"יזמים ישראלים שנמצאים בתהליכי גיוס צריכים להשלים אותם, ומהר"

כך אומר שלומי בן חיים, ממייסדי JFrog. שאלנו מספר בכירים בתעשייה, שגם מכהנים כשופטים בטקס ה-GeekAwards העשירי על המצב כיום בשוק, האם וכיצד הוא ישתנה, ומה גרם להם לבחור בסטארטאפ אחד מבין הרבים שפרחו פה השנה – בתור סטארטאפ השנה

"יזמים שנמצאים בתהליכי גיוס צריכים להשלים אותם, ומהר" (צילום: Dreamstime)

השמות מגוונים, ונעים בין "תיקון", ל"חגיגה נגמרת" או "חורף", ולא במובן של שלג בירושלים; אבל החשש זהה: האם הגיע לסופו תור הזהב שחווינו בשנה וחצי האחרונות? האם האקוסיסטם הישראלי יצטרך לעבור עתה התאמות לנורמלי החדש? דיברנו עם מספר בכירים בתעשייה, שגם שימשו כשופטים בטקס ה-GeekAwards העשירי שייערך מחרתיים (ד'), כדי לשמוע את התובנות שלהם על מצב השוק כיום, האם וכיצד הוא ישתנה ומה גרם להם לבחור בסטארטאפ שהם בחרו כסטארטאפ השנה.

 "אל תתנו לאגו להרוס את החברה"

עופר בנגל

"התיקון של ינואר 2022 החזיר קצת שפיות לכללי המשחק", קובע עופר בנגל, מנכ"ל וממייסדי Redis. "התיקון כבר הגיע לעולם החברות הציבוריות, כפי שמשתקף בכתבות נרחבות על הנושא בעיתונים הכלכליים. מכפילי המכירות והרווח הממוצעים ירדו בחדות, ומשקיעים בחברות פרטיות יהיו חייבים לתקן גם הם את מכפילי המכירות על מנת להבטיח החזר סביר במועד האקזיט". למרות הדברים האלו, בנגל לא רואה בשינויים האלה התפתחות שלילית, משום שלדעתו מכפילי 2021 היו בלתי הגיוניים בכל קנה מידה היסטורי. גם ליאור הנדלסמן, מנהל שותף ב-Grove Ventures מאמין שבקרוב נראה תיקונים בהערכות השווי, "השנה, בהכללה, אנחנו נראה שוויים שיהיו שונים ברובם מהשוויים שראינו בעסקאות בשנה החולפת, וכן יותר מיזוגים ורכישות ופחות הנפקות ועסקאות SPAC". לדברי הנדלסמן, "יזמים טובים יערכו למצב על ידי התנהלות זהירה בשנה הקרובה עם הכספים שכבר גייסו, שימור העובדים המצוינים אצלם בשוק תחרותי במיוחד וטיפוח תרבות חברה ייחודית. במקרים מסוימים הם יידרשו להקדמה וזירוז של תהליכי מכירות גדולים וגיוסי הון לצורך שמירת 'דלק'". לדבריו, העבר מלמד אותנו שדווקא בעתות משבר בשוק ההון יש פתח והזדמנות לחדשנות וליצירת חברות גדולות.

החורף לא מתקרב, הוא כבר כאן

שלומי בן חיים, מנכ"ל וממייסדי JFrog, גורס כי השינויים בשוק הציבורי, שיגיעו גם לשוק הפרטי, הם כבר לא איום מתקרב, אלא מציאות ממשית. "החורף לא מתקרב, הוא כבר כאן", קובע בן חיים. "יזמים ישראלים שנמצאים בתהליכי גיוס צריכים להשלים אותם, ומהר. כל עיכוב יגיע עם מחיר בשווי או בגודל הסיבוב. בנוסף, חברות שוב מתחילות להסתכל על מדדי איכות של ה'עסק' כגון יעילות ורווחיות לצד צמיחה מואצת – ובחורף הזה פזרנים ממש יירטבו". גם לבן וולקוב, מנכ"ל אוטונומו, אין ספק שהחורף כבר כאן. "אנחנו רואים וחווים חורף קשה בשוק הציבורי שמשפיע על רוב חברות הטכנולוגיה", הוא אומר. "אני חושב שכולם תמימי דעים שהשוק הציבורי והפרטי מקושרים ולכן ההתקררות תזלוג גם לחברות הפרטיות, ואין ספק שחלקן יחוו 'צינון קשה'".

צילום: מורג ביטן

היזם הוותיק ויו"ר ומייסד עמותת יוניסטרים, רוני צארום, מצטרף לתחושה וטוען שחברות שיצאו להנפקה על בסיס גידול בהכנסות היום כבר מוערכות על בסיס גידול ברווחיות. "אלה שלא יעמדו ביעדי רווחיות אגרסיביים ייענשו בצורה משמעותית. הדרך להיערך לכך היא לגייס הון ככל שניתן ולשים דגש על גדילה ברווחיות", הוא מחדד.

בשטח המציאות עדיין לא השתנתה

שולי גלילי. תמונה: UpWest

אבל לא כולם מרגישים את השינוי בשטח. "שנת 2021 הייתה יוצאת דופן בכל המובנים וכמובן הביאה איתה שיאים עצומים בגיוסים והנפקות, אבל למרות קולות האזהרה, בשטח המציאות עדיין לא השתנתה", אומרת שולי גלילי, מייסדת שותפה של Upwest. "כך או כך, יזמים ויזמות תמיד צריכים להיות עם אצבע על הדופק בכל מה שקשור לתזרים המזומנים בקופה ולהיות רגישים להוצאות". גם חן עמית, Co-Founder ו-CEO ביוניקורן הפינטק Tipalti, טוען שאצלם עוד לא מרגישים את ההשפעה של השינויים. "אבל אחרי שאמרתי את זה, חשוב לציין שתמיד צריך לשקול את קצב שריפת המזומנים בהתאמה לביטחון שיש ליזם או היזמית לעמידה ביעדים וביכולת לגייס כספים בזמן". עמית מסביר שהרבה יזמים גייסו בשוויים גבוהים, וכדי להמשיך לגייס חשוב לעשות "reality check" ולדרוש שווי רלוונטי: "אם גייסתם בשווי גבוה מדי ואתם צריכים לעשות סיבוב flat באותו שווי כמו הסיבוב הקודם, או חלילה לרדת בשווי, אל תתנו לאגו להרוס את החברה. אם החברה צריכה את הכסף, וזה אומר שלא תקבלו את השווי שחלמתם עליו, תעדיפו את צורכי החברה ותתגברו. זה לא סוף העולם".

שרייבר. צילום: מקסים דינשטיין

בין הקולות האלו, יש מי שגם טוען ששינוי יגיע, אבל לא ישפיע על כל התחומים באותה המידה. "אין ספק ששנת 2021 הייתה יוצאת דופן – הן בגודל ההשקעות והן בהצלחות מרחיקות הלכת של סטארטאפים ישראלים, במיוחד בתחום הסייבר", מסכם עופר שרייבר, אחד מהמשקיעים הבכירים בתחום הסייבר, ושותף ב-YL Ventures. "כולם מבינים שמגמת העלייה תגיע לאיזון מסוים – ככל הנראה בעתיד הקרוב – וכמובן שגם התעשייה הישראלית תושפע מכך. יחד עם זאת, מנקודת המבט שלנו על תעשיית הסייבר, חשוב להדגיש שיש בהצלחות האלה ממש – התעשייה בישראל מושתתת על יזמים ויזמיות בעלי יכולות יוצאות דופן שמפתחים טכנולוגיות פורצות דרך שמספקות מענה לבעיות סייבר אמיתיות ואקוטיות בחברות ברחבי העולם. הבעיות הללו לא ייעלמו בזמן הקרוב". לדברי שרייבר, בשנתיים האחרונות כולנו ראינו כיצד תהליכים גלובליים של טרנסופרמציה דיגיטלית, מעבר לענן, עבודה מרחוק ועוד רק מתחזקים ומייצרים עוד ועוד אתגרים. "לכן אני מאמין ששוק הסייבר ימשיך להוביל את התעשייה קדימה ולשגשג, אך הסכומים והערכות השווי ככל הנראה יתמתנו. היזמות והיזמים שישכילו להיערך לכך בהקדם בכל הקשור לגיוס כסף נוסף, בניית תקציבים גמישים ושמירת יכולת צמיחה במינימום שריפת מזומנים לאורך זמן, ימשיכו לגדול ולהצליח גם בתרחישים פחות אופטימיים".

להכין את הסטארטאפ לחורף

יוני לוקסנברג

יוני לוקסנברג, שותף-מייסד באלמנטור, טוען שהחורף המתקרב הוא ממש לא גזרה משמיים לסטארטאפים. "יזמים חייבים להכין את החברה לחורף בדיוק כמו שאנחנו צריכים להכין את הרכב והבית לחורף: לוודא שאין דליפות בגג, שפנסי הערפל דולקים ושיש חימום פנימי", הוא אומר. "חברה טובה צריכה להיות ערוכה ומוכנה לכל עונה בשנה ולכל תרחיש שקורה בעולם, ואנחנו כמנהלים צריכים להיות מסוגלים לעשות שינויים מהירים בתקציבי ההוצאות, לוודא שמקורות ההכנסה המשמעותיים לא נפגעים, שהעובדים מבינים את המשמעות של החורף ולא נלחצים משינויים ותנודות". לוקסנברג מוסיף כי לעתים קשה לחזות את השפעתם העתידית של אירועים עולמיים.

צילום: יחצ גוגל

"ראינו חברות שצמחו בתחילת קורונה וצנחו בסיומה, ולעומתן היו חברות שהתחילו את הקורונה בקיצוצים ופיטורים ועכשיו הן פורחות", אומר לוקסנברג ומוסיף: "היכולת להיות מהירים ודינמיים הופכת להיות שריר חיוני של חברה שרוצה להיות חזקה מול פגעי מזג האוויר". "זה חלק מההתבגרות שאנחנו רואים והמעבר מ-start up nation ל-scale up nation", מסכמת ענת הורביץ, מובילת תחום הסטארטאפים בגוגל ישראל. "בקונטקסט הזה, מי שיצלחו את התקופה הזאת הן חברות שלא יתרגשו מהחורף שכולם מדברים עליו, שימשיכו להסתכל על הפתרונות והמוצרים שהן מייצרות וימשיכו להשקיע בבניית צוותים מצוינים ופיתוח טכנולוגי".

מה גרם להם לבחור

אחת הקטגוריות המעניינות ביותר מדי שנה בטקס ה-GeekAwards היא "סטארטאפ השנה". והקריטריונים לבחירה יכולים להיות מגוונים ביותר. כך למשל שרייבר מסביר שיש חשיבות לתחום הפעילות שלו, שחייב להיות צומח ומשמעותי. בנוסף, חשובה גם "היכולת של היזמים לנסח חזון שאפתני ארוך טווח, היכולת שלהם לרתום אנשים חזקים לחזון הזה (עובדים, משקיעים, שותפים ועוד) וכמובן יכולות הביצוע (execution) שלהם הם מפתח חשוב נוסף להצלחה" הוא מסביר.

האם וליואציות הן גם פקטור?

שרייבר: "זה נושא די פלואידי ולכן לא הייתי מייחס לו חשיבות גדולה. בשנה כמו 2021 הוולואציות גדלו בצורה משמעותית והן אינן המדד החשוב ביותר להצלחת החברה. התקדמות ממשית עם לקוחות, הכנסות משמעותיות וצמיחה בכוח אדם איכותי בכל העולם הם מדדים חשובים יותר".

גם יוני לוקסנבורג מאלמנטור טוען שוליואציות אינן הגורם היחידי, "בשנתיים האחרונות אנחנו חווים את ההתבגרות של שוק הייטק המקומי, יזמים שואפים לבנות חברה גדולה ויציבה ופחות מתלהבים מאקזיטים מהירים. השילוב של בניית מוצר בצמיחה יחד עם בניית ארגון בצמיחה, זה האתגר הגדול ביותר שלנו כיזמים והיכולת של חברות לשמור על התרבות הארגונית ותחושת הסטארטאפ, זה המפתח להצלחה וזה המדד החשוב ביותר, הרבה מעבר לשווי או היסטוריית גיוסים".

שולי גלילי מ-UpWest מדגישה שבסופו של דבר, מבחינתה, הגורם החשוב ביותר לבחירה בסטארטאפ השנה היא המוצר והשוק אליו הוא מכוון, "פוטנציאל עצום לגעת בכאב אמיתי של מיליוני לקוחות ואנשים. זה למעשה הנתון החשוב ביותר". גם ליאור הנדלסמן מוסיף שהפוטנציאל לשינוי בתחום – הוא הגורם החשוב ביותר: "כל הסטארטאפים שהתחרו בקטגוריה השנה מצויינים בתחומם – מאנדיי, גונג, אורקה סקיוריטי, וויז, ורביט, ופיירבלוקס. כל המדדים שציינתם חשובים, ואי אפשר לייצר חברה גדולה ומצליחה בלעדיהם. הסיבות המרכזיות שגרמו לי לבחור בסטארטאפ לו הצבעתי הן שאני מאמין שהוא לא רק זכה להצלחה ניכרת השנה בתחומים אלו, אלא כי אני מאמין בהון האנושי שלו וסבור שיש לו יכולת אמיתית ופוטנציאל גדול להשפיע באמצעות הטכנולוגייה שפיתח על העתיד של הקטגוריה בה הוא פועל".


טקס ה-GeekAwards יתקיים ב-9 בפברואר באולם זאפה מידטאון בתל אביב בהנחיית דני רופ. האורח המיוחד שלנו יהיה הפעם הקומיקאי תם אהרון, עם סטנדאפ מיוחד וחומרים מקוריים שכתב לכבוד האירוע וקהילת הסטארטאפים של ישראל.

את הזוכים בטקס בוחרים אלפי מצביעים מהקהל הרחב וכן צוות של עשרות שופטים בהם משקיעות ומשקיעים, יזמות ויזמים של יוניקורנים, מנכ"לי המרכזים הישראליים של ענקיות הטכנולוגיה שפעילות בישראל ועוד.


האירוע נערך הודות לשותפים שלנו

שותפי פלטינום:


שותפי סילבר:













מערכת גיקטיים

גיקטיים, אתר חדשות הטכנולוגיה הגדול בישראל, פועל משנת 2009, ומהווה הבית של קהילת ההייטק, הסטארטאפים והטכנולוגיה בישראל

אין תגובות

התגובות לפוסט סגורות.

תגיות לכתבה: