"היזמים החדשים של עולם הקליימט-טק באים עם יותר ניסיון, יותר קשרים, יותר צלקות וניסיונות"

משבר האקלים ואסונות הטבע שמגיעים איתו חיזקו את הצורך בפיתוחים וחידושים בתחומים שלא השתנו במשך עשרות שנים. קרן Capital Nature היא קרן ישראלית עם 100 מיליון דולר להשקעות בסטארטאפים ישראליים בתחום הזה והיא אורחת "חד-קרן" מדור קרנות ההון שלנו, שמציג קרן אחת בכל חודש

צוות Capital Nature בפעילות התנדבותית. מימין לשמאל: אוראל חלילי, גיל שאקי, רונן נקאש, מיכל באהט, טלי בירון, אופיר גומא​

במשך כל השנה אנחנו בגיקטיים מביאים לכם את הסטארטאפים הישראליים שמגייסים כסף, קונים חברות או נרכשים בעצמם, והקוראים שלנו נחשפים למוצרים חדשניים, מהפכניים ולפעמים מיותרים שמפותחים באקו סיסטם הישראלי. אך מאחורי כל מוצר וחברה נמצאת לרוב גם קרן הון סיכון, שמשקיעה כסף, מלווה את היזמים, תורמת מניסיונה ולפעמים גם סופגת הפסדים.

בישראל פועלות כיום יותר מ-100 קרנות הון סיכון שונות, וכל אחת מתמקדת בשלבים שונים בחיי סטארטאפ, בתחומים שונים ומאמינה באסטרטגיית השקעה משלה. מדי חודש נביא לכם כאן קרן הון סיכון אחת ואת הסיפור שמאחוריה – האופן שבו היא בוחרת חברות להשקעה, ההצלחות והכישלונות, נורות האזהרה והדמויות שמעוררות השראה במייסדיה. מעתה תוכלו להיחשף גם לצד האחורי של סצנת הסטארטאפים בישראל ולהבין מה מחפשים המשקיעים בקרנות ההון סיכון. והיום אנחנו עם קרן Capital Nature – קפיטל נייצ'ר.

Capital Nature

שנת הקמה:

2012

מייסדות ומייסדים:

קבוצת CBG מלונדון, קבוצת רציו, אלביט, רפאל, ביטוח ישיר, יישובי דרום הערבה

הנהלה:

מנכ"ל החברה: אופיר גומא, יו"ר הדירקטוריון במשותף: אורית מרום אלבק (ממקימי החברה) ודן וינטראוב (מנכ"ל רציו טכנולוגיות)

גודל הקרן:

100 מיליון דולר

שלבי השקעה:

Pre-Seed to Round A – משקיעים בחברות בשלבים מוקדמים

תחומי השקעה מובילים:

החברה משקיעה בחברות סטארטאפ טכנולוגיות ישראליות צעירות בתחומי ה-Climatech בכלל ובפרט: אנרגיה (על נגזרותיה: ניהול, אגירה, ייצור), Sustainable Mobility (תחבורה ירוקה, תשתיות, ערים חכמות), Construction Tech וכלכלה מעגלית (משאבי טבע, מחזור)

מה בפורטפוליו שלנו:

לקרן 12 חברות בפורטפוליו, מתוכן 5 ציבוריות ונסחרות בבורסה בתל אביב: אלקטריון (TASE:ELWS), אוג-ווינד (TASE:AUGN), טראקנט (TASE:TRAN), זוז פאוור (צ'קרטק) (TASE:ZOOZ) ו-בלייד ריינג'ר(TASE:BLRN); ו-7 חברות פרטיות הנמצאות בשלבים מוקדמים יותר: חברת Enervibe, אשר החלה את דרכה בחממה הטכנולוגית של קפיטל נייצ'ר ומפתחת קוצר אנרגיה הממיר את התנועה הקינטית לחשמל ומייתר את הצורך בסוללה באפליקציות IoT; החברה השלימה לאחרונה סיבוב גיוס של כ- $4M. חברת RoadSense – איסוף מידע מהמרחב הציבורי באמצעות רדאר וללא פגיעה בפרטיות לשיפור הפיתוח של ערים חכמות. חברת Algalife, המייצרת צבענים לטקסטיל המופקים מאצות ומצמצמת את הזיהום הנגרם מצביעת בדים בחומרים כימיים (בעיקר במים) בעשרות אחוזים; חברת Si-Lib – חברת חממה המפתחת אנודות סיליקון במבנה ננו (ללא גרפיט) לסוללות EV משופרות; חברת Viridix – ממציאה מחדש את חישת האדמה באמצעות חיישן לחות קרקע המודד את פוטנציאל המים הזמינים לשורשי הצמח להפריה אידיאלית; חברת MakeMyDay פתרון המשלב אלגוריתם ותוכנה שנועד לייעל את תכנון המסלול וטעינת המכוניות עבור נהגי רכב חשמלי וציי רכב חשמליים. קפיטל נייצ'ר הובילה את ההשקעה בחברה יחד עם חברת שברון העולמית אשר זיהתה את הפתרון המצוין של החברה ובקשה להצטרף למשקיע מקומי אמין אשר יוביל את ההשקעה; חברת Via-Cool – חברת חממה המפתחת פלטפורמה אלגוריתמית (ביג דאטה) לחיזוי מדויק של חיי המדף ואיכות הפירות והירקות הטריים, מתן תובנות מסחריות, המאפשרת החלטות תפעוליות ועסקיות מדויקות בשרשרת האספקה תוך הפחתת כמות פסולת המזון.

אקזיטים:

5 חברות שגדלו בחממה של קפיטל נייצ'ר נסחרות בבורסה בתל אביב. סה"כ פעילות החברה הניבה למשקיעים IRR של כ-30% לאורך עשור של פעילות.

מה יגרום לכם להשקיע בחברה:

"אנחנו מחפשים חזון טכנולוגי סביבתי: מצד אחד מנסים להבין ועד כמה שניתן לחזות את מגמות התעשייה, את התקדמות הטכנולוגיה, את התפתחות המודלים העסקיים (אגב, המאוד דינמיים בתעשייה יחסית צעירה כשלנו), ומצד שני מחפשים את החזון בעייניו של היזם – שמנסה להביט שני צעדים קדימה ושפועל להגשמת חזון בר מימוש. השילוב הזה בין חזון ומציאות, שמשלב בין יזם לטכנולוגיה ולשוק, הוא שילוב חמקמק בעולם הקליימט שממציא עצמו מחדש בשנתיים האחרונות ושקצב ההתפתחות בו מהיר במיוחד. לשמחתנו, לפחות עד כה הצלחנו בהרבה מקרים לעשות את החיבור הנכון וללוות את החברות בכל השלבים".

מהן נורות האזהרה שיגרמו לכם לא להשקיע?

"אנחנו בוחנים את העסק לעומק לפני שנכנסים, לא נתפשר במקום שבו נראה עיגולי פינות, 'חפיפניקיות', קיצורי דרך שלא לצורך. ברור שתמיד יהיו הרבה חוסרים בפאזל, אבל נרצה לוודא שיש כלים מתאימים להשלים את החסר".

השנתיים האחרונות מחייכות להייטק הישראלי, עם הון רב שמושקע בסטארטאפים המקומיים. האם התבגרנו או שמדובר במצב זמני?

"השנתיים האחרונות אכן מהוות קפיצת מדרגה להייטק הישראלי, כולל למשקיעים, אבל מגמה זו חזקה ומרגשת במיוחד בעולם הקליימטק: אחרי שנים רבות של דישדוש (לפני עשור חשבו שאנחנו משוגעים כשהשקנו קרן ייעודית לתחום), ולצערנו לנוכח ארועי אקלים קיצוניים בשנתיים אלו (שריפות באוסטרליה, שטפונות באירופה ועוד ועוד) – העולם סופסוף הגיע להבנה שתחום הקליימט מחייב העלאת הילוך משמעותית. כידוע, הוצבו יעדים שאפתניים (ברמת מדינות וברמה התאגידית), הוקמו המון קרנות ייעודיות בכל העולם (וגם כאן בישראל קמות לאחרונה כאלו, וטוב שכך) והתעשייה כולה קמה לחיים. שילוב מגמה זו עם תור הזהב של ההייטק הישראלי מייצר הזדמנות ממשית לפתח פה תחום פורה, עם יותר יזמים שזורמים לתחום, ריבוי מחקרים בנושאי אנרגיה ותחבורה למשל, ומיגרציה ברורה של יכולות טכנולוגיות לתוך עולמות התשתיות (כגון AI/ML, AR/VR, רובוטיקה, סנסורים ועוד). ולסיום, כן – היזמים החדשים של עולם הקליימט באים עם יותר ניסיון, יותר קשרים, יותר צלקות וניסיונות שלמדו מהם ושכעת מאפשרים לקצר תהליכים והגעה לשוק".

במקביל לגיוסי ההון אנחנו רואים מחסור חמור בכוח אדם. מה לדעתכם ניתן לעשות כדי לפתור את בעיית ההיצע?

"עולם הקליימטק, קצת בשונה מחלק מהדומיינים האחרים, איננו כל כך מוטה תוכנה אלא כולל בתוכו הרבה מרכיבי חומרה בנוסף. האיזון המסוים הזה (בין חומרה לתכנה) מאפשר לחברות בתחום (שלנו ואחרות) טיפה יותר גמישות וטיפה פחות תחרות בחלק מתחומי הליבה הטכנולוגיים. כמובן שהמחסור והלחץ קיימים ומשפיעים, ויש לקוות שהסיטואציה תתאזן לאורך זמן. אגב, המחסור בכוח אדם מיומן דחוף כידוע חברות לבנות צוותי פיתוח (ושירות) במדינות אחרות, תהליך זה נעשה פשוט יותר בימי פוסט קורונה ומהווה גם הוא נדבך חשוב בהתבגרות תעשיית ההיי טק המקומית שממילא מפנה את מוצריה לשווקים הגדולים במדינות המפותחות".

מקור: Unsplash

מהי אסטרטגיית ההשקעה של הקרן?

"קפיטל נייצ'ר משקיעה בחברות ישראליות המפתחות טכנולוגיה עמוקה אשר מיועדת לפתור בעיות גלובליות בתחומי אקלים. אנחנו משקיעים בשלבים מוקדמים, מלווים את החברות מאוד מקרוב בשלבים אלו, ונעשה גם השקעות follow-on עד שלב מסויים. הטיקט שלנו הוא כמה מיליוני דולרים להשקעה ראשונה, שבד"כ מאפשרת לנו אחזקה משמעותית ונציג פעיל בדירקטוריון. כדאי לשים לב שהצלחות בעולם הקליימטק באות לאחר מספר שנים לא מבוטל, בממוצע יותר מאשר בעולמות הסייבר או enterprise software, ולכן דרוש פה מה שנקרא patient capital – זה מאפיין עולמי, ממש לא רק בישראל".

מה הייחוד של הקרן?

"קפיטל נייצ'ר היא קרן הקליימטק הותיקה והמצליחה ביותר בישראל, אף גוף השקעה אחר לא פועל באופן בלעדי בתחום זה כבר עשור, ואף אחד בתחום גם לא השיג את התשואות הנאות מאוד שהבאנו למשקעינו. גם במבט לעשור הבא, קפיטל ייחודית בכך שממזגת לתוכה עומק טכנולוגי שלא יסולא בפז (המבוסס על אלביט מערכות ורפאל), ניסיון עשיר והבנת השווקים והמגמות, ושיתופי פעולה מקומיים ובינ"ל שמאפשרים לנו כלים לחזות מגמות עתידיות, למשוך יזמים טובים ולעבוד עם משקיעים חזקים. אגב, אנחנו הקרן היחידה בתחום שממנפת ידע מהעולם הבטחוני ומיישמת הלכה ולמעשה dual use במיטבו".

בדיעבד, באיזו חברה היית רוצה להשקיע ופספסת?

"אנחנו עדיין מחפשים השקעה מתאימה בעולם המימן, ובישראל כבר קמו כמה חברות מוצלחות בתחום, כגון H2Pro. לשמחתנו מצד שני, התחום עוד בחיתוליו ותהיינה בוודאי הזדמנויות טובות נוספות"

איזו דמות בתעשייה (המקומית או העולמית) מעוררת בך השראה:

"גיא סלע והשותפים המייסדים של SolarEdge. חברה טכנולוגית פורצת דרך בתחום האנרגיות המתחדשות, שהפכה למובילה עולמית בתחומה ולספינת הדגל של התעשייה הטכנולוגית הישראלית, החברה הישראלית הראשונה (והיחידה) שנכנסה למדד ה S&P 500 (דצמבר 2021)".

מי פתח לך את הדלת לתחום, או איך הגעת לתפקיד שלך?

"אני הגעתי במסלול קצת שונה לתפקיד הנוכחי – ביליתי עשור בתעשיית ההון סיכון אבל בתחומים אחרים לגמרי (כגון מיכשור רפואי ותקשורת), ולאחר מכן ביליתי עשור בייזום, מימון, הקמה ותפעול של פרויקטים סביבתיים (בעיקר אנרגיות מתחדשות וחקלאות מדייקת), וכאן אני משלב את שלוש אהבותיי – יזמות, טכנולוגיה וסביבה".

פינת ליטוף: לאיזו קרן אחרת מגיע פרגון ועל מה

"אנחנו שואבים השראה מהפעילות של קרן Breakthrough Energy Ventures, אשר מכוונת להשקיע במיזמים פורצי דרך בתחומי האנרגיה הנקייה, עם פוקוס על המיזמים ה"קשים" והמסוכנים, עם Time to Market צפוי ארוך, במטרה לייצר שינוי ממשי במעבר העולמי לתמהיל אנרגיה נקי יותר ובמאבק בהתחממות הגלובלית".

עוד משהו לסיום?

"אנחנו מחפשים "תיקון עולם" בכמה מישורים: יש לנו כמעט-שיוויון בין נשים ולגברים בדירקטוריון, בועדת ההשקעות, בצוות החברה, ואנחנו מחפשים אקטיבית עוד השקעות בנשים יזמיות, אנחנו לקראת השקעה ראשונה ביזם מהמגזר הערבי, אנחנו משקיעים רק בחברות הפועלות למען כדור הארץ, ובנוסף פעילים חברתית ועושים מה שאפשר למען הסביבה שלנו בכמה שיותר היבטים".

 

מערכת גיקטיים

גיקטיים, אתר חדשות הטכנולוגיה הגדול בישראל, פועל משנת 2009, ומהווה הבית של קהילת ההייטק, הסטארטאפים והטכנולוגיה בישראל

הגב

5 תגובות על ""היזמים החדשים של עולם הקליימט-טק באים עם יותר ניסיון, יותר קשרים, יותר צלקות וניסיונות""

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
זיקו
Guest

עשיתם צילומים ביום של הסיוד?

מה זה משנה?
Guest

בהתחלה סיפרו לנו על התחממות גלובלית… ראו שלא מתחמם שום דבר (חודש מרץ היה הקר ביותר ב100 שנים האחרונות), אז החליפו שם ל"משבר אקלים".
אין שום משבר אקלים ושום אסון טבע מעבר לממוצע. הכל שקרים והסחת דעת מהאג'נדה הטוטליטרית פשיסטית שמתקדמת בשקט מתחת לפני השטח.
מתי תתעוררו???

תומר
Guest

כמה אפשר לטחון את השכל על "משבר" שלא הוכח מדעית? יש אפילו יתרונות שעולים על החסרונות בהתחממות קלה…

נילס
Guest

בעיקר עם הרבה יותר יחצ

דגן
Guest

אתם פשוט גאווה.
ריספקט.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: