סטארטאפ ישראלי גייס 20 מיליון דולר כדי למפות את מערכת החיסון שלנו

עם מערכת מיפוי וניתוח, Immunai טוענת שהיא יכולה לסייע במאבק במחלת הסרטן, ובעוד עשרות מחלות שונות

תמונה: immunai

כולנו רוצים לשמור על מערכת חיסונית תקינה, אבל חולים במחלות מסוכנות כמו הסרטן או מחלות אוטואימוניות , זה יכול להיות ההבדל בין חיים למוות, וההבדל בין טיפול שמסייע למטופלים, לבין טיפול שיפגע בו. סטארטאפ ישראלי שנחשף היום (ה’) לראשונה רוצה לרתום את הלמידה העמוקה כדי למפות את המערכת החיסונית, ואולי למצוא פירצות דרך חדשות בטיפול בסרטן.

יכול להאיץ ניסויים קליניים ואפילו למצוא טיפולים חדשים לסרטן

הסטארטאפ Immunai (אימיוניאיי) מפתח את מה שהוא מכנה “פלטפורמה מבוססת ביולוגיה חישובית”, וזאת כדי למפות את מערכת החיסון של מטופלים. בשיחה עם גיקטיים מסביר נועם סולומון, מנכ”ל החברה, כי מערכת החיסון היא מערכת ומרכבת להפליא, והחברה מנסה להבין את המנגנונים שלה, כדי לאפשר הבנה של מהו הטיפול המיטבי עבור חולי סרטן מבין הטיפולים הקיימים. באמצעות מיפוי והבנה של המערכת החיסונית, ניתן להבין את סיכויי ההצלחה של טיפול עבור חולה ספציפי, וסולומון אף טוען כי הפיתוח יאפשר לרופאים להאיץ ניסויים קליניים עבור תרופות ואישור רגולטורי, ואולי אפילו לעזור בפיתוח טיפולים רפואיים חדשניים.

רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? ללוח מיתוג המעסיק גיקטיים אינסיידר לחצו כאן >

בדיקות ריצוף DNA, אשר מרצפות את הקוד הגנטי הקבוע בתאים, קיימות כבר זמן מה, אך סולומון טוען כי הטכנולוגיה של Immunai שונה לחלוטין: “אימיונאיי מרצפת את מולקולות ה-RNA בתאים, ובכך מאפשרת לראות מה קורה תחת מכסה המנוע ולזהות מה מקולקל וכיצד ניתן אולי לתקן”. סולומון מוסיף כי החברה משתמשת בטכנולוגיית ריצוף RNA חד-תאי, מה שבעצם מאפשר לבחון כל תא ותא בנפרד. “הרזולוציה שמתקבלת מאפשרת לזהות את הפרופיל החיסוני של המטופל באופן דינאמי, לבחון שינויים, תגובות לטיפולים וכדומה”. לאחר הסריקה, המערכת של אימיוניאיי משתמשת ברשת נוירונים אשר מנרמלת את המידע הביולוגי שנאסף. וכשסולומון אומר “מידע”, הוא מתכוון לכך שמכל בדיקת דם המערכת מסוגלת להפיק טרהבייט של מידע.

תמונה: immunai

“והאלגוריתמים שלנו מסוגלים למצוא דפוסים ביולוגיים שמסבירים מה מאפיין פרופילים של אנשים שיגיבו לטיפול ומה מאפיין פרופילים של אנשים שלא יגיבו היטב, או כאלו שיגלו רעילות לטיפול וכולי”, מסביר סולומון. הפיתוח של Immunai לא מסתיים רק בטיפול בחולי סרטן, אלא גם במחלות אוטואימוניות שונות, מחלות ויראליות שונות, מחלות לב, אלצהיימר וכן, גם לנגיף הקורונה: “הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לראות במקביל ריצוף של נוגדנים בקרב אנשים שהחלימו יחד עם סריקת כל מערכת החיסון ולנסות לזהות דפוסים שיסבירו את הסיבות לכך”.

היום (ה’) מודיע Immunai על השלמת סבב גיוס של 20 מיליון דולר בהובלת TLV Partners ו-Viola Ventures. בחברה טוענים כי ישתמשו בכספי הגיוס לצורך הרחבת מאמצי הפיתוח ועבודת המעבדה. Immunai הוקמה ב-2018 על ידי נועם סולומון, מנכ”ל החברה, ולואיס וולוך, CTO. השניים הם יוצאי MIT והארוורד, ואלויהם הצטרפו אנסומן סטפט’י, פרופסור מאוניברסיטת סטנפורד, דניאל וולס, ביולוג במכון פארקר לחקר הסרטן ופרופסור דן ליטמן, מומחה אימונולוגיה. כיום מעסיקה החברה 30 עובדים בישראל ובניו יורק, כאשר רוב העובדים נמצאים בישראל.

 

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

4 תגובות על "סטארטאפ ישראלי גייס 20 מיליון דולר כדי למפות את מערכת החיסון שלנו"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
nope
Guest

פרופסור במקום פרופסול

yaniv
Guest

נשמע מדהים ואיכותי, בתור עובד הייטק שמאס בטכנולוגיות שלא מקדמות את המין האנושי לשום מקום. זה נשמע כמו אחד מהסטרטאפים הייתי רוצה להיות בהם חלק. אפשר עוד מידע על אופן סריקת התאים כך שמתקבלת תמונה פרטנית שלהם?

Itai
Guest

Yaniv התהליך של ריצוף חד תאי מבוסס לרוב על מערכת זרימה בה נלכדים התאים במלכודות מיוחדות שמבודדות כל תא לבארית בודדת. בבארית מתבצע כל תהליך ההפקה של הדנא או הרנא במקרה הזה והגברת המקטעים. לרוב יוסיפו סמן- רצף מולקולרי סםציפי לכל בארית כדי לתייג את התוכן שלה ואז ירצפו את הבאריות ויזהו את הרצפים שהיו בכל בארית וכמותם. על פי הרצפים של הרנא ניתן לקבוע אילו חלבונים מתבטאים בכל תא

Guest
Guest

immunai ולא immuniai, נועם סולומון ולא נועלם סולומון ופרופסור ולא פרופסול. מישהו עושה הגהה ובדיקת מידע לפני פרסום כתבות פה?

wpDiscuz

תגיות לכתבה: