בשנת 2014 תואר אקדמאי מספק בטחון תעסוקתי רק עד גיל 35 [דעה]

התפיסה שלנו בנוגע ללימודים אקדמיים השתנתה מקצה לקצה בשנים האחרונות. אנחנו לומדים יותר, אבל זקוקים לזה פחות. האם אתם באמת צריכים תואר על מנת לעבוד בהייטק?

אוניברסיטת הארוורד, הכסף והזמן בכלל שווים את זה? תמונה: flickr, cc-by Jelly Dude

אוניברסיטת הארוורד, הכסף והזמן בכלל שווים את זה? תמונה: flickr, cc-by Jelly Dude

הפוסט נכתב על ידי תומר בנימין המתגורר בבוסטון והקים בעברו שני מיזמים, באחד מהם עובד היום.

מכירים את זה שאבא אומר: “אצלי בשכונה רק יוסי הלך לאוניברסיטה, היום הוא מנכ”ל של חברה והוא היחיד שמסודר מבין כל החבר’ה”? ילידי שנות ה-80 ואפילו ילידי שנות ה-90 חווה לחץ עצום מקרב המדינה, ההורים והסביבה לצאת ללמוד, לרכוש תואר. הלחץ הזה לא נבע מהמרצון לראות אותם סובלים ויושבים ימים ולילות וטוחנים מים שנטחנו ללא הרף במשך שנים – הלחץ נבע מאמונה אמיתית ורצון כנה לספק להם את כל הכלים להצלחה ולחיים שקטים ונוחים.

בעיקרון, אבא צודק. יוסי שלמד לפני 50 שנה, כשאחוז הסטודנטים באוכלוסיה היה נמוך בהרבה מימינו, היה יחיד במינו. הוא רכש ידע וכלים יקרים שניתן היה לרכוש רק שם. הידע נשמר בכותלי האקדמיות והועבר רק בין אנשי המוסד, אנשי הסוד. בנוסף, לימודים אקדמיים היו יקרים ובלתי נגישים לאוכלוסיות רבות. בשל עניינים אלו, הידע הפך נחלת מעטים וערכו היה יקר מפז, חברות שכרו למשרות בכירות רק מצטיינים יוצאי מוסדות.

היום, רוב, אם לא כל הידע האקדמי יכול להגיע לכל דורש בחיפוש מהיר בגוגל או בויקיפדיה, יש מדריכים והרצאות לכמעט כל קורס הנלמד באקדמיה. ערך התעודה קטן משמעותית ויש ביקוש מתמיד ל”בשר טרי” על חשבונם של “זקנים” בני 35-45 שנישחקו ואיבדו עניין בתפקידם. 

היום מה שחברות מחפשות הוא יוזמה והתמדה. חברות ענק קונות חברות סטארטאפ במכירי עתק לעיתים רק בשביל לפרק את החברה, שזה עתה נרכשה, ולחלץ ממנה עובדת אחת חרוצה בעלת רוח יזמית ופעלתנית. חברות גם ייצאו מגדרן על מנת למשוך אליהן עובד בכיר ומוצלח מחברה מתחרה.

אז מה לעשות? לסגור את האקדמיה? לצאת וליזום?

לא כל כך מהר.

לאקדמיה יכול וצריך להיות תפקיד חשוב בתהליך המיון וההכוונה לתלמידים ולחברות למצוא את משוא מרצן. מה גם שהאקדמיה מהווה כור היתוך תרבותי בעל חשיבות עצומה. לדעתי, על גופי האקדמיה לפתוח בתכניות יזמות קצרות ואינטנסיביות של שנה אחת לכל היותר.

לדוגמא: תלמידי המסלול יתחלקו לקבוצות של 2-4 תלמידים, על כל קבוצה יוטל לחשוב על רעיון שפותר בעיה קיימת תוך שבוע, לא לפתח כלום, רק רעיון, משוגע ואמורפי ככל שיהיה. לאחר שהגישו את רעיונותיהם, יתחילו בתהליך בניית חברה, חלוקתה למחלקות וקביעת תפקידי ניהול על בסיס השאיפות והרצונות של חברי הצוות, כל זאת כמובן בליווים השוטף של יזמים סדרתיים בעלי ידע ונסיון נרחב. בסופו של דבר, במסגרת הקורס, ירוצו הקבוצות השונות עם הרעיונות והחברות קדימה, גם אם נראה שאין סיכוי. הם יעשו זאת על מנת לצבור נסיון ועל מנת לבטא את יכולותיהם היזמיות. לאחר שנת עבודה אינטנסיבית, יוכלו להציג את חברותיהן לנציגי קרנות הון מובחרות ולקבל ציון אישי וכללי עבור פרמטרים שונים. אני באמת מאמין שהערך של קורס כזה יהיה גבוה וממוקד בהרבה בעיני התלמידים והחברות של ימינו.

אנחנו נמצאים בתקופה שלא הייתה כמותה. אנחנו בוכים שאין לנו כסף וזה נכון, באמת אין. אבל, יש לנו בטחון מלא שלא נמות מרעב אם נקח סיכון, לחלק גדול מאתנו יש משפחה תומכת שיכולה להוות רשת בטחון במקרה של נפילה. אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה בה לקחת סיכון זה דבר לא מסכן חיים.

אני מאמין שבעקבות ההתקדמות הטכנולוגית, ירידת הביקוש של נותני שירות, ודרישות החברות הגדולות, העולם ישתנה כהרף עין לעולם של יזמות אינדיבידואלית שתביא לפריחה כלכלית וחברתית. חברות קטנות רבות יתאגדו לכדי תאגידים גדולים, אך ישמרו על אופיין. תאגידים ירכשו עוד ועוד חברות סטארטאפ שישלימו ויתנו שירותים שהן, למרות גודלן או אולי בשל ממדיהן העצומים, לא מסוגלות לספק ולפתח בזריזות.

כמובן שגם הממשלות יאלצו (וכנראה שזה יגיע באיחור משמעותי) ליצור יותר ויותר תכניות הגנה ותמיכה ביזמות ויזמים. תכניות האצה וסבסוד שיקטינו עוד יותר את הסיכון וימשכו עןד יזמים ויזמיות פוטנציאלים אל העולם הזה, דבר אשר בכל מקרה הוא בלתי נמנע.

בסופו של דבר, בעולם של יזמות, יותר אנשים יגשימו את עצמם ואת מלוא הפוטנציאל שלהם, אנשים יכירו את יכולתיהם ואת המגבלות. אני באמת מאמין שאנחנו הולכים לעתיד ורוד שיסמן את תום העבדות המודרנית ואת תחילתה של תקופת החופש הרעיוני וההגשמה העצמית.

ג’ון לנון מגנה בשירו “גיבור מעמד הפועלים” את כל אותם העבדים העובדים בשביל הגשמתה העצמית של אחרים או פחות מזה. לכו והגשימו את עצמכם, לכו והיו גיבורים של עצמכם.

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

10 תגובות על "בשנת 2014 תואר אקדמאי מספק בטחון תעסוקתי רק עד גיל 35 [דעה]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אנג׳י
Guest

עוד אחד שלא למד ומנסה להצדיק. Next …

עידו
Guest

לא כל העולם זה הייטק. ואין תחליף לכלים של מחקר וחשיבה שמקבלים בתארים אקדמיים מתקדמים. אולי גם נעשה קורס מזורז לרופאים ומהנדסים ונראה איך העולם יראה…

רותם
Guest
איבדתי אותך ב”ולחלץ ממנה עובדת אחת חרוצה בעלת רוח יזמית ופעלתנית”. אם הקלקולציה העסקית שלך מסתכמת בזה שאתה באמת ובתמים מאמין שקיימות חברות שיקנו חברה אחרת בכמה עשרות אם לא מאות (ושלא נדבר על מליארדי) דולרים רק בשביל העובדים עצמם אני מציעה שתמצא את עצמך בדחיפות בעבודה שאינה דורשת חשיבה. אכן, קיימים מקרי “גניבה” בהם ציידי ראשים הולכים ומציעים לעובדים הצעות שמגדילות את שכרם פי כמה וכמה אבל זה מסתכם במליונים בודדים בשנה במקרה הקיצוני. תחשוב על זה: כמה עובדים טובים אתה יכולים להעסיק בסכום שקונה חברה? אתה באמת מאמין שיש אדם שמוחו שקול כנגד מספר לא מבוטל של מוחות… Read more »
א.א.
Guest

“עד גיל 35…” כן? וואלה? מאיפה המחקר שלך פרופסור?

נמאס לי מהכותרות BUZZFEED האלה של הזמן האחרון. זה סתם קשקושי ביצים.
אין כאן תובנות עבור אלה שחושבים ללמוד או תובנות עבור אנשים כמוני שעבדו ועשו את התואר. אין ספק שהאקדמיה לא עומדת בקצב אבל בחייאת – רוצה קורס קצר תעשה אצל ג’ון ברייס וחברים. עזוב לי את הפיד.

אחד
Guest

מצטער אבל זה קשקוש.

יובל
Guest

אחת הכתבות האמיתיות והנכונות שקראתי,
חבל שהמוסדות האקדמיים לא עושים תיכנון מסלול מחדש,
ומשנים את תוכניות הלימודים שלהן.

שמעון
Guest

אפשר לקבל קצת יותר פרטים על הכותב חוץ מאשר מתגורר בבוסטון? מישהו שהקים 2 “מיזמים” בדרך כלל יש להם שמות, פרטים, עסקים, מכירות. מעניין לראות את ההצלחה של הכותב לאור היומרה שלו להשיא עצות לאחרים.

אורח אורח
Guest

כתבה מפוהקת בעליל.
נקודת החולשה האמיתית בכתבה היא הלוגיקה הרעועה שמחברת בין הבעיה ( פופוליזם של הבעיה) והפתרון (?).
האקמיה הינה מוסד מחקרי השלכות מעשיות הן ‘תוצר לוואי’ של לימודים אקדמיים או של מחקר אקדמי.
משום מה הכותב האורח יוצא מנקודת הנחה כאילו כל העולם רוצה להיות יזם ולהתאבד על חלום שבאחוזים נמוכים מאוד ירוויח ממנו משהו.
זה פשוט לא נכון גם עבודה בחברה גדולה יכולה להיות מהנה ומספקת ומשמחת.

צביקה - be dare להעז מחדש
Guest
צביקה - be dare להעז מחדש
תרשו לי בבקשה כמי שעשה גם תואר ראשון בהנדסה וגם תואר שני במנהל עסקים באחד המסלולים “היוקרתיים”. וכן כמי שעוסק רבות בתחום תעסוקת בני 40+ ויזמות לגילאיים אלה וכבוגר עולם ההייטק. יש משהו שהכותב ניסה להעביר ואולי לא בהצלחה יתרה. נושא הלימודים האקדמאיים לדעתי הופך להכרחי כסף כניסה לכל משרה וככזה הצעירים ברובם יצטרכו את התואר הזה. בהתיחס לתואר במנהל עסקים וגילאי ה 40 הכותב אכן צודק במגמות של שינוי שוק העבודה ברמה הגלובלית, וכיום אנו רואים יותר ויותר בני 40+ נפלטים ממעגל העבודה כשכירים ולא מעט מתוכם אינם מוצאים את דרכם חזרה. התופעה הזאת תתרחב ותרד לגילאים צעירים יותר… Read more »
בב
Guest

אף אחד לא “קונה חברות סטארטאפ במכירי עתק לעיתים רק בשביל לפרק את החברה, שזה עתה נרכשה, ולחלץ ממנה עובדת אחת חרוצה בעלת רוח יזמית ופעלתנית”
מציעים לה עבודה ו…זהו.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: