האם ה”רוטב הסודי” של המשקיעים שלכם יכול להשפיע על ההנפקה או האקזיט?

האם המשקיעים שלכם עבדו כבר בעבר ביחד? מחקר חדש בדק ומצא מתאם מעניין בין היכרות ועבודה קודמות של קרנות לגורל הסטארטאפ

מקור: Unsplash

מאת ד”ר דור לי-לו

כאשר יזמים מתחילים את דרכם ומגייסים כסף בשלבים מוקדמים, ההחלטה מאיזו קרן לקבל השקעה, ואילו משקיעים להכניס כשותפים היא כמובן החלטה חשובה. באופן טבעי ובפרט בתקופה זו – יזמים רבים ניצבים מול מספר אופציות והם יכולים לבחור את המשקיעים שלהם. על פי רוב, הפרמטרים החשובים ביותר ליזמים בבחירת השותפים לדרך הם התנאים הפיננסיים ב-Term Sheet והיוקרה של הקרנות שמשקיעות. אף על פי ששני הפרמטרים הללו חשובים מאוד, יזמים מצוינים רבים לא נותנים את הדעת לפרמטר נוסף בעל השפעה גדולה על תוצאות סוף המסע והוא ההיסטוריה המשותפת (prior co-investments) של המשקיעים. כלומר, עד כמה המשקיעים בסיבוב עבדו יחד בעבר.

בדיקה של יותר מ-70 אלף סבבי גיוס

מאמרים אקדמים שנכתבו בעבר מדברים על השיקולים של קרנות להשקיע יחד בעקביות, כמו גם השיקולים של היזמים להכניס מספר שחקנים לסיבוב הגיוס הראשון ומציעים יתרונות וחסרונות לסינדיקטים “מוכרים”, כלומר כאלו שביצעו השקעות משותפות בעבר.

מצד אחד, שתי קרנות שעבדו אחת עם השנייה בעבר עשויות לעבוד בסנכרון כבורד מועיל עבור החברה ולסייע למייסדים בקבלת החלטות קריטיות. מצד שני, הרכב משקיעים שנוהג לעבוד יחד עלול להיות בעל דפוסי חשיבה דומים, המבוססים על הצלחות העבר המשותפות ועל כן לאפשר פחות חופש פעולה ליזמים.

לאחרונה התפרסם מחקר שבחן את הנושא בצורה מקיפה על ידי Rory McDonald מ-Harvard Business School. במחקר זה, נבחנו למעלה מ-70 אלף סבבי גיוס שהתבצעו ב-42 אלף חברות סטארטאפ שמגובות על ידי כ-20 אלף קרנות הון סיכון ומשקיעים נוספים על פני 32 שנים. החוקרים התמקדו בסבבי הגיוס הראשונים של החברות, על מנת לזהות מערכות יחסים בין קרנות VC ולבדוק את ההשפעה של הרכב המשקיעים בסיבוב הראשון של הסטארטאפים, על התקדמות החברות וגודל האקזיטים.

כדי להבין את תוצאות המאמר ולנסות לקבל מהן תובנות פרקטיות, חשוב להבין את השיקולים שעשויים להיות לקרנות הון סיכון שמשקיעות יחד בשלבים מוקדמים. שלבים אלו מאופיינים במעט אינפורמציה “קשיחה” (hard information) כגון תחזיות הכנסות וכו’ וכוללים סיכון גבוה. מכיוון שכך, תהליכי ה-Due Diligence (בדיקת נאותות) שמבוצעים כוללים שיחות עם גורמים מקצועיים רבים על מנת לקבל סיגנלים רלוונטיים ככל האפשר. העובדה שקרנות שנוהגות לעבוד יחד סומכות זו על זו ועובדות בסנכרון, מקצרת  במקרים רבים את תהליך ה-Due Diligence ויזמים שצריכים להשקיע פחות זמן בשיחות כפולות.

המחקר של Rory McDonald מראה שחברות אשר בחרו לגייס כסף מקרנות הון סיכון שעבדו יחד בעבר, נוטות בממוצע להימכר באקזיט מהיר – אך נמוך יותר – בהשוואה לחברות שבחרו בסינדיקט משקיעים שלא הכירו אחד את השני לפני כן, כלומר שלא השקיעו יחד בעבר. האחרונות – אלו שהשקיעו בהן קרנות שלא עבדו יחד בעבר, בהשוואה לאחרות – נוטות בממוצע לבצע אקזיט באמצעות IPO (הנפקה ראשונית) אשר בדרך כלל אף משאיר את השליטה בידי המייסדים. החוקרים קראו לאקזיטים המהירים הללו Lower profile exits “הצלחות ממוקדות” וטוענים שקרנות שנוהגות לעבוד יחד נוהגות לבצע השקעות מעין אלו.

מה יזמים יכולים לעשות כדי להגיע ל-IPO מוצלח?

שתי קרנות שלא עבדו יחד מעולם, והחליטו להשקיע באותה חברה אחרי ביצוע שני תהליכי Due Diligence בלתי תלויים, מהווות אינדיקציה חזקה לגבי כדאיות ההשקעה. לעומת זאת, כאשר קרנות שנוהגות להשקיע יחד בעקביות מבצעות השקעה, הן לרוב מסתמכות על חלקים ב-Due Diligence שנעשו על ידי הקרן השנייה. במקרים כאלו קרן אחת היא ה-Lead בסיבוב, והשנייה היא Follower. במקרים אלו, ההחלטה המשותפת על ההשקעה אינה אינדיקטיבית לגבי החברה באותה מידה. במידת האפשר, כדאי ליזמים לנסות לקבל השקעה מקרנות שלא עבדו יחד בעבר, על מנת להגדיל את ה- Added value עבור החברה וגם את הסיכוי לבנות חברה משמעותית וגדולה.

כאשר מדובר בתחום יחסית חדש או לא מוכר, קרנות ייטו להשקיע עם קרנות אחרות שלא ביצעו איתן השקעות בעבר על מנת לעשות וריפיקציה ולקבל חוות דעת שנייה של קרן שביצעה תהליך מלא בנוסף. תחומים או אזורים חדשים טומנים בחובם סיכון גבוה יותר ועל כן ההחזרים הצפויים (expected return) גם כן גבוהים יותר. אם המיזם שלכם בשוק חדש יחסית, או שאתם פונים לקרנות שאינן ממוקדות בורטיקל ספציפי (כלומר לא לקרנות מתמחות), אל תחכו שהקרן תפנה אתכם למשקיעים שנוח לה להשקיע איתם, אלא פנו בעצמכם לקרנות נוספות ונסו לייצר סינדיקט של משקיעים שונים שאתם הבאתם בעצמכם.
כאשר קרנות שנוהגות לעבוד יחד משקיעות, בדרך כלל הקרן המובילה רושמת צ’ק יותר גדול, ובכך יש לה יותר Skin in the game. אם בכל זאת החלטתם לקבל שני צ’קים משתי קרנות שנוהגות לעבוד יחד, נסו לשאוף לכך שישקיעו סכומים זהים. הגדלת הסכום שמשקיעה הקרן שהוזמנה לסינדיקט עשויה להגדיל את הזמן והמשאבים שתשקיע בתהליך Due Diligence, כמו גם את העזרה והתמיכה שהחברה תקבל בהמשך.

הפרקטיקה של קרנות להזמין את הקרנות שהכי נוח להן לעבוד איתן, עלולה להתברר כחרב פיפיות עבור היזמים. שכן הזמן שיחסכו בשלב ה-Due Diligence עשוי להיות שווה הרבה מאוד בהמשך הדרך – בין אם בשליטה בחברה, ובין אם בשורה התחתונה בסוף המסע.

הכותב הינו שותף בקרן IBI Tech Fund

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

רוצה להיות הראשון להגיב?

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: