הסטארטאפים וההייטק הישראלי זה לא רק 8200 [פרוייקט מיוחד]

ישראל ידועה בעולם כסטארטאפ ניישן בדרך כלל בהקשר של היזמים שמגיעים מיחידות המחשוב והמודיעין בצבא. אבל בישראל יש יזמים רבים שלא הגיעו מאותן יחידות ועדיין הצליחו להנפיק חברות, לגדל חברות ענק או למכור אותן באקזיטים מוצלחים

8200

כן, זו אולי נראית כותרת פרובוקטיבית, אבל יש מאחוריה אמת שנוצרה בשנים האחרונות: יזמים צעירים רבים שאינם יוצאי יחידות המחשוב בצה״ל מרגישים שהסיכוי שלהם להצליח מחוץ ל״קליקות״ של יחידות כמו 8200 או ממר״מ יורד בצורה דרסטית. באחת מהרצאותי האחרונות, נתקלתי בצעירים רבים אשר חשבו שהעובדה שלא שרתו ביחידות מחשוב אלו או אחרות, ״יתנקמו״ בהם בהמשך ויפגעו בסיכוייהם להצליח כיזמים. אז הלכנו, חיפשנו ומצאנו לא מעט בתעשיה שמגיעים מהיחידות השונות, בעיקר כדי להראות שישראל היא מעצמת סטארטאפים בגלל האישיות של היזמים בה ושאנחנו חושבים שההזדמנות צריכה להיות שווה לכולם.

חשוב להדגיש: מטרת הפוסט הזה היא לא להוריד מיוקרתם של הסטארטאפיסטים שכן קיבלו את רשת הקשרים והתמיכה של היחידות הללו, אלא לתת במה אמיתית לאלו שהצליחו גם בלי להיות חלק מהברנז׳ה שסוקרים תמיד ושכל כך אוהבים לזהות עם מדינת ישראל. אז כן, אנחנו לא רק 8200, 9900 וממר״מ, אנחנו גם גבעתי, חיל הים, גולני, שריון, צנחנים וטייס.

יזמות יש בכל מקום, בכל שלב בחיים ולכל אחד, אם קורצת מהחומר הנכון, יש לך את הצ׳אנס להצליח. ברוח יום העצמאות שרק עבר ולתפארת מדינת ישראל, קבלו רשימה חלקית, אך מכובדת, של סטארטאפיסטים שהראו לנו שיזמות היא גאווה ישראלית, והיא מגיעה מעולמות תוכן שונים וממי שרק מעז לנסות לעשות משהו שישנה את העולם. הטובים להיי-טק!

עושים גלים

Dov_Moran

דב מורן

לא שצריך להרבות במילים על היזם דב מורן אבל רק כדי ליישר קו מדובר ביזם, משקיע ומגדל חברות ששירת כראש מדור מיקרו מחשבים בחיל הים. את החברה שלו, M-Systems המציעה פתרונות זיכרון מבוססי פלאש, מכר בסוף שנת 2006 ל-SanDisk תמורת 1.6 מיליארד דולר.

מאיה גורה, הקימה את הסטארטאפ שלה, The Gifts Project (פלטפורמה למתנות קבוצתיות) אשר נמכר לענקית המסחר eBay בשנת 2011. בצבא שירתה כראש לשכה באגף כוח אדם בקרייה, ולמרות שהיא לא הגיעה מיחידה טכנולוגית היא מדגישה כי לא מעט מהצלחת הסטארטאפ היתה תודות לצוות שרובו הורכב מיוצאי 8200.

אורי להב וירון גלאי אומנם טרם עשו אקזיט אך הם עומדים בראש חברת היי-טק מצליחה, אולי שמעתם עליה – Outbrain. החברה הינה מנוע המלצות התוכן המוביל בעולם שמגיע למעל חצי מיליארד משתמשים דרך שותפויות עם המו”לים הגדולים בעולם כגון: CNN, Fox News, ESPN, ABC, The Telegraph, Le Monde. החברה גייסה במסגרת חמישה סבבי גיוס מעל ל-100$ מיליון דולר וכיום מחזיקה מעל ל-450 עובדים. השניים שייסדו את החברה בשנת 2007 וכיום מתפקדים כמנהל (אורי) ומנכ”ל (ירון) שירתו אף הם בחיל הים כמפקד ספינה וכקצין נשק בסטי”ל (בהתאמה).

לדבריהם, כדי להגיע לחברה בסדר גודל שכזה, צריך צירוף של שלושה רכיבים: מובילות, אנשים ופוקוס:

  • מובילות – ״אאוטבריין המציאה והייתה החלוצה של תחום המלצות התוכן ופתרה צרכים חשובים של שלושה קהלים: המנוע שלנו מאפשר לצרכנים לגלות תוכן מעניין, לעיתונים – לפתח מקור הכנסות חדש משמעותי ובר-קיימא, בתקופה שהם כה משוועים להכנסות, ולמשווקים – אפשרות לספר את סיפור המותג שלהם בצורה יעילה יותר מכל פורמט פרסומי באינטרנט כיום. אז רכיב #1 זה להמציא הרבה לפני כל מתחרה אחר תחום חדש שפותר בעיות לכל הצדדים המעורבים״.
  • אנשים – ״מאז שהקמנו את החברה הקפדנו לגייס את האנשים הטובים ביותר בכל תחום לצוות. כשמקבצים אנשים מעולים שאוהבים לעבוד ביחד כדי לשנות את העולם – אפשר לשנות את העולם״.
  • פוקוס – ״אנחנו יודעים היטב מי אנחנו, את מי אנו רוצים לשרת, ובאילו עקרונות אנו מעוניינים לדבוק. אחד הרכיבים הכי חשובים בבניית חברה גדולה היה שמירה אובססיבית על פוקוס על העקרונות האלו – מה שאנחנו מכנים המגדלור של החברה”.
קרדיט: נועם גלאי

קרדיט: נועם גלאי

איל וולדמן, שמכהן כיום כמנכ״ל ונשיא מלאנוקס, האחראית על תקשורת בין מחשבים, השתחרר כרב סרן במילואים, סמג״ד בחי״ר. החברה בראשה הוא עומד נוסדה בשנת 1999, עברה שלושה סבבי גיוס פרטיים על סך 89 מיליון דולר ושניים ציבוריים בכ-220 מיליון דולר ומחזיקה בכ-1,900 עובדים.

אורן הר-נבו, הקים בשנת 2007 את חברת Eyeview המפתחת וידאו מותאם אישית לעולם הפרסום, וכיום מנהל אותה מעמדת המנכ”ל. החברה גייסה עד כה 35 מיליון דולר בשלושה סבבים ומחזיקה ב-100 עובדים. בשירותו הצבאי היה סמ”ר לוחם בסיירת צנחנים.

לומדים דרך הרגליים

אורן הר נבו

אורן הר נבו

הדרך לאקזיט לטענת מורן היא עבודה קשה כדי להקים חברה טובה ומכאן שגם אין לו צורך לתת לכם טיפים להמשך. “צריך עבודה קשה ומסירות לנושא. צריך לא לפחד מכשלונות ולפתוח את העיניים לצרכים ולטכנולוגיה המתקדמת בקצב מטורף”. הר-נבו ו-וולדמן מסכימים עם מורן, “כדי להגיע לחברה גדולה ומצליחה מתמידים, בונים צוות מאד מקצועי ומבינים את השוק בצורה טובה”, מוסיף וולדמן. מעבר לעבודה הקשה, מדגישה גורה כי יש צורך ב”עבודה אינטנסיבית, לוחמנית, בהמון עקשנות, עבודת צוות, מזל והרבה קשרים. כמובן שגם חשוב להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון ולדעת לעשות pivoting מהר כשצריך”. הר-נבו מסביר כי “לאף אחד לא איכפת מאיזה יחידה את/ה מגיע/ה, פשוט תקימ/י חברה טובה ותשכור/י מנהל/ת טכנולוגי טוב/ה אם צריך. בארה״ב, רוב המנכ״לים מגיעים ממכירות, כספים או שיווק”. להב וגלאי שואבים את ההשראה שלהם מאנטואן דה סנט-אכזופרי (הסופר של “הנסיך הקטן”), “פראפראזה קלה על משפט שאמר דה סנט-אכזופרי: ׳אם את/ה רוצה לבנות ספינה, אל תגיד/י לאנשים ללכת לאסוף עצים, להכין תוכניות ולבנות ספינה. במקום – תגייס/י אנשים מעולים, ותטע/י בהם את האהבה והכמיהה לים הרחב, הגדול והאינסופי״.

ואיך צה”ל משפיע על כל זה? “תמיד הרגשתי שהצבא ביגר אותי ולימד אותי לחרוק שיניים, לעמוד בגבורה במשימות שלא תמיד רציתי לעשות, להתאפק, לוותר כשצריך, ובעיקר לתת אמון”, מספרת גורה, “המפקד שלי, אריאל קפון, שהתמנה לאחר מכן להיות מנכ”ל עיריית תל אביב היה אחד האנשים היותר ישרים והגונים שפגשתי בחיי ולמדתי ממנו המון. אחד הדברים שלמדתי ממנו הוא יעילות. אני מבינה שזה מפתיע רבים לשמוע שבצבא לומדים יעילות, אבל לדעתי רון גורה, השותף שלי לשעבר וגיסי גם יעיד על כך. הוא גם למד מהי תקתקנות בצבא ובזכות זה יכולנו לתפעל את החברה בצורה יעילה מאוד. אני חושבת שבכל יחידה צבאית יש את האתגרים שלה, במיוחד כמובן ביחידות קרביות, אך לא רק, ורובנו עוברים תהליך מאוד משמעותי ומבגר בצבא”. גורה מספרת כי השותף הנוכחי שלה בחברת Missbeez היה בצנחנים ולא ביחידת מחשוב “ועם זאת אפשר באופן מיידי לזהות את היכולת הגבוהה שלו לעבוד בצוות, לבצע משימות באופן ממוקד מטרה ואת יכולת העמידות הגבוהה בתנאי אי וודאות. הניסיון שאנחנו צוברים בלהילחם נפשית ופיזית במגבלות, בלהקריב, בלהתמודד בא לידי ביטוי אחר כך ביזמות ובכל מטלה מאמצת אחרת בחיים”. מורן לעומת זאת לקח משירותו את “האחריות הגדולה שניתנת לך כאיש צעיר ולא מנוסה במגוון רחב של פרוייקטים ופעילויות”.

MayaGura

מאיה גורה

מבחינת הר-נבו “המחשבה שיעזור ליזם להגיע מסביבה טכנולוגית כדי לבנות חברה טכנולוגית היא נכונה. אבל את זה אפשר לקבל בכל מקום כמו לימודים, עבודה אחרי צבא או בית ספר או לחילופין פשוט אפשר להוסיף שותף טכנולוגי. בנוסף, מי אמר שצריך להקים חברה טכנולוגית? טכנולוגיה זה רק חלק, לרוב לא הגדול ביותר, בחברה. רוב החברות המצליחות לא מובלות על ידי טכנולוג אלא על ידי אנשים מיוחדים עם דרייב להצלחה. טכנולוגיה, כמו מכירות, גיוס אנשים, אופרציה ושיווק, זה רק רכיב אחד ממכונה מאוד מסובכת. לרוב”. הוא ממשיך ומדגיש כי המפתח נמצא בהון האנושי וכאן גם נכנס אפקט השירות הצבאי. “לא להתפשר על אנשים איכותיים ולהשאיר רק את העובדים המתאימים ביותר זה נקודה חשובה. ביחידה שלי, התחלנו 30, הצטרפו עוד 15 לאורך הדרך וסיימנו, אחרי שנתיים רק 14. ה-14 שנותרו בסוף היו המתאימים ביותר לצוות וה-14 הרגישו גאוות יחידה והמון מוטיבציה. חשוב, גם בסטארטאפ, כמו ביחידה קרבית, לבנות את הצוות הכי מתאים, לא להתפשר, לפטר שצריך, ולשים את הבנאדם הנכון לתפקיד הנכון. וכולם ביחד, לצאת לקרב ולנצח. בקיצור, לא לוותר ולהתמיד במשימה תמיד חשוב”, הוא מפרט.

להב וגלאי מספרים כי “האלמנט הכי חשוב שאנו מביאים ליזמות משירותנו בחיל הים זה השאיפה ללמוד ולהשתפר מכל אירוע וכל מצב. כשדברים הולכים טוב, אין הרבה הזדמנויות למידה. אנו מנסים לבנות ארגון לומד שפתוח לתחקירים נטולי-אגו, שמאפשרים לנו לקחת מצבים שלא הלכו כמו שרצינו, וללמוד מהם ולהשתפר מיום ליום. אלמנט חשוב נוסף הוא היכולת להוביל בתנאי אי-ודאות”. אורי משתף כי “כשהגעתי לפקד על ספינה, כקצין צעיר, היה לי ברור שאני האיש הכי פחות מקצועי בספינה. ועדיין, עליי הייתה מוטלת האחריות להוביל את הצוות, לצאת לים סוער או רגוע, לבצע משימה שגרתית או מסוכנת, ולהחזיר את הצוות והספינה בשלום לנמל. אני ידעתי את זה והחיילים ידעו את זה. כורח המציאות יצר סוג של מנהיגות שאינה מונעת מיכולות מקצועיות (אלו מגיעות עם הזמן) אלא מאמון הדדי בין מפקד שמקבל החלטות לידיעה שהחיילים יבצעו אותן על הצד הטוב ביותר. אני מניח שזה נכון לכל מי שפיקד בשדה ונאלץ להוביל בתנאים של המון אי ודאות. כמו שקורה בסטארטאפ כל יום”. ממש כמו בצבא, גם כאן “צריך להסתער קדימה, לא לוותר, לא לפחד, להמשיך לא משנה מה הנסיבות ולהילחם עד הסוף”, אומרת גורה. וולדמן מסביר כי “היותי קצין מגולני עזרה מאד להתמודד עם מצבי לחץ” והוא חותם עם טיפ ליזם שלא שירת ביחידה טכנולוגית, “חתור להצלחה כל הזמן. ולא לוותר כשקשה”. טוב, אתם יודעים מה אומרים, שקשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים.

אייל וולדמן

אייל וולדמן

מילה של משקיע

פנינו לאלו שראו כמות נכבדת של יזמים בחייהם והשקיעו בלא מעט מיזמים כדי להבין מה משקל השירות הצבאי, בדגש על היחידה בעת השקעה בסטארטאפ. יזהר שי, יזם היי-טק, משקיע הון סיכון ומקים “אצטדיון הסטארטאפ” אומר כי “השירות הצבאי ב–8200, במיוחד באגפים הטכניים של היחידה, מהווה ללא ספק הכשרה חשובה ליזמים שבדרך ובמקרים רבים מעניק להם יתרון מסויים בתחרות הקשה על תשומת ליבם של המשקיעים. אבל, מי שמכיר את שיקוליהם של משקיעים בסטארטאפים צעירים יודע, שהמבחן האנושי, שהוא אולי המבחן החשוב ביותר בהחלטתו של כל משקיע בסטארטאפ צעיר, איננו מסתכם בשאלה איפה שירתו היזמים שלו במסגרת צה”ל”.

מבחינת דניאל כהן, שותף כללי בקרן הון סיכון כרמל ונצ’רס, השירות הצבאי בישראל הוא משמעותי כמעט עבור כל אחד. “למעשה, כמעט כל מי שאני מכיר מתייחס לתקופה הזו כמעצבת ומאד משמעותית. עבור אנשים מסוימים, הצבא נותן הכשרה מקצועית רלוונטית, אם במחשבים (8200), או בתקשורת (גל”צ). אבל הכשרה מקצועית היא רק חלק ממה שדוחף יזמות מוצלחת. יזמים טובים יודעים לעשות הרבה יותר: עבודת צוות, מנהיגות, עמידה בלחץ, יכולת לראות אנשים, ועוד ועוד. הרבה מהנסיון זה, ניתן לרכוש בכל מקום בצבא. גם ב-8200 אבל גם במקומות רבים אחרים”.

יזהר שי

יזהר שי

שי ממשיך ומסביר ש”השאלות היותר משמעותיות בהקשר הזה הן מהם האתגרים עימם התמודדו היזמים בעברם, האם גילו יצירתיות ונחישות בהשגת מטרותיהם, האם הביאו לידי ביטוי תכונות של מנהיגות וכישרונות ניהוליים ומהן היכולות שלהם לעבוד בסביבת עבודה לוחצת ובשיתוף פעולה עם אנשים אחרים סביבם”. לדעתו של שי את התשובות לשאלות הללו ניתן למצוא גם בקורות החיים של יזמים שלא שירתו ביחידות הטכנולוגיות. מדוע? ובכן “סמל מחלקה בגולני, מפקד צוות על ספינת חיל הים או קצין תותחנים מתמודדים כולם עם אתגרים משמעותיים שכאלה במהלך שירותם הצבאי ולכן הם יכולים גם להיבחן בהתאם. גם הם, כמו מקביליהם בוגרי 8200, יידרשו להרבה מאוד אומץ, חריצות, נחישות, מנהיגות ויכולות ניהול בדרכם היזמית ובהיבט הזה בוגרי כל היחידות נמצאים על אותה הסקאלה. כי או שיש להם מה שצריך כדי לנצח במסלול הארוך והמפותל של חיי הסטארטאפ, או שאין להם, בלי קשר ליחידה בה שירתו במהלך שירותם הצבאי”.

לפי ניסיונו האישי של כהן “לאורך כל השנים בהון סיכון יצא לי לעבוד ולהשקיע באנשים מעולים שהגיעו מחיל קשר, חיל אויר, חיל הים, צנחנים, גולני ותותחנים. למעשה, בכל השנים ראיתי שיש יתרונות ביזמים שעברו שירות “רגיל” אבל כזה שאיפשר להם להתפתח ולהתבגר. באופן אישי, אני בוגר 3 שנים בלבד בחיל תותחנים. מסתבר שניתן לבנות קריירה בהייטק גם בלי לעבור בחיל מודיעין”. גם לשי יש חדשות טובות, “יש בישראל היום ברבה מאוד יזמים צעירים, בוגרי כל החילות ויוצאי כל היחידות שנמצאים בעמדת פתיחה מצויינת כדי להגשים את חלומותיהם. גם כאלה שלא נגעו אפילו פעם אחת במחשב במסגרת שירותם הצבאי וכמובן, גם לוחמי הסייבר ואלופי הטכנולוגיה של היחידות השונות של צה”ל”. אין כמו סיום אופטימי.

דניאל כהן. צילום: גיקטיים

דניאל כהן. צילום: גיקטיים

 

מורן בר ורעות שכטר

הגב

6 תגובות על "הסטארטאפים וההייטק הישראלי זה לא רק 8200 [פרוייקט מיוחד]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יזם
Guest

שכחתם את 8300

david
Guest
להזכירכם הרוב הגדול של האנשים ב-8200 עוסקים בכלל במודיעין – דהיינו תרגום משפות וסינון מידע והעברתו לגורמים רלבנטים בכוחות הביטחון, עבודות שהן לא נורא טכנולוגיות באופי שלהן, ולא מכשיר את החיל בצורה יוצאת דופן להיות סטארט-אפיסט, או בכלל איש טכנולוגיה, יותר מתפקידים אחרים בצבא. ממר”ם ויחידות אחרות שעוסקות בתכנות (גם המתכנתים של 8200) אכן מוציאות מתכנתים מוכשרים. צריך לזכור שרובם עברו קורס תכנות בסיסי, ולא מסוגלים להתמודד עם בעיות שדורשות ידע עמוק ואינטימי עם אלגורתימיקה מסובכת (נניח עיבוד תמונה), שניתן להתעסק איתן רק אחרי לימודי מדמ”ח רציניים. בכל מקרה שלוש השנים בגיל 18-21, הן לאו דווקא השנים הכי משמעותיות בחיו… Read more »
אסף
Guest

9600?באמת?
נראה לי שהתכוונתם 9900

רוני
Guest

תיקון קטן: ירון גלאי כבר עשה אקזיט כשמכר את Quigo לחברת AOL.

coco
Guest

2470 וכל מילה מיותרת..

Elad
Guest

מבין את המטרה של הכתבה, אבל לצערי היא לא משקפת את המציאות.

בתור לוחם במיל׳ רואים בבירור בתעשייה שמילואימניק הוא נטל.
במיוחד בקרבי, כשנאלצים להעלם ל3 שבועות-חודש.

המציאות שבחור/ה בגיל 18 שמתגייסים לקרבי מפסידים מבחינת קריירה. אומנם יחידה טכנולוגית לא תבטיח מסלול מזהיר בעולם ההייטק, אבל היא באופן משמעותי תקדם ותסייע.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: