עזבתי הכל כדי להפוך ליזם עצמאי וזה הסיפור שלי [טור אורח]

ההחלטה לעזוב משרה טובה בהייטק כדי להפוך ליזם בעצמך, עוברת בראש לרבים, אבל היא הכל חוץ מפשוטה. רן סגל מספר על החוויה האישית שלו

ran

מאת רן סגל.

לפני שנה בדיוק עזבתי את העבודה שלי כמעצב שכיר באחד הסטארטאפים המגניבים בארץ (Any.Do) כדי לנסות ולהקים עסק משלי. אחת הסיבות לתזמון המהלך הזה היה העובדה שנועה ואני תכננו להביא ילד וידעתי שברגע שאני אהיה אבא, ההחלטה לקפוץ למים ולנסות את מזלי כיזם תהיה הרבה יותר קשה ומפחידה.

עכשיו, שנה אחרי, הגיע הזמן לסכם איפה אני היום, ומה למדתי בינתיים. אחלק את הפוסט ל-3: העבודה כמעצב עצמאי, העבודה כיזם ולבסוף כמה מילים על החוויה הטריה של איך כל זה משתלב עם להיות אבא.

להיות מעצב עצמאי

כשהחלטתי להקים עסק, השאלה המרכזית שהטרידה אותי הייתה: ״איך אני הולך להרוויח כסף, עד שהעסק מרוויח כסף?״. יזמים בדרך כלל משלמים את השכירות באחת משתי הדרכים הבאות:

1. הם חסכו המון כסף / ההורים / בני הזוג שלהם יכולים לממן אותם.

2. הם לוקחים כסף ממשקיעים, ואז משלמים לעצמם משכורת (בדרך כלל נמוכה עד שהסטארטאפ מוכיח את עצמו).

שתי הדרכים האלו היו לא רלוונטיות לי ולשותפים שלי (ליאור ואיל, עוד עליהם בפרק הבא): לא היה לנו מלא כסף בבנק או הורים שיממנו אותנו, ולא רצינו לקחת כסף ממשקיעים. הדרך להתמודד עם זה הייתה לחלק את השבוע: 3 ימים עובדים על המיזם שלנו, ויומיים בשבוע כל אחד עובד במקצועו הוא.

האם אפשר להתפרנס רק מיומיים עבודה בשבוע? התמזל מזלי והתשובה היא כן.

אני אומר מזלי, כי כמובן שהרבה מזה קשור למזל, אבל המסלול שעשיתי גרם לכך שסט היכולות שלי יחסית ייחודי: אני מעצב גרפי עם ניסיון במיתוג ופרסום, אני מעצב מוצר דיגיטלי שיודע חוץ מלעצב UI מבין גם איך מוצר צריך להתנהג בווב ובמוביל, העובדה שאני כותב בלוג לימדה אותי לכתוב ככה שאני יכול לעזור גם בחומרים שיווקים וכתיבת תכנים ובנוסף אני יודע ואוהב גם לצלם ולערוך וידאו. מסתבר שהסט הספציפי הזה דרוש היום מאד בעולם הסטארטאפים.

כשהתלבטתי עם איזה לקוחות לעבוד ואיזה פרוייקטים לקחת, היה לי ברור די מהר שאני מעדיף לעבוד עם לקוח אחד לאורך זמן, מאשר לעשות הרבה פרוייקטים קצרים. השיקולים היום:

1. אני מאמין שעבודה טובה נעשית לאורך זמן, והגרסא הראשונה היא לווא דווקא הכי טובה. ככל שאעבוד על פרוייקט יותר זמן, הוא יצא יותר טוב.

2. אני מעדיף לבנות מערכת יחסים עם לקוח אחד, לבנות אמון ודרך עבודה משותפת מאשר להכיר ולהרשים מישהו חדש כל חודש.

3. זה הרבה פחות מלחיץ לדעת שכסף יכנס גם בחודש הבא (עד כמה שאפשר להיות בטוחים בעולם הסטארטאפים שבהם הכסף לפעמים פשוט נגמר יום אחד).

פגשתי הרבה אנשים וחברות ובסופו של דבר בחרתי להצטרף לצוות של אורי ויסלר ויעל לדור בסטארטאפ: AppFront. הדרך שבה אנחנו עובדים ביחד היא די ייחודית, אבל אני נהנה ממנה בטירוף, והעובדה שאנחנו עדיין עובדים ביחד אחרי שנה מלמדת אותי שגם הם מרוצים ממנה.

אנחנו עובדים יומיים בשבוע. אני עובד מהמשרד בבית שלי. בתחילת היומיים אנחנו נפגשים במשרד שלהם, מדברים על מה הדברים החשובים השבוע שצריכים לקרות השבוע, שותים קפה ומקשקשים קצת. אחר כך, אני הולך הביתה ונותן עבודה. למחרת לקראת סוף היום אני מגיע אליהם שוב, ועובר איתם ביחד על הדברים שעשיתי. לפעמים אנחנו שותים בירה, לפעמים לא. אבל תמיד הם דוחפים לי דברים משמינים שם.

אחרי קרוב לשמונה חודשים של שותפות מוצלחת, בעקבות נסיבות כאלו ואחרות שינינו קצת את הפורמט, והמעטנו בשעות העבודה, ואני הצטרפתי לפרוייקט נוסף, באותו הפורמט שהוכיח את עצמו: OwnHealth של יהונתן אדירי.

ownhealth-1024x471

בניגוד לסטארטאפ הקודם, בחברה הזו הצוות גדול ומורכב יותר בגלל מורכבות הפרוייקט והאתגרים שונים ומעניינים בטירוף. גם כאן לפעמים שותים וויסקי ותמיד אוכלים דברים משמינים. סטארטאפים זה דבר נחמד, אני לא מבין למה הרבה מעצבים מסרבים לראות את זה.

מה למדתי?

1. הכי חשוב: מערכות יחסים

כדי להיות מעצב עצמאי אתה חייב להיות ממש אחלה עם אנשים. הכל בחיים זה מערכות יחסים, ובטח בעיצוב עם לקוחות. ברגע שמפסיקים להסתכל על לקוח כ״לקוח״ מתחילים לראות בו שותף, מבינים שכמו עם בן/בת הזוג – חייבים להשקיע במערכות יחסים. ברגע שיש בינכם דיאלוג פתוח וחברי, הרבה יותר קל לדבר על הדברים הקשים: כסף, על מה לא מסכימים, לוחות זמנים וכו׳. אתם חייבים לפתח אמפתיה כלפי הלקוח שלכם, הדד ליין שלו, הבעיות הכספיות שלו, המשקיעים או משתמשים שלו. תאמינו לי, בדרך כלל יש לו יותר בעיות מלכם. ברגע שתבינו את זה, ותהיו אמפתיים כלפיו, תראו שתצליחו לעבוד ביחד הרבה יותר טוב. התוצאה היא כמובן עיצוב יותר טוב, כי הוא סומך עליכם וכי אתם מקשיבים לו.

2. ריטיינר זה ממש אחלה

לעבוד עם לקוחות על בסיס קבוע ולא על בסיס פרוייקטלי זה הדבר הכי טוב שקרה לי כמעצב עצמאי. אני לא מאמין שלא עשיתי את זה קודם, ואני לא מאמין שכמעט אף מעצב לא עובד ככה. זה הטוב שבשני העולמות: כל מה שמגניב בלהיות עצמאי (לעבוד על כמה פרוייקטים, לנהל את עצמך, אין לך בוס) וכל מה שמגניב בלהיות שכיר (להיות חלק מצוות, לעבוד עם אנשים אחרים לארוך זמן, שכר קבוע). בקיצור, תתחילו להעביר את הלקוחות שלכם לריטיינר.

3. אפשר לייצר סביבות עבודה מאד מגניבות

זה נשמע כאילו לא כל לקוח יסכים לפורמט עבודה כזה, אבל ברגע שהחלטתי שככה אני רוצה לעבוד – מעצב בבית והולך לפגישות במשרד כל שבוע, והסברתי ללקוחות שלי שככה אני עובד, הם פשוט קיבלו את זה כחלק ממי שאני. אין מה לחכות שהלקוחות שלכם יציעו לכם פורמט עבודה שנוח לכם, אתם צריכים לדעת מה אתם רוצים ופשוט להסביר ללקוחות שלכם שככה אתם עובדים.

להיות יזם

כשהתבשלה אצלי ההחלטה לצאת לדרך עצמאית ולנסות להקים עסק משלי, לא ממש היה לי רעיון ברור מה העסק הזה בדיוק יעשה. אני משתמש במילה עסק ולא במילה סטארטאפ בכוונה – עסק מרמז שהדבר הזה עושה כסף, בניגוד לסטארטאפ שיכול להצליח מאד גם בלי לעשות כסף (אבל ברוב המוחלט של הפעמים לא מצליח מאד ולא עושה כסף).

בעקבות ספר שקראתי לפני כמה שנים (Rework – ממליץ מאד), הגעתי להבנה שאני לא מחפש להקים משהו רק כדי למכור אותו בעוד שנתיים שלוש ולעשות מכה. זו לא ממש המטרה. מה שבאמת הגניב אותי הוא לבנות לעצמי מקום עבודה שיהיה כל כך כיף ומאתגר להיות בו ב-15 שנה הקרובות. זו גם חלק מהסיבה שאנחנו בוחרים לא לקחת כסף ממשקיעים.

רצה המקרה ובול ביום שהודעתי בעבודה שאני עומד לעזוב, כתב לי הודעה ליאור פרנקל, שאותו הכרתי מעבודה על הסטארטאפ הקודם שלו, וסיפר לי שהוא וחבר (איל גלס) רוצים להקים משהו חדש והאם מעניין אותי להצטרף. התשובה הייתה: ״לא יכלת לשאול אותי בזמן יותר טוב״.

שלא תבינו לא נכון – אם אתה מעצב, סביר להניח שהרבה אנשים הציעו לך ״להצטרף״ למייזם שלהם, כי מה שהם מחפשים זה מישהו שיעשה להם את העיצוב בחינם. ואני קיבלתי די הרבה מהפניות האלו, שהיו לא רלוונטיות בעליל. אבל עם ליאור ואיל היה לנו חיבור מגניב מהפגישה הראשונה.

אז התחלנו לעבוד ביחד. לשלושתינו הייתה אותה אג׳נדה: לא לקחת כסף ממשקיעים בשלב ראשון (בעגת הסטארטאפים זה נקרא Bootstrap, לעבוד על חשבון הכסף שלך), ולבנות עסק שיוכל לפרנס את שלושתינו כדי שנוכל לחיות חיים כייפים ומגניבים, אה כן, וגם יעשה טוב בעולם וכל הקלישאות האלה מהסיליקון ואלי.

הרעיון הראשוני היה לעשות משהו בתחום החינוך, אבל ניסינו עוד כל מיני דברים בהתחלה עד שנסגרנו על זה שמה שאנחנו באמת רוצים לעשות זה את ה-nuSchool: לעזור לאנשים ללמוד את כל מה שלא לימדו אותם בבית ספר לגבי איך להתפרנס מהמקצוע שלהם, וגם איך לשלב את העבודה בחיים כדי לייצר חיים שכיף לחיות. היות ואני מעצב, החלטנו שהקהל הראשוני שנעזור לו יהיה קהל המעצבים.

שלושתינו מאמינים בדרך עבודה שנקראת בעולם הסטארטאפים Lean (כתבתי על זה פוסט בעבר), המשמעות היא שלפני שהולכים ובונים משהו מטורף, צריך לעשות משהו קטן כדי לראות שבכלל יש עניין במה שאתה עושה. אז הדבר הראשון שעשינו בינואר של שנה שעברה היה להרים סוג של אירוע קטן שקראנו לו ״איך להיות מעצב עצמאי מוצלח ומאושר״ והבאנו כמה מהמעצבים שאנחנו אוהבים לדבר על החיים והעבודה כמעצבים (אפשר לראות את ההרצאות ביוטיוב שלנו).

האירוע היה הצלחה אדירה, מכרנו כפול מכמות הכרטיסים שתכננו למכור ובנינו לנו רשימת תפוצה למייל של כמה מאות מעצבים. עד כמה שזה נשמע לכם מצחיק, רשימות של מיילים זה אחד הכלים הכי חשובים אם אתם בונים חברה או רוצים למכור משהו. רשימה של מאות מיילים שווה הרבה יותר מדף פייסבוק עם מאות לייקים.

הצעד הבא שלנו היה לבנות קורס למעצבים עצמאיים. אבל שוב – לא רצינו לבזבז המון זמן ומאמץ על לבנות קורס שלם, שאנחנו לא יודעים אם מישהו ירצה לקנות אותו, אז במקום פירקנו כל חלק בקורס לסדנא של 5 שעות ורצינו לראות אם אנשים יהיו מוכנים לשלם כסף עבורן, והאם הם יהנו וילמדו מהן.

הסדנאות הראשונות שניסינו: ניהול זמן ופרוייקטים למעצבים, חוזים וניהול לקוחות, תימחור, הצעות מחיר וגם סדנא ללימוד בניית אתרים. לשמחתינו, גם הסדנאות האלו היו הצלחה – אנשים באו, נהנו ואמרו לנו שהם למדו הרבה ואפילו התחילו להרוויח יותר כסף בעקבותן.

 

Screen Shot 2015-01-08 at 14.03.15

שום סיפור על הקמת עסק הוא לא סיפור אמיתי וכייפי בלי סיפור על כישלון מפואר, אז הגיע הזמן לספר את שלנו. הצעד הבא שניסינו לעשות הוא באמת להשיק קורס שלם. הרעיון שלנו היה לבנות קורס שמשלב גם למידה תיאורתית אבל גם התנסות מעשית בעבודה. היות וסיפרתי לכם בתחילת הפוסט על זה שיש ביקוש רב למעצבים בסטארטאפים, רצינו לעשות את החיבור בין בוגרים טריים של עיצוב לבין סטארטאפים שמחפשים מעצבים.

גייסנו 3 מנטורים אדירים, בנינו מצגת מכירה לסטארטאפים ודף שיעורר עיניין במעצבים.

מצד הסטארטאפים הייתה התלהבות רבה ולמעלה מ-10 חברות נרשמו לתוכנית כדי שנביא להם מעצבים שעוברים את ההכשרה שלנו, אבל להפתעתינו, מצד המעצבים – לא הייתה התעניינות רבה. יכול להיות שרובם היו יותר מדי עסוקים בפרוייקטי הגמר שלהם, יכול להיות שהם לא הבינו מה מגניב בלעבוד בסטארטאפ ויכול להיות שפשוט לא היה בא להם להכנס לתוכנית למידה ישר אחרי הלימודים.

כך או כך, הגענו לתאריך שבו התכוונו להשיק את התוכנית בלי מספיק מעצבים. בהתחלה ניסינו להתכחש לעובדה הזו, ולנסות לדחות את התוכנית בשבוע, ואז בעוד שבוע, אבל בסופו של דבר הבנו שזה לא מתרוממם. עשינו את הדבר הכי לא נעים בעולם: להתקשר למעצבים הבודדים והחברות שנרשמו לתוכנית כדי לבשר להם שהתוכנית לא תצא לפועל.

אחרי הכישלון הזה היינו קצת מבולבלים ולא ידענו איך להתקדם. ידענו שאנחנו אוהבים ויודעים לעזור למעצבים, אבל הבנו שמסדנאות אי אפשר ואנחנו לא רוצים להתפרנס. הידע והאהבה שלנו היא בבניית מוצרים וכלים דיגיטאלים, והידע הזה לא בא לידי ביטוי בסדנאות. זו לא החברה שרצינו לבנות.

עשינו ניסיון לצלם שיעור וידאו של אחת הסדנאות ולמכור אותה און ליין, ולמרות שאנשים בודדים קנו, הבנו שאם אנחנו רוצים להתפרנס ממכירת מוצרים דיגיטליים, השוק הישראלי קטן מדי – לעולם לא נוכל להתפרנס בכבוד אם נמשיך לצלם וידאו בעברית.

אז עשינו את מה שרוב להקות רוק בארץ מבינות בשלב מוקדם: התחלנו לכתוב שירים באנגלית. החלטנו שנשיק את ה-nuSchool מחדש, הפעם באנגלית לקהל הבין לאומי.

בספטמבר העלנו אתר חדש, עם כתבות חדשות ווידאו חדש, הפעם באנגלית. תרגמנו את הכלי שפיתחנו בעברית ״כמה לבקש״ לאנגלית והתחלנו להפיץ את הבשורה. בשילוב של עבודה מטורפת של ליאור על השיווק וכנראה גם מזל ותזמון טוב, הכלי באנגלית “How Much Should I Charge״ הפך להיות ויראלי ברשת והביא לנו למעלה מ-200,000 מבקרים בחודשיים הראשונים שהיינו באויר.

המשכנו בגישה ה״רזה״ שדיברתי עליה קודם: במקום לפתח ולצלם קורס באנגלית, רצינו לדעת קודם אם יהיה ביקוש לקורס שכזה, אז הרמנו דף ״בקרוב״ לקורס בנושא תמחור למעצבים ורצינו לראות כמה אנשים ירשמו כדי לקבל הודעה כשהקורס יושק.

pricing-1024x618

בארבעת החודשים בהם האתר באוויר נרשמנו כבר 7,000 איש מתוך רצון להרשם לקורס כשיפתח. זו חתיכת הבעת אמון. אז יצאנו לדרך.

כתבנו, צילמנו, הבנו שיש לנו מלא טעויות באנגלית, כתבנו שוב, צילמנו שוב, בטעות מחקתי את הקבצים, צילמנו שוב, ערכנו, תיקנו, ובנינו מערכת שלמה סביב הקורס, ועכשיו הגיע ה-money time. בעוד 10 ימים אנחנו משיקים את הקורס ונגלה האם אנחנו בדרך לעסק משגשג שאפשר לחיות ממנו, או ששוב צריך להתחיל מההתחלה.

film

כך או כך, מה שלא נגלה, אני די בטוח שלא נתאייש כי זו הייתה שנה כייפית ומגניבה ואני לא מדמיין את עצמי עושה משהו אחר.

מה למדתי?

1. שותפים זה הכי חשוב

שותף בעסק זה די הרבה כמו בנישואין. בהתחלה הכל מגניב, אבל אחר כך צצות בעיות ומכשולים. ממש במקרה השותפים שלי ליאור ואיל הם אנשים מקסימים והמון מהערכים שלנו משותפים וזה עוזר לנו לעבוד ביחד בכיף ובהצלחה.

2. אני יותר מדי אופטימי

אני לתומי חשבתי שתוך שנה העסק שלי יעשה כבר את המשכורת שעשיתי כשכיר. זה לא באמת קרה. ב-2014 ה-nuSchool הכניס 37,000 שקל והוציא 35,000 שקל. נשארו לנו 2,000 שקל בחשבון. מעולם עוד לא הוצאנו משכורות. אבל אני לא מפסיק להיות אופטימי. ב-2015 אני מדמיין שנעשה כבר יותר מחצי מיליון שקל (לפחות!).

3. אם אתם פרפקציוניסטים, יזמות זה לא שבילכם

אני מתבאס ברמה עיצובית כמעט על כל דבר שעשיתי השנה. זה לא שאני קשה מדי עם עצמי, זה פשוט שיש כל כך הרבה דברים לעשות וכל כך הרבה דברים לעצב שאם הייתי רוצה לעשות כל דבר מושלם, כלום מעולם לא היה קורה. אז הכל מגיע לרמת ה״מספיק טוב״ ואז אנחנו מתקדמים. אני מפנטז שאולי השנה נוכל לצרף מעצב נוסף לצוות ואז יהיה מישהו שיוכל לקחת את הדברים לרמה מושלמת יותר.

4. אין דבר יותר כיף מלראות שמישהו משלם ונהנה ממשהו שעשית

זה מאד שונה מלקבל כסף עבור עבודת עיצוב ללקוחות וזה ממש אדיר. אני ממליץ לכולם לנסות את זה – תנסו למכור חולצה, פוסטר, כיסא. כל דבר שאתם מסוגלים לבנות בידיים שלכם. זו הרגשה ממש מעצימה לראות שמשהו שבניתם שווה כסף.

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג ״בואו נדבר על מיתוג״.

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

7 תגובות על "עזבתי הכל כדי להפוך ליזם עצמאי וזה הסיפור שלי [טור אורח]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יותם
Guest

כתבה מצוינת , מחכה לעוד!

Elad Shaham
Guest

מעולה

אורי
Guest
אל תיקח את זה לא נכון, אבל מלקרוא את המאמר שלך המסקנה היחידה שהפקתי היא שאתה אולי מעצב על אבל הכתיבה שלך בהחלט טעונת שיפור. אתה קופץ מנקודה לנקודה כמו ילד אחוז ADHD, ובכל אחת מהן נוגע באופן שטחי למדי. מה עלי להסיק מהמאמר בתור מישהו שחושב על ללכת בדרכך? שלהיות יזם זה כיף? וקשה? אפילו הנקודות היותר שימושיות נפרסות בצורה מאוד שטחית כמו “ריטיינר זה טוב” או “מערכות יחסים זה חשוב”. לא רוצה להיות מהטוקבקיסטים האלה שסתם כותבים דברים רעים אבל נכנסתי למאמר הזה בציפיה לתובנות משמעותיות מחיי היזם המתחיל ואני מרגיש שקיבלתי תקציר של פרק בריאלטי חדש על… Read more »
עמיאל
Guest

הכתבה היתה צריכה להגיע אחרי שהשקתם ואחרי שהרווחתם ולא לפני. נדמה לי שבעולם רווי , הכל תלוי בתמחור. בהצלחה :)

דניאל
Guest

עמיאל,

לא כל סיפור יזמות צריך להסתיים עם הצלחה כבירה. דווקא מעניין לקרוא לשם שינוי על העליות והירידות עוד מאמצע הדרך עוד לפני שיודעים לאן היא תוביל.

עמרי
Guest

אני חושב ששכחת את החלק השלישי של “לבסוף כמה מילים על החוויה הטריה של איך כל זה משתלב עם להיות אבא”. או שפספסתי משהו?

נעם
Guest
אני מבין את העניין של לא לקחת כסף ממשקיעים.בייחוד אם אתם באים בגישה של אנחנו רוצים להקים עסק מגניב, עוד מעט נחשוב איזה עסק. בלי תכניות? סקרי שוק? אב טיפוס? תשמע אני מאמין גדול בלעשות מה שגורם לך להרגיש שייך אבל זה לא סיפור על עסק, חברה או סטרט אפ. זה סיפור על איך התפטרת מהעבודה ואיך שיחקת עם כמה חברים אחר כך ברעיון של לעשות משהו גדול…. למרות שאני נשמע כאילו אני מבקר את הצעדים שלכם אני מאחל לכם רק בהצלחה וכבר רבים הוכיחו שאין באמת מסלול זהיר להצלחה. אבל החוסר וודאות שלכם ניראה לי קצת חסר אחריות. אבל… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: