השלב הבא של הנפקות ה-ICO – מהם Security Tokens? [הנפקה ורגולציה]

כיצד מתכננים הנפקה שכזו, היכן עומדת הרגולציה כיום, מה עושים הבנקים בנידון ומהם ההזדמנויות בעתיד?

token

קרדיט צלם\תמונה: John Benford / Getty Images Israel

מאת אלון צפורי

<<< לכתבה הקודמת בנושא: מהם Security Tokens?

כיזמים, בבואנו לתכנן הנפקת מטבע כזו, החשיבות של בחינת הדברים היא גבוהה ביותר לא רק בהיבט של הקרן והיזמים, אלא קודם ובעיקר בהיבט של המשקיעים שלנו. השאלה הראשונה שעלינו לענות עליה היא האם אנחנו הולכים במסלול של רישום מלא (כמו כל חברה ציבורית) או שמעצבים את ההנפקה כדי להתאים ולהיכלל במסלולי הפטורים למיניהם (כפי שמופיע ב Regulation D, section 501, 503 and 506 של חוק ניירות ערך האמריקאי, ובמקבילה בכל מדינה ומדינה). בנוסף עולות שאלת המיקום של המיזם, שאלות רבות לעניין מיקום המשקיעים, שאלות באשר לאופן שבו מותר לכם להציג את מרכולתכם ושאלות הקשורות למודל הכלכלי של המטבע שלכם. לדוגמה האם אתם מציעים מכשיר השקעה במודל Evergreen או Closed-ended ואיך אתם מחזירים תשואות למשקיעים שלכם. איך המודל שלכם משקף עלייה בערך המטבע לטווח הארוך, הבינוני והקצר. אופן חלוקת המטבעות לצוות המייסד ולבעלי עניין אחרים שונה מהותית ממה שאנו מכירים מהנפקות של Utility Tokens. כך למשל אי אפשר פשוט להקצות להם 40% או 50% מכלל המטבעות. אתם לא יכולים להנפיק בלי מגבלות על סכום ההשקעה או בלי מגבלות החלות על סוג המשקיעים שמהם אתם מגייסים את ההון. אתם חייבים לכלול במודל שלכם פתרונות וספקי נזילות ואתם מוכרחים לבנות מודל כלכלי אשר ממנף את יתרונות ההפרדה בין כסף הפיאט (דולר, אירו, שקל וכו;) לבין המטבע שלכם והסירקולציה שלו. זה כבר לא רק גיוס כסף למימון הפיתוח, השיווק והתפעול של מוצר או פרויקט.

פרויקטים בעולם האמיתי

כמו בכל דבר, גם קטגוריה זו תתפצל, ויתפתחו ענפים חדשים ומגוונים היורשים את התכונות הבסיסיות של Securities Tokens. יש מטבעות המציעים ערך כלכלי ישיר מעצם ההשקעה במטבע, ואחרים המציעים ערכים כלכליים עקיפים. דוגמות לכך הן SPiCE VC הישראלית (למחצה) שבה שותפים טל אלישיב ועמי בן דוד וביילקס ההולנדית, בה מעורב רואל וולפרט. משקיעיה של SPiCE VC זכאים לקבל כספים מרווחי הקרן ישירות ביחס לכמות ההחזקה שלהם במטבע וממכירת המטבע שבידיהם, לעומת קרנות אחרות אשר תשואת המשקיעים נגזרת מתשואת המטבע בלבד והמשקיעים נפגשים עם כספם במכירה בלבד.

פרויקט נוסף כאמור, ביילקס, אמור להשיק במהלך 2018 פלטפורמה מפוקחת המאפשרת לעסקים קטנים ובינוניים לגייס הון באמצעות הנפקת מטבעות עד לסך של 5 מיליון אירו בכפוף לחוק ההולנדי למימון המונים. זהו מנגנון גיוס המנצל את כל היתרונות של חוק גיוס המונים ודומה במידה רבה לחוק המימון האמריקאי (JOB Act) והישראלי, לפיו גם משקיעים “קטנים” או שאינם מוגדרים משקיעים מקצועיים יכולים להשקיע ולקחת חלק בגיוסי הון של החברות האלה. במסגרת הליך זה ישנן הקלות נוספות על החברות המנפיקות תוך הגנה מירבית על המשקיעים. כמו כן מציע הפרויקט נזילות מקסימאלית, היות וכנגד המניות יקבלו המשקיעים מטבעות, שבהם יוכלו לסחור בבורסות המפוקחות למטבעות קריפטוגרפיים. יהיה מעניין לעקוב אחר התפתחות פרויקט זה גם כן.

מטבעות אחרים שנראה הם המטבעות הריאליים, אשר השקעותיהם צמודות באופן ישיר או עקיף לנכסי בסיס ריאליים, כגון זהב, סחורות, נכסי נדל”ן ואחרים. יש הנפקות של בנקים מבוזרים המבטיחים תשואות ודיבידנדים, יש קרנות אינדקס (למשל Bitwise Asset Management של מייסד Angel List) שעוקבות אחרי מטבעות, יש קרנות הון סיכון, קרנות גידור, קרנות REIT ואחרות. יחד עם זאת קיים חוסר אדיר בפתרונות ובמכשירי השקעה מסוג זה, אך פערים אלה נסגרים מדי יום.

קרדיט צלם\תמונה: Bloomberg, Getty Images Israel

הרגולציה כבר כאן

אף שנראה כי הרגולטורים גוררים רגליים, המציאות מראה אחרת. זה נכון שהזמן דוחק וטוב היה אם היינו כבר במצב של ודאות מוחלטת מבחינת רגולציה, הן בהיבט של מסגרת עבודה חוקית והן בהיבט המיסויי, אך עם הפנים קדימה עלינו כקהילה בינלאומית לשתף פעולה ולתמוך בגופים אלו על מנת לזרז את הסדרת העניין והנחת התשתית המשפטית והכלכלית להתפתחות מואצת ומיצוי היתרונות הגלומים בטכנולוגיות אלו.

באשר לעולם, לא ארחיב יותר מדי לגבי הסטטוס של אותן מדינות אשר כבר החילו רגולציה כזו או אחרת, מלאה או חלקית, בתחום. מה שיותר מעניין הוא לעקוב אחר מהלכים שנעשו לאחרונה דווקא על-ידי מדינות שפוטנציאל השימוש שלהן והתרומה שלהן לתחום הינה בעלת משמעות רבה ותשיא תמורות גדולות. התחומים העיקריים שבהם נדרשת הסדרה, הן בהיבט של המשקיעים והן בהיבט של היזמים והגופים המנפיקים, הם בראש ובראשונה סיווג למטבעות או לנכסים; כיצד בונים מעטפת רגולטורית שמאפשרת חדשנות ושקיפות, תוך מתן הגנה מירבית על המשקיעים מבלי להטיל על פרויקטים אלו פיקוח כבד, בירוקרטיה ותהליך יקר; וכמובן טיפול ובהירות בכל נושאי המיסוי.

בהקשר זה, מעניין לראות כי רק החודש הוציא בית המשפט העליון בהודו צווים לבנק המרכזי, לרשות לניירות ערך, לרשויות המס ולגופים רגולטוריים אחרים במדינה בדרישה להשיב מה עמדתם בנוגע לפעילויות של בורסות למסחר במטבעות קריפטוגרפיים במדינה, להנפקות מטבע ולהשתתפות אזרחים הודיים בהנפקות מטבע ראשוניות. החודש גם הבנק המרכזי של סינגפור, מדינה שנחשבת לאחת המדינות המתקדמות מבחינת ההסדרה בתחום, פרסם כללים ברורים לגבי מה נחשבים מטבעות של ניירות ערך ומה לא.

בצדק או שלא, מדינות רבות והקהיליה הבינלאומית ממתינים לעמדתו של ה-SEC האמריקאי בעניין. למרות פרסומים בקיץ האחרון, ה-SEC טרם פרסם את עמדתו הרשמית וההתייחסות בכל אחד מהתחומים הנ”ל מוגבלת. יתרה מזאת, כאשר משרד האוצר האמריקאי מגדיר את המטבעות הוירטואליים כמטבעות  בעוד שנציבות הסחר והסחורות מגדירה אותם כסחורות, הבלבול וחוסר הוודאות רק גדלים. גם בישראל החלו צוותים של גופים שונים לעסוק בשאלות הללו. בשיחה שערכתי עם קולגה, אמר אוריאל פלד, מנכ”ל ושותף מייסד של CoinTree Capital: “אני יכול לומר שיש שיח בין התעשייה ובין צוותים של גופים ממשלתיים על מנת לקדם את הרגולציה והחקיקה בישראל. העמיתים שלנו בקרב גופים אלו מבינים את חשיבות ההסדרה ומציאת האיזונים בין החדשנות והתפתחות התעשייה והכלכלה לבין בניית מערכת חוקים שתגן על הציבור”. אם בשנים האחרונות חוקקו חוקים אשר סייעו לחברות טכנולוגיות לגייס הון מחד ולציבור (ולמדינה) להשתתף וליהנות מפירות ההייטק, הרי שהסדרת הרגולציה, על כל מרכיביה, תחולל שינוי גדול מאוד בכל ענפי המשק ולא רק בהייטק. פרויקטים של בלוקצ’יין ומודלים עסקיים מבוססי מטבעות ויראוטליים, דיגיטליים או ריאליים יאפשרו ליצור חדשנות בכל תחום, ויתרמו תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית. מודלים אלו כבר קיימים ומיושמים בכל תעשיה ברחבי העולם, ממסחר, אנרגיה, עסקים קטנים, תעשייה, רפואה, נדל”ן ותחומים נוספים רבים. ככל שודאות רגולטורית זו תאומץ מוקדם יותר, כך גם המדינה תיהנה מהפירות של יוזמות אלו אשר יוקמו בארץ, והיזמים לא יצטרכו להקים את המיזמים שלהם במדינות אחרות, כמו שווייץ, סינגפור, שוודיה ועוד.

הבנקים ותעשיית הפיננסים

לבנקים בעולם כבר יש מטבע וירטואלי משלהם. אם טרם שמעתם על כך אז קוראים למטבע שלהם USC – Utility Settlement Coin, והוא נועד לאפשר לבנקים לשלם אחד לשני בגין ביצוע טרנזקציות שונות על גבי הפלטפורמה. פעולות אלה כוללות העברות בינלאומיות, רכישת ניירות ערך וחוזים אחרים המנוהלים היום באופן מסורבל באמצעות הרבה מערכות שונות וגורמים מתווכים. את הפרוייקט יזם בנק UBS והצטרפה אליו כבר רשימה ארוכה ומכובדת של בנקים גדולים דוגמת Deutsche Bank, Barclays, HSBC, Credit Swiss, BNY Mellon ואחרים. יש הטוענים כי לפחות חלק מהבנקים הגדולים בארץ כבר משתפים פעולה עם הפרויקט המקסים הזה, לכאורה, אך עד לשעה זו טרם קיבלתי אישור רשמי לעניין וכל שנותר לי הוא לברך שאכן כך קורה ושהיתרונות של הפרויקט יאפשרו לבנקים לתת לנו שירות טוב יותר ובעלות תחרותית הרבה יותר. פתרונות בלוקצ’יין ומטבעות קריפטוגרפיים הינם כבר בשימוש של בנקים להשקעות, בנקים לאומיים ומדינות. דיימלר, יצרנית מרצדס, השתמשה ברשת פרטית מבוססת איטריום לבצע הנפקה פרטית של אג”ח בסך של 100 מיליון אירו. ייקח עוד זמן עד שנראה הנפקות אג”ח ציבוריות על גבי בלוקצ’יין אך היום הזה אינו רחוק והפרויקט הזה מעודד רבים בממשל הגרמני וממשלות בכלל לקדם את התחום כולו.

התלכדות העולמות – בורסות נזילות וכל מה שביניהן

כל מי שמכיר מעט את שוקי ההון, יודע שנזילות וסחירות הם מרכיבים חשובים. כאשר הבלוקצ’יין עצמו אינו מספק פתרונות אלו, החיבור לעולם ההנפקות ויצירת מטבעות (ICO), בוודאי כאלה שהינם Security Tokens, נותן כבר כיום מענה לנזילות והסחירות הנדרשת. ברגע שאנו מאגחים נכסים בלתי נזילים, דוגמת נדל”ן, תזרים מזומנים של חברה, זהב או כל דבר אחר באמצעות מטבעות ומאפשרים לכל אחד לסחור בהן, קורים כמה דברים: ערכם עולה מעצם סחירותם, השוק משתכלל ונוצרים מכשירים פיננסים מתקדמים והשוק גדל ומושך פנימה משקיעים מקצועיים, בנקים להשקעות, גופים מוסדיים אחרים וחברות רבות מכל ענפי המשק.

למקום הזה נכנסות בורסות קיימות וקמות בורסות חדשות. רק בשבועות האחרונים התבשרנו שגופים בארה”ב כמו CBOE, CME ו-Nasdaq מתכוונות לשלב מכשירים פיננסיים כדוגמת חוזים עתידיים על מחיר הביטקוין בפלטפורמות שלהן. החלק החשוב והלא פחות מעניין הן הבורסות החדשות שיאפשרו מסחר במטבעות קריפטוגרפיים הכפופים לרגולציה ופרויקטים המאפשרים נזילות כדוגמת בנקור הישראלית. לדברים הללו נדרש זמן להבשיל עד שמאומצים על ידי התעשייה, אך לבסוף הם קורים. וככל שיש  יותר פרויקטים כאלה, כך פתרונות אלה יאומצו בהרחבה. בעוד שבכדי לייצר מסחר ונזילות בבורסות חייב להתקיים התנאי הבסיסי של הימצאותם של קונה ומוכר באותו זמן, הרי שבפתרון שמציעה בנקור, היכולת של קרן או מכשיר פיננסי לספק נזילות למשקיעיהם שאינה תלויה בעושה שוק היא חשובה מעין כמוה, בעיקר ובמיוחד בפרויקטים של Security Tokens. אלו פרויקטים עתירי השקעות, וטרנזקציות כספיות הן מהות קיומם.

כאשר כל הגורמים הללו מתחילים לפעול ביחד, וזה כבר קורה, מתחילה התלכדות של תעשיית הפיננסים המסורתית עם אלו הקריפטוגרפים אשר יוצרים מציאות שבה רמת האמון בכל אותם מוסדות עולה, רמת השקיפות עולה, מכשירים פיננסיים חדשים נוצרים לתועלת כולם, רמות הסיכון בהשקעות במטבעות קריפטוגרפים פוחתות משמעותית, וקיימת מערכת איזונים מובנית שיוצרת הזדמנויות חדשות.

אין לראות באמור ייעוץ כלשהו או המלצה ובאחריות הקורא בלבד.

הכותב הינו שותף מייסד בקרן J7 Capital

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: