מכסות בדרך לאבדון / דעה

ענקית הסלולר האמריקאית,AT&T, הודיעה שהיא עתידה להטיל מכסות על גלישה באינטרנט על לקוחותיה. ברוכים הבאים לעבר, וכיצד זה עשוי להשפיע על כלכלת ארה”ב?

original by Bas van Schaik – CC-BY-SA

לאחרונה דווח כי חברת AT&T תתחיל להטיל על לקוחותיה באינטרנט המהיר מכסות מקסימום להורדה. מי שיחרוג מהמכסות שהחברה תיקבע, יצטרך לשלם סכום נוסף. בכך הופכת AT&T לספק האינטרנט הגדול השני בארצות הברית הבוחר בטקטיקה הזאת (אחרי Comcast), ובמו ידיה מתחילה למוטט את מגדל הקלפים. כתבה זו הינה כתבת דעה הבוחנת לאן המגמה הזו עשויה להוביל, וכיצד היא צפויה להשפיע על השוק האמריקני, והעולמי, אם החברות לא יעצרו את כדור השלג.

הטלת המכסות עשויה להשפיע קשות, אם לא למוטט לחלוטין, מאות ואלפי עסקים המסתמכים בצורה ישירה ועקיפה על הנחת היסוד לפיה גלישה באינטרנט היא בלתי-מוגבלת עבור מי שכבר מחובר אליה. במקביל הטלת המכסות תעצים את הפערים החברתיים. בין אם זה מחשוב ענן, אפליקציות, עסקים המבססים את המודל העסקי שלהם סביב סטרימינג, ההשפעה של הטלת מכסות היא רוחבית וארוכת טווח, ולכן יש לקוות כי החברות ישנו את החלטתן.

עניין של מידה

ההגבלה שמטילה החברה, תאפשר ללקוחותיה האמריקניים לקבל שירותי גלישה עד מכסה מסוימת, שמעבר אליה יידרשו להוסיף תשלום נוסף. מבחינת הלקוחות האמריקניים, הם יוכלו לקבל מכסה של 150-250GB של הורדה לחודש. זה אולי נשמע לא הרבה לחלקנו, אבל צריך לזכור שאם היה לנו חיבור אינטרנט מהיר יותר, כפי שנפוץ בארצות הברית, יכולנו ליהנות מגישה אל כמות מידע גדולה יותר במשך זמן גלישה זהה. למשל, אם יש לכם שעה פנויה לגלוש לאן שתרצו באינטרנט, תוכלו להספיק כמות מסוימת בחיבור של 1.5Mb וכמות אחרת של מידע אם החיבור שלכם הוא 10Mb. הדבר נכון לא רק בארצות הברית, אלא בכל מקום בעולם.

מבחינת הגודל, לא מדובר בכמות גדולה במיוחד של מידע להורדה, ולא מדובר באיזו הגזמה שיווקית. זה לא דומה למקרים בהם אומרים לנו בפרסום “מסרונים ללא הגבלה”, ובפועל מגבילים אותם למספר גדול במובהק, כמו 10,000 בחודש, למרות שזה שקר ברור וגס בפרצוף של הלקוח. כאן מדובר במכסה נמוכה, אשר תופעל כנגד הצרכנים המשלמים היום את הסכומים הרגילים, ומי שירצה יותר מידע יצטרך לשלם על כך יותר.

מגבלות שוק חופשי – העניים יסבלו

בשלב הראשון, יש לנו שתי ספקיות גדולות בארצות הברית שהחליטו לנסות את השיטה הזו. אליהן עשויים להצטרף ספקיות נוספות, והכיוון הזה יהפוך למסוכן עוד יותר. השפעת השיטה בפועל, היא בכך שהיא תעודד את הפער בין בעלי האמצעים לאלו שאין להם. שכן, אנשים בעלי אמצעים יכולים בנקל להתעלם מהמכסה, לגלוש לפי נצור ליבם, ולשלם את ההפרש. לעומתם, אנשים דלי אמצעים, יאלצו להסתפק במה שהחברה החליטה כמתאים ונכון להם.

חברות מסחריות הבוחרות בצורה ‘עצמאית’ להטיל את המגבלות הללו על הצרכנים, עשויות למצוא את עצמן מתמודדות עם גל של עזיבת לקוחות אל המתחרות שלא מציבות את המגבלות הללו. אבל, עלינו לתהות, מדוע חברה גדולה כ-AT&T בוחרת בצעד הזה, שיכול לצמצם משמעותית את בסיס הלקוחות שלה, ואת המוניטין שלה. האם הופעל עליה לחץ כלשהו?

שליטה בזרימת המידע

הברון ולאדימיר הרקונן אמר בסרט ‘חולית’ ש-“he who controls the spice, controls the universe”. האם אנחנו מתקרבים יותר מתמיד לעתיד בו השולט בתשתית המידע, שולט גם על העולם הפיזי? אנחנו כבר יודעים שתקשורת היא האופיום של ההמונים, וכבר סקרנו בעבר אמצעים טכנולוגיים זולים וזמינים (Newstweek) אשר מאפשרים לשנות את הכותרות של אנשים הגולשים באינטרנט.

זה לא סוד שגורמים רבים עשויים למצוא ידיעות שכאלה כמעניינות ביותר. למעשה, לא רק גורמים פליליים ופח”ע עשויים למצוא בזה עניין, אלא אפילו אנשי שיווק. היכולת של אנשי שיווק לשלוט ולהשפיע על המידע המגיע לאוכלוסיות מסוימות יכול להעצים את הכוח שבידיהם פי עשרות מונים ממה שהוא היום, ועשוי לאתגר את ההגדרות שלנו לחופש המידע ולכבוד האדם. האם בעתיד תהיה אינטרנט בחינם בחסות גורם מסחרי כזה או אחר? האם אותו גורם יזין אותנו בידיעות יחסי-ציבור ומניפולציות של המציאות כדי לקדם את האינטרסים שלו עצמו, או של לקוחותיו?

נטפליקס ויישומי הסטרימינג

במהלך השנה האחרונה, ניתן דרור לשלל אפליקציות ויישומים מבוססי סטרימינג. לא חסרות דוגמאות; נטפליקס, לדוגמא, התחילה במקביל להשכרת תקליטורי DVD של סרטים דרך הדואר, להציע ללקוחותיה אפשרות לקבל את הסרט ששכרו בסטרימינג. נטפליקס מצליחה בזה לא רע בכלל, ומספר הלקוחות השוכרים בסטרימינג תוכן מנטפליקס נמצא במגמת עליה מזה זמן מה.

ישנן חברות המבססות את המוצרים שלהן על הרעיון של סטרימינג, כגון BOXEE, Apple TV ואפילו GoogleTV. כל אלה מכוונות לשוק של אנשים שיש להם גישה זמינה לאינטרנט בפס רחב, ויכולים לקבל תכנים מהאינטרנט בצורה ישירה ומאסיבית. ברגע שלקוחות החברות הללו יהיו מוגבלים בכמות המידע שהם יכולים לצרוך בכל חודש, לא רק שהם יצטרכו לכלכל צעדיהם בזהירות, אלא הם יצטרכו לחשוב מראש האם תוכנית טלוויזיה או סרט שהם רוצים לראות שווה את ההורדה מהמכסה החודשית שלהם. במקביל, אם המגמה תתרחב, כמות המשתמשים החדשים לשירותים שכאלה וצרכנים של מוצרי קצה המבוססים על סטרימינג של החברות הללו, או של חברות אחרות, כנראה תקטן. קל לראות מדוע המכסות הן צעד בכיוון הלא-נכון, מבחינה התפתחותית; אנשים פשוט יעדיפו לחזור ולשכור דיסקים דרך הדואר.

בצורה מעניינת, הכריזה ממש לאחרונה נטפליקס על התוכנית שלה להתמודד עם מכסות הגלישה שקיימות כבר בקנדה. מה התוכנית? לאפשר למשתמשים לקבל את הסרטים ברזולוציה נמוכה יותר.

מחשוב ענן בעידן של מכסות גלישה

במסגרת הכנס האחרון של איגוד האינטרנט התקיים פאנל בנושא מחשוב ענן. במסגרת הפאנל, סקר המנכ”ל של TripleC את השירותים שהחברה מציעה. במסגרת השאלות, נשאל מהקהל כיצד יחושבו עלויות עבור עסקים שרוצים להעביר את המידע שלהם לענן. התשובה הייתה שהחברה תגבה לפי כמות המידע שהעסק יצרוך, כלומר תחייב אותו בגישה לענן המכיל את המידע שלו, בהתאם לרוחב הפס וכמות המידע שהוא יצרוך בפועל. כלומר, אם להקביל את זה לרגע ל-AT&T, מדובר בסוג של מכסה, במובן הזה שגם במודל שהציג מנכ”ל TripleC, נשלם לפי הצריכה שלנו. בשונה מ-TripleC, ב-AT&T יש תשלום אחיד לכמות הראשונה, ולאחר מכן התעריף, כנראה, יעלה.

איך כל זה קשור, אתם שואלים? ובכן, בעל עסק בארצות הברית או בישראל שצריך להתמודד עם תשלום לפי מכסות עבור שירותי הגלישה שלו יחשוב פעמיים לפני שיעביר את כל המידע שלו אל הענן, אשר גם שם מחשבים לו כל תנועה של מגה-בייט. המודל שנוצר עבור לקוחות AT&T הוא של המכסה על גבי מכסה, אם הם משתמשים בענן, והכיוון הזה אינו מעודד כלל.

השלכות על התל”ג

בכנס איגוד האינטרנט השנתי שהתקיים לאחרונה, סיפר שר התקשורת כיצד בדיקה שעשה במספר מדינות מראה כיצד עלייה בקצבי הגלישה של האזרחים העלה בצורה ישירה את התל”ג. לאור ממצאים אלה, השר בוחן אפשרויות לקדם את ישראל מבחינת טכנולוגיית תעבורת המידע מצד אחד, ומצד שני העלאת קצבי העברת המידע.

על רקע דברים אלה מעניין לקרוא על הצעד הגדול אחורנית שנוקטת קנדה, כשהיא מאפשרת לספקיות אינטרנט במדינה לגבות מחירים גבוהים ולהטיל מכסות כשהמטרה העיקרית מאחוריהם היא בפועל צמצום פעילות האינטרנט של המשתמשים. במאמר מאת קורי דוקטרוו (Cory Doctrow), הוא מפנה את תשומת הלב אל התייחסות ספקיות אינטרנט קנדיות לרגולטורים בקנדה, ולמאמרו של מייקל גייסט בנושא.

האם יש משהו שבארצות הברית יכולים ללמוד מהניסיון הקנדי? האם הרגולטורים האמריקניים יכולים לחשב קדימה את ההשפעה שתהיה בירידה בתל”ג האמריקני בעקבות הטלת הגבלות ומכסות בגלישה באינטרנט בארצות הברית?

שני צעדים לאחור

איך שלא מסתכלים על זה, הטלת מכסות על גלישה באינטרנט נכון להיום היא רעיון רע, שצפוי לפגוע במדינה ברמה הכלכלית, בצורה של ירידה כלשהי בתל”ג, וברמה הערכית, יש שיראו בו פגיעה בחופש הביטוי ובחופש האדם להיות מחובר לסביבה שבה הוא חי. אנחנו אמנם חיים בעולם בו מעט מאוד דברים מוגדרים כמצרכי יסוד של החיים בעולם המערבי, אך רשימה זו שזוכה לעדכון מעת לעת עשויה בקרוב להתעדכן ולכלול גם את האינטרנט.

מנקודת המבט של משקיף מהצד על ההכרזה הזו של AT&T והמצב בקנדה, עולה מסקנה ברורה אחת שנראית לעין, והיא שרעיון הטלת מכסות על גלישה באינטרנט צריך להעלם משדה האפשרויות במדינות מודרניות, ובמקומו אולי צריך רגולטור להפעיל שריר ולוודא שישארו לצרכנים תמיד ספקיות אינטרנט שמאפשרות אינטרנט רגיל, שבמקרה זה נדגיש שהוא חופשי ממכסות שכאלה שבמקביל אינן גובות סכומים עצומים בגין שירות שכזה. ייתכן ורגולטור ממשלתי הוא לא הגוף האידיאלי לבצע אכיפה שכזו, אולי צריך להגביל את זה מראש בתנאי הרישיון של ספקיות האינטרנט, אבל מישהו צריך לעמוד בשער ולפקח.

Avatar

נדב דופמן-גור

עו"ד העוסק בתחומי דיני הטכנולוגיה, דיני פרטיות וקניין רוחני. מרצה ומנטור לסטארטאפים, ובעל ניסיון רב-שנים בפיתוח ווב (http://about.me/nadavdg).

הגב

5 תגובות על "מכסות בדרך לאבדון / דעה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
ארז
Guest

זה קורה גם בארץ, בחוזה עם בזק בינלאומי חותמים על 65 GB לחודש והם רושמים שם במפורש שכל ג’יגה מעל המכסה אתה משלם יותר

בעבר שמעתי שאם אנשים נסחפים ממש אז הם מתקשרים ומציעים להם חבילות גיימרים אבל אני לא יודע מה קורה היום

יוגב
Guest

כל הפסקיות הגדולות מגבילות לא רק בזק בינלאומי, האמת שאם תעבור בקצת את המגבלה שלהם לא יקרה כלום.
זה בד”כ סתם קלף שהספקיות אוהבות להחזיק ביד.

רון גבריאלי
Guest
250 ג’יגה זה לא מעט… יש לי חיבור 12 מגה, אין לי כבלים, כך שכל מה שאני רואה מגיע מהרשת, אני מוריד חופשי ולא מתקרב לזה… גם אם היה לי חיבור יותר מהיר, לא היה לי יותר מה להוריד… אני לא צריך להוריד את הסרט אווטר 80 פעם בחודש מהרשת, כי גם ככה אין לי 10 שעות ביממה לראות סרטים. יש הגיון שצרכנים יקרים ישלמו יותר מאשר צרכנים זולים, שלא מורידים סרטים וסדרות כל היום. נטפליקס מרוויחה כסף על הגב של הספקיות, בגלל שהן מסבסדות את המחיר הנמוך של השירותים שנובע מעלויות קישור לא ריאליות. לגבי התל”ג, יש הבדל גדול… Read more »
נאור
Guest
יש משהו מאד נאיבי במחשבה שתמיד תהיה גלישה חופשית, כשהספקיות השונות (בעיקר תשתיות אבל לא רק) אמורות להשקיע עוד ועוד משאבים באספקת פס מהיר (וכשאני אומר מהיר, אני מתכוון גם ובעיקר לפרמטרים שרלוונטיים לסטרימינג וכדומה) ועמידה בדרישות העולות של הלקוחות, וכשיש לחץ כלפי מטה להורדת מחירי החבילות. זה פשוט לא עובד, וכמו כל דבר, חיכו לראשון שיעז – קומקאסט. לא בטוח שהמכסות יהיו על “כמות” ההורדה, זה הפרמטר שהכי קל למדוד ולא מחייב אס.אל.איי של הספקיות, אבל לא בהכרח מתאים ורלוונטי. אפשר להניח שיתפתחו מודלים אחרים. יכול להיות שהספקיות יוכלו להגיע להסדרים עם גופי התוכן (שיש להם אינטרס מובהק לגישה… Read more »
שודד הטלכתבים
Guest

באופן בסיסי, ברגע שהותקן ערוץ תקשורת בעל קיבולת מסוימת, תוספת העלות הנובעת מהשימוש בו בפועל לעומת השארתו ללא שימוש במשך חודש – הינה זניחה.
לכן מבחינה כלכלית טהורה, דמי השימוש באינטרנט שגובים ספקי האינטרנט למיניהם אמורים להיות פונקציה של עלות התשתית של ערוצי התקשורת עם הקיבולות שלהם. ולכן הם אמורים להיות פונקציה של מהירות ערוץ התקשורת שבו משתמש המנוי, לא של נפח הנתונים המועברים.

לכן הטלת מכסות המבוססות על נפח המידע המועבר היא ביטוי למצב שבו ספקי האינטרנט אינם מעוניינים להשקיע בהרחבת התשתית התקשורתית אלא להגיע לנצילות גבוהה יותר של התשתית הקיימת.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: