למה הופכים את עובדי ההייטק לאוייבי המדינה? ”באותה מידה שקמנו בבוקר מיליונרים, יכולנו לקום חסרי עבודה”

בשבועות האחרונים הייטקיסטים ישראלים מרגישים שמאשימים אותם בכל הרעות החולות של החברה הישראלית, ולחלקם פשוט נמאס

מקור: Unsplash

בשבוע שעבר נערך כנס המפתחים הגדול ביותר בישראל, Geektime Code, ואחרי כשנה וחצי של וובינרים, וובאקסים וזומים נפגשו סוף סוף פנים אל פנים יותר מ-750 מפתחות ומפתחים. בין ההרצאות והנטוורקינג הסתובבנו קצת בין המבקרים, משהו שאנחנו אוהבים לעשות כל שנה, כדי לדבר ולשמוע קצת פידבקים וביקורות מקהל הקוראים שלנו.

מהר מאוד הבנו שהשנה יש משהו שונה. השנה, בניגוד לשנים קודמות, שמענו שוב ושוב טענה שחזרה בכל שיחה כמעט. עובדים רבים בהייטק מרגישים בשבועות האחרונים שהם סומנו בתור יעד למתקפות בעיתונות. מהגאווה של הסטארטאפ ניישן, אור הזרקורים הופנה אליהם עם תיאורים כמו “מתעשרים בין לילה”, “פריווילגים”, ואלו שאחראים על כל הרעות החולות של הכלכלה הישראלית – החל מהפערים בין העשירונים וכלה בעליית מחירי הדיור. האם התחושה הזו נכונה או סובייקטיבית? כנראה שאין לכך תשובה ברורה, אבל עם תחושות קשה להתווכח.

האם ההייטקיסטים אשמים בעליית מחירי הדיור?

האמת? ניתן להבין מהיכן מגיעה התחושה הזו. מבט מהיר בכותרות האתרים הכלכלים בחודשים האחרונים מעלה מספר כותרות וכתבות שמציגות את עובדי ההייטק באור שלילי למדי. כך למשל תחת הכותרת “המתעשרים החדשים: גובים מאיתנו מחיר” נכתב במאמר דיעה בכלכליסט: “בכל אחת מהחברות האלה (חדי-הקרן החדשים, ע.ב., א.א.) יש עובדים שהתעשרו בן לילה” והתוצאה, על פי המאמר, היא עליית המחירים במשק. לאחר סקירת היתרונות של ה”התעשרות” של עובדי ההייטק נכתב: “הכסף הגדול והמהיר מערער את שוק הנדל”ן הרגיש ממילא, ומוביל לעליית מחירים בענפים נוספים”. המאמר אף נחתם בקביעה: “תג המחיר האמיתי של איירון סורס, למשל, אינו 11 מיליארד דולר; יש כאן תג מחיר חברתי שצריך להבין איך לצמצם את נזקיו, וזו אחריות של המדינה, אבל גם של החברות המדוברות ואפילו של המתעשרים החדשים”. בכותרת של עיתון כלכלי אחר נכתב: “לא יודעים שובע: עובדי ההיי-טק התרגלו לתנאים הטובים – ועכשיו הם דורשים יותר”. ובכותרת אחרת באותו עיתון נכתב: “בהיי-טק איבדו את המצפן: החברה שמתביישת במשכורת של 20 אלף שקל”, כתבה שכוללת בין היתר טענה על כך שחלק מעובדי ההייטק “חי בניתוק מהשטח, עד כדי שיבוש ערכי”.

“אנשים מבחוץ לא יודעים אילו 7 מדורי גיהנום העובדים עוברים בדרך לזה”

התזמון של הכתבות על עובדי ההייטק הוא לא מקרי. בשנה האחרונה היינו עדים לשנת שיא עבור הסטארטאפים הישראלים. אקזיטים מהירים – שפעם היו משאת נפשם של היזמים – זזו הצידה. ישראל הופכת בהדרגה ל-Scale-Up-Nation, ויותר חברות ישראליות רוצות להפוך לחברות גדולות, גלובליות וציבוריות. שערי ריבית נמוכים, הזרמת כסף על ידי ממשלות העולם כמענה למשבר הכלכלי, בשילוב הנפקות במודל SPAC, מודל ותיק שעשה קאמבק בשנים האחרונות – כל אלו מאפשרים ליותר ויותר חברות, יזמים, עובדים ראשונים ומשקיעים להיפגש עם כסף בצורה מהירה יחסית, מבלי שיצטרכו לחכות לאקזיט מלא.

כמעט לא עובר שבוע שבו אנחנו לא מתבשרים על לידתו של יוניקורן חדש, כלומר חברה ששוויה בגיוס מוערך בלמעלה ממיליארד דולר; חברות יוצאות בהנפקות לפי שווי של מיליארדים; וגם סטארטאפים שמגייסים מאות מיליוני דולרים הם כבר לא מאורע נדיר כבעבר. משקיעים חדשים שרוצים לקחת חלק בחגיגה הזו מצטרפים במסגרת השקעות סקנדרי. כלומר, רכישת מניות בדרך משנית. כך יכולים המשקיעים הראשונים, היזמים, וגם העובדים הותיקים לממש חלק או את כל האחזקות שלהם גם בלי לחכות להנפקה או לאקזיט.

מכיוון שמדובר בחברות פרטיות, הן לרוב לא חושפות נתונים מדוייקים, אבל על פי ההערכות בתחום, זרמו בשנתיים האחרונות בעסקאות מסוג זה מאות מיליוני דולרים לכיסיהם של עובדים – לא כולל הסכומים שהרוויחו היזמים עצמם. גורמים שעימם דיברנו מעריכים בזהירות את מספר העובדים הללו באלפים, כשכל אחד מהם מכניס לכיסו ממאות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים – תלוי כמובן בתנאים, הותק וכושר המשא ומתן שלו.

בתמונה: שולחן של מפתח פרונט-אנד. מקור: Pexels

בפני אדם שלא מעורב בתעשיית ההייטק עלולה להצטייר תמונה מאוד מסויימת על העובדים בתחום מהכתבות שהתפרסמו בשבועות האחרונים. בכמה וכמה מקומות הוגדרו ההייטקיסטים שקוצרים את פירות ההנפקות והגיוסים בתור “מיליונרים בין לילה”, אך מי שנמצא בתוך התעשייה יודע שעבודה בסטארטאפ או חברת הייטק ממש לא כוללת רק תןביס, משרדים מפנקים עם מגלשות והאפי-האוור מפנקים – אלא כוללת לא מעט עבודה קשה: “אנשים מבחוץ לא יודעים אילו 7 מדורי גיהנום העובדים עוברים בדרך לזה. הקרבות הענקיים: הלילות הלבנים, פחות יחס למשפחה בתקופות מסוימות והרבה מאוד סטרס. אנשים לא יודעים מראש אם חברה תצליח, ובאותה מידה שקמנו בבוקר מיליונרים, יכולנו לקום בבוקר חסרי עבודה”, אומר לנו אביחי מנחם, מפתח בסטארטאפ הישראלי StreamElements.

מנחם מצייר מסלול שרחוק שנות אור מהאוטופיה – ובעיקר הדיבור על התעשרות “בין לילה” – שחלק מהכתבות שפורסמו לאחרונה מציגות: “החברה הראשונה שעבדתי בה נסגרה – התקשרו אלינו בוקר אחד ואמרו שאין עוד כסף. החברה השנייה שעבדתי בה, והשקעתי בה 4 שנים, נסגרה גם היא, והחברה השלישית, שעבדתי בה 5 שנים נמכרה במחיר נמוך ממחיר האופציות”. ומה לגבי הסטארטאפ הרביעי שהוא עובד בו? “מקווים לטוב” משיב מנחם. אחרי הכל, על כל מאנדיי, SentinelOne או איירון סורס יש עשרות סטארטאפים שנכשלים בדרך. הם אגב לא מופיעים בכתבות הללו.

“העובדים צמצמו את המשכורות בחצי” בר אליהו. צילום: עומר פרידמן

גם בר אליהו, מנהל פרודאקט בחברת הסטארטאפ Tonkean, יוצא נגד הנרטיב המוצג של הצלחה בין לילה: “זו לא תוצאה של משהו שקרה עכשיו. זה אנשים שעובדים שנים כדי להגיע למקום הזה. היו תקופות קשוחות יותר, זמנים שלא היה לנו עוד כסף והיינו על פני סגירת החברה, והעובדים צמצמו את המשכורות בחצי. שום דבר לא נופל עליך מהשמיים”. רענן טאובר, מנהל QA ב-Tipalti, מספר כי הסטארטאפ הראשון שבו הוא עבד קיצץ 50% מהכוח האדם – ללא התראה מוקדמת. “הייתה שם מישהי שהייתה איתי שזו החברה ה-3 שהיא עובדת בה שנסגרת והיא רגילה לריטואל הזה. לי זו הייתה פעם ראשונה”.

 

מימוש אופציות לא אומר שקונים טסלות לכל המשפחה

בכלל, טאובר עצמו רחוק מאוד מהדימוי של ההייטקיסט התל אביבי, וגר בכלל באזור ואדי ערה. הוא מספר שכשהתקבל בתור העובד ה-8 של Tipalti, כשהחברה הייתה ממוקמת ביחידת דיור קטנה. “הסלון שלי בבית יותר גדול ממה שהיה לנו אז כמשרד”. הוא מספר כי לאורך השנים גם המשכורת ההייטקיסטית לא איפשרה לו לסגור את החודש בצורה קלה. “גרתי בדירה של ההורים של אשתי עם ילד בכור על הרצף האוטיסטי… מבחינתנו אנחנו לא ראינו איך קונים רכב חדש, או דירה ויוצאים לטיול משמעותי”, הוא טוען.

רענן טאובר

אבל אז הגיע הגיוס הגדול של Tipalti, שנעשה על פי שווי של למעלה ממיליארד דולר, ולאחריו הגיעה גם הזדמנות למכור את האופציות שצבר במהלך השנים. טאובר מסביר כי הסכום שקיבל רחוק שנות אור מהתדמית של האקזיט היוקרתי כפי שהוא מצטייר בלא מעט מקומות, ועומד על פחות ממיליון שקלים. סכום נאה לכל הדעות, שיכול לשפר את איכות החיים של כל אחד, אבל לא כזה שמאפשר לו לצאת לפנסיה מוקדמת או לקנות טסלות לכל המשפחה ו-4 דירות להשקעה. “זה נתן לי קצת שקט. זה שם אותי במצב רגוע מבחינה פיננסית”, אומר טאובר. “זה לא עושה אותי עשיר בצורה מיוחדת. זה רק נותן לי קצת שקט”.

לא מתכוונים להתנצל

מכל השיחות שניהלנו, עולה תחושה קשה של טרנד או גל מתקפות על עובדי הייטק. אבל נדמה שכל אחד מתמודד איתה בצורה שונה. “לא אני ולא אחרים מתכוונים להתנצל על מה שאנחנו מרוויחים. אנחנו מרוויחים מאוד יפה, הרבה מעל הממוצע, אבל בנינו את עצמנו ב-10 אצבעות… רובנו עבדנו ועובדים מאוד קשה בשביל מה שמגיע לנו… לא גנבנו מאף אחד”, טוען גלעד נוביק, VP R&D ביוניקורן החדש Deel.

רותם רון

רותם רון, ארכיטקטית תוכנה בסטארטאפ הישראלי Cynet, מסכימה עם חלק מהביקורת, ומפריכה כך אגב את התמונה של הייטקיסטים כ’עילאיים ומתנשאים’, שחיים בבועה ובזים לכל השאר: “יש דברים שהמדינה יכולה לעשות מבחינת נגישות להשכלה בפריפריה ומבחינת התגמול – כי למשל העובדים בתחום הסיעוד הם גם אנשים משכילים ואקדמאים ועובדים קשה, אבל התגמול הוא לא מספיק אז למה שמישהו ילך לעבוד בזה? זה דברים שצריכים להיות באחריות ובפיקוח הממשלה”. לדברי רון ההבנה שיש המון אנשים בשוק העבודה – בהם גם כאלו עם השכלה אקדמאית שעובדים קשה מאוד ולא מתוגמלים כמו שצריך – היא הבעיה, ובטח לא העובדים עצמם”. מעבר לזה חשה רון כי הביקורת על התחום מגיעה בעיקר מחוסר הבנה. היא שבה ומדגישה את העובדה שבסופו של יום, הסטארטאפיסטים לא נחים על זרי דפנה בדרך. להיפך: “אנשים משקיעים המון זמן ושנים מהחיים שלהם בין אם בתור יזמים סטארטאפיסטים או בין אם אלו אנשים שאוהבים את זה ומשקיעים בזה. יש לא מעט עבודה קשה, יש ימים שעובדים הרבה שעות – בעיקר בסטארטאפים. זה לא שיושבים כל היום במשרד או משחקים פינג פונג”. טאוברר, לעומתה, חושב שהסיבה לביקורת הזו היא תפיסות עולם כלכליות של עיתונאים: “הם מאוד בעד עזרה לחלשים ויותר שוויון”.

גם אבישי פייטלסון, Backend Team Lead בסטארטאפ SplitIt, מוכן לקבל חלק מהביקורת. “זה טוב שיש ביקורת על הפערים בשכר בין המעמדות, בקנדה נאמר לי שגנן ומתכנת מרוויחים את אותה משכורת. זה עניין של יוקר המחייה בארץ, ההייטק לא אשם בזה שהוא מייצר הכנסה גבוהה למדינה ולעובדים בו. אני רוצה להאמין שרובנו פריווילגים שמודעים לעצמם, הביקורת נחוצה, אבל לא רק כלפי הייטק”.

בשוליים, מועלות גם טענות אחרות, שניתן לראות בעיקר בקבוצות פייסבוק ובתגובות לכתבות. “אם זה סתם הייתה כתבה של כתב אחד, הייתי אומר סבבה” אומר נוביק, “אבל כשאתה רואה יום אחרי יום, כתבות עם אותה אג’נדה עד כמה כל הרעות החולות קשורות להייטקיסטים… יש משהו מאחורי זה… ההשערה שלי היא שמנסים להכשיר את השטח להטלת מיסים מיוחדים על ההייטק”.

מי שמחפש עוד דוגמה להלך הרוח ולתחושות של העובדים בחברות טכנולוגיה ישראליות, כדאי שיבדוק את “המדגישון“, פרויקט שפיתח דין לנגסם, דאטה סיינטיסט ב-SentinelOne. “המדגישון” הוא מחולל סאטירי של כותרות על הייטק לעיתון כלכלי, שיוצר באקראיות כותרות, שכאילו הופיעו בעיתוני הכלכלה, ומבקרות את ההייטק הישראלי על נושאים שונים.

צילום מסך מתוך “המדגישון”

דעה: יש מספיק בעיות אמיתיות להתמקד בהן

חברות הייטק, יזמים והעובדים בתחום אינם פתית שלג ייחודי. ביקורת על הנעשה בתחום היא דבר חשוב ורצוי, ויכול רק להועיל לכל האקוסיסטם. למעשה, זוהי חובתם של כלי התקשורת להציף סוגיות בעייתיות, שעלולות להיווצר למשל מהכסף הרב שזורם היום להייטק הישראלי. אבל מצד שני, על המבקרים להיות אחראים מספיק כדי להתייחס לבעיות האמיתיות, ולא לפזר טענות לא מבוססות, פשוט כי הן מתאימות לאג’נדה מסויימת או לתחושת בטן.

כך למשל “מירוץ החימוש” אחרי הטאלנטים עלול לגרום לכך שעלויות הפיתוח בישראל יהיו פשוט גבוהות מדי, מה שעלול להדיר מכאן את רגליהן של חברות רב לאומיות, שמפעילות בישראל מאות מרכזי פיתוח.

אפשר גם לדבר על ההשפעות האפשריות של הכסף הגדול על הסטארטאפים הצעירים – שלא יוכלו לעמוד בתנאים ובשכר שמציעים סטארטאפים ממומנים היטב. בכך עלולה להיווצר תנועת מלקחיים, במסגרתה משקיעים מעדיפים לשים את הכסף על חברות בוגרות, תוך פגיעה בסטארטאפים צעירים, כשבמקביל הטאלנטים מעדיפים את הכסף הגדול והאופציות המובטחות על פני הרפתקה בסטארטאפ צעיר. נורת אזהרה נדלקה כאשר נודע לאחרונה שמספר הסטארטאפים החדשים שנפתחו ב-2020 (גם בניכוי הקורונה) צנח לכ-500 בלבד – רחוק מימי הזוהר של 2014, אז הוקמו בישראל יותר מ-1,400 סטארטאפים חדשים.

אפשר כמובן לדבר גם על האוכלוסיות שסובלות מתת ייצוג בהייטק, שגם לא מאפשר להן ליהנות מפירות הצמיחה בתחום, וגם מונע הגדלת הייצוג, מכיוון שמחקרים כבר הוכיחו שאנשים נוטים לגייס אנשים דומים להם.

אבל הבעיה העיקרית היא האצבע המאשימה שמופנית אוטומטית כלפי ההייטקיסטים עצמם – במקום שתהיה מופנית כלפי מי שבאמת אחראיים על הבעיות השונות כמו מוסדות המדינה, המדיניות הכלכלית, כשלי שוק, המגזר הציבורי שבחלקו לא יעיל והממשלות השונות. וכן, יש מנותקים בענף, בדיוק כמו שיש מנותקים במקצועות אחרים כמו עריכת דין, רפואה או עיתונות.

עובדי ההייטק כבר נמצאים עמוק מתחת לאלונקה, כפי שהראו נתוני רשות החדשנות. הם לא באים בדרישות או בקשות, והכסף שהם מרוויחים לא נגרע מתקציבי רווחה, חינוך או קופה ציבורית כלשהי. הם פשוט נהנים מביקוש גואה לשירותים שהם מציעים, מצב שיכול להיות גם זמני בגלל סיבות שונות. אל תהפכו אותם לאחראים על כל העוולות והבעיות כאן.

פנקו את הטלגרם שלכם עם ערוץ הטכנולוגיה הגדול בארץ פנקו את הטלגרם שלכם עם ערוץ הטכנולוגיה הגדול בארץ הצטרפו לערוץ גיקטיים בטלגרם

עידן בן-טובים ואושרי אלקסלסי

הגב

39 תגובות על "למה הופכים את עובדי ההייטק לאוייבי המדינה? ”באותה מידה שקמנו בבוקר מיליונרים, יכולנו לקום חסרי עבודה”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אלכסיי
Guest

צודקים לגמרי. באמת נמאס

גרגמל
Guest

דוגרי, אני גם עובד הייטק ומת שהסטארטאפ שלי ימכר ותצא לי מזה לפחות רווחה כלכלית. לא טסלה, לא וילה ואפילו לא מלון הילטון 4 פעמים בשנה. רק שיהיה לי מרווח ביטחון כלכלי. אבל האמת? לראות כל יומיים את הפרצופים הזוהרים של המיליונרים/מילארדרים חדשים זה קצת יותר מדי אפילו בשבילי. והם לא ממש אשמים. זאת העיתונות שמפרסמת את זה.

דניאל
Guest

מס הכנסה חוגג על כמעט 50% ניכוי מיסים מעובדי הייטק וכולם שותקים. מישהו דיבר על זה?

יוגב
Guest

בגלל זה עדיף לקבל כמה שיותר אופציות במחיר אפס ואז בהנפקה אתה משלם “רק” 27% מס.

לי אישית יצא מסנטינל קרוב ל 4 מיליון ש”ח אחרי מס ומבחינתי שימותו כל הקנאים!!!! עבדתי קשה בשביל זה והכי מגיע לי!

מה אתם בכלל מתנצלים?!
Guest
מה אתם בכלל מתנצלים?!

שילמת 28% מס הכנסה. כחלון העלה את מס היסף בעוד אחוז.

הפי
Guest

בנינו יודע המחייה זה כי יש בחירות פה כל שנה ויש עובדי מדינה המחייה ב7 עד 14

הפי
Guest

המתבטלים*

סתם שם
Guest

לא מפתיע, בישראל אוהבים לפתוח עיניים על נצחונות של אנשים ובאותה נשימה להתעלם מכל הדרך הקשה שעשו ועל כל הסיכונים שלקחו, במיוחד אותם אנשים שמעולם לא עשו שום דבר בחיים שלהם אבל חושבים שכל העולם חייב להם משהו.

חאחךי
Guest
בחברה שהנפיקה, יוצא בערך מליון. אבל עבדתי מאוד קשה, 10+ שעות ביום, ואני מתכנת מגיל קטן כל יום… זה לא הגיע בחינם. אני אוהב את זה, אבל זה מאוד מעייף ולא קל. ובכל מקרה אני לא מליונר, עם מליון אחד אוכל לקנות דירה עם משכנתא זולה או דירה קטנה בפריפריה אבל לא הולך לחיות חיי פאר… בנוסף רוב כספי החברה מגיעים מחול, לפחות בחברה שלנו הלקוחות הם מחול, ככה שהכספים שאנחנו מרוויחים הם לא על חשבון אף אחד בארץ, ואנחנו משלמים לא מעט מיסים… אז הכספים שאנחנו מרוויחים ומשלמים עליהם מיסים מאנשים בחול הרבה מגיעים למדינה, ככה שאנחנו גם תורמים… Read more »
101
Guest
קודם כל תפרסמו את טבלאות השכר בנטו במקום בברוטו, זה כבר ינפץ לאנשים את הבועה. דבר שני, לעבוד בחברה גדולה ומתגמלת, בעיקר גאמפא כנראה זה לא הבדל גדול מאשר סטארטאפ שעשה אקזיט. דבר אחרון, כוח הקניה בארץ נשחק כל כך שאולי מישהו שעשה 2 מיליון שקל זה נשמע הרבה, בפועל זה דירה בלי משכנתא או עם משכנתא קטנה באזורים שרלוונטיים לתעשייה. אחרי כל זה צריך לזכור שזאת עבודה מאוד מורכבת ותובענית, אני חושב שמשרה טובה כעובד מדינה עם שעות עבודה קבועות, היציבות התעסוקתית וללא המורכבות היא יותר טובה למי שמחפש איכות ורמת חיים גבוהות. מה שמשאיר אותי בתעשייה זה האתגר… Read more »
שם את האמת על השולחן
Guest
שם את האמת על השולחן

הכעס נובע בעיקר מפערי הזדמנויות שמקבלים צעירי השרון והמרכז בגיוסם ליחידות מחשבים שצעירים בפריפריה פחות מקבלים.
שימו לב שרוב העובדים בחברות היוניקורן האלה גם אשכנזים
והנה לכם העמקת הפערים בחברה הישראלית

יוז\'ק בן קיפוד
Guest
יוז\'ק בן קיפוד

באותה מידה יכולת להגיד שהעיתונאים שכותבים את הכתבות האלה הם אשכנזים פריווילגים מהמרכז שנכנסו בקומבינות לגל”צ או “במחנה” ומסדרים אחד לשני עבודה.

אבל כמו אותם עיתונאים (אגב, אף מילה שהעורכת של כלכליסט שכתבה חצי מהטורי דעה האלה היא בכלל מיליארדרית כן?) גם אתה לא מנסה לבסס שום טיעון על נתונים מספריים.

(אגב, כותב שורות אלו גדל בפריפריה ושירת ביחידה קרבית אבל מבין שאנקדוטות או תחושות בטן לא מספיקות בשביל לבסס טיעון)

ASD
Guest

מת לדעת על איזה סקר אתה מתבסס כשאתה אומר שרוב העובדים בחברות הם אשכנזים.

ואגב, אם הרוב הם אשכנזים, אז כנראה שזה נובע מחוסר השקעה בחינוך בפריפריה החל משנות ה-50. החברות הגדולות מעסיקות את מי שטוב ולא מי שאשכנזי, בעיקר כי כולם ישראלים בני ישראלים בשנת 2021.

וואט
Guest

אין ספק שיש פערים בין המרכז לפריפריה , ונכון שרוב המזרחים בפריפריה ורוב האשכנזים במרכז , אבל מי אשם בזה? המדינה שמשקיעה שם הרבה פחות …

אתה צודק שיחד עם הקטע של חבר מביא חבר בהייטק וכל זה אז יש פחות מזרחיים, אבל אני רוצה להאמין שבישראל 2021 אין מגייסמגייסת שפוסלים מועמד על סמך מוצא או שם משפחה

רביב
Guest

מי שחושב שיש רק מליונרים בהייטק הוא אידיוט. רוב עובדי ההייטק מרוויחים שכר ממוצע ומטה – הרבה פחות מעצמאים או ממסודרי המגזר הציבורי.

מורה עם עשר שנות ותק ותואר מרוויח יותר מעובד הייטק עם ותק מקביל.

לא כולם מתכנתי סטארטאפ.

Poppay
Guest

חרטטן מדבר שטויות

בצל כחול
Guest

חיים בסרט!!
אנשים עובדים קשה בשביל להרוויח את הכסף שלהם ואתם באים אליהם בטענות?
הם גנבו ממישהו? גם עקצו מישהו? הם איימו על מישהו כדי לקבל את מה שהם מבקשים?
מצד שני יש לכם אוכלוסיה שלמה של אוכלי חינם שלא עובדים ומקבלים כסף. מליארדים על מליארדים הולכים להאכלת פרזיטים. על זה אף אחד לא אומר כלום נכון?

גילוי נאות: כותב שורות אילו *לא* מרוויח 40 אלף שקל ואפילו לא קרוב לחצי מזה.

גוני
Guest

מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק: “מדברים על משרות פרודאקט (ניהול מוצר)”

גרגמל
Guest

אני עובד מלאנוקס כבר עשור ובעסקת המכירה לא עשיתי מיליונים.. עשיתי סכום יפה שסגר לנו את המשכנתא והשאיר לנו קצת כסף לשיפוץ בבית אבל זהו. לא מעבר.
לא מבין למה קנאים, אני עובד גם בסופי שבוע ובחגים ואני בטוח שרבים לא היו רוצים להתחלף איתי בזה.

ron
Guest

מלאנוקס חברה צ’וקומוקו. אני עובד בסנטינל ויכול לספר לך שאצלנו יש משרד תיווך שהתנפל על העובדים ביציאה מהמשרד ועכשיו כולנו קונים אצלנו דירות במזומן

גד לנסקי
Guest

למי אכפת?
כמו שאומרת איליין בסיינפלד:”here to those who wish us well and those who don’t can go to hell”

סטארטאפיסט
Guest

באופן כללי, יותר כסף שנכנס לישראל = יותר מיסים, יותר כסף שמתגלגל ויותר רווחה לאזרחי המדינה.

קנאה וחוסר פרגון כלפי מצליחנים תמיד יהיה. המיסים בהחלט מאזנים את הפערים כשעובד הייטק משלם כ50% לעומת 5 העשירונים התחתונים שלא מגיעים לסף המס. זה הסדר הוגן והגיוני.

הצד השלילי הוא העלאת מחירים במוצרים שיש בהם היצע מוגבל – מחירי הדירות. זו בעיה כלל עולמית, למשל מחירי הדיור באיזור המפרץ סן פרנסיסקו וכו’. הפתרון הוא בניה ותשתיות.

בעיה נוספת היא פערים בין אוכלוסיות שונות. פריפריה, חרדים, ערבים וכו’. הפתרון: השקעה בחינוך ותוכניות לחיזוק אוכלוסיות. בטח לא להתנגח באלה שמצליחים.

מואיז
Guest

אנחנו חיים במדינה שבה הקביעות, הקומבינות והשחיתות והבטלה של המגזר הציבורי זה השם הנרדף להצלחה.
פתאום באים חברה צעירים ומצליחים בגדול בלי כל הגועל הזה, וזה מעורר קנאה.

עוד הייטקיסט משלם מסים
Guest
עוד הייטקיסט משלם מסים

דבר אחד שכחתם – המסים שעובדי ההייטק משלמים, זה מה שמאפשר למדינה לחלק כסף למובטלים (וגם לבטלנים).
רוב הכסף שנכנס להייטק מגיע מחו”ל, כך שהמדינה מרויחה מעליית השכר (דרך מס הכנסה), וזאת בשונה ממקצועות עתירי הכנסה אחרים – כמו שופטים, רופאים ואנשי צבא – שמשכורותיהם הגבוהות גורעות מקופת המדינה.

דור
Guest

פשוט דה מרקר עיתון עלאק כלכלי לקח איזה גלוגת ספידים והחליט להתפוצץ על הענף.. הזיה

חיים
Guest

וואו וואו איזה חבורה של בכיינים. מרווחים פי כמה מכולם, מקבלים חלק באקיזיטים ונעלבים כשמישהו אומר להם את זה.

יוסי
Guest

לדעתי מי שעומד מאחורי הכתבות האלו הם בכלל נדלניסטים שמנסים להעלות את מחירי הדירות,
הם עושים זאת כל פעם במסווה אחר, מקווה מאוד שלא יצליחו עם התכסיס הזה.

מנשה
Guest

הרבה יותר כדאי להיות מקומבן אצל מירי רגב

אולי
Guest

איזה כיף. הגיע הקומוניזם הפרוגרסיבי. פינקתם.

ברקו
Guest

צריך מיסים מההייטק כדי לממן את האקזיט של אנשי הקבע שמקבלים פנסייה מגיל 42 מבלי להפריש שקל אחרי שעבדו כל יום יום משמונה עד חמש וחצי בקרייה/שלישות/ גלילות (תחשבו, זה יותר מ-5 מליון ש״ח)

אדם
Guest

מדינה עם אנשים צרי עין.. עוד בסוף יטילו מיסים נוספים על עובדי הייטק. הרבה מאיתנו עובדים שעות מטורפות בעבודה שלעיתים קרובות היא מורכבת. וכן, לא כל אחד יכול לעשות את העבודות האלה, לכן משלמים משכורת נאותה.
הרוב בוודאי לא מתעשרים מזה, פשוט אוהבים עבודה עם אתגר. על כל אקזיט או הנפקה, יש יותר סטארטאפים שאף אחד לא שמע עליהם שנסגרים באותה מהירות שנפתחו.

כל הכבוד לחברות שהצליחו ולכל העובדים שהרוויחו בזכות עבודתם הקשה.

דניאל
Guest
לכל אותם תמימי דעים, העובדה שבחלק מההנפקות הללו מקבלים לדוגמא עובדי משאבי אנוש שעובדים מס שנים בחברה סכום של למעלה מליון דולר בהנפקה (ממקור ראשון ומהימן) מעידה על חוסר פרופורציה מוחלט במשק. חצי מדינה עובדת לא פחות קשה אם לא יותר קשה ופוטנציאל ההשתכרות אפילו לא קרוב. סמנכלית משאבי אנוש בעלת תואר אקדמאי ונסיון של שנים לא נהנת לא משכר חודשי דומה ובטח לא מסכומים של מליון דולר בזמן שהיא עובדת לא פחות שעות ולא פחות קשה (כנראה שיותר) . לא כל מי שעובד בהייטק מתכנת שעובד שעות מטורפות, ישנם הרבה מאוד “נספחים למצב ” הזה שבהחלט לא מגיע להם… Read more »
אלמונימוס
Guest

אפשר לטעון שאם סמנכלית משאבי אנוש לא היתה מגייסת מתכנתים טובים, אז החברה לא היתה מצליחה ואף אחד לא היה מקבל כסף.
אלה שתומכים בעשייה הם חלק לא פחות אינטרלי בהצלחה של החברה, והם צריכים להיות מתוגמלים בהתאם.

דניאל
Guest
לכל אותם תמימי דעים, העובדה שבחלק מההנפקות הללו מקבלים לדוגמא עובדי משאבי אנוש שעובדים מס שנים בחברה סכום של למעלה מליון דולר בהנפקה (ממקור ראשון ומהימן) מעידה על חוסר פרופורציה מוחלט במשק. חצי מדינה עובדת לא פחות קשה אם לא יותר קשה ופוטנציאל ההשתכרות אפילו לא קרוב. סמנכלית משאבי אנוש בעלת תואר אקדמאי ונסיון של שנים לא נהנת לא משכר חודשי דומה ובטח לא מסכומים של מליון דולר בזמן שהיא עובדת לא פחות שעות ולא פחות קשה (כנראה שיותר) . לא כל מי שעובד בהייטק מתכנת שעובד שעות מטורפות, ישנם הרבה מאוד “נספחים למצב ” הזה שבהחלט לא מגיע להם… Read more »
יוסי
Guest

לתקשורת יש אינטרסים משלה אבל הבעיה האמיתית היא לא שלא מקבלים אנשים בלי כישורים (עקב הפלית ממשלה) אלא שלא מקבלים אנשים *עם* כישורים! על כל אדם כשרוני יש כמה שרק הורסים במקרה הרע ואבטלה סמויה במקרה הטוב, כמו גם גיוסים שלוקחים חודשים רק בשביל להיכשל.
הייתם חושבים שעם כאלו הנפקות אנשים לא כשרוניים לא ישרדו אבל עובדה שכן.

יוסי
Guest

כתבה מהיום:
יוסי כהן מציג: גם היי-טק זה הון-שלטון וכסף גדול
האם איל ההון היפני, מסיושי סאן, זקוק לראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, בזכות קשריו במדינות המפרץ? ■ המסר מהבחירה של סופטבנק צריך להיות ברור: מי שחשב שהיי-טק הוא עניין של טכנולוגיה עדיפה ושל כישרון ניהולי – פשוט טועה
https://www.themarker.com/opinion/.premium-1.9986488

אלגוריטמאית
Guest

היה אפשר להזכיר בכתבה עוד 2 נושאים:
1. 25% ממס ההכנסה מגיע מההיטק – למרות שאנחנו רק 11% מהעובדים – אז קודם תגידו תודה.
2. חסרים עובדים בהיטק – אז במקום להתלונן – בואו – מחקים לכם. וגם אתם יכולים להרוויח

ההוא משם
Guest

ההיי טקיסטים מעט תמימים ולא מבינים איך הדברים האלה עובדים.
כל השיח התקשורתי נגדם ונגד הרווחים הגבוהים שלהם, נועד כדי להכין את הקרקע והתודעה הציבורית להעלאת המיסוי עליהם, על משכורתם, על רווחי הונם מאקזיט או הנפקה ועוד מרעין ברישין שמשרד האוצר מבשל להם.
אוכלוסיה עשירה, מבוססת על אינדיבידואליות יחסית, מצליחה ורחוקה שנות אור ממוקדי כח. זה כמו עגל רך עבור אריה. אין ממש סיכוי.

מה אתם בכלל מתנצלים?!
Guest
מה אתם בכלל מתנצלים?!
מי יעביר ביקורות? הפוליטיקאים העלובים שרק מעלים לנו מס הכנסה? החרדים שלא עובדים ורק שותים את כספי המיסים שלנו? המנכ״לים החזירים שרק רוצים את המניות והשכר הגבוה לעצמם, ושאנו נעבוד בחינם? למי בדיוק חייבים התנצלות על זה שכל מה שהרווחנו היה בזכות ולא בחסד. עובדי ההיטק הם הילדים במשק, שאין להם ייצוג בכנסת, אין להם ועדים, הם לא מחזיקים בשלטר, לא מפגינים, לא שובתים, לא בוכים כשמפטרים אותם, לא מתלוננים על שהם צריכים כל הזמן ללמוד דברים חדשים כדי להתחרות בחברות בינלאומיות, לא מתלוננים כשהם עובדים שעות רבות, אין להם פוחיטיקאי שייצג את האינטרסים שלהם, אין להם לובי, והם רק… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: