למה בכל זאת העדפנו לפתח לבד, ולא להתבסס על מוצר מדף

חברות רבות מתלבטות האם לפתח לבד או להתבסס על ‘מוצרי מדף’ וטכנולוגיות קיימות. ד”ר איתי הרשנהורן, מנהל המוצר הראשי ב-Gett Delivery, מספר על ההתלבטות שלהם ובמה בחרו בסוף

מאת: ד”ר איתי הרשנהורן

מנהלי פיתוח ומנהלי מוצר בסטארטאפים שואפים להביא את המוצר לשוק כמה שיותר מהר. בתהליך בניית המוצר אפשר למצוא קיצורי דרך בשימוש בשירותי ענן, SDKs ו-APIs שיכולים לייעל באופן משמעותי את זמן הפיתוח, לחסוך את המצאת הגלגל מחדש ולמנוע בזבוז של זמן ושל משאבים יקרים. בדרך כלל, זה אכן משתלם. הגרסאות הראשונות של המוצר מגיעות לשוק מהר יותר, עם צוות קטן יותר ובתשלום הוגן לספקי השירות החיצוניים. הגדילה של המוצר ונתח השוק שאליו הוא מגיע מתאפשרת בהדרגה, והתשלום לספקי השירות מובנה בדרך כלל בתוכנית העסקית.

אבל האם יכול להיות שהסתמכות על גורם שלישי, מהימן ככל שיהיה, יכולה גם לעצור את הפיתוח של המוצר? ועוד איך. קחו לדוגמה בעיה הלקוחה מעולם ה-Mobility. אפליקציות לשיתוף נסיעות, להזמנת מונית או למשלוחים מציגות את המסלול ואת זמן הנסיעה. בעולם של היום זה נראה ברור מאליו להציג למשתמש את זמן ההגעה של המונית או של השליח עם הסושי. חישוב זמן ההגעה, במקרה שאין תנועה חריגה בכבישים, הוא פשוט (זמן הנסיעה שווה לדרך חלקי המהירות הממוצעת). את הדרך אפשר לחשב באמצעות מפות שיתופיות (open street map) ואת המהירות הממוצעת בנסיעה בעיר שאין בה תנועה אפשר להעריך. החישוב הופך למסובך ולבעייתי יותר במציאות שבה העיר פקוקה, וזמני הנסיעה משתנים באזורים שונים ולאורך שעות היום ולפי עונות השנה (גשם ושלג).

אפשר לפתור את הבעיה הזו באמצעות שירותים חיצוניים בתשלום, כמו API של שירותי מפות. בקשת מסלול וזמן נסיעה עדכני תעלה פחות מחצי סנט, סכום שווה לכל נפש וזניח ביחס לעלות הכוללת של השירות (הכוללת תשלום לנהג או לשליח, עלויות סליקת תשלום וכו’). ככל שהמוצר מתקדם ומותאם יותר לשוק, כך גם נוצרת וגדלה התחרות, ואיתה גם המלחמה על איכות השירות והמחיר. בעולמות ה-Mobility, ובפרט בעולם המשלוחים, אופטימיזציה של מסלול הנסיעה יכולה להוביל לחיסכון רב בעלויות. נסו לפזר 1000 חבילות בין שליחים, כשכל שליח יכול לקחת כ-20 חבילות (The capacitated vehicle routing problem). זו בעיה שהפתרון המושלם שלה ידרוש עבודה כמעט אינסופית של המחשב (סיבוכיות NP-קשה), אבל ניתן למצוא פתרונות מקורבים.

ישנם בשוק מוצרי מדף לאופטימיזציה של מסלולים, אבל הם אינם מתייחסים בהכרח לתרחישים ספציפיים או לכאבים של לקוחות בפלחי שוק שונים. גם אם ישנו פתרון שעונה על הבעיה הבסיסית, פיתוח של דרישות נוספות וייחודיות יהיה קשה או בלתי אפשרי בעזרת מוצר של צד שלישי. זהו סיכון שיש לקחת בחשבון, במיוחד כאשר מחפשים פתרון לבעיה שהיא מהותית בהצעת הערך שהמוצר נותן.

פתרון מדף גם עשוי להיות בלתי ישים מבחינה כלכלית. למשל, באופטימיזציה של מסלולי חלוקה השלב הראשון בפתרון הבעיה הוא מציאת כל הדרכים האפשריות מכל נקודה לכל נקודה. בעולם שבו יש חשיבות להגיע לנקודת המסירה בחלון זמן מוגדר, יש לחשב גם את זמני הנסיעה מכל נקודה לכל נקודה לאורך שעות היום (למשל, עבור 10 חלונות זמן, יהיה צורך בחישוב זמני הנסיעה עבור 1000X1000X10 אפשרויות נסיעה). פנייה לשירות חיצוני לקבלת הנתונים תעלה כ-50,000 דולר (כ-50 דולר לחבילה), מחיר בלתי אפשרי מבחינה עסקית. סטארטאפ שמנסה לספק את הפתרון הטוב והחדשני ביותר, לא יכול בדוגמה הזו להסתמך על שירות חיצוני ויצטרך להשקיע בבניית מודל תנועה בעצמו. השקעה כזו דורשת כמובן תיעדופים נכונים בהשקעת המשאבים, אבל לא רק. המרכיבים החשובים ביותר לצורך זה הם:

דאטה – חד הרכיבים החשובים הוא דאטה. בדוגמה שלנו, נתונים עדכניים על מהירות הנסיעה בכל הקשתות שמחברות בין כל צמתי הנסיעה הרלוונטיים. השגת מספיק נתונים עבור סטארטאפ מתחיל היא לפעמים פרדוקס. כדי להשיג מספיק דאטה יש צורך בפעילות גבוהה של המוצר. פעילות גבוהה של המוצר דורשת איכות גבוהה של השירות, וזו מבוססת על הדאטה.

אנשים – מדעני נתונים ומומחים למערכות מידע בתחום הרלוונטי. בדוגמה שלנו, הכוונה למומחים במערכות מידע גיאוגרפיות (GIS Specialist).

אז מה עושים?

כשאנחנו נתקלנו בבעיה דומה, החלטנו לתעדף בנייה של פתרון פנימי. הצלחנו למצוא קיצורי דרך על ידי התמיכה של סטארטאפ האם שלנו – Gett. בחברה זו יש אנשים שיש להם את הניסיון המתאים וגם 10 שנים של דאטה היסטורי, כולל נתונים שזורמים בכל רגע מאלפי מוניות ושליחים שפרוסים ברחבי הערים. לסטארטאפ בשלב התחלתי, כדאי לחשוב על פתרון הבעיה באופן הדרגתי. למשל, להגביל את אזור הבעיה ולייצר פתרון בסדרי גודל קטנים יותר.

בשלב הראשון אפשר להציע פתרון לא מושלם ובינתיים לצבור ניסיון ודאטה. במקרה שלנו, אפשר להגביל את אזור הבעיה לעיר אחת בלבד, ובהדרגה לשפר את המוצר ולהתרחב. את הפתרון הטכני אפשר לבסס על פתרון היברידי שמבוסס גם על שירות של צד שלישי וגם על פתרון in-house. למשל, את זמן ההגעה של המשלוח אפשר לדייק באמצעות פנייה לשירותי מפות חיצוניים, אבל את האופטימיזציה של המסלול רצוי לבסס על מרחק בלבד (שהוא מקורב לאופטימיזציה שתלויה גם בזמן).

לסיכום, לפעמים בהערכה ראשונית נראה שפתרון מדף יכול לתת מענה לצרכים שלנו, אבל במקרים רבים בזמן התפתחות המוצר אין מנוס מלבנות בהדרגה פתרון in-house לצרכים החדשים כדי להבטיח בנייה של מוצר עם יתרון תחרותי בשוק.

הכותב הוא Head of Product ב-Gett Delivery​

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

11 תגובות על "למה בכל זאת העדפנו לפתח לבד, ולא להתבסס על מוצר מדף"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אלון
Guest

מעניין שהכותב הוא מנהל מוצר. חזון ארוך טווח ואמונה בצוות הפיתוח הם בסיס להצלחה של כל חברה

Eitan Katz
Member

מאוד מעניין. בהצלחה להם

חיים
Guest

פיתוח עצמי הוא כמעט הכרח כאשר נדרש בידול בשוק תחרותי. אם לדוגמא, כל הבנקים ישתמשו באפליקציה זהה, לא יהיה על מה להתחרות פרט למחיר מה שיביא לירידות מחיר, קניבליזציה והפסדים. מצד שני, מי שעדיין אין לו מתחרים, אם ישתמש בכלי צד ג’ יקל על כניסת תחרות.

אחד שממש לא יודע
Guest
אחד שממש לא יודע

כי אתם צריכים להצדיק את המשכורת שלכם, מה תעשו תגרמו לאנשים להזמין מוניות על Google Docs מה זה השטויות האלו?

ASD
Guest

הכותב הינו דוקטור לניהול מוצר?
כי אם לא, אז למה היה חשוב לציין את העובדה הזאת?

מתניהו
Guest

יובל שטייניץ הוא דוקטור לפילוסופיה ועדיין מכנים אותו דוקטור בכל פעם שמראיינים אותו על אירן, הגז הטבעי או הליכוד. ככה זה נהוג בכל תחום. כשאתה תעשה דוקטורט במתמטיקה או ווטאבר הכותב עשה, אתה מוזמן להשמיט אותו מהתואר שלך.
כמובן שאם כואב לך על הדאטה ששתו לך הפיקסלים של המילה דוקטור, אתה צודק.

ASD
Guest

אהההההההה ככה נהוג. הבנתי. אם נהוג אז נהוג.
אני נוהג לכנות את עצמי כ״מלך״. ככה נהוג. אז בבקשה תפנה אלי בתואר המתאים שנהוג.

יאיר
Guest

כתבה ברמת היי-לבל מעניינת התגובות הן של קנאים.. מה זה משנה דוקטור למה ומה משנה אם הוא מנהל המוצר או הפיתוח?

אלכס
Guest

אמנם לא רלוונטי לנו כסטארטאפ בלי הגב של גט טקסי, אבל עדיין מעניין מאוד. תודה

עוגיה
Guest

פעמיים בתחילת הכתבה הוא הזכיר לנו שהוא דוקטור.
ובסוף הכתבה, למי שהספיק לשכוח, הזכיר גם מה הטייטל שלו.
(ובכל המקרים דיבר על עצמו בגוף שלישי)

האם זה נובע מרגשי נחיתות?

בכל מקרה חבל שאין עורך בגיקטיים,
כתבות אהבה עצמית כאלה מורידות מאד את הרמה פה.

תקצירן
Guest

קיצר פתרון צד שלישי לרוב זול להטמיע ויקר להשתמש או שלא עונה על כל הדרישות
פיתרון עצמאי יקר להטמיע אך זול להשתמש ויכול לענות כל הדרישות
כל כך יקר להטמיע שהם עושים אותו רק עכשיו למרות שניווט זה חלק מהותי מהעסק שלהם

wpDiscuz

תגיות לכתבה: