מחקר של רשות החדשנות חושף עד כמה חמור המחסור בעובדים בהייטק

מחקר חדש של רשות החדשנות ו-Start-Up Nation Central חושף מחסור של יותר מ-18 אלף עובדים בהייטק; עובד ההייטק הישראלי: גבר חילוני. ועוד חושף המחקר כמה מהעובדים בהייטק הם עובדים טכנולוגיים וכמה הם מרוויחים יותר ביחס לשאר האוכלוסיה

מקור: Unsplash

מחקר חדש של רשות החדשנות ו-Start-Up Nation Central שופך אור על כמה נתונים מעניינים למדי על חברות ההייטק בישראל והעובדים שלהן. המחקר מתבסס על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לצד סקר של חברת צבירן בו לקחו חלק 341 חברות הייטק שמעסיקת מעל ל-90,000 עובדים.

יותר עובדים טכנולוגיים

על פי המחקר, עולה המספר המוחלט של המועסקים בהייטק ל-321 אלף עובדים, שמהווים 9.2% מכלל השכירים במשק. מדובר בעלייה של 8% בהשוואה ל-2018. אולם למרות הצמיחה במספר המועסקים, הרי שקיים עדיין מחסור של 18.5 אלף עובדים בתחומים טכנולוגיים.

יותר טכנולוגים

הנתונים מצביעים על תהליך של ״טכנולוגיזציה״ של ענף ההייטק, כלומר היקף העובדים הטכנולוגיים מתוך סך העובדים גדל לאורך השנים. ב-2019, 7 מכל 10 עובדים בהייטק היו טכנולוגיים, כשהיחס שלהם היה גבוה יותר בחברות בינלאומיות. עוד עולה מהמחקר כי אחוז העובדים הטכנולוגיים (מתוך סך העובדים בחברה) בחברות בבעלות זרה גבוה משמעותית מזה שחברות בבעלות מקומית – 76% לעומת 63%.

בשנת 2018, עמד השכר בהייטק על ממוצע של 22,479 ש״ח לחודש, בהשוואה לשכר הממוצע בשאר המשק – ללא ההייטק – 9,345 ש״ח. נכון ל-2018, ישנו פער של 12 אחוז לטובת הגידול בשכר ההייטק בהשוואה ל-2012.

40% מהמשרות הטכנולוגיות שהיו פתוחות ביולי 2019 בתעשיית ההייטק היו במקצועות התוכנה, כאשר תחומי ה-Cyber ו-Algorithms/Data Scientist הובילו באחוז המשרות הפתוחות ביחס לעובדים הקיימים במקצוע (33% ו-15% בהתאם), אינדיקציה שמעידה על ביקוש גבוה למקצועות הללו.

מרכזי R&D בינלאומיים – נהנים מיתרון

אחת מהתופעות של העשור האחרון בהייטק הישראלי היא צמיחה משמעותית בכמות מרכזי פיתוח לחברות בינלאומיות; מספרם של מרכזי הפיתוח הללו קפץ מ-155 בשנת 2010 ל-378 ב-2018, עליה של 143%. מרכזים אלה מגבירים את התחרות על עובדי המו״פ בישראל, הן בשל היוקרה של עבודה בחברה בינלאומית, אפשרויות הקידום, אבל בראש ובראשונה – יכולתם לשלם שכר גבוה יותר. בדוח נמצא כי הוצאות המעסיק למשרה מלאה במרכז פיתוח בינלאומי גבוהות ב-40% מההוצאות בשאר החברות.

עובדי ההייטק הטכנולוגיים מודעים לביקוש שלהם, ולכן לא מפתיע לגלות ששיעור העוזבים מרצון ב-2018, על פי ניתוח של חברת צבירן, הגיע ל-10.2%. מדובר בעלייה של אחוז מהשנה הקודמת, מה שמעיד על כך שהעובדים לא מפחדים לעזוב, בניסיונותיהם למצוא עבודה חדשה ומתגמלת יותר. עם זאת, יש לציין כי ב-2018, נרשמה לראשונה עלייה מסוימת באחוז המפוטרים, זאת לאחר כמה שנים של מגמת ירידה.

רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? ללוח מיתוג המעסיק גיקטיים אינסיידר לחצו כאן >

אם מסתכלים על הסקטורים השונים, נראה כי החברות בהן קיימת תחלופה גבוהה של עובדים – הן מבחינת עזיבה מרצון והן מבחינת מפוטרים, הן חברות בתחום האינטרנט, גיימינג, פינטק, ומוצרי תוכנה למיניהן. גם בתחום הסייבר ניתן למצוא אחוז גבוה של עוזבים מרצון ואחוז פיטורים נמוך, כאשר בקצה השני של הסקאלה נמצאות החברות הביטחוניות – שבהן עזיבת עובדים היא תופעה יחסית נדירה. הסבר אפשרי לכך הוא הרכב הגילאים בכל אחד מהסקטורים – תחומי הפינטק, הגיימינג, והסייבר מאופיינים בעובדים צעירים יותר מאשר עובדים בתחומי המוליכים למחצה והחברות הביטחוניות.

איך מתמודדים עם המחסור בעובדים?

אחד הנתונים הבולטים במחקר מעיד גם הוא על עצמת התחרות על הטאלנטים: על פי המחקר, נמצא פער שנע בין 1.5% ל-8.6% בין שכרם של עובדים חדשים בחברות לבין שכר של עובדים קיימים בתפקידים זהים. כלומר, חברות נאבקות על גיוס של עובדים חדשים, ומוכנות לשלם עליהם יותר.

הפתרון המרכזי למחסור הוא הגדלת היצע העובדים, ובראש ובראשונה באמצעות הכשרת עובדים טכנולוגיים נוספים. עם זאת, מכיוון שחברות הייטק רבות מעדיפות להעסיק עובדים עם ניסיון, קליטת ג‘וניורים – עובדים עם עד שנתיים ניסיון מעשי – איננה קלה כלל. 131 חברות שהשתתפו בסקר דיווחו כי גייסו 1,351 ג׳וניורים טכנולוגיים במחצית הראשונה של 2019.

עוד עולה כי חברות הקולטות את האחוז הגבוה ביותר של ג‘וניורים הן החברות הקטנות ביותר והגדולות ביותר; עבור חברות קטנות מדובר בפתרון אידיאלי, שכן אין ביכולתן להתחרות עם המשאבים של החברות הגדולות על עובדים מיומנים, ולכן הן פונות יותר לעובדים חסרי ניסיון. מהצד השני, חברות הענק, מגייסות מספר גבוה של עובדים כל שנה, והן יכולות להרשות לעצמן לירות לכל הכיוונים ופונות למגוון רחב של קהלים – שכן יש להן את המשאבים הנחוצים לקליטה, הכשרה ולפיתוח – גם של עובדים לא מנוסים.

האוניברסיטה עדיין שולטת

במקביל לערוצי ההכשרה האקדמיים, התפתחו בשנים האחרונות ערוצי הכשרה חלופיים – לדוגמה יחידות צבאיות טכנולוגיות וגם בוטקמפים. 108 מתוך 131 החברות שדיווחו על העסקת ג‘וניורים, סיפקו גם מידע על מוסד ההכשרה שממנו הגיעו; כמעט 60% מהג׳וניורים הגיעו מאוניברסיטאות, 26% מהם ממכללות ו-8% מיחידה טכנולוגית צבאית. פער זה בין האוניברסיטאות למכללות משמעותי, שכן מספר הבוגרים במקצועות ההייטק בשני סוגי המוסדות דומה.

אחד הערוצים המבטיחים לקליטת ג‘וניורים הוא שילובם בעבודה בהייטק תוך כדי תקופת הלימודים. מהנתונים עולה כי 58% מהסטודנטים המועסקים בהייטק תוך כדי לימודיהם נקלטים עם סיום הלימודים באותה החברה. בדומה לגיוס ג‘וניורים, ניתן לראות כי ככל שחברה גדולה יותר כך היא נוטה יותר להעסיק סטודנטים. גם נתון זה תומך בטענה כי הצורך של חברות גדולות לגיוס נרחב של עובדים, לצד המשאבים הנחוצים לפיתוח עובדים חסרי ניסיון, מאפשר להן לגייס כישרונות בתחילת דרכם.

גיוון ושילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק

פתרון נוסף ומתבקש למחסור בעובדים בהייטק הוא שילוב של אוכלוסיות שמודרות לרוב מהתחום; כשני שליש מהעובדים בהייטק הם גברים, עם רוב מוחלט של גברים יהודים – ולא חרדים. שיעור השכירים בהייטק מהמגזר החרדי והערבי עמד על 5% בשנת 2018 – בהשוואה לאחוז שלהם באוכלוסיה שעומד על כ-30 אחוז.

עם זאת, קיים פוטנציאל לצמיחה בשיעור השכירים מהמגזר הערבי בתפקידים טכנולוגיים בהייטק; נתוני הוועדה לתכנון ותקצוב מצביעים על גידול משמעותי במספר הסטודנטים מהמגזר הערבי במקצועות ההייטק באקדמיה; בין השנים 2012 ל-2018, מספר הלומדים לתואר ראשון במקצועות ההייטק יותר מהוכפל.

בקרב האוכלוסייה החרדית, הייצוג בהייטק עדיין נמוך ועמד בשנת 2018 על כ-3% בלבד – כשהרוב אגב, מורכב מנשים חרדיות. בדומה לאוכלוסיות אחרות הנמצאות בתת-ייצוג, המצב מחמיר כאשר בוחנים את חלקם של החרדים בתפקידים הטכנולוגיים. ב-2014, כשליש מהעובדים מהמגזר החרדי – 0.7% מתוך 2.1% עבדו בתפקידי פיתוח.

שילוב נשים בהייטק

על אף הגידול במספרן המוחלט של נשים בהייטק, שיעורן, שעמד ב-2018 על כשליש מכלל השכירים בהייטק, לא עלה בשנים האחרונות והוא אף נמצא בנסיגה מסוימת.  בחינה לעומק של תפקידי הנשים בהייטק על בסיס נתוני הסקר, מגלה מצב חמור אף יותר: חלקן קטן ל-22% בתפקידים טכנולוגיים ו-18% בתפקידי ניהול טכנולוגיים.

מוקדם יותר החודש עלינו עם כתבה שעסקה בכך שנשים בהייטק עדיין מרוויחות פחות מגברים, גם באותם התפקידים. בשיחה עם גיקטיים על הנושא, אמר אורי גבאי, סמנכ”ל אסטרטגיה ב-Start-Up Nation Central, כי עיקר הפער בין נשים לגברים נוצר כבר בגילאים הצעירים, הרבה לפני שוק העבודה; ״רואים שיעור דומה של בנות (פחות משליש) במגמות מחשבים בתיכון ובלימודי הנדסה ומדעי המחשב באקדמיה. אנו סבורים כי נדרשת התערבות בשלבים הקודמים לתחילת הקריירה, על מנת לעודד נערות לכוון את עצמן ללימודים אשר יאפשרו קריירה במקצועות הידע והנתונים. מעבר לכך, הדוח מלמד כי הייצוג של הנשים בהייטק הולך וקטן עם העלייה בגיל ובפרט בשלב שבו נשים רבות הופכות לאמהות״.

נתונים מעניינים נוספים הם שככל קבוצת הגיל מבוגרת יותר, כך חלקן של הנשים בהייטק קטן; מספר הנשיק בהייטק בגילאי העשרים זהה למספר הגברים, רק שיש לקחת בחשבון כי מדובר במספרים קטנים וכי קיימת הטיה מסוימת לטובת הנשים, מאחר שגברים משרתים יותר זמן בצבא. הדומיננטיות של הגברים באה לידי ביטוי בגילאים שבהם נשים רבות הופכות לאימהות – 25-44.

כשמסתכלים על גילאי 35-44 לגילאי 45-54, נרשמת יציבות ביחס בין המגדרים, מה שמאפשר ללמוד כי נשים שנשארו בהייטק אחרי שהפכו לאמהות, לא נוטות לעזוב את התחום יותר מאשר גברים באותם גילאים. בגילאים מאוחרים יותר, הקרובים לגיל הפרישה, יחס הגברים לעומת הנשים שב וגדל. אחד ההסברים לכך הוא הגיל הצעיר יותר שבו נשים יוצאות לפנסיה בהשוואה לגברים.

אוכלוסייה נוספת שיכולה לסייע במחסור בעובדים היא זו שבגילאי 45 ומעלה. לא פעם נשמעות טענות על כך שההייטק רלוונטי רק לצעירים, וכי התחום מדיר עובדים בגילאי 45 ומעלה. עם זאת, לפי הדוח, בני 45 ומעלה מהווים 29% ממצב העובדים הכוללת. בדומה ליכולת ולמוכנות לקלוט ג’וניורים וסטודנטים, עלה כי ככל שהחברה גדולה יותר – כך היא נוטה להעסיק אחוז גבוה יותר של עובדים בני 45 ומעלה.

היום, תחום הפיתוח נמצא בעלייה ויש ביקוש אדיר. אבל מה יהיה בעוד 10 שנים? 

היי-טק, סטארטאפים וטכנולוגיה - רוצים להקדים את כולם? היי-טק, סטארטאפים וטכנולוגיה - רוצים להקדים את כולם? להורדת אפליקציית גיקטיים לאייפון ולאנדרואיד לחצו כאן

לפי נעמי קריגר כרמי, מנהלת הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות, אחד המקצועות היחידים שיש צפי להמשך ביקוש גבוה עבורו הוא התחום הטכנולוגי. ״זה אחד המקומות המרכזיים שרוב המדינות מבקשות להשקיע ולצבור יתרון יחסי. מה שחשוב הוא לדאוג שאותם אנשי מקצוע הם באמת ברמת מיומנות גבוהה ובעלי הכשרה מעמיקה מספיק על מנת שיוכלו גם להתאים עצמם לשינויים בשוק, בין היתר באמצעות למידה של שפות תכנות חדשות ושיטות עבודה חדשות״.

אורי גבאי מוסיף ואומר כי העולם בעיצומו של מירוץ טכנולוגי שרק הולך ומתגבר. ״עוד ועוד ענפים – פיננסים, ייצור, חקלאות ומזון וכו’ –  עוברים טרנספורמציה דיגיטלית. יתר על כן, אנו רק בשלבים הראשונים של מהפיכת הבינה המלאכותית, המבוססת על מאגרי נתונים גדולים והיכולת להוציא מהם תובנות באמצעות אלגוריתמים מתוחכמים. לכן, אנו צופים כי החשיבות של תחומי התוכנה והנתונים רק תגבר בעשורים הקרובים ואיתה הביקוש למתכנתים ומומחי מידע״.

 

Avatar

הילה חיימוביץ׳

גיקית, Deal With It

הגב

9 תגובות על "מחקר של רשות החדשנות חושף עד כמה חמור המחסור בעובדים בהייטק"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
חמי באס
Guest

הרשות לחדשנות היא גוף ארכאי שיותר מזיק לחברות מאשר מועיל. מקדם חברות “נייר” מאשר חברות עם מוצר אמיתי. המון שיקולים זרים, והמון כסף שנזרק שם על מנגנון מסואב. וחבל…

בצל כחול
Guest

אתה מכיר רשות או מוסד ציבורי אחר שכן מתנהל ביעילות?

בני
Guest

כל המוסדות הציבוריים מתנהלים ביעילות גבוהה אם רק מבינים מה המטרה האמיתית שלהם.

מושון
Guest

מכינים את הקרקע למתן ויזות למפתחים מהודו ואוקראינה שיגיעו לעבוד בארץ. הכל כדי להוריד את השכר.

נפלאות הקפיטליזם החזירי
Guest
נפלאות הקפיטליזם החזירי

איפה הבעיה? חשבתי שאתם בעד שוק חופשי.כרגע בוגרי האוניברסיטאות לא מספקים את הסחורה -משכורת גבוהה וחסר להם הרבה ידע כבר עדיף אוקראיני

cupcake
Guest

כנראה שלא עבדת עם אאוט סורס בחייך, חוויה נוראית, בתור אחד שעבד עם הודים, אוקראינים ואפילו עם חברה מרמאללה

חנבציהו השלישי
Guest
חנבציהו השלישי

אז מה אם הזרים הזולים גרועים מישראלים?
את המנהלים והעסקנים זה לא מעניין.
הם רוצים להצדיק את קיומם כדי לקבל תקציב ו’לנהל’ (מנותקים ולא ממש אכפת להם) תוך כדי זריקת האחריות על הבעיות (שהם יוצרים בגלל ה DNA שלהם) על גורמים אחרים.
הישראלים יקרים והזרים זולים? בואו נפלה ישראלים, נחמיא לזרים הזולים, נתבכיין בתקשורת, ולא צריך קשר למציאות. זה הביזנס.

טל ד
Guest

אני בא! איפה נרשמים לחוג הזה??

יניב
Guest

נשמע תמוהה כל הסיפור שמציור כאן, בפועל אני בוגר תואר שעבד תוך כדי בפיתוח ואני לא מוצא עבודה, כל חברה שאני מתמודד בה על תפקיד מתמודיים איתי עוד מאות.
מספיק לחרטט לאנשים החוסר כוח אדם בהייטק זה נטו מדרישות לא הגיוניות שיש למעסיקים היום.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: