגיקטיים אינסיידר עוד ועוד חברות בוחרות בגיקטיים אינסיידר רוצים לראות את ההייטק הישראלי מבפנים? היכנסו עכשיו

הגיל הממוצע עולה

המחסור בכוח אדם בענף ממשיך לתת את אותותיו, אולם קצת פחות. על פי הדוח, ישנן כיום כ-13 אלף משרות פתוחות – ירידה מ-19 אלף משרות פתוחות ב-2019. ברשות החדשנות מדווחים כי לא מעט כוח אדם פוטנציאלי נמצא בדרך, כאשר אחד מכל 4 סטודנטים לומד כרגע לתואר ראשון במקצוע טכנולוגי – אך מזהירים בו זמנית כי המעסיקים בהייטק לא ערוכים מספיק לקליטה והכשרה של עובדים חסרי ניסיון מקצועי או ג’וניורים.

תקופת החל”ת של 2020 לא פסחה גם על ענף ההייטק, כאשר אם בחודש ינואר 2020 רק 2% מהעובדים בתחום קיבלו דמי אבטלה, בסגר א’ המספר זינק לשיא של 14%. למרות הנתון המעט דרמטי, מדובר עדיין במחצית בהשוואה לשאר ענפי המשק. נכון לחודש אפריל 2021, שיעור המובטלים בענף עמד על 8.2%, כאשר מרבית המובטלים הם ג’וניורים ועובדים בעלי שכר נמוך יחסית של פחות מ-15 אלף ש”ח.

נתון מעניין נוסף הוא הגיל הממוצע של עובדים בענף. התדמית היא של ענף שמורכב מצעירים, כשהעובדים המבוגרים נפלטים החוצה בשלב כלשהו. על פי נתוני הדוח, הגיל הממוצע של עובדים בהייטק עומד על 40.1, גיל גבוה יותר מהגיל הממוצע של כלל העובדים בישראל, שעומד על 39.6.

מקום אחר – אולי קצת פחות מפתיע – הוא מקום המגורים. על פי הדוח 61% מעובדי ההייטק גרים במרכז, 11% מהעובדים גרים בצפון ו-6% גרים באיזור ירושלים.

מעבר לזה, ממשיך ההייטק הישראלי לשמור על הומוגניות, והוא עדיין מבוסס בחלקו הארי על
גברים יהודים שאינם חרדים. מנתוני הלמ”ס עולה כי כ-98% מעובדי ההייטק בישראל הם יהודים, ש-3.4% מתוכם הם חרדים. שיעור הערבים בהייטק זניח עדיין ועומד על 1.9 אחוז בלבד. בסך הכל, שני שליש מהמועסקים בהייטק הם גברים לעומת שליש נשים.

כבר לא סטארטאפ ניישן?

בהמשך לחדשות הרעות, נראה שמעמד החדשנות שכה אפיין את ישראל והקנה לה את התואר “סטארטאפ ניישן” ממשיך להישחק, כאשר מספר הסטארטאפים החדשים צונח מדי שנה. אם ב-2014 הוקמו 1,404 סטארטאפים חדשים, בשנת 2020 המספר הזה התרסק ל-520 סטארטאפים חדשים. גם השקעות המדינה בתמיכה במרכז ופיתוח אזרחי ירדה גם היא במהלך השנים ועומדת כיום על פחות מ-0.5%.

מהדו”ח עולה כי התעשייה עוברת סוג של אבולוציה, ובמקום סטארטאפים צעירים וחדשים אנחנו רואים יותר ויותר סטארטאפים בוגרים שמעדיפים לוותר על החלום הישן של האקזיט הגדול ומעדיפים להביא את החברות שלהם לגיוסי והנפקות ענק. מצד אחד תהליך של התבגרות, מצד שני תהליך שבו החברות הצעירות נדחקות לשוליים, והכסף הגדול מתרכז בכמה חברות ספציפיות. האם המהלכים הללו יטיבו עם הענף, או יפגעו בחדשנות? אתם יודעים מה אומרים על הנבואה.

פנקו את הטלגרם שלכם עם ערוץ הטכנולוגיה הגדול בארץ פנקו את הטלגרם שלכם עם ערוץ הטכנולוגיה הגדול בארץ הצטרפו לערוץ גיקטיים בטלגרם

ומה קורה לחברות הרב לאומיות? על פי הדוח, ב-2020 נפתחו 4 מרכזי R&D חדשים בלבד של חברות רב-לאומיות בישראל, שלרוב מקימות את פעילותן כחלק ממהלכי רכישה ומיזוג. זאת כחלק מהתבגרות הענף והגידול בסטארטאפים השומרים על עצמאותם. למרות זאת מצבת כח האדם בחברות אלו גדלה בקצב גבוה הזהה למגזר וחלקם בסך עוגת ההייטק נשמר.

 

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

21 תגובות על "דוח: עובדי ההייטק אחראים על כרבע ממס ההכנסה בישראל"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
...
Guest

לא פלא כאשר המדינה גונבת כמעט חצי משכורת מעובדי הייטק, לא רואה כאן גאווה.
המדינה שלנו בעיקר לוקחת ופחות נותנת
מה עם משטרה רפואה חינוך עובדים סוציאלים, כולם רעבים פה אבל לוקחים העיקר מיסים גדולים גמי מי שקונה או מחזיק רכב משלם מיסים אסטרונומיים והכבישים פקוקים כמעט תמיד

מהנדס מחשבים
Guest

אתה מדבר שטויות. מס נלקח לפי מדרגות שכר
כולם משלמים מיסים בהתאם לתנאים כאלו ואחרים, התנאים זהים לכולם בין אם אתה מרוויח הרבה או פחות. אחרי המלחמה האחרונה הורידו את רף מדרגת המס כך שמי שנהנה מתשלום מס נמוך עד למלחמה עכשיו משלם מס גבוהה יותר על אותה משכורת.

הייקר
Guest

אתה נשמע כמי שזקוק למטפחת. המדינה שלנו לוקחת וגם נותנת. ובעיקר, נותנת המון. קודם כל היא נותנת את היכולת להתפתח ולהרקיע שחקים. זה לא עניין של מה בכך. שנית, היא נותנת בשירותי רפואה מעולים (תזכיר לי מה זה קורונה), בביטחון רב באזור מלא מופרעים, בתשתיות (יצא לך פעם לנסוע בכבישי הצפון למשל?) ועוד ועוד ועוד… ההתקרבנות היא זרע הסטגנציה והדגנרציה.

לא כלכלן אבל
Guest

ירידה מ19,000 משרות פנויות ל13,000 בשנתיים זה מטורף.
כשיעברו את הטיפינג פוינט, יגדל ההיצע על הביקוש והשכר יתחיל לרדת.
במציאות של בוטקאמפים שמכשירים עובדים חדשים תוך 3 חודשים, לא עוד המון זמן.

השם שלי קצר מידי
Guest
השם שלי קצר מידי

אם כל הכבוד, אתה כנראה גם לא הייטקיסט. בוטקאמפ לא יכול להוציא עובד ״נורמאלי״ ב3 חודשים. לוקח שנים לעובד להשתפשף כמו שצריך ולהגיע לפרודקטיביות טובה. כאלה בוגרי בוטקאמפ יש כמו זבל אבל אותם לא מגייסים.

מנהל פיתוח עם 25 שנות נסיון
Guest
מנהל פיתוח עם 25 שנות נסיון
אפקט דאנינג קרוגר במיטבו. אני יכול רק לנחש שאתה באופן אישי לא רק לא-כלכלן, אלא גם לא-הייטקיסט (או אולי אתה בוגר בוטקאמפ שכזה). הייטק הוא אסופת המקצועות שדורשת הכי הרבה יכולת, נסיון, הבנה, ומסוגלות להמשיך וללמוד מחדש ומ-0 טכנולוגיות חדשות לאורך כל חייך. עובד עם 10 או 20 שנה של נסיון, לעתים עם תואר אקדמי ספציפי לתחום, לא דומה, לא שווה ולא שקול לבוגר בוטקאמפ של שלושה חודשים. בתור מישהו שגייס המוני עובדים, אני יכול להבטיח לך שכשאומרים לי “בוטקאמפ” אני שומע “קייטנה” – ובתגובה הזו אתה למעשה מוכיח את הנקודה שלי, שבוגר בוטקאמפ של חודשים ספורים מגיע כולו נפוח-חזה… Read more »
אחד
Guest
הנזק שעובדים לא מנוסים יכולים לגרום למוצר הוא אדיר מבחינה עסקית וכלכלית למשך שנים ארוכות אם לא לאורך כל חיי המוצר. עבדתי בסטארטאפ שאת המוצר שלו בנו ג’וניורים המוצר בנוי בצורה מזעזעת וגרועה שגורמת ללקוחות לסבול וגם לעזוב. בהתחלה כהמוצר היה “קטן” ובלי הרבה דאטה הכל עבד בסדר (כמו פרויקט סטודנטים) אבל כשהחברה מתחילה להצליח ויש התעניינות וביקוש זה הפך להיות העקב אכילס שלה. זה היה נחמד לPOC אבל כשחברה גדלה זה מה שיכול להפיל אותה. לכן היום הרבה ג’וניורים מתקשים למצוא עבודה כי כשיש הרבה גיוסים עדיף להביא סניורים שיבנו מוצר כמו שצריך (וגם זה לא תמיד קורה –… Read more »
lol
Guest
פלוני
Guest

נשמע לך ריאלי ש90% מהמדינה משלמים רק 40% מהכסף בעוד 10% משלמים 60%?

ישראל היום גם זה שופר של נתניהו (כבר לא, אבל במשך 16 שנה בערך היוו כזה), הייתי סומך עליהם פחות מגיקטיים (וגם על גיקטיים אני לא סומך במיוחד), כי יש הרבה פחות אנומליה בין אחראים לרבע מהמיסים לבין עיקר המס…

יוכי
Guest

כן, זה מאוד הגיוני – שני העשירונים העליונים אחראיים ל-90% מהמס.

lol
Guest

וזה רק מס ההכנסה.
תראו לכולם איזה אחוז מהמיסים מהווה ההייטק כולו..

פלוני
Guest

בוא תגזים עוד טיפה.

מרבית החברות בהייטק הישראלי מגרדות כמה עשרות מיליוני שקלים בודדים בשנה כאשר חלק מהן הן חברות בת בכלל של חברה ענקית ומשלמות נטל מס של 4%. חברות שבאמת מייצרות מאות מיליונים ומיליארדים בשנה יש מעטות, אולי 5%-10% מכלל החברות בתחום מייצרות סכומים כאלה.

חברות גם מדשדשות ונסגרות תוך שלוש-חמש שנים, כמה כסף כבר תרווחנה בזמן הזה?

מישהו
Guest

מס רווחי הון שזורם מעובדי ההיי טק הוא די גבוה, וזה בלי לחשב את המע”מ שהם משלמים על הצריכה הפרטית. גם לא ברור לי אם החישוב כולל את ביטוח לאומי ומס בריאות, מיסים לכל דבר שהעשירונים העליונים משלמים הרבה הרבה יותר מהם. יש גם תשלומי מעסיק יותר למדינה שאני כמעט בטוח שלא נכנסו לחישוב.

אוריציוס
Guest

ליגיטימי שיש ירידה בכמות הסטארטאפים – היה קורונה, אי וודאות בשווקים רבים, יותר קשה להרים עסקים – במיוחד ליזמים צעירים.

גיימבוי
Guest

זו בעיה כי בתקופה הזו המשקיעים נוטים ללכת “על בטוח” ולממן חברות רק אחרי seed
וכאן המדען הראשי נכשל – המדינה היתה צריכה למלא את החלל שנוצר
הגיון פשוט אומר – אם לא תזרע אז בשנים הבאות לא יהיה יבול

אוריציוס
Guest

ליגיטימי שיש ירידה בכמות הסטארטאפים – היה קורונה, אי וודאות בשווקים רבים, יותר קשה להרים עסקים – במיוחד ליזמים צעירים.

צחי פדידה
Guest

לגבי מיעוט הסטארטאפים לדעתי זה מחולק ל-2. המשקיעים ממשיכים להעדיף יציבות ולהשקיע בחברות קיימות אבל לדעתי המומנטום ישתנה לקראת סוף השנה. החלק השני לדעתי נובע מתנודתיות של חדשנות. זאת לא משוואה לינארית, רוב מה ששמענו בהייפ כבר בתנופה אבל אי אפשר לדעת מה מעבר לפינה… לדעתי הסייבר לקראת תנופה מחודשת בעקבות ההתנהלות העולמית של מדינות ופסדו קורפורציות של האקרים מהסוג הלא נעים.

תיירות הייטק
Guest

רוב חברות ההיטק מיצאות לחו”ל. משמע מכניסות למדינה כסף זר. עובדי הייטק משלמים מיסים וכספים מכסף חדש שנוצר בחו”ל.

nope
Guest

אף מילה על הקורונה, על פיטורים, חל”ת, כל אלו נעלמו כלא היו
הגיוני שפחות סטארטאפים נפתחו בחוסר וודאות הזה
הגיוני שכמות המשרות הפנויות יורדת כי הייתה פה תזוזת כ”א משוגעת ממקום למקום
והגיוני שחברות גדולות מקצצות עכשיו בתקציבים לפתוח מרכזי מו”פ חדשים

גל א
Guest

להכניס את 2020 לסטטיסטיקה כאילו לא קרה כלום, ולהפיק מזה מסקנות, זה.. מוזר, בשפה עדינה.

פיקצו
Guest

בנוגע לניפוץ החלום של האקזיט המוקדם (ואיתו איבוד כל הזכויות על החברה) ולקפוץ לפרויקט הבא כאשר מנגד חברות יציבות יותר שמפרנסות מספר רב יותר של עובדים לטווח זמן ארוך יותר בממוצע, נשמע לי כמו רעיון לא רע

מישהו
Guest

אולי אני טועה בענק, אבל נראה לי שבשניה שיגמרו דמי האבטלה יצוצו סטארט אפים עם שנה עבודה מאחוריהם כמו פטריות אחרי הגשם, סטארט אפים שעד סוף החודש משתלם להם להיות בstealth mode כי המדינה מממנת אותם בעקיפין.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: