זבל יקר: ספאמרים נאלצו לשלם כמיליון שקלים בעקבות החוק החדש

ב-3 השנים האחרונות שילמו ספאמרים כמיליון שקלים פיצויים על ספאם ששלחו. כעת איגוד האינטרנט הישראלי עושה מעט סדר ומאפשר לכולם לעיין בפסיקות

מאגר הפסיקות החדש בנושא דואר זבל שהכין איגוד האינטרנט הישראלי כולל כללי עשה ואל-תעשה

במהלך שנת 2008 סיפקה הרשות המחוקקת פתרון משמעותי ראשון מזה זמן רב לאחר מבעיות העידן המודרני, דואר זבל, ובלועזית ‘ספאם’. המענה נוסח בצורת תיקון מספר 40 לחוק התקשורת (בזק ושירותים) התשמ”ב-1982, אשר נכנס לתוקף בתחילת 2009, וזכה לכינוי “חוק דואר זבל”, או “חוק הספאם”.

עם כניסתו לתוקף השתנו בישראל הכללים לגבי משלוח הודעות פרסום לנמענים ללא אישורם המוקדם, ועל אף העובדה שעברו כ-3 שנים מיום כניסתו לתוקף, נדמה שאנשים רבים משני צידי המתרס עדיין לא למדו את רזי החוק, ועדיין לא מודעים להשפעתו עליהם.

הסוגיה לכשעצמה היא סוגיה חשובה גם לשולחי ההודעות וגם למקבליהן. מצד אחד נמצאים אלה שבונים את חלק מהמודל העסקי שלהם על בסיס קשר ישיר ועקיף עם לקוחותיהם, ומנגד קיימים אנשים רבים שאינם מעוניינים, ומעולם לא היו מעוניינים לקבל דיוור ישיר המתבסס על רישומם במאגר כזה או אחר, חוקי או שאינו-חוקי, ולכן את הבחינה יש לעשות משתי נקודות המבט השונות.

מפיצי הדואר

בקרב בעלי העסקים בישראל קיימת מודעות חלקית בלבד להוראותיו של חוק התקשורת לאחר תיקון מספר 40. סוגיות אלה עלו במסגרת כנסים שערך איגוד האינטרנט הישראלי במהלך השנים האחרונות וגם בכנסים השנתיים הגדולים, כאשר בחלק מהפאנלים ביקשו בעלי עסקים בקהל לקבל הבהרות מה מותר ומה אסור להם לעשות כאשר הם מנסים ליצור קשר עם לקוחות, לקוחות עבר ולקוחות פוטנציאליים.

במסגרת סעיף 30א לחוק התקשורת, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון מספר 40 לחוק, שונו החובות בהן חייב בעל העסק הרוצה לשלוח מסרים פרסומיים. למשל, נדרשת כעת, בחלק מהמקרים, הסכמת הנמענים מראש לקבל את המסרים הפרסומיים מבעל העסק.

מקבלי הדואר

אל מולם ניצבים הנמענים, אלה שנאלצים לקבל פקסים על חשבון תקציב הנייר שלהם, הודעות דיוור אישיות במייל, בטלפון הקווי, הסלולרי או בדואר ישראל. במקרים רבים הנמען נאלם דום, שכן בהודעה לא מופיעות הוראות ומידע כנדרש כיצד ניתן להסיר את ההודעה ומי החברה המנהלת את מאגר המידע שעל בסיסו הוא מקבל את ההודעות הללו.

גם אם קיים מידע, כגון קישור להסרה מרשימת התפוצה, בחלק מהמקרים לחיצה על אותו קישור אינה בהכרח מסירה את האדם מרשימת התפוצה וממילא מסכנת אותו במעבר לאתר של צד שלישי שעשוי לשתול בו תכנים זדוניים לקראת הגולשים התמימים.

תיקון מספר 40, אם כן, מנסה לאזן בין זכויותיהם של אלה ואלה. שתי הקבוצות מקבלות הנחיות ברורות כיצד עליהן לפעול. למשל, השולחים מצידם יכולים לשלוח פקסימיליה ובה בקשת אישור למשלוח הצעות עסקיות עתידיות לאותו מספר פקס. רק לאחר קבלת האישור המפורש הם רשאים לשלוח אותו.

תמונת מסך של דואר זבל שיכול להגיע אל המשתמש

מאגר פסיקות בנושא חוק הספאם

המציאות, כפי שניכר בתחומים רבים, עשויה להיות טיפה מורכבת, עבור שני הצדדים. לכן, הקים איגוד האינטרנט אגף ייעודי באתר האיגוד ובו מאגר פסיקות מכניסת התיקון לתוקף ועד היום. אלה מספקות הצצה לכללי אצבע, מעבר להנחיות החוק, של עשה ואל-תעשה, וכיצד ראה בית המשפט את פעולותיהם של הצדדים. באתר, הכולל היום כמה עשרות פסקי דין, המסודרים לפי תאריך מתן הפסיקה בהם, ניתן לראות מקרים שונים ומגוונים בהם התמודד בית המשפט עם סוגיות שונות.

אמנם, פסקי הדין עצמם והפרוטוקולים שבמאגר מספקים הצצה אל העולם המשפטי, אך גם מבקר שאינו משפטן ימצא בהם עניין, ובמיוחד אם הוא בעל עסק (או סטארטאפיסט). זאת, משום שכבר מהתקציר של כל פסק דין תוכלו לראות אם מדובר בפסק דין שיכול להיות רלוונטי עבור המקרה הספציפי שלגביו אתם מתלבטים, וכיצד הכריע בו בית המשפט באותן נסיבות. יש להדגיש, כי פסקי הדין והפרוטוקולים המופיעים במאגר הן מערכאות השונות, חלק מבית משפט לתביעות קטנות ואילך.

בתגובה לפניית ניוזגיק, הסבירו באיגוד, כי האגף החדש מופעל במסגרת שיתוף פעולה עם אתר Law.co.il, המופעל על-ידי עו”ד חיים רביה ומשרד פרל כהן צדק לצר. ניהול המאגר מתבצע באיגוד האינטרנט עצמו, על-ידי הגורמים המשפטיים, ואלה ידאגו לעדכן אותו מעת לעת.

נדב דופמן-גור

עו"ד העוסק בתחומי דיני הטכנולוגיה, דיני פרטיות וקניין רוחני. מרצה ומנטור לסטארטאפים, ובעל ניסיון רב-שנים בפיתוח ווב (http://about.me/nadavdg).

הגב

1 תגובה על "זבל יקר: ספאמרים נאלצו לשלם כמיליון שקלים בעקבות החוק החדש"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
דוד
Guest

מה שברור היא שהשופטים התאמצו מאוד לזרוק את התובעים מכל המדרגות בשלל טענות משונות (“העדר תום לב”, הרי מטרת החוק היא בדיוק לעודד את הקורבנות לתבוע בשביל הכסף) או פשוט התעלמות מוחלטת מפסילת החוק את שיטת ה-Opt out וזריקה גורפת מכל המדרגות של כל תובע בנושא זה.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: