הבכיר הישראלי באינטל: ”אין לנו כוונה להמשיך עם השנים הפחות טובות”

בראיון לגיקטיים מספר אחד הישראלים הבכירים ביותר באינטל, רן ברנסון, על השנים הלא פשוטות שעברו על החברה, חושף כמה פרטים על התוכניות העתידיות וגם מסביר למה הגישה החדשה של אינטל תחזיר לה את הבכורה

רן ברנסון. צילום: גיקטיים

את שנת 2021 התחילה אינטל עם סדרת מינויים שזכתה לכותרות. לא פחות מ-6 ישראלים קודמו לתפקידים בכירים. בראשם היה אורי פרנק, אחראי קבוצת הנדסת הסיליקון באינטל, ומוביל הצוות הישראלי שבאינטל חיפה, שקודם לתפקיד סגן נשיא תאגידי – מהתפקידים הבכירים בארגון. אבל שבועיים וחצי בלבד לאחר מכן, הוטלה פצצה. פרנק פרש במפתיע מאינטל, ואם להוסיף לעלבון הצורב של ענקית השבבים – הוא עשה זאת לטובת ניהול מרכז פיתוח השבבים החדש של גוגל, מתחרה חדשה יחסית בתחום.

“הייתה בי הרבה אכזבה סביב זה”, מספר רן ברנסון, שמונה במקומו של פרנק. על אף שברנסון ופרנק הם חברים ותיקים וטובים, הם נמצאים עתה בעיצומה של יריבות טכנולוגית מסוג חדש. היצע חברות השבבים בישראל היה מצומצם יחסית, מה שאיפשר לאינטל לשאוב אליה את המהנדסים הטובים ביותר שרצו לעבוד בתחום. אולם בשנים האחרונות, ובעיקר בשנה האחרונה, החלה מלחמת טאלנטים וכח אדם חדשה לגמרי. ועכשיו, כבר לא התמודדה אינטל מול חברות מקומיות או נציגויות קטנות יחסית של ענקיות שבבים – עתה היא צריכה להיאבק במרכזי הפיתוח של כמעט כל ענקיות הטכנולוגיה והשבבים – החל מ-ARM הבריטית, דרך NVIDIA (לשעבר מלאנוקס) ושחקניות כמו אמזון (דרך אנאפורנה ומרכז הפיתוח בתל אביב), אפל וגוגל, אליהן יצטרפו ככל הנראה גם פייסבוק ומיקרוסופט. ברנסון מודע לתחרות ולהשלכות שלה על אינטל: “מצד שני”, הוא מציין, “זה פותח הזדמנויות ומשנה את הארגון… זה עוזר לחברה להתרענן, להתחזק ולהשתפר”.

בראיון לגיקטיים מסביר ברנסון מהן אותן הזדמנויות שעומדות בפני אינטל, ומציג אינטל אחרת לגמרי מזו שבשנים האחרונות התעלמה מתגובות הצרכנים וקהילת הטכנולוגיה. אינטל, שעברה לא מעט טלטלות, כולל התפטרות של 2 מנכ”לים, עיכובים בהשקות, תדמית של פיגור טכנולוגי, מנסה לצאת לדרך חדשה-ישנה.

הוצנח לתפקיד באינטל כשהיה עוד סטודנט. מאז עברו 20 שנים

ברנסון לא מתבייש להגיד שהוא “חייב המון לאינטל”. הקריירה שלו באינטל החלה עוד בגיל 26 כשהיה סטודנט. “התחלתי בסמסטר 3, כשלא ידעתי הרבה מהלימודים והוצנחתי ל-Logic Design. המנהל שלי לימד אותי את כל מה שאני יודע”, מספר ברנסון, שטוען כי העסקת סטודנטים באינטל היא סוג של מסורת שנמשכת עד היום. “להבדיל מהרבה חברות שמחפשות מראש אנשים שיודעים מה שצריך עכשיו, באינטל מחפשים רקע רלוונטי ובעיקר מחפשים אנשים עם יכולת ללמוד”.

ממשרת סטודנט ב-Logic Design ברנסון התקדם היטב במהלך כמעט 20 שנות קריירה באינטל, במהלכן לא פזל לעבר המתחרות ואייש יותר מ-10 תפקידים שונים, בעיקר בתפקידי הנדסה. בין היתר הוא ניהל את הפרויקטים החשובים ביותר של אינטל בשנתיים האחרונות, Rocket Lake ו-Alder Lake, מעבדי הדגל של אינטל שאפילו עוד לא יצאו לשוק. “החשיבה מה צריך להיות בו, ההגדרה, המימוש והבדיקה. כולן אצלנו בקבוצה”.

צילום: גיקטיים

כשברנסון אומר קבוצה, הוא מתכוון ל-2,000 מהנדסים ומהנדסות, שרובם יושב בישראל, עם מספר נוסף של עובדים בהודו, ומעט עובדים בארצות הברית. כיום, הוא מכהן בתפקיד סגן נשיא באינטל ו-Core and Client Development Group general manager. במסגרת התפקיד הוא אחראי על ניהול הצוות המפתח את ליבת המחשוב לכל המוצרים של אינטל, בין אם בשוק ה-Client או בשוק ה-Servers.

את התפקיד הנוכחי שלו הוא מכנה “חזרה למקורות”, כיוון שהוא חוזר להנדס בו את הפיתוח של ליבות העתיד של אינטל שצפויות לראות אור ב-2023. ברנסון אמנם לא מוכן לחשוף יותר מדי פרטים על ליבות החדשות, אבל הוא טוען כי מדובר ב”מהפכה ביעילות ובשיטות העבודה” שיובילו לזמן Turnaround מהיר יותר, ולאפשר הצבה של יותר ליבות על גבי אותו סיליקון.

השנים הרעות מאחוריה?

אם אתם עוקבים אחרי הסיפור של אינטל ב-3 השנים האחרונות, אין ספק שהיא חייבת “מהפכה” במעבדים שלה. אמנם היא עדיין דומיננטית, אבל היא הצליחה לאבד את המובילות הטכנולוגית שהייתה לה במשך שנים אל מול המתחרות שלה ואפילו מול הלקוחות שלה. בזמן שאינטל התקשתה להגיע לשוק עם מעבדי 10 נ”מ, מתחרות כמו AMD הציגו מעבדים עם ביצועים טובים יותר ומחירים של פחות ממחצית מאלו של אינטל; היא פרשה מעסקי מודמי ה-5G ומכרה אותם לאפל; סבלה מפרשיות אבטחה חמורות; ישבה מהצד כש-NVIDIA רכשה את ARM והתחזקה משמעותית; וכמובן, נפגעה תדמיתית קשות מהמעבר הדרמטי של אפל ממעבדי אינטל למעבדי Apple Silicon תוצרת בית. באינטל אמנם ניסו כל הזמן לגמד את הפגיעה בעסקיה, כתוצאה מהנטישה של אפל, ובמונחים של נתח שוק, יש צדק בדברי החברה, שאפל היא לקוח כמעט זניח. אבל העולם מורכב הרבה יותר מנתח שוק. ההצלחה המסתמנת של אפל עלולה לסמן ליצרניות (OEM) אחרות שלא חייבים את אינטל – כן, גם במחשבים חזקים יחסית דוגמת המקבוק פרו והמקים השולחניים.

“היו שנים פחות טובות באינטל”, אומר ברנסון. “היינו מובילים מאוד ברורים והתנהגנו כמובילים ברורים… עשינו מוצרים טובים אבל בידיעה שאנחנו מובילים. היו 3 שנים של אקסקיושן לא חלק, גם ב-Proccess וגם ב-Design. היו בעיות שהאטו את ההתקדמות. חלק מהמיקוד של ההנהלה האחרונה היה פחות בעסקי הליבה של פיתוח מעבדים אלא בתהליך של ניסיון לגדול לתחומים אחרים”.

הישראלי ג’וני סרוג’י, סגן נשיא באפל, מציג את המעבדים החדשים של אפל, בלי אינטל | צילום מסך

ברנסון טוען כי דווקא באותן 3 שנים קשות AMD ואפל הגיעו להישגים משמעותיים. “היו שנים שהיכולת להשפיע מהארץ הייתה יותר חלשה. זה מאוד הקשה. אבל עכשיו זו תקופה חדשה ומעולה… אין לנו כוונה להמשיך עם השנים הפחות טובות”. הוא מסכם.

ברנסון טוען שהשינויים שהצוות שלו והוא מנסים להחדיר ללב ליבה של אינטל (וסליחה על משחק המילים) הם שינויים שנוצרו בעקבות אותה תחרות שהרימה את ראשה בשנים האחרונות. הוא מסביר כי המצב בשוק מכריח את החברה “להיות אגרסיביים במטרות ובשיטות שאנחנו עובדים, וגם בקצב”. ברנסון מוסיף: “התפקיד הוא לתת זריקת מרץ ל-Core ולקחת קבוצה מצוינת שעושה את הפיתוח ולעשות לה ריפרש ולהיות יותר מתאימה לתחרות שיש”.

מהתעלמות כמעט מוחלטת מהתחרות ומהביקורת של הלקוחות, נראה שאינטל שינתה את פניה ולקחה שיעור קל בצניעות. כאשר אני שואל את ברנסון על אותו מעבר דרמטי של אפל, הוא לא מתחבא מאחורי אמירות דיפלומטיות ומודה שמדובר באכזבה: “בתור מהנדס ומנהל, אתה רוצה שכולם ירצו את מה שאתה עושה… אני חושב שההכרזה שלהם הייתה מעניינת. כל תחרות נותנת לכם מראה כדי לראות איפה אתה טוב ואיפה אתה פחות טוב. למדנו הרבה. יש מקומות שאנחנו יותר טובים ויש מקומות שיש מה לשפר”.

מדבריו עולה כי דווקא החילופים בצמרת של אינטל, שסימנו משבר משל עצמם, הם חלק מהסיבות לאותה מראה. בינואר 2019 החליף בוב סוואן את בריאן קרזניץ‘, שפרש מהנהלת ודירקטוריון החברה לאחר שנודע כי ניהל מערכת יחסים בהסכמה מלאה עם עובדת אינטל, ולאחר כשנתיים, גם סוואן פרש מתפקידו ופינה את מקומו לטובת פאט גלסינגר, מי שהיה מנכ”ל VMWare, ועובד אינטל במשך 30 שנים.

פט גלסינגר בביקור בישראל. תמונה: אינטל

“אחת התפיסות שהשתנו באינטל בחצי שנה האחרונה זה שהיא רוצה להיות הכי טובה. הרוח החדשה הזאת הגיעה עם המנכ”ל החדש שמביא רוח רעננה. הוא רוצה להתחרות ומבחינתו זה להיות הכי טוב בכל התחומים”, מסביר ברנסון. לדבריו, אינטל רוצה כרגע להיות “הכי טובה” ב-3 מישורים: מוצרים הכי טובים, רמה ארכיטקטונית הכי טובה ולהחזיק את תהליך הייצור הטוב בעולם.

אמנם 2 המישורים הראשונים הם מעט עלומים ונצטרך לחכות כדי לראות אם אינטל תוכל על הציפיות של עצמה, אבל המישור השלישי הוא השינוי הגדול ביותר עבור אינטל. במקום לייצר שבבים רק לעצמה, אינטל תתחיל לשווק את תהליכי הייצור ללקוחות חיצוניים. “יבואו חברות שרוצות לפתח מעבדים לבד, וייצרו אותם באינטל”, טוען ברנסון. “אנחנו מתכננים למשוך חברות שרוצות לפתח בתהליך היצור הכי מתקדמם והכי יקר שיש, ומצד שני יש גם יכולת יצור בפרוססים ישנים שיותר מתאימים לסגמנטים אחרים שמה שחשוב להם הוא כמה עולה המוצר וכמה התהליך יציב, בטוח ומוכן בזמן. בשני התחומים האלה אינטל עומדת להיות דומיננטית”.

נראה שגלסינגר, המנכ”ל החדש של אינטל, מנסה להחזיר עטרה ליושנה בלא מעט מובנים שהם לא רק טכנולוגיים גרידא. ב-2017 הכריזה החברה כי היא מבטלת את כנס המפתחים השנתי שלה, Intel Developer Forum (או IDF, בקיצור), בזמן ששאר ענקיות הטכנולוגיה מקיימות כנסים עם עשרות סדנאות ומפגשים בין מהנדסי החברות לבין קהילת המפתחים. זה היה סמל נוסף לניתוק ההולך וגובר בין אינטל ללקוחות קצה שלה. גלסינגר לעומת זאת, הודיע במהירות על סוג של קאמבק לפורמט תחת שם חדש, Intel On, בכנס שעתיד להתקיים בחודש אוקטובר.

הקרב על המהנדסים הישראליים

כך המרכז החדש של אינטל אמור להיראות. תמונה: אינטל

הניצוץ החדש-ישן הזה של אינטל שעליו מדבר ברנסון לא נועד רק לבסס את האמון של חובבי הטכנולוגיה והמפתחים באינטל, אלא גם של המהנדסים עצמם. גלסינגר לא ביזבז זמן רב בתפקיד החדש שלו, והגיע לישראל לטקס ההכרזה על המגה-קמפוס החדש של אינטל שאמור להשתרע על שטח של עשרות אלפי מטרים רבועים בחיפה, ולהכיל 6,000 עובדים ועובדות בתחום החומרה והתוכנה. אינטל עוד לא הצליחה לגייס את מספר העובדים המרשים הזה, ולשם כך זקוקים בחברה עוד 1,000 עובדות ועובדים חדשים.

אבל כאמור, אינטל ממש לא נמצאת לבד בקרב על לב המהנדסים. חודש לפני ההודעה של אינטל על הקמת הקמפוס הודיעה גם גוגל כי היא תפתח מרכז פיתוח ישראלי חדש שיתמקד בפיתוח שבבים, כשמי שיעמוד בראש אותו מרכז הוא כאמור אורי פרנק, אותו גוגל חטפה מידיה של אינטל. נראה שגוגל מנסה לשחזר את ההצלחה של מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, והדרך לשם נמצאת במהנדסים שסביר להניח שתנסה לשכנע לערוק מאינטל. כל זאת בנוסף לידיעות על התחלת גיוסי מהנדסים למרכז הפיתוח החדש של פייסבוק בישראל; וכמובן NVIDIA שרכשה את פעילות מלאנוקס; ואמזון שמפתחת שבבים בהתבסס על הסטארטאפ הישראלי Annapurna Labs.

אורי פרנק בימיו באינטל. צילום: גיקטיים

“זה מעולה”, עונה ברנסון לשאלה שלי על איך תתמודד אינטל עם התחרות על המהנדסים. “יש עדנה לשוק הפיתוח. זה משפיע על כמות האנשים שרוצה ללמוד ועל היכולת של הבוגרים… יש תחרות על הטאלנטים. היא תחרות טובה. היא מייצרת אתגרים של איך לשמר עובדים ואיך למשוך עובדים, וזה מייצר הזדמנויות לאנשים”.

ברנסון מסביר כי אינטל מחלקת את המהנדסים שעל הכוונת שלהם ל-3 תחומים: מתחילים שמגויסים יותר על בסיס היכולת והפוטנציאל העתידי שלהם כהשקעה לטווח ארוך; ביניים, שמגיעים עם מעל ל-5 שנות ניסיון; והמהנדסים המובילים בשוק שאחראיים על פרויקטים במיליארדי דולרים. בעוד שתי הקבוצות הקיצוניות הן אלו שזקוקות לתאגידים הגדולים שיספקו להם את ההזדמנויות שהם רוצים בשלב הזה של הקריירה, ברנסון טוען כי עיקר התחרות הוא דווקא על קבוצת האמצע.

“המאגר של אנשים גדל”, הוא טוען. “נחמד לראות שחברות שהתחילו רק לפני 10 שנים הן כבר חלק מיצירת המאגר. אנחנו אולי שחקן משמעותי והרבה סטארטאפים מבוססים על אנשים שגדלו אצלנו, אבל יש עוד חברות שלוקחות חלק בפיתוח האקוסיסטם”.

השנתיים הקרובות עומדות להיות קריטיות במיוחד עבור אינטל והצוות של ברנסון. בעוד אפל קוטפת שבחים ממעבדי הבכורה שלהם, אינטל רק התחילה את שינוי הגישה המאוד נחוץ שלה. המשימה שלה היא כמעט בלתי אפשרית: לכבוש את לבבות הצרכנים, המפתחים, היצרניות וכן, – גם המהנדסים. ההבדל העיקרי בין אינטל של לפני 3 שנים לאינטל של היום, הוא שהפעם היא עושה רושם שהיא מודעת לכך. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

13 תגובות על "הבכיר הישראלי באינטל: ”אין לנו כוונה להמשיך עם השנים הפחות טובות”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
משועמם
Guest

חבל. אינטל הייתה ממש מופת ישראלי. לא רואה איך היא יוצאת מזה ופאט לא יעזור נגד חוקי הפיזיקה.

ליאור
Guest

“לא יוצאת מזה” – חברה עם market cap של 250 מיליארד דולר

nope
Guest

שמתרחקת כל יום מהחברה שהייתה פעם, היום היא מתנהגת בצורה דורסנית ומגעילה

ירושלמי שעבד באינטל
Guest
ירושלמי שעבד באינטל

מאוחר מדי…אני עזבתי כי משלמים באינטל 50-70% פחות…ומודל העבודה הוא כמו במשרד ממשלתי: אין סוף בירוקרטיה ומהנדסים עצלנים שמקבלים קביעות…עד שלא יפטרו אותם, אינטל תמשיך להתקיים על גבי חסדי העבר.

אבי קור
Guest

דברים יפים וראויים,אבל אינטל איבדה את האטרקטיביות שלה בעיני המהנדסים המוכשרים שהיא מעוניינת לגייס, העתיד מאחוריהם

תומר
Guest

אני מתחבר לדברים של אבי קור.
לגבי אטרקטיביות אני חושב שברגע שאינטל באמת תצא לדרך חדשה, גם מבחינת שכר וגם מבחינת כוון, יש אפשרות שהם יחזרו להיות אטרקטיביים.
כרגע על החדשנות שלהם נובעת מרכישות שהם עשו. (מובילאיי, הבאנה, SiFive) מה שלא משדר אמון כלפי המהנדסים שלהם.
יחד עם מהנדסים מצויינים שיש להם, נוצרו כיסים של בינוניות, שלא יהייה קל לנקש.
החיסרון של ברנסון הוא שהוא גדל באינטל ולא יודע מה יש בחוץ ואולי זה היתרון שלו.
המון בהצלחה, הלואי ואבי טועה.

מיה
Guest

הזיה. אם אתה רוצה לעשות צ’יפים בישראל אתה לא הולך לעשות ניקים במיקרוסופט או אינטגרציה של SOC בגוגל. אתה הולך לאינטל. זה המקום היחידי שעושים את כל הרבדים של חומרה ברמה הכי גבוהה שיש.

מהנדס שבבים באינטל לשעבר
Guest
מהנדס שבבים באינטל לשעבר

זה מה שמספרים באינטל…אפל כבר מזמן לא עושה רק אינטגרציית סוק אלא מפתחים הרבה IPs ברמה…גם גוגל מכוונת לשם וגם באמזון כבר התחילו..אם כבר פיתוח ״אמיתי״, אז CEVA הישראלית היא אחת מהמובילות בחדשנות ולוג׳יק דיזיין, ויש עוד הרבה…סמסונג, ברוקדים, קוואלקום, מארוול, ועוד מספר סטארטאפים חדשניים כמו Xsight ועוד…

אופיר
Guest

רן מנהל מצוין ומהנדס חד ויסודי. בהצלחה לקבוצה הישראלית!

ליאור
Guest

אחלה מנהל, ובכלל נראה שאינטל הולכת עם אסטרטגיה ברורה קדימה. צריך לזכור שהחברה רושמת 70 מיליארד דולר הכנסות ויש לה נתח שוק של 85% מעולם המחשבים והדאטה סנטר

Intel-Market-Share-Gains.jpg
לולי
Guest

הרווחים של היום ממש לא משקפים את מקום החברה בעוד כמה שנים.

עובד לייטביטס
Guest

יאללה שכבר יקנו אותנו ואני אוכל להתחפף מפה!!!!

מישהו
Guest

הוא צריך לעשות מהפכה בתרבות הארגונית באותו סדר גודל שסאטיה נדאלה עשה במיקרוסופט. נדאלה הוכיח שאפשר לשנות מהיסוד ארגון בכזה סדר גודל אבל עדיין לא הייתי שם את הכסף שלי על זה שהוא יצליח.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: