ערוץ אינטל


בחסות

מדענים ישראלים בוחנים תיאוריה נוספת להיווצרות הירח

תיאוריית הפגיעות הרבות הועלתה לראשונה ב-1989 אך איש לא בחן אותה עד השנה שעברה, כשההבדל בין מחשב-על לאשכול מחשבים מחוברים הפך למזערי ואפשר גם לחוקרים ישראלים מהטכניון וממכון ויצמן להתחיל לבחון אלטרנטיבה לתיאוריית המפץ הגדול. התשובה תעזור להבין כיצד נוצרו מערכת השמש וכדור הארץ ואם קיימים חיים מחוצה לו

הירח של כדור הארץ הוא מיוחד במינו. במרחק של 384,000 ק”מ מאיתנו, הוא הירח הגדול ביותר במערכת השמש בהשוואה לכוכב שסביבו הוא חג. אך התהיות לגבי לידתו של הירח מהוות נושא למחלוקות מתמידות בין המדענים.

מציאת התשובה לגבי לידת הירח תוכל לעזור למדענים להבין כיצד נוצרו כדור הארץ ומערכת השמש, ואולי גם כוכבים ומערכות שמש אחרות. כך אומרת רלוקה רופו, מדענית במחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, ומוסיפה כי התשובה תוכל גם לתת מידע לגבי חיים מחוץ לכדור הארץ. “ללא הירח, ייתכן שחיים כלל לא היו מתפתחים על כדור הארץ”, היא אומרת, “הירח מייצב את מסלול הסיבוב שלנו ומעניק לנו אקלים יציב”.

ישנן שתי תיאוריות מובילות כיום: הפופולרית והמוכרת ביותר כבר שנים רבות היא “תיאוריית המפץ הגדול”, שגורסת שעצם בערך בגודלו של כוכב מאדים התנגש בכדור הארץ בשלביו הראשונים, והחומר שנפלט לחלל כתוצאה מההתנגשות יצר מעין דיסק שעם הזמן התגבש לעצם המאיר את שמי כדור הארץ כיום. ואולם, תיאוריה זו אינה מסבירה מדוע ההרכב של כדור הארץ והירח כמעט זהה. מה קרה לשאריות של הגוף השמימי השני?

תיאוריה שנייה נקראת multiple-impact hypothesis (תיאוריית הפגיעות הרבות). לפיה, הירח נוצר מפסולת שנפלטה כתוצאה ממספר רב של התנגשויות במהירות גבוהה עם עצמים קטנים יותר שנותרו מהיווצרות מערכת השמש. מרכיבי הפסולת החללית הזו, שנפלטה במשך מיליוני שנים, התמזגו בסופו של דבר לגוף אחד הסובב את כדור הארץ. ישנן כמובן תיאוריות נוספות, אבל כפי הנראה צורה מסוימת של התנגשות הייתה מעורבת בהיווצרות הירח.

הדמיית השמיים הנופלים

תיאוריית הפגיעות הרבות הועלתה לראשונה ב-1989, אך איש לא בחן אותה עד השנה שעברה, כאשר רופו ועמיתה למחקר עודד אהרונסון הצטרפו לחגי פרץ מהטכניון, מכון טכנולוגי לישראל. החוקרים השתמשו באשכול מחשבים עתיר ביצועים, עם 624 מעבדים, יותר מ-5,000 ליבות עיבוד וזיכרון של 2.9 טרבייט. (לשם השוואה, במחשב ביתי יש בדרך כלל בין 1 ל-8 ליבות עיבוד). הם ביצעו הדמיה של 864 פגיעות של גופים שהמסה שלהם בין מאית לעשירית מהמסה של כדור הארץ. כל אחת מההדמיות הייתה כה עתירת נתונים עד שנדרשו מספר ימים להריצה על 12 מעבדים.

הממצאים העידו שתיאוריית הפגיעות הרבות מצדיקה בדיקה. כל אחת מהפגיעות שהודמו יצרה “עיגול צף” של פסולת, שבסופו של דבר התחבר והתמזג ל”ירחון תת-ירחי”. כוח הכבידה המשיך ומשך את החומר שנפלט מפגיעות אחרות, בדומה לכדור פלסטלינה שהולך וגדל, עד שנוצר גוף שגודלו בערך כמו הירח שלנו.

“אנו מדמיינים כ-12-6 פגיעות במהלך תקופה של 100-60 שנה”, אומר אהרונסון, “עצמים קטנים יותר מותירים פחות עקבות מאחוריהם, וחלק מהעצמים כנראה חלפו בחלל מהר מאוד, תוך שהם משילים מעליהם חלקיקים של חומר קדום שמצא את דרכו בסופו של דבר להרכב של הירח”.

בתמונה: הירח נוצר כנראה מעיגול פסולת חללית שהמשיך וגדל כמו כדור פלסטלינה. התמונה באדיבות מעבדת JPL בנאס”א

מי צריך מחשב על?

“ההדמיה מראה כיצד מדענים מנצלים את עוצמתם של אשכולות מחשבים מחוברים לביצוע משימות שהיו בלתי אפשריות ללא גישה למחשב-על”, אומר פראדיפ דוביי, עמית ב-Intel Labs, “בעבר היה הבדל גדול בין מחשבי על לאשכולות מחשבים, אבל כיום ההבדל הזה כמעט חסר משמעות”. למרות שמחשב-על ממוצע עדיין מספק ביצועים חזקים יותר מאשכול המחשבים שמשמש כיום את המדענים הישראליים, דוביי אומר שהאחרונים זולים ונגישים בהרבה וגם נעשים חזקים יותר ויותר.

מדענים וחוקרים אחרים משתמשים באשכול מחשבים עבור הדמיות עתירות נתונים שנועדו לשפר טיפול רפואי, לבחון תיאוריות כלכליות, לחפש חיים בכוכבים אחרים או לתכנן מכוניות בטוחות יותר מבלי לסכן חיי אדם. חוקרים אחרים מהטכניון מכון טכנולוגי לישראל מפעילים את אשכול המחשבים כדי שיחפש אחר כוכבי לכת חיצוניים אחרים אשר הוחמצו בחיפושים קודמים על מנת להבין את האטמוספירה של יופיטר, אומרת רופו ממכון ויצמן למדע.

“השלב הבא בפרויקט הירח כולל סימולציות שיבחנו יותר מקרוב כיצד הפסולת שנפלטה מההתנגשויות נדבקה יחדיו לירחים יותר ויותר גדולים”, אומרת רופו, “זה תהליך שהיה כנראה שכיח יותר משחשבנו במהלך ההיווצרות של מערכת השמש. למרבה המזל, מערכת השמש כבר נקייה מרוב הגופים החלליים המשוטטים האלה כך שהירח המודרני הוא כנראה הגרסה האחרונה, ואנו יכולים לישון בשקט בלילה”.

 

הכתבה בחסות אינטל

אינטל היא חברת ההייטק הגדולה בישראל. המעבדים של אינטל מותקנים במאות מיליוני מחשבים – רבים מהם פרי פיתוח וייצור ישראלי. אולם אינטל היא הרבה יותר משבבים. בשנים הקרובות החברה תתמקד בפתרונות ענן, אינטרנט של הדברים, זיכרונות מתקדמים, רובוטים, רחפנים, לצד פיתוחים פורצי דרך נוספים.

גיא גרימלנד

גיא גרימלנד הוא דובר אינטל בישראל.

הגב

10 Comments on "מדענים ישראלים בוחנים תיאוריה נוספת להיווצרות הירח"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
תומר
Guest

ממתי תאוריית המפץ הגדול זה משהו שקשור למערכת השמש בצורה ישירה?
תאוריית המפץ הגדול מדברת על היווצרות היקום

Itzik
Guest

ברור שהם לא יודעים זה כולה אינטל רק רצו פרסום למעבדים החדשים שלהם לא משהו חדש

מחשב על?
Guest

עולם מחשבי העל עובר לעיבוד על מערכי gpu ,אינטל מעבדים עוד פלח שוק…
חבר שלוש כרטיסים גרפים ב1000$ ויש לך אותו כח עיבוד…
מה נסגר עם ה laberee שלהם?

מתן
Guest

אינטל נמצאת בצלילה למטה, וטוב שכך.
החברה שעשקה אותנו במשך שנים, מקבלת היום את מה שמגיע לה.

בכל הזדמנות שיש לי, אני קונה מעבדים של חברות מתחרות, ולא אינטל.

אודה לכם מאד אם תגובתי לא תצונזר

עושקים וגם תורמים
Guest
עושקים וגם תורמים

לישראל ואינטל יש רומן ארוך ופורה- מלבד הפרנסה שאינטל מספקת כאן והמיסים שהיא משלמת ,יוצאיה שלא לומר “עריקי אינטל” אחראים על כמה חברות גדולות בתחום השבבים כמו מלאנוקס שאולי לא היו קמות ללא נוכחותה בארץ
אה…והעסקה עם מוביילאי…

מתן
Guest

לא תורמת כלום: סחטה מהמדינה מענקים מטורפים והטבות מס שאם אתה היית מקים חברה, בחיים לא היית מקבל.

לכל מי שאני מכיר אני ממליץ לקנות AMD.

I made it!
Guest

1. אנחנו לא לבד
2. הירח הוא כוכב מלאכותי שהושלם והוצב במסלולו סביב כדור הארץ לפני מיליוני שנים
פרי פיתוחה של חברת: Alien Advance Technologies LTD

יוני
Guest

מישהו פה ניסה לסבן:
התאוריה הקודמת על גוף גדול דמוי מאדים שהתנגש בכד”א לא מתיישב היטב כי זה לא מסביר למה החלקים שעפו מכד”א יצרו ירח שהרכבו כמעט זהה לכד”א אבל גופים שבאו מרחבי החלל והתנגשו בכד”א כן יכולים ליצור ירח שהרכבו כמעט זהה לכד”א?

Mik
Guest

ההרכב לא זהה, וזה רמז לתהליך היווצרות הירח. לירח יש מעט מאוד יסודות כבדים ביחס לממוצע במערכת השמש שלנו. התיאוריה של התנגשות גדולה מסבירה את ההבדל בזה שהחום האדיר מההתנגשות המיס את רוב החומר על כדור הארץ, ואז היסודות הכבדים שקעו לעבר המרכז מה שיצר את הליבה המתכתית והשדה המגנטי של כדור הארץ. החומר הקל יותר נפלט למסלול סביב כדור הארץ והתגבש עם השנים בגלל כבידה לגוש סלע שאנו קוראים ירח.

צחי
Guest

היה נחמד אם הייתם מקבלים קצת יעוץ מדעי לכתבה הזאת. זה היה מסנן כמה מהשטויות שכתובות כאן.

יש פרויקט של אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שנקרא BOINC, שכבר כמה שנים מאפשר לכל מי שרוצה לקבל כוח עיבוד של מחשב על בעלות אפסית, על ידי מחשוב מבוזר באמצעות אלפי מחשבים אישיים.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: