האם בזכות סטארטאפ ירושלמי נוכל לקנות מסכי microLED במחירים שפויים יותר?

בשביל להביא מסכי מיקרולד להמונים, צריך שהמחיר שלהם ירד – ובשביל שהמחיר שלהם ירד, צריך שלא כל מסך שני בתהליך הייצור ילך לפח

תמונה: סמסונג

בזמן שאתם עדיין מתלבטים האם לרכוש מסך LED, QLED, OLED או miniLED – הדבר הבא בעולם המסכים הוא ללא ספק microLED. הטכנולוגיה שמצליחה לשלב את כל מה שטוב שבכל הטכנולוגיות האחרות כבר מתחילה לטפטף לשוק, אבל המחירים כרגע גבוהים בצורה חריגה מסיבה פשוטה: בלאי בתהליך הייצור. מי שמנסה לשנות את התמונה הזאת ולעזור ליצרניות מסכים לאתר תקלות ולצמצם עלויות הוא הסטארטאפ הירושלמי InZiv.

50% מהמסכים הולכים לפח

אם אתם עוקבים אחרי מחירי מסכי ה-OLED, ודאי ראיתם שהמחירים שלהם הולכים ויורדים, והם הופכים ממסכים לאנשים אמידים במיוחד למוצר הרבה יותר נגיש. אם בעבר, פס הייצור של המסכים הללו סבל מכמות גבוהה של מסכים תקולים, היום המספרים האלו כבר צנחו בצורה דרמטית ואיתם גם המחיר. וזה בדיוק מה שצריך לקרות גם למסכי ה-microLED כדי שהם יגיעו לסלון שלכם, וגם לתחום המציאות הרבודה, שיכול להרוויח מהתצוגות הללו לא מעט.

מסכי מיקרולד הם מעין שילוב של היתרונות של OLED ושל מסכי LED. מצד אחד, הם מאפשרים שליטה בכל אחד ממיליוני הפיקסלים בתצוגה, כך שאתם מקבלים ניגודיות מצוינת (או "שחור מוחלט", כפי שאוהבים לקרוא לזה בעולם המסכים), צבעים מדויקים ואיכות תמונה מצוינת. מצד שני, בניגוד למסכי OLED שסובלים מבהירות נמוכה, אלו הן נורות LED זעירות ולא אורגניות, כך שהן גם מסוגלות להגיע לרמת בהירות גבוהה. אבל כמו בכל טכנולוגיה חדשה, יש לא מעט תקלות ובעיות בתהליך הייצור.


רגע לפני שאתם בוחרים טלוויזיה: מה ההבדל בכלל בין OLED ל-QLED ל-Nano Cell ו-LED


"בעולם ה-LCD, בערך 99% מהמסכים יוצאים תקינים בתהליך הייצור. יש מעט מאוד שהולך לאיבוד בתהליך. אבל בטכנולוגיות החדשות מדובר במספרים אחרים לגמרי", מספר דיוויד לואיס, מנכ"ל InZiv בשיחה עם גיקטיים. לטענתו, כ-50% מתצוגות המיקרולד פשוט נזרקות לפח. ואכן, אם ניקח למשל את סמסונג, מסכי ה-MicroLED הזולים ביותר שלה מתומחרים כיום ב-80 אלף דולרים. הדרך להוזיל את המחירים הללו, היא לעצור את כמות המסכים הפגומים שמיוצרים במפעלים, וכמה שיותר מהר. כאן נכנסת InZiv לתמונה.

תמונה: InZiv

InZiv פיתחה מעין ערכת בדיקה המורכבת ממיקרוסקופ שמסוגל למדוד את איכות האור, ביחד עם ראש ננו-אופטי שמסוגל לרדת לרמת הרזולוציה גם של פיקסל בודד, ובמסכי microLED מדובר בנורות לד של 50-75 מיקרון. "אנחנו רואים אינפורמציה שאופטיקות רגילות פשוט לא יכולות לראות", מספר לואיס, שטוען שהפיתוח של InZiv יכול לעשות לתחום המסכים את מה שהמיקרוסקופ האלקטרוני של Applied Material עשה לתחום המוליכים למחצה: "היום התחום של מסכים נכנס בדיוק לאותו מקום כשהגדלים הגיעו למקום שהרזולוציות הנוכחיות לא מספיק טובות", מוסיף לואיס. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על הטכנולוגיה שפיתח אביו של לואיס, פרופסור אהרון לואיס, במסגרת עבודתו באוניברסיטת קורנל.

כל דבר יכול לשנות את התמונה

תמונה: InZiv

בצורה דומה לפיתוח מעבדים, גם במסכים מייצרים Wafers שמכילים עשרות אלפי שבבים, רק שהפעם צריך לסרוק 10 מיליון פיקסלים ולזהות מי מהם טובים, ומי מהם פגומים. לואיס מסביר של-InZiv יש מערכת פילטריזציה מגובת אלגוריתמים שמסוגלת לזהות במהירות גבוהה יותר באילו איזורים צריך להתמקד, לגשת לאותן נקודות ולזהות את הפיקסלים הפגומים. "את הפיקסלים האלה, שהם בעצם צ'יפים, לא מעבירים למסך (הסופי). אבל אם הם תקינים, אפשר להמשיך". מעבר לזיהוי הפגמים, המערכת של InZiv מסוגלת גם לזהות מה גרם לאותו פגם. "עם מספיק ידע אפשר גם להסתכל אחורה, ואם ראית 50% תקלות, משהו בתהליך דפוק. יש הרבה עבודה שצריך לעשות מעבר ללדעת מה עובד ומה לא".

כך למשל, כל שינוי קל בטמפרטורה בתהליך הטיפול ב-Wafer יכול להוביל לשינוי. "אנחנו יכולים להסתכל בצ'יפ ולראות כמה אור יוצא, ולראות כמה חשמל אני מכניס וכמה אור זה מוציא גם בצ'יפים של 1 מיקרון ולדעת בדיוק גבוה מה (מידת) היעילות. כשאנחנו רואים איזורים שהיעילות לא טובה, אפשר לראות האם יש פה (בעיה שנובעת מ) דפקט הנדסי, טמפרטורה, חומרי גלם. בתוך זה אנחנו יכולים להתחיל לזהות בדיוק מאיפה הבעיה מגיעה", מסביר לואיס. המערכות יושבות פיזית אצל היצרניות השונות, כאשר נכון לעכשיו כל לקוח מבצע את האנליזות שלו. לואיס מסביר שהשאיפה של החברה היא להוסיף עוד ועוד אלגוריתמים שיאפשרו להם להבין מה עובד נכון ולא עובד לא נכון כדי לקצר את תהליכי הניתוח והבקרה. "מה שאנחנו מציעים זה זיהוי של בעיות בשלב מוקדם, כדי לאפשר לתהליך הייצור להיות יעיל יותר וזה יתרגם למחיר נמוך יותר לצרכן

היום (ג') מודיעה InZiv על השלמת סבב גיוס A בהיקף של 10 מיליון דולר בהובלת BlueRed Partners הסינגפורית ובהשתתפות OurCrowd לצד קרנות השקעה משפחתיות אסייתיות. לא יכולתי שלא לתהות מדוע אף אחת מהשחקניות המרכזיות בשוק המסכים לא ביצעה כאן שום השקעה אסטרטגית. לואיס טוען כי מדובר בהחלטה מודעת דווקא מצד InZiv: "הדבר שהכי חשוב לנו בשלב הזה, זה להיות מענה כללי לכל השוק. אנחנו לא רוצים שחלק מהכיוון יהיה מנותב על פי צורך של לקוח אחד או ארץ מסוימת… רצינו כאן להישאר נייטרלים יותר כדי לשרת את כולם באופן שווה". עם זאת, הוא טוען כי בגיוסים הבאים החברה כבר תצא בשיתופי פעולה אסטרטגיים.

אז אם אתם מסוגלים לעזור לתהליך הייצור של מסכי מיקרולד, מתי נראה אותם הופכים למוצר יותר נגיש? כזה שאפשר למצוא בכל סלון וכל מכשיר

לואינס: "אנחנו בתחילת התהליך והם בתחילת התהליך. ההתקדמות הגדולה שאנחנו מקווים לקבל מהגיוס הוא שנוכל להכנס לתהליך הייצור. כרגע אנחנו נמצאים בתהליכים מתקדמים יותר… זה לא שאנחנו נכנסים וכל הבעיות נפתרות. החלק שלנו הוא לשפר את תהליך הייצור של הלקוחות…אני חושב שאתה תראה מיקרולד במחירים גבוהים במהלך 3-4 שנים הקרובות, אבל זה ייקח בערך 5-7 שנים עד שזה יגיע למיינסטרים. אני מאמין לגמרי שמיקרולד יהפוך לטכנולוגיה המובילה ואני חושב שחברות כמונו שעוזרות לסידור התהליך, זה מה שצריך בשביל להביא את זה לנקודת המחיר הזאת.".

InZiv נוסדה ב-2018 ומעסיקה 12 עובדים במשרדיה אשר בירושלים. בהמשך השנה, כך מספר לואיס, החברה מתכננת להתרחב גם לטאיוואן כדי לשרת את השוק האסייתי בצורה יעילה יותר. "הגיוס הזה נותן לנו את האפשרות להתקדם ולתת גם ללקוחות וגם לשוק את המענה שאנחנו ידועים שנדרש", מסכם לואיס.

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

1 תגובה על "האם בזכות סטארטאפ ירושלמי נוכל לקנות מסכי microLED במחירים שפויים יותר?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אריה
Guest

אם המסכים היום עולם 80 אלף דולר, ואחד מכל שתיים מהם הולך לפח… אז גם אם נמנע בלגמרי את התקלות עדיין המחיר יהיה 40 אלף דולר שזה עדיין לא נגיש בעליל למסך טלוויזיה… זה מחיר של מכונית חדשה… הפתרון לא נמצא בכלל במסכים אלא בvr/ar, מי צריך מסך 100" oled אם אתה יכול להקרין 24/7 מסך ענק ישר על הקרנית… בסופו של דבר הכל מגיע כאור לקרנית…

wpDiscuz

תגיות לכתבה: