עובד בהייטק? קיבלת תמלוגים?

עובדי הייטק לא תמיד יודעים שמגיעים להם תמלוגים בגין המצאותיהם במסגרת עבודתם. עובדים בהייטק? הכתבה הזאת בשבילכם.

סוד גלוי הוא שתעשיית הייטק היא בין מנועי הצמיחה הבולטים של המשק הישראלי. תעשייה זו נסמכת על חידושים ופיתוחים טכנולוגיים פרי מוחם הקודח של עובדי התעשייה ועל יכולתם לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות יצירתיים לבעיות טכנולוגיות. המחוקק הישראלי זיהה את חשיבות תפקידו של העובד ביצירת ערך למעסיקו, וביקש לתמרץ את יצר ההמצאה של העובד באמצעות תגמול הוגן. עם זאת, עקב חוסר מודעות לזכויותיהם, עובדים רבים אינם זוכים לתגמולים שהמחוקק ביקש להעניק להם.

המצאות עובדים

חוק הפטנטים הישראלי מקדיש פרק שלם להמצאות של עובדים, המכונות “המצאות שירות” (או בשפתו הארכאית של החוק – אמצאת שירות). המצאת שירות היא המצאה של עובד, שהומצאה עקב שירותו אצל מעסיקו ובמהלך שירות זה. בבסיסו של פרק זה בחוק גלום הרעיון, שהבעלות על המצאות הקשורות בעבודה תהיה של המעביד, אך העובד יתוגמל על הניצוץ ההמצאתי ועל התרומה שלו לרווחי החברה.

החוק קובע, כי לממציא (העובד) יש זכות לתמורה עבור השימוש שעושה המעביד בהמצאה, ואף קובע קריטריונים לעניין גובה התמורה. כלומר, מדובר במנגנון הדומה במידת מה להפקעה; אמנם הבעלות בהמצאה לא תהיה של העובד, אולם הוא זכאי לקבל מן פיצוי על כך שהבעלות על ההמצאה אינה שלו. למרות שהעובד המציא את המצאתו עקב עבודתו והמעביד משלם לעובד עבור זמן עבודתו,  החוק קובע, כי יש לתגמל את העובד בתגמול נוסף בגין ההמצאה, תגמול שנגזר בצורה פרטנית ממהות ההמצאה הקונקרטית, נסיבותיה ונסיבות ההעסקה.

וועדה מיוחדת

ההסדר החוקי מנסה להביא את הצדדים להסכים על התמורה ההוגנת, אך בהעדר הסכמה שכזו, העובד (כלומר אתם) רשאי לפתוח בהליך משפטי כדי לקבוע את גובה ואופי התמורה. אף שמדובר ביחסים בין עובד ומעביד, סכסוך בעניין זה אינו נדון בפני בית הדין לעבודה, כפי שקורה בדרך כלל, אלא בהליך ייחודי ויוצא דופן בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בראשותו של שופט מבית המשפט העליון (בימים אלו, כב’ השופט בדימוס יצחק אנגלרד). הדיון בפני הוועדה, ולא בפני בית הדין לעבודה, נועד לוודא, כי לגוף המכריע תהיה את היכולת להבין את ההמצאה ואת היתרונות הגלומים בה, ולכן יתר חבריה הם רשם הפטנטים ונציג מהאקדמיה.

לוועדה סמכות רחבה לקבוע את גובה התמלוגים שמגיעים לממציא. כך, ככל שהערך הכלכלי של ההמצאה גדול יותר, ערך הנגזר מהיכולת לנצל את ההמצאה ולהגן עליה בפטנט, יהיה העובד זכאי לתמורה גבוהה יותר. בצורה דומה, גם היוזמה שהפגין העובד נלקחת בחשבון, וחלקו של עובד שדחף וקידם את גיבוש ההמצאה ופיתוחה צפוי להיות גדול יותר. גם לאופי התפקיד בו מועסק העובד יש חשיבות בקביעות התמלוגים: אין דינו של מי שהועסק כחוקר מתוך מטרה שימציא המצאות, כדינו של מי שעשה כן מעבר להגדרות תפקידו. יתרה מכך, אף טיב הקשר בין ההמצאה לעבודת העובד עשוי לשחק תפקיד בקביעת שיעור התמלוגים הראוי.

שני מגזרים נהנים כיום באופן אוטומטי מהסדרי תמלוגים נדיבים למדי. באקדמיה, לדוגמה, ממציא זכאי בדרך כלל לתמלוגים בסך של כ-40% מהרווחים בגין המצאתו. בשנה שעברה, הגיעו משרד האוצר והבריאות להסדר שקבע, כי חוקרים בבית חולים ממשלתי יזכו ל-35% מהרווחים הצומחים מהמצאותיהם.

מגיעים לכם תמלוגים

בפועל, מיעוט קטן מקרב הממציאים בהייטק מודע לזכותו לתמלוגים, והם אינם מבקשים להגיע להסכמות עם מעסיקיהם ואף אינם פונים לוועדה. מנגד, לא זו בלבד שהמעסיקים אינם פועלים להסדרת הסוגיה, אלא שפעמים רבות הם אף נהנים מחוסר מודעות העובדים לזכותם הלגיטימית לתגמול בגין המצאותיהם. בהעדר דרישה, המעסיקים אינם משלמים לממציאים את אשר מגיע להם, ומגדילים את שורת הרווח שלהם.

אך התעלמות המעסיקים מהסוגיה עשויה לפגוע גם בהם. נראה כי אי הסדרת נושא התגמול לו זכאי הממציא יוצרת סיכון כבד למעביד לפסיקת תמלוגים גבוהים, שאינם צפויים, ואף אינם נשלטים על ידי המעביד, שכן קביעת הוועדה מוציאה את ההכרעה בעניין זה מידי הצדדים.

הדלת פתוחה

הזנחה זו מתבטאת, בין היתר, בעובדה שסוגית התגמול לו זכאי הממציא אינה מוסדרת בהסכמי ההעסקה וסיום ההעסקה הנפוצים בתעשיית ההייטק כיום. מעניין לציין כי במרבית הסכמים אלו מוקדש מקום של כבוד לזכויות הקניין הרוחני על תוצרי עבודתו של העובד, מתוך ההבנה כי עיקר נכסיהם של חברות מעין אלה הינם נכסי קניין רוחני. עם זאת, ההתייחסות בחוזים מוגבלת, על פי רוב, לשאלת הבעלות בהמצאות, ואינה מתייחסת כלל לזכות העובד לתמלוגים. הדין בישראל קובע, כאמור, כי בהיעדר הסדר מפורש לעניין התמורה, עובד-ממציא שיחפוץ בכך ימצא כי דלתה של וועדה לענייני פיצויים ותמלוגים פתוחה בפניו.

הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים נדרשה זה מכבר לנוסח הסטנדרטי והמוכר של חוזים אלה, ובהחלטתה מלפני כשנה, קבעה כי אין בויתור על הבעלות בהמצאה להשליך על שאלת הזכאות לתמורה. יתרה מכך, גם אם קיים ויתור על הזכות לתגמול בחוזה ההעסקה, כלל לא ברור כי לויתור זה יש תוקף. בהחלטה האמורה, הוסיפה הוועדה וגילתה דעתה כי זכותו של העובד לתגמול ראוי הינה זכות קוגנטית, כלומר, זכות שלא ניתן לוותר עליה. מכאן שהוועדה רואה בזכות לתמלוגים כזכות בסיסית של העובד שיש להגן עליה, בדומה לזכותו של העובד לשכר מינימום או לחופשה שנתית.

לסיכום, כידוע, תעשיית ההייטק מהווה ממרכיבי העוצמה הישראלית, ומשמשת כקטר של התעשייה והיצוא הישראלי. הצלחתה של תעשייה זו טמונה, בין השאר, ביכולתם של העובדים לחדש ולמצוא פתרונות חדשים לבעיות טכנולוגיות. כיוון שכך, החוק הישראלי מקנה להם זכות לתמורה הוגנת בגין תרומתם למעסיקיהם. עד היום נראה כי המעסיקים נוקטים בשיטת “מצליח” בהצלחה מרובה. נראה כי הגיעה העת שעובדי תעשיית ההייטק והממציאים ביניהם יהיו מודעים לזכויותיהם ויזכו לנתח המגיע להם מעוגת ההייטק הישראלית.

 

האמור משקף את דעתו האישית של הכותב, נכון למועד כתיבת שורות אלה ואין לייחס אותו ללקוחות הכותב ו/או למשרד גלסברג, אפלבאום ושות’. אין להסתמך על האמור מעלה כייעוץ משפטי. לצורך קבלת ייעוץ משפטי פרטני, מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתחום.

זיו גלסברג

עו"ד ועורך פטנטים זיו גלסברג הינו שותף גלסברג, אפלבאום ושות'. לזיו ניסיון עשיר ברישום זכויות קניין רוחני בישראל ומחוצה לה, ובאכיפתן במקרה הצורך. בין לקוחות נמנים יזמים, סטארט-אפים וכן חברות הייטק מהגדולות בעולם. זיו הינו איש תוכנה בעברו, והוא התמחה תחת שופט ביהמ"ש העליון אדמונד לוי. כמו כן, זיו מנהל את בלוג "פיטפוטנטים" העוסק בפטנטים ובשאר תחומי הקניין הרוחני.

הגב

7 תגובות על "עובד בהייטק? קיבלת תמלוגים?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
מייק
Guest

שני דברים אינם ברורים מן הכתבה:

1. האם המדובר על קניין רוחני ממשי שהוכר ככזה על ידי רשם פטנטים כלשהו, או בכל המצאה שהיא? אם אין מדובר דווקא בפטנט – אזי מהי הבחינה ומהם הקריטריונים שמבדילים בין פיתוח “הנדסי” סטנדרטי לבין פיתוח “המצאתי”?

2. מהם סדרי הגודל של התמלוגים? מאות שקלים? אלפי שקלים? אחוזים מסויימים מן ההכנסות או מן הרווח?

דפי צביעה
Guest

לא מספיק שמשלמים לעובד על העבודה שלו, צריך לתת לו גם אקסטרא על כך שעשה את העבודה?!?! חוק מטופש, אמור להגן על פטנטים שאינם קשורים בעבודה, במקום זה יוצר מציאות מפגרת. בונוסים ע”י מעביד לא צריכים להיות כסוג של כורח.

זיו גלסברג, עורך דין ועורך פטנטים
Guest
מייק, החוק מדבר על המצאה, ולא בהכרח על פטנט. כלומר, עקרונית, אפשר לבקש תמלוגים גם עבור המצאה שאינה כשירה לפטנט. מה שמעניין בשורה התחתונה – גובה התמלוגים – נגזר גם משווי ההמצאה. לעניין זה, מטבע הדברים ודרך כלל, שוויה של המצאה המוגנת בפטנט הוא גבוה בהרבה מאותה ההמצאה ללא ההגנה הניתנת לה על ידי פטנט. סייגתי את דבריי, כי ישנן המצאות שנשמרות במכוון כסודות מסחריים ויכול שהשווי שלהם הוא דווקא גדול יותר עקב כך. המקרה המוכר ביותר הוא הנוסחה של קוקה קולה. כיוון שההמצאה נשמרה בסוד ולא נרשמה כפטנט, קוקה קולה מצליחה להמשיך ולנצל את ההמצאה הזו גם היום, יותר… Read more »
הכחשאי
Guest

זיו, אתה לדעתי לא צודק. ההסכמים הסטנדרטיים כוללים ויתור מפורש על תמורה, ומאז ההחלטה של אנגלרד יש בהם גם ויתור מפורש על סעיף 134. לכן כל המאמר הוא לא רלוונטי.

נכון שיש לוועדה אמרת אגב שזו זכות קוגנטית שלא ניתן לוותר עליה. ההערכה היא שאין סיכוי לטענה כזו, בטח לא מצד עובד הייטק שבהמצאה היא עיקר עבודתו.

זיו גלסברג, עורך דין ועורך פטנטים
Guest
הכחשאי, תודה על תגובתך. חוזי העבודה שאני רואה לרוב לא כוללים התייחסות לתמורה אלא להעברה הקניינית בלבד. לאחר ההחלטה ההיא היו מי שערכו שינוי בנוסח הסטנדרטי שלהם, ואולי אף החתימו את העובדים החדשים על הנוסח הזה – אבל לא בהכרח דאגו לתקן את המצב לאחור. לגבי הקונגטיות של הזכות – קטונתי. כששופט בית המשפט העליון אומר שזו כנראה זכות קוגנטית, אני נוטה להאמין לו. אדרבא, כאשר הוא עומד בראש הוועדה היום והוא זה שמחליט בתיקים היום. השאלה אם הזכות היא קוגנטית או לאו אינה תלויה במהות תפקידו של העובד הקונקרטי. זכות קוגנטית – לא ניתן לוותר עליה, יהיה העובד מי… Read more »
גיל ליבנה, עורך-פטנטים
Guest

מה בדיוק אומר החוק:

1) התנאי לבעלות המעביד על המצאת העובד הינו תנאי מצטבר (!!):

העובד הגיע להמצאה עקב עבודתו + בזמן עבודתו.

ובהקשר זה עולות בבתי משפט שאלות חשובות, כגון: האם העובד מקבל משכורתו כדי להמציא?
לצד מבחנים נוספים.

2) מאידך, קובע החוק שהעובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל אמצאה שהגיע אליה עקב
שירותו או בתקופת שירותו (כלומר – בהתקיים אחד מהשניים),הודעת העובד נדרשת סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, וכן על כל בקשת-פטנט שהגיש.
לאחר הודעת העובד, נפתח למעביד חלון זמן של שישה חודשים כשי לדרוש את הבעלות על ההמצאה. לא דרש – תהיה ההמצאה נחלת העובד.

זיו גלסברג, עורך דין ועורך פטנטים
Guest

גיל, תודה על תגובתך.
אתה מתייחס לשאלה האם מדובר בהמצאת שירות או לאו. ברשימה שלי דילגתי מעל סוגיה זו והנחתי שההמצאה המדוברת היא המצאת שירות.
ממילא מרבית עובדי ההייטק אינם קוראים תיגר על הקביעה שהמצאה מסוימת היא המצאת שירות, ולרוב המעסיק הוא שפועל להגן עליה באמצעות רישומה כפטנט. כלומר, מרבית העובדים-ממציאים זכאים לתמורה כלשהי, ועם זאת, כפי שביקשתי להעביר ברשימה, הם אינם מודעים לזכות זו.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: