she codes: ראיון עם ניצן כהן-ארזי, מנהלת השקעות ב-hub:raum

ניצן ארזי כהן היא מנהלת השקעות ב-hub:raum תל אביב שמטרתו לסייע לסטארטאפים ישראליים להיכנס לתוך דויטשה טלקום ולקבל מימון. בשיחה איתנו היא מספרת על ההעדפות של היזם הישראלי, על הבחירה האוטומטית בארצות הברית על פני אירופה וגם על איך זה להיות אישה בזירה שמזוהה בעיקר עם גברים

nitzan

מאת מרי לויצקר ולריסה פקטור-טפליצקי.

ניצן היא מנהלת השקעות ב-hub:raum תל אביב. הובראום הוא early stage vehicle של Deutche Telekom שמטרתו לסייע לסטארטאפים ישראליים להיכנס לתוך דויטשה טלקום ולקבל מימון. בעבר ניצן ניהלה את האקסלרטור The Junction.

ספרי לי על עבודתך בהובראום?

הסניף הישראלי של הובראום, שמרכזו נמצא בברלין, מציע תמיכה לסטארטאפים בשלבים מוקדמים, שעיקרה פיתוח עסקי המכוון לשוק האירופאי. אלה סטארטאפים טכנולוגיים שלא בהכרח קשורים לטלקום. התחומים שמעניינים אותנו הם טכנולוגיות של סייבר סקיוריטי, ניתוח של ביג דאטה, internet of things, בדגש על בית חכם וטכנולוגיה לבישה. כמו גם תחומים שכן קשורים יותר לטלקום – החל מרשתות וקונקטיביטי, טלויזיות וטלפונים חכמים ועוד. אנחנו משקיעים עד €300,000 בחברות ישראליות צעירות כל עוד יש להן משקיע מוביל. אנחנו מחפשים להצטרף לסיבובים כמשקיע אסטרטגי בתחומים שציינתי.
התפקיד שלי הוא להבין מה הם הצרכים של דויטשה טלקום ומה הדברים שהכי מעניינים אותם, אילו מחלקות מוכנות לעבוד עם סטארטפים, מי יותר פתוח לחדשנות ומה הם מחפשים – ואז אני חוזרת ומחפשת את זה כאן. ברמה האישית המטרה שלי היא להפוך להיות מעין גשר לאירופה. כלומר כשסטארטפים חושבים על השוק האירופאי, אני רוצה שהם יבואו להתייעץ איתי, גם אם זה לא דרך דויטשה טלקום. אני אוכל למצוא דרך לעזור להם בכל מקרה, אם זה באירועים ובכנסים, בחיבורים שאני יכולה לעשות בגלל רשת האנשים שאני מכירה. בסופו של דבר המטרה שלי זה לעזור לסטארטאפים, אז אני ממשיכה לעשות את מה שעשיתי בג’אנקשן לפני זה, כשליוויתי עשרות סטארטאפים ויזמים, רק בקנה מידה קצת אחר.

כיום הסטארטאפים מדלגים על אירופה בדרך לארצות הברית. ברוב הפעמים זו החלטה נכונה, אבל תמיד יש לבדוק ולוודא שההחלטה נעשתה באופן מושכל ולא באופן אוטומטי. יש סטארטאפים שעבורם נכון יותר להתחיל בשוק האירופאי. רק גרמניה לבד זה שוק שהוא פי 10 מהשוק הישראלי. השוק המזרח אירופאי הוא גם מאוד מעניין, ואלה שווקים שהם הרבה פעמים פחות עמוסים. יש בהם את המכשולים שלהם, לא צריך להתעלם מזה, אבל בעזרת גופים כמו ההובראום אפשר להתגבר על המכשולים האירופאים וכן להצליח לחדור את השוק הזה. יש מגוון גופים כאלה, חלקם מייצגים מדינות ספציפיות ואחרים כלל אירופאים, כמו למשל הסוכנות לפיתוח פריז שמייצרת שיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות ישראליות לצרפתיות, או מכון היצוא ומכון המסחר הישראליים. כל אחד מנסה לעזור עם הקשרים והתחומים שהוא יכול. אני תמיד בעד לחבור ולשלב כוחות כדי באמת להצליח לעזור חברות קטנות להשתלב ולהצליח.

הסצינה של האקסלטורים בארץ פורחת.

כן, יש המון. בעיני זה מדהים שיש אקסלרטורים מכל מיני סוגים, שמתאימים לכל מיני שלבים, לכל מיני תחומים ועם כל מיני מודלים ועסקאות עם היזמים. עם equity בלי equity; כן קורפורייט לא קורפורייט. אקסלרטורים קמים במקומות שונים בארץ – זה כבר ממש לא רק בתל אביב. המון אקסלרטורים חדשים שרק עכשיו מסיימים את המחזורים הראשונים שלהם, ונורא מעניין לראות מה יהיה. אני חושבת שכל עוד כולנו משתפים פעולה, שזה מה שקורה, אז זה מדהים. זה מאוד מתאים לתעשיה פה בארץ של השיתוף, הפתיחות והשקיפות. אני חלק מקבוצה של כל המנהלים של כל האקסלרטורים. אנחנו נפגשים פעם בחודש, כל פעם מישהו אחר מארח אצלו, ומשתפים את הבעיות ואת הדילמות שאנחנו מתמודדים איתם. כולם נורא עוזרים אחד לשני.

בואי נדבר על נשים באקסלרטורים. אחוז הנשים בסצנת היזמות הוא קטן יחסית. אבל האם את מזהה איזושהי מגמה של שינוי?

אני רוצה להאמין שכן, אבל אני חושבת שזה משהו שיקח זמן. בשנה שנתיים האחרונות התעסקתי כל כך הרבה בלעודד נשים לעשות את הקפיצה ולהכנס לעולם היזמות עד שכבר כמעט מעודד אותי בעצמי לעשות את זה, שזה גם משהו שאני מקווה שיקרה. לאט לאט רואים עוד ועוד נשים בהייטק שנותנות השראה והן ממש מודל לחיקוי. זה מאוד משפיע כשיש מישהי בארץ שאני יכולה להגיד שאני רוצה להיות כמוה, זה מאוד עוזר לי לצאת ולעשות את זה. כיום קיימים הרבה גופים שתומכים בנשים שרוצות להיות יזמיות, למרות שעדיין לאמא זה מאוד קשה כי כל הלו”ז הוא גברי. אין הפסקה בין 17:00 ל-20:00, שזה לצורך העניין מתי שצריך להשכיב את הילדים לישון. הייתי באיזשהו אירוע של סייבר, ומי שארגן אותו סיפר לי שהיו מאה אנשים, מתוכן חמש נשים. שאלתי אותו מתי היה האירוע? אז הוא אמר לי ב-18:00. גם נשים שרצו להגיע, זה שעות שנורא קשות להן. אמהות זה חלק מאוד משמעותי מהיזמיות בארץ.

מבחינת כניסת נשים לאקסלרטורים, בעיני לא תזיק קצת אפליה מתקנת. כמו שבכנסת שומרים מקום לאישה ככה גם באקסלרטורים צריך לשמור מקום לאישה. כשאני בחרתי צוותים לג’אנקשן, אז היה לי נורא חשוב שתמיד יהיו שם נשים. כל יזם ראוי להערכה, גבר או אישה, כי זה מאוד לא מובן מאליו לפתוח סטארטאפ ובמיוחד לא בפעם הראשונה, כשאין לך עדין גב כלכלי ליפול עליו.

ברמה העקרונית, אני חושבת שבשביל אישה שחושבת על סטארטאפ, זה מאוד נכון להכנס לאקסלרטור, כי זה נותן מסגרת והכוונה. זה נותן קבוצה שנמצאת באותו מצב, מה שתמיד מאוד עוזר מבחינת תמיכה. אז אני לא צריכה להתמודד עם זה לבד כי איתי בחדר יש עוד כאלה שבאותה סיטואציה. אבל אכן, כמו בתעשיה בכללותה יש הרבה פחות נשים וזה מבאס, אבל זה מה יש.

ברלין. הישראלים מכוונים קודם כל לארצות הברית. (תמונה: flickr, cc-by, Fraser Mummery)

ברלין. הישראלים מכוונים קודם כל לארצות הברית. (תמונה: flickr, cc-by, Fraser Mummery)

האם את רואה הבדלים בהתנהלות העסקית של נשים, כמו למשל לבקש פחות כסף בגיוס?

אין לי נתונים סטטיסטיים. לפעמים אני שמה לב שכשנשים מספרות על עצמן או משווקות את עצמן, הן משווקות קצת פחות ממה שהן באמת שוות. מעבר לזה, יש כל כך הרבה מודעות ושיח בנושא בתעשיה שלנו, שאני חושבת שהן כבר יודעות לא לבקש פחות כסף. אני מאמינה שנשים שעשו קפיצה והפכו יזמיות, אז עובדת היותן אישה כבר מפסיק להיות עניין, כי יש כל כך הרבה עניינים אחרים להתמודד איתם. הן כאילו כבר הוכיחו שהן יכולות להצליח.

מצד שני, נשים כל הזמן מספרות שהן באות לפגישה וחושבים שהן המזכירה. את כל הזמן מקבלת את היחס הזה מהסביבה. וגם לי זה קורה. הייתי באירוע של סייבר, שזה אירוע גברי במיוחד אפילו בסטנדרטים של התעשייה שלנו, ולבשתי באותו היום שחור. היו בטוחים שלוש פעמים שאני מהקייטרינג. באופן אישי אני מקבלת את זה בהומור. הם לא עושים את זה כי הם רעים, זה משהו שהולחם בסוציולוגיה שלנו והם חושבים שאני מהקייטרינג כי עד עכשיו הנשים היחידות שהם ראו סביבם היו מהקייטרינג. אז אני צוחקת על זה ואומרת להם לא ומראה להם את התג. ואז הם רואים שהיא בדויטשה טלקום והיא מנהלת השקעות למרות שהיא נראית כל כך צעירה. זה עושה לי את זה הרבה יותר מאשר ללכת אחר כך ולהתרעם “איך הם חשבו שאני מהקייטרינג?!” כאילו הראיתי להם.

אין סיבה שלא יהיה 50%.

נכון. כי בטוח יש המון כאלה שהיו יכולות ורוצות לעשות את זה אבל יש כל מיני מכשולים בדרך. אני מקווה שבאמת עם הזמן המצב ישתנה. יש כל כך הרבה התארגנויות ויוזמות שמקדמות את הנושא, וברגע שיש מערך תמיכה זה מאוד עוזר. יש את she codes שפועלת לקידום נשים מפתחות ובאופן כללי מעודדת נשים להיכנס לתחום הטכנולוגיה. Eva Ventures היא קרן הון סיכון שמשקיעה במיזמים בהם אחת המקימות לפחות היא אישה. WMN הוא מרחב עבודה משותף חדש העומד להפתח במאי והוא מיועד למיזמים בהם נשים הן המקימות או המובילות. יש אפילו  קבוצה בפייסבוק שחבריה וחברותיה רוצים לבטל את כל האירועים העסקיים בין השעות 17:00 ל-20:00.

אם יש מחוייבות של משפחה זה בוודאי מקשה.

אין ספק. אבל למה גבר יכול לעשות את זה? למה גבר יוכל לסכן את הקריירה שלו ולא להרוויח כסף ולא לקבל משכורת ככה וככה אבל אישה לא?

דווקא על גברים יש יותר לחץ להתפרנס ולהרוויח. לכן מהבחינה כספית לנשים היה אמור להיות יותר קל.

נכון, אבל בפועל זה יותר קשה. כשהן לא יכולות למשל כל יום לאסוף את הילד, או שהן צריכות ערב או שני ערבים בשבוע ללכת לאירועים של נטוורקינג כי זה קריטי כשרוצים לעשות עסקים בארץ, אז פתאום אומרים להן ‘אבל הילדים’. ברור שלבן זוגך יהיה קשה עם זה, אבל אם הוא היה הולך פעמיים בשבוע לערב נטוורקינג מישהו היה אומר משהו? אז אין ספק שכשמתווספים ילדים למשוואה זה בכלל מעלה את הקושי. אבל עדיין יש נשים מדהימות שמצליחות. בגאנקשיין היו לא מעט אמהות, וזה הדהים אותי שהן הצליחו לעשות ג’אגלינג בין הכל.

מה את חושבת על נשים ביזמות?

כשאני רואה נשים מצליחות בהייטק שיש להן שלושה ילדים, אני מרותקת מזה. לא מעניין אותי מה הן עושות מעניין אותי איך הן מנהלות את הזמן שלהן, איך הן מאזנות בין הבית לעבודה. הן לא פתאום לקחו חמש שנים חופש. וזו הדילמה האישית שלי, איך לתכנן הלאה. אני חושבת על השלב הבא. והשאלה היא מתי נכון  או האם יש בכלל דבר כזה נכון. ואם כן אז איך אני אחזור אחר כך. ויש את הפחד הזה האם מישהו יחכה לי בזרועות פתוחות אחרי חופשת הלידה. אלה הדברים שלי קשה איתם. בעיני מאוד חשוב שנשים בתעשייה יזהו איפה הקושי שלהן וימצאו את הגוף התומך הנכון. כי גם להגיד “נשים” זו בעיה. הרי זו קבוצה כל כך גדולה שמתחלקת לכל כך הרבה תת קבוצות, לפי גיל, רקע וכו’, שקשה לדבר על מה נשים צריכות. נשים שמגיעות עם השכלה וכישורים כל כך שונים וגם מטרות שונות. בחורה ששואפת למקום מסויים לאו דווקא תצטרך את העזרה שאני צריכה כשאני שואפת למקום אחר.

אני חושבת שזה מאוד מעצים להבין שהרבה חששות וחוסר בטחון שאני חווה קשורים לסיטואציה החברתית ולסביבה שאני מתנהלת בה, ולהצליח נתק אותם מהאישיות שלי והכישורים האמיתיים שלי. זה משחרר ונותן המון כוח.

כמו שאני רואה את זה, כל אחת צריכה להבין מה צריך אצלה חיזוק, ולמצוא את הדרך לחזק אותה. יכול להיות שאני מרגישה פחות צורך לשבת ולדבר על מה קורה לנו כי אנחנו נשים. אבל יש נשים שכן. ויכול להיות שאם אני אדבר עם משהי שכן צריכה את זה אז זה יעזור לה.

בסופו של דבר אני מאוד אופטימית. אני חושבת שבתקופה הקרובה אנחנו נראה מספר הולך וגדל של יזמיות. ואני חושבת שהתעשייה חייבת לתמוך בזה מכל הבחינות האפשריות.

*  *  *

החל משבוע הבא נתחיל ב-she codes תוכנית שבה שלושה מסלולי לימוד. מסלול טעימות web ובו נטעם מהבסיס של תכנות אתרי אינטרנט.  מסלול web מורחב ובו נלמד בצורה יסודית תכנות אתרי אינטרנט ואף נבנה אתר לדוגמה עבור עמותה. מסלול אנדוראיד ובו נלמד לתכנת אפליקציות לפלאפון אנדרואיד.הלימוד במסלולים הינו עצמאי עם הנחייה, ומתקיים בכל אחד מסניפי שיקודס. אל תשכחי לפטופ ואוזניות!

she codes נפגשים בכל שבוע באופן קבוע בחבי הארץ: בתל אביב בשעה 18:30 בערב בגוגל קמפוס, בניין אלקטרה, יגאל אלון 98, קומה 34. בימי רביעי בשעה 10:00 בבוקר במשרדי Quixey, עזריאלי, המגדל העגול, קומה 29 . ובנוסף בעשרה סניפים נוספים ברחבי הארץ – בכל האוניברסיטאות ובחברות הייטק. פרטים באתר

she codes

;she codes היא קהילת נשים, מפתחות תוכנה ששואפות להרחיב את מעורבותן של נשים בתחום פיתוח התוכנה. הקבוצה מארגנת מפגשים שונים בתל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע ומפעילה בין היתר תוכנית חינוכית לנערות צעירות מהפריפריה. כיום מונה הקהילה למעלה מ-2,000 מפתחות ומטרתה להגיע ל-50% נשים מבין מפתחי התוכנה בתוך עשור.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: