תחקיר: למה ל#$@&%* אי אפשר לדעת בישראל מתי האוטובוס שלכם יגיע?

אתם מפעילים מוביט, מפות של גוגל או סתם מסתכלים על השלט האלקטרוני בתחנה ורואים שהאוטובוס יגיע עוד 3 דקות. אבל הדקות האלו הופכות ל-10 ואז ל-20 דקות. ניסינו לבדוק למה זה קורה, והאם משהו עומד להשתנות בקרוב

צילום: גיקטיים

אם אתם נוסעים באופן תדיר בתחבורה ציבורית, אתם בוודאי מכירים את מערכת השילוט האלקטרונית בתחנות אוטובוס שמציינת מתי האוטובוסים הבאים אמורים להגיע. אבל כשאנחנו כותבים ״אמור״, אנחנו מתכוונים לכך, כי במקרים רבים אין יותר מידי קשר בין הכתוב למציאות – ואתם יכולים למצוא את עצמכם מחכים לאוטובוס שחלף כבר מזמן. גם מבט באפליקציות תחבורה ציבורית דוגמת Moovit או המפות של גוגל, לא מניב מידע מדויק יותר. אבל איך יתכן שבשנת 2020, כשכמעט כל שעון וצמיד מגיעים עם רכיבי GPS, הנוסעים בתחבורה הציבורית של ה’סטארטאפ ניישן’ לא יכולים לדעת מידע בסיסי כמו מתי קו האוטובוס או הרכבת שלהם יגיע? מבדיקה שערכנו, נראה כי לא מדובר במקרה או טעות אנוש, ולא נראה כי משהו הולך להשתנות בזמן הקרוב.

הפתרון פשוט, הדרך – מסורבלת

כדי להבין מה גורם לבעיה, יש צורך קודם כל להבין כיצד פועלת המערכת. מערכת החיזויים המצויה בשלטים בתחנות ובאפליקציות מורכבת משלושה חלקים: הראשון – איסוף המידע הרלוונטי – הכולל את לוחות הזמנים שמפרסם משרד התחבורה, לוחות הזמנים שהוזנו על ידי מפעילי האוטובוסים (״מערכת סדרן״) ומידע שמגיע בזמן אמת מכלי הרכב – מיקום, התחלת וסיום נסיעה, כניסה ויציאה מתחנה; החלק השני – חישוב החיזוי – עוסק במועד שבו צפויה כל נסיעה בכל קו להגיע לכל אחת מהתחנות שבהמשך המסלול. לצורך זה מתחשב האלגוריתם במספר משתנים בהם לוחות הזמנים, מידע סטטיסטי על קצב ההתקדמות של כל קו המפולג לפי שעות היממה, מיקום הרכב, והשוואת המידע הסטטיסטי למידע המתקבל מכלל כלי הרכב, על מנת לזהות חריגות המצביעות על עומסים שמשפיעים על הזמנים; לבסוף, הרכיב האחרון הוא הפצת המידע לקהל הנוסעים, שלב שמתבסס על שני השלבים הקודמים ונעשה בעזרת הפצה לחברות המפעילות את האפליקציות (מוביט, גוגל) והפצה למערכות השלטים.

עיצוב: גיקטיים, קרדיט גרפיקה: Vecteezy

בשיחה עם גיקטיים, מספר גורם, המכיר מקרוב את המערכת, כי הבעייתיות בתפקוד שלה מתחילה בשלב הפצת המידע. על פי אותו גורם, שביקש לשמור על עילום שם, הבעייתיות נובעת ממדיניות מכוונת של משרד התחבורה, שגורסת כי אין הכרח שמידע בנוגע לסטטוס האוטובוס או הרכבת יגיע בזמן אמת לנוסעים: ״משרד התחבורה קבע שההפצה למערכות האפליקציות והשלטים תתבצע על ידי דגימה. אם מדובר על השלטים, הדגימה נלקחת כל 15 שניות. מערכות האפליקציות בוחרות כמה ומתי לדגום. הבעיה היא, שמכיוון שבשיטת הדגימה אי אפשר לדעת מה התעדכן ומתי, חייבים לדגום שוב ושוב את כלל הנתונים.

חצי שנייה שהופכת לשתי דקות

לדבריו, נפח הנתונים של כלל האוטובוסים במדינת ישראל לא עובר את ה-5 מגה-בייט בשנייה, מה שאומר שלא נדרש שימוש בתשתית מיוחדת, והמידע החיוני יכול לעבור תוך פחות משנייה. ״אם מזרימים בדחיפה עדכונים בלבד (למשל שינוי בחיזוי לתחנה מסוימת של למעלה מדקה, או כניסה לתחנה ויציאה ממנה), כלל נפח הנתונים המוזרם לא יעבור את ה-2 מגה-בייט לשנייה. מדובר במשהו שעובר בקלות אפילו באינטרנט ביתי ומגיע ליעדו תוך פחות ממחצית השנייה״, הוא אומר לנו.

אולם בגלל שיטת הדגימה, שמקדם משרד התחבורה, שכוללת דגימה קבועה של הנתונים – אותם 2 מגה-בייט צנועים לשנייה הופכים ל-200 מגה-בייט ויותר לשנייה. נפח כזה של שאילתות מצריך שימוש בחוות שרתים, קווי תקשורת יקרים, ומערכות שמתקשות לעמוד בעומסים מבלי לקרוס באופן תדיר.

מעכשיו גיקטיים גם בטלגרם מעכשיו גיקטיים גם בטלגרם להצטרפות לערוץ הטלגרם שלנו לחץ כאן

הסיבה לקפיצה הזו בנפח המידע נובעת מכך שבכל פעם שהמערכת מבצעת קריאה שכזו, נשלחת בחזרה תמונת מצב של כל האוטובוסים וכל כלי הרכב שנמצאים כרגע במרחב הזמן – כלומר מאות ולעיתים אלפי כלי רכב.

לא מדובר במערכת ייחודית לישראל. למעשה, מדובר בפרוטוקול נפוץ שפועל במדינות רבות בעולם, ומאפשר למפתחים לפתח לוגיקה ואלגוריתמיקה משלהם במטרה להבין מתי האוטובוס צפוי להגיע לתחנה. הבעיה היא, שפרוטוקול זה דורש תשובות בתדירות גבוהה, ולרוב – השרתים לא יודעים להתמודד עם העומסים הללו. כתוצאה מכך, חברות תחבורה ציבורית רבות מגבילות את כמות הבקשות שניתן לשלוח ל-15 שניות בלבד כמו שקורה בישראל. התוצאה היא חיסכון במשאבי מיחשוב ואיחסון על חשבון הדיוק של המערכת.

צילום: גיקטיים

​״דקה זה לא הרבה זמן״

פנינו למשרד התחבורה כדי לקבל תגובה בנושא, ועידן אבני, מנהל תחום מיתוג והסברה במשרד התחבורה, אישר כי השלטים אכן דוגמים מידע בכל 15 שניות על מיקומו של האוטובוס, ומתעדכנים מידי דקה. ״יש הבדל לא גדול, המספק מידע לנוסעים בזמן אמת. אנחנו פועלים כל העת לשיפור דיוק המידע ואמיתותו”. על פי משרד התחבורה, אין הצדקה להשקיע משאבים נוספים במערכת: “איננו רואים כל סיבה להשקיע כסף ציבורי רב על מנת שההבדלים בין עדכון השלט לבין העברת זמן המידע בזמן אמת יתקצר במספר שניות״.

אמנם במשרד התחבורה חושבים שלא מדובר בהבדלים מהותיים, אבל נסו להגיד את זה לנוסע שהגיע לתחנה על פי המידע באפליקציות או שלט ההכוונה האלקטרוני, רק כדי לגלות פתאום שהאוטובוס כבר עבר בתחנה, והאוטובוס הבא יגיע עוד 17 דקות.

גורם מקצועי עימו דיברנו, תמה על התגובה של משרד התחבורה והתקומם על הטיעון הכלכלי. לדבריו, הטיעון הזה מבוסס על ההנחה ששיטת הדגימה היא גזרת שמיים ואין שום דרך אחרת להעביר מידע ממערכת החיזויים לשלטים: “אם אכן שיטת הדגימה היא הדרך היחידה, אז כדי לקצר את העברת המידע במספר שניות, צריך להכפיל את נפח המידע הנדגם, וזה אכן מייקר מאוד את המערכת. אבל יש שיטה אחרת, והיא לא רק מקצרת את זמן העברת המידע לאפס כמעט, אלא גם עלותה היא אפס כמעט״.

השיטה האחרת הזו דורשת שימוש בארכיטקטורה המתאימה לכל אחד מהחלקים והקשר ביניהם. בין היתר כוללת השיטה איסוף יומיומי של לוחות הזמנים ממשרד התחבורה, עדכון ומעקב אחר שינויים בלוחות הזמנים ואחר כלי הרכב בזמן אמת. בנוסף, יש צורך להחזיק בשרת בעל עוצמה מתאימה – שיחשב את כל החיזויים בכל הקווים ובכל התחנות, כאשר עדכוני זמן אמת שמגיעים מהשטח ישלחו למערכת החיזויים בדחיפה, ישירות, או דרך מערכות ביניים. כאמור, בניגוד לטענת משרד התחבורה, טוען אותו גורם מקצועי כי עלות המערכת אינה גבוהה מהעלות של המערכת הקיימת כיום.

משרד התחבורה מנסה לייעל

משרד התחבורה, שמודע לבעיה, מנסה באמצעות הרשות הארצית לתחבורה ציבורית לשדרג את הטכנולוגיה ולשפר את השירות של משתמשי התחבורה הציבורית. השנה, אמור להסתיים אחד הפרוייקטים המרכזיים של השרות שנקרא ״מרכז הנתונים הארצי לתחבורה ציבורית״. במסגרת הפרויקט, חישוב החיזויים אמור להיעשות לא בשירות מרכזי לכל הארץ אלא על ידי כל מפעיל בנפרד. אבל הגורם המקצועי עימו שוחחנו לא מתרשם, וטוען שהבעייתיות הגדולה של הפרויקט הזה, מלבד עלותו האסטרונומית (“שהיא כולה השלכת כסף ציבורי לפח”) היא, שוב, בארכיטקטורה שלו: “נחשי איך יועברו הנתונים ממפעילי האוטובוסים ל”מרכז הנתונים הארצי”? יפה ניחשת. בדגימה!”.

אבל יכול להיות שהמצב יהיה גרוע עוד יותר

אז גם הפתרון החדשני עליו שוקדים במשרד התחבורה, צפוי לדגום את כל מפעילי האוטובוסים פעם ב-15 שניות, ובכל פעם כזאת הוא יקבל DUMP – עומס נתונים בזמן קצר – של כל כלי הרכב, המיקומים, התחנות, והחיזויים בכל הארץ. מדובר בכמות נתונים אסטרונומית, שגם ה-200 מגה בייט לשנייה לא בטוח יספיקו לה. לדברי הגורם המקצועי, גם בקווי תקשורת הרבה יותר רחבים שעלותם גבוהה, יקחו שניות ארוכות – להערכתו בין חצי דקה לדקה, עד שכל המידע הזה, שאמור להיות מידע ״בזמן אמת״ – יגיע. ״יש לנו כאן כבר שני שלבים של דגימות. מרכז הנתונים הארצי ידגום את מפעילי האוטובוסים, והאפליקציות והשלטים ידגמו את מרכז הנתונים הארצי. על פניו, כל מה שגרוע עכשיו, יהיה גרוע לפחות פי שניים״.

עידן אבני, הדובר והאחראי על הפיתוחים הטכנולוגיים במשרד התחבורה הסביר כי גורמי המקצוע במשרד ״בוחנים כל העת טכנולוגיות חדשות על מנת לשפר את דיוק העברת הנתונים״. אמנם כל אוטובוס כולל בתוכו רכיב GPS שאמור לשדר את מיקומו בכל רגע נתון, אך אלו, כאמור, נוטים לאבד תקשורת. אגב סוגיה נוספת מעניינת היא ההבדלים במועדי ההגעה שמציגות האפליקציות השונות כמו המפות של גוגל לעומת Moovit. על פי אבני, המשרד מפיץ את המידע ממערכת הרישוי למפתחים, ואינו אחראי על השימוש בו. ״בכל מקרה שהמידע מופץ באופן שונה באפליקציות השונות יש צורך לפנות אליהם לתגובה״.

“אפילו Waze לא עושה את זה”

אולם לא רק המערכת של משרד התחבורה אחראית לזמנים הלא-מדוייקים שמציגים השילוט והאפליקציות. צריך לזכור שאחרי הכל מדובר במערכת חיזוי – ולא מערכת ניבוי. המערכת יכולה להעריך תוך כמה זמן יגיע אוטובוס מהרגע שייצא מהתחנה הראשונה לכל אחת מהתחנות בהמשך, אבל היא לא יכולה לדעת אם האוטובוס ייצא בזמן, ואם לא, בכמה זמן הוא יאחר. בעיה נוספת היא הפקקים הפתאומיים שיכולים להיווצר תוך שניות – בעקבות תאונות, רכב שחוסם, פגעי מזג אוויר ועוד. “לפקקים כאלה יש השפעה דרמטית על יכולת החיזוי לשני הכיוונים” מסביר הגורם המקצועי עימו שוחחנו: “פתאום רכב נתקע באופן בלתי צפוי, ופתאום הוא משתחרר ונוסע במהירות לכל התחנות הבאות שלו באופן בלתי צפוי. לפתרון בעיות כאלו צריך יכולת אינטליגנציה מלאכותית שתעבוד על ביג דאטה גדול במיוחד, ואפילו Waze לא עושה את זה”.

היי-טק, סטארטאפים וטכנולוגיה - רוצים להקדים את כולם? היי-טק, סטארטאפים וטכנולוגיה - רוצים להקדים את כולם? להורדת אפליקציית גיקטיים לאייפון ולאנדרואיד לחצו כאן

מתברר שיש פתרון יעיל יותר והוא אפילו זמין בישראל

אבל למרות הציפיות למערכת חדשה, מתברר שקיים פתרון ביניים יעיל ומדוייק יותר, והוא אפילו כבר נמצא בשימוש בישראל. חברת Moovit, אחת מ-2 אפליקציות התחבורה הציבורית הפופולריות ביותר, עושה שימוש בטכנולוגיה שפיתחה כדי לספק ל”קווי השבת” יכולות חיזוי מדוייקות הרבה יותר. כזכור, מדובר בקווי אוטובוס שמפעילות עיריות ורשויות מקומיות במהלך סופי השבוע, פעילות שנעשית כמובן ללא תמיכה של משרד התחבורה ושר התחבורה בצלאל סמוטריץ’.

בשיחה עם גיקטיים מספר יובב מידד, מנהל הצמיחה והשיווק ב-Moovit, כי “החטא הקדמון” ומה שמונע מחברות התחבורה הציבורית להציע פתרון מדויק יותר הן המערכות הישנות שצריך להחליף ברכבים; ״הפתרונות הקיימים מאוד יקרים, ולא בנויים לספק נתונים בזמן אמת בצורה מדוייקת״. מידד מתכוון למערכות לניהול ציי רכב שמותקנות היום באוטובוסים, מחוברות למנוע ובודקות למשל צריכת הדלק: “הבעיה איתן היא שהן לא תוכננו בתפיסה של “איך אני נותן לצרכן את זמן האמת המדויק ביותר”.

הטכנולוגיה שבה עושה שימוש מוביט מתבססת על ה-GPS שנמצא במכשיר הטלפון של הנהג, עוקבת אחרי קצב ההתקדמות שלו ומספקת תמונת מצב עדכנית בזמן אמת, ולא כזו שמבוססת רק על לוח זמנים סטטי או חיזויים. ביחד עם מודל הניבוי של מוביט, שמתבסס על כמויות דאטה עצומות וזמני הגעה היסטוריים של הקווים השונים, מסוגלת המערכת לנפק תחזית מדוייקת יותר ולשלוח עדכונים כל 5 שניות. דוגמה לשימוש חכם ומדוייק בטכנולוגיה הוא פיצ’ר “הנסיעה העתידית” של Waze, שמאפשר לכם לקבל הערכת זמן נסיעה בכל רגע על סמך היום והשעה ביום של הנסיעה.

אז למה כשיש כל כך הרבה אפליקציות תחבורה מדויקות מבוססות GPS וחינמיות כדוגמת Waze, משרד התחבורה לא פשוט מפעיל באוטובוס טאבלטים או סמארטפונים שיתממשקו עם אפליקציות ניווט, שיודעות בכל רגע נתון מה הסטטוס של האוטובוס? בצורה זו, הנוסעים יוכלו לדעת מתי בדיוק הם צפויים להגיע ליעד ״על אמת״, ולא רק על בסיס חיזוי, וגם הנוסעים שממתינים לקו בתחנה – יוכלו לדעת מה הסטטוס המדויק של האוטובוס. למרות שהתעקשנו על השאלה כמה פעמים, עידן אבני ממשרד התחבורה הודה לנו על הרעיון, אך לא ממש הגיב או סיפק לנו מענה לתהייה.

לקוחות במקום “משתמשים” בתחבורה ציבורית

אמנם לכאורה מדובר בדבר פעוט. “אז תחכו עוד כמה דקות בתחנה”, אבל מדובר בחלק מתפיסה כוללת של תפקיד התחבורה הציבורית בישראל. בסופו של דבר, צריך לזכור שכל התקציבים, המשאבים והמסלולים הייעודיים שמקצה משרד התחבורה לתחבורה הציבורית לא יעזרו – אם הנוסעים לא יוכלו לתכנן את הזמן שלהם כראוי; אם הם יהיו בחרדה שמא פספסו את האוטובוס, או לחילופין יבלו דקות ארוכות בתחנה בחום של אוגוסט או בגשם של ינואר. בכלל, אולי אם התפיסה של הנוסעים בתחבורה הציבורית תהיה של “לקוחות” ולא “משתמשים בתחבורה ציבורית”, כל שאר הבעיות הטכניות ייפתרו.

Avatar

הילה חיימוביץ׳

גיקית, Deal With It

הגב

32 תגובות על "תחקיר: למה ל#$@&%* אי אפשר לדעת בישראל מתי האוטובוס שלכם יגיע?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
David
Guest

כתבה מעולה!

רון
Guest

למי איכפת מהאזרח הקטן.

בני
Guest

אפילו לאזרח הקטן לא אכפת מעצמו, אחרת הוא היה מצביע למי שדואג לו

רועי
Guest

זה בדיוק מה שהוא עושה

עוז
Guest

כתבה מוזרה מאוד.
הבעיה הקיימת היא לא בדיליי של 15 שניות או דקה, שכתוב לך שהאוטובוס יגיע עוד דקה והוא מגיע אחרי שתי דקות (וכן להפך) זה סבבה לרוב האנשים. זה בסדר מה שקורה וזאת לא הבעיה האמיתית.
הבעיה הגדולה היא אוטובוסים שלא מופיעים, אוטובוסים שהזמנים שלהם מופרכים לגמרי, וכד’ וזה לא בעיה שנגרמת מהמערכת הקיימת כמו שתיארתם כי זה דקה לפה דקה לשם וזה לא באמת כזה מפריע..

ASD
Guest

אחת הסיבות (כך קראתי איפשהו) היא שקורה לא מעט פעמים שנהגים פשוט לא מגיעים למשמרת שלהם כי נשבר להם מהעבודה הקשה, או סתם ככה ובגלל מחסור בנהגים גם לא מרבים לפטר כל כך מהר.

רועי
Guest

אני מסתכן אולי בהעלבת עובדי ציבור בתגובה הזו, אבל לי זה מריח כמו יכולות טכניות חלשות של עובדי משרד התחבורה/חברות האוטובוסים או מי שזה לא יהיה שאחראי על המערכות האלו.
אני מאמין שלחברות היי טק שאחראיות על מערך הסעים ציבורי משלהן (כמו via) יש יכולת לשתף מיקומים בצורה מהירה ויעילה, וזה לא עניין תקציבי אלא טכנולוגי.

אלכס
Guest

200 מגה לשניה???
בוא נבנה חוות שרתים בשביל זה…
זה לא שיש כבר 100-200 מגה בכל בית…

משתמש
Guest

הם צריכים יותר מ- 200MB/s ולך יש 100Mbps.
MB/s זה mega byte per second.
Mbps זה mega bit per second.
8 bits שווה byte אחד.
אתה צריך רוחב פס בערך פי 16 בשביל זה.

אני
Guest

סתם סקרנות,
איך אתה יודע איזה אינטרנט יש לו? אתם גרים ביחד?

חיים
Guest

200 מגה לשניה לכל שלט אלקטרוני.

מישהו
Guest

לא.

Sjsje
Guest

מה זה #$@&%* לעזאזל

The One
Guest

שנון ביותר

ליאו
Guest

אחלה כתבה!

שי ג
Guest

יותר מדי קשקושים של גורמים בעלי אינטרסים. שתי אפליקציות ישראליות בשם ״אוטובוס קרוב״ ו ״איפבוס״ עושות עבודה מדהימה בחיזוי זמני אוטובוסים, אז כנראה שזה ממש לא משנה כל כמה זמן דוגמים או אם הgps נמצא בטלפון של הנהג או במערכות הישנות של הרכב – כל עוד לא סומכים רק על מידע גולמי, כמו בשלטים ובאפליקציות אחרות.
לגבי קווי השבת – תעלו על קו כזה ותראו שהנהג משתמש ב״אוטובוס קרוב״ בשביל הניווט ולא במוביט

משתמש
Guest
אני חייב לציין ש- Google maps ממש מדייקים בזמנים של הגעת האוטובוסים לרמת הדקה, והאפליקציה ממש מוצלחת עד כדי כך שנטשתי את Moovit מזמן. זה ידוע ש- Moovit משקרים לגבי זמן ההגעה של אוטובוסים באופן עקבי, אבל זה די באשמתם שהם לא עושים עיבודים משלהם על המידע הגולמי וזורקים את המידע כמו שהוא על המשתמש, החיזוי של Google maps כל כך מדוייק בישראל וזה רק מוכיח שזה אפשרי. זה עדיין לא אומר שהארכיטקטורה של הזרמת המידע של משרד התחבורה צריכה להישאר ככה, אבל זה כן אומר שזה כן אפשרי לפענח את המידע הזה, וזה לא הגיוני שהזמני הגעה ב- Moovit… Read more »
יוני
Guest

תורידו את האפליקציה איפה בוס,
ותוכלו לראות את המיקום של האוטובוס און-ליין, וגם לדעת מתי הוא אמור להגיע לכל תחנה במסלול שלו..
אחלה אפליקציה..
משתמש מרוצה!

בצל כחול
Guest

ככה נראה משרד ממשלתי. אוכלי חינם. מה אכפת להם לזרוק תקציבים לפח. למה זה מהכיס שלהם??

גם אני עבדתי שנה וחצי במשרד ממשלתי כלשהו, ואחרי שראיתי איך עובדים אצלהם “מכרזים” ברחתי משם מהר מאוד. פשוט בושה.
מכרזים מכורים מראש לקבלן מסויים. דרישות סרק מהמערכות בגלל ידע מקצועי מתחת לכל ביקורת של אנשי המפתח.
איכס על כולם

מרדכי
Guest
מי שחושב שזו הסיבה לטעויות פשוט טיפש הסיבה לטעויות היא שלפעמים המערכת לא מקבלת *בכלל* חיווי מאוטובוס או בגלל שהמערכת אצלו לא עובדת כמו שצריך או בעית תקשורת או שפשוט הקו לא יצא. במקרה כזה *תמיד* המערכת מניחה שהקו יצא אבל יש בעיה במערכת ומודיעה שהוא צריך להגיע על פי ההערכה שלה על פי לוחות הזמנים. והחיזוי הזה פשוט משתנה בלי קשר למציאות כי הקו בכלל לא יצא הרבה פעמים או שנמצא במקום שלא אמור להיות לפי לוחות הזמנים הקבועים. אני משתמש באפליקצית איפה בוס שמראה איפה האוטובוס נמצא על המפה. קורה לא מעט שהאפליקציה אומרת שהיא לא יודעת איפה… Read more »
גולן
Guest

אני מאמין שבאמצע הבעיה זה הבסיסי נתונים המיושנים שלהם
אולי אורקל או sql או Ibm
אם היו עוברים לבסיסי נתונים של ביג דאטא וזמן אמת
הכל היה נפתר
למשל memsql
טווינגו

הנוסע השמיני
Guest

לוח הזמנים בגוגל מאפס בארץ אינו מבוסס זמן אמת אלא על זמן נסיעה סינטטי שאינו משתנה ונשאר זהה גם בשעות שפל וגם בשעות שיא. החיזוי של מוביט גרוע מאד.למרות שיש למוביט, לכאורה, מידע זמן אמת מתוך האפליקציה של הנוסעים, עושה רושם שלא נעשה בו שימוש.

איציק
Guest

Moovit שלחה אותי בלילה לתחנה שלא קיימת ולא הבנתי למה אוטובוסים חולפים על פניי ולא עוצרים במשך שעה. מרגע זה הם נמחקו אצלי וכל מה שיגידו לא מעניין אותי.
גם התלוננתי ולא יצא מזה כלום. אני רק יכול להגיד שבחיפה תזמון המטרוניות הוא מעולה, רק שהנהגים נוסעים כמו משוגעים (:

רועי
Guest

לאפליקציות יש בעיות שאי אפשר להאשים את המדינה: 1. כשחסר מידע בזמן אמת, אין מידע **מדוע** החוסר. זה בגלל שהאוטובוס בוטל? בגלל שהאוטובוס עדיין לא יצא לדרך? בגלל תקלת אינטרנט? בגלל בעיות בשרתי האפליקציה? קריטי לדעת.

2. בהרבה מקרים, יש רצף של תחנות צמודות (תחשבו ליד עזריאלי). אין דרך לדעת לאיזה מהתחנות אמורים להגיע מלבד לעבור אחת אחת ולחפש את הקו המבוקש על השלטים, כשכמובן, מספרי הקו ממויינים אקראית כדי שיהיה קשה.

וסילי
Guest

שאלה יותר נכונה למה במדינות אחרות כאשר כתובת שאוטובוס מגיע בעוד שתי דקות הוא מגיע בזמן .
מה ההבדל בין ארץ לחול ?
יש שם פחות עומס על הכבישים או שהחישוב של זמן משוער יותר נכון ?

אריה
Guest

נסכם בתפילה שעידן ביבי יסתיים במהרה ומשרדי המדינה יתחילו להתייעל ולעבוד למען התושבים ולא נגדם

יאיא
Guest

מה ההבדל בין חיזוי – לניבוי ?

דוד
Guest

הרבה מלל אבל עדיין לא מובן איך דגימה כל 15 שניות מספקת תוצאות גרועות כל כך. דבר שני אם הפצה היא השלב הבעייתי מדוע (כפי שמצויין בכתבה) גם מוביט לא מספק תוצאות טובות יותר. אגב הכותרת לכתבה ממש לא מכבדת את הכותב.

gal
Guest

לא מבין מה הבעיה של המדינה לצאת בהצעה למכרז ציבורי בנושא
צאו למכרז שהמדינה תספק את התשתיות והציבור יספק את התוכנה, תוכנה בקוד פתוח לחלוטין.. ככה כולם ידעו בדיוק מה הם מקבלים
מאמין שפרויקט כזה יקום הרבה יותר טוב מכל פרויקט אחר

יצחק כהן
Guest
ב”ה מה שלא מובן לי מדוע לא שולחים בפוש ללוח הספציפי את המידע השייך אליו, מדוע כל לוח כזה צריך לקבל את המידע המלא על כל התחבורה בארץ ?? גם 5 מגה זה אמון!! וגם חור אבטחה מיותר! אין לי מושג באמת מה קורה שם במשרד אבל בטוח שלא דרוש כח מיחשוב אסטרונומי כדי לנהל את כל הלוחות בארץ. אפשר לייעל במהירות, ובעלויות מנימליות את כל התהליך. אם באמת שם במשרד לא מצליחים להגיע לייעול רציני בעלות אפסית שיפנו למכרז ואין לי ספק שאיזה סטארטאפ צעיר וזריר ירים פרוייקט מושלם בזמן קצר איך שלי נראית התמונה שצריכה להיות היא, שכל… Read more »
מישהו
Guest

שום שלט לא מקבל את כל המידע בו זמנית, זה קשקוש שנובע מחוסר הבנה או הבהרה של הכתב. הכוונה היא שאין אפשרות לבצע שאילתה ממוקדת מול משרד התחבורה אלא על מוביט וחברת השלטים לקבל את העדכון המלא ולפרסס את המידע עבור כל קו ושלט אצלם, וזה מה שגורם לאי מי בשרשרת להגביל את קצב העדכון.

סדרן הסעות..
Guest

הכל סיפורי סבתא גריאטרים של משרד התחבורה. יש טכנולוגיות פשוטות בשפע לעקוב ולעדכן תנועת כלי רכב על גבי מסכים בזמן אמת . העיניין שציבור הנוסעים לא מעניין את עובדיי משרדי הממשלה. הם עובדים רק בשביל לשרת את עצמם לוקחים דוגמא מהמנהיגים. אם נבחרי העם לוקחים וחוגגים גם לי מותר זאת השיטה בכל המערכת הציבורית.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: