גיוס הון למיזם – מאיפה להתחיל?

אחת החוויות היותר מתישות והפחות מתגמלות בתור מנהל ומנכ”ל של חברת הזנק הנו התהליך המייגע של גיוס ההון הראשוני, איך עושים זאת נכון ומאיפה להתחיל?

הפוסט נכתב על ידי יובל טל, מומחה לתחומי תשלומים, גבייה וטכנולוגיות הקשורות לבטיחות מידע ברשת.

תמונה: flickr, cc-by, 401(K) 2012

אחת החוויות היותר מתישות והפחות מתגמלות בתור מנהל ומנכ”ל של חברת הזנק הנו התהליך המייגע של גיוס ההון הראשוני. למותר לציין כי שאר הסבבים כבר הרבה יותר קלים, או לכל הפחות יותר מניבים. בעת גיוס הון, ישנם “חולות טובעניים” מעבר לכל פינה, ולא תמיד קל לזהות את אותם מקרים שיגרמו לנו לשקוע ולטבוע.

אין מתכון בטוח או בלעדי לסבב הגיוס הראשון. גם אין בנמצא בי”ס שילמד אותך את רזי הגיוס. לצערנו, הדרך היחידה ללמוד הינה באמצעות תהליך של ניסוי וטעייה שככל הנראה גם יצריך לא מעט משאבים. בכדי לסייע לאנשים להימנע מהמלכודות הביצתיות הנ”ל, ברצוני לשתף אתכם במספר טיפים המבוססים על ניסיוני בגיוס הון באמצעות קרנות הון סיכון.

עצה ראשונה

תבחנו האם גיוס הון מקרן הון סיכון מתאים לכם?

במידה ואתם יכולים להקים חברה ולצמוח ללא גיוס הון, פשוט לכו על זה. תבחנו בקפדנות האם המיזם החדש שלכם יכול להפוך לרווחי בפחות ממיליון עד שני מיליון דולרים. במידה וכן, ראשית עליכם לנסות לגייס הון מקרב המשפחה והחברים, מה שנהוג לכנות “אנג’לז”. האופציה לפנות לקרן הון סיכון תמיד תהיה קיימת. לכשיגיע הרגע, ייתכן שהמיזם כבר יהיה אטרקטיבי מספיק או קרוב לנקודת האיזון מבחינת הוצאות מול ההכנסות, כך שתנאי הגיוס יהיו יותר נוחים עבורכם.

למיטב הבנתי, חברת פיתוח סרגלי הכלים לדפדפנים “Conduit“, גייסה כסף רק לאחר המעבר לרווחיות. זה יצר תמונה שונה לגמרי במונחים של שיערוך ועסקים. כמו כן אני יודע שנסיבות דומות שינו לחלוטין את התמונה עבור “under.me“, החברה שבה אני מעורב ביחד עם בר רפאלי ודודי בלסר. פעלנו במידה ניכרת בשיטת ה-“bootstrapped”, תוך הקפדה על ההוצאות מחד והעצמת התוכן והמוניטין שלנו מנגד, על מנת לייצר נפח סביר של מכירות. בתוך חודשים ספורים הגענו לנקודת האיזון.

בעת שייסדתי את שתי חברות שירותי הפיננסים שלי, היה לי מאוד ברור שעבור שתיהן יידרש הון משמעותי על מנת להגיע לרווחיות. במגזר השירותים הפיננסיים, חבירה למשקיעים הנכונים יכולה לשדרג את האופן שבו אתה נתפס בעיני הרגולטורים והלקוחות הפוטנציאלים.

גיוס הון דורש מערכת חוקים מורכבת שמחייבת שליטה ומיומנות. חשוב שלא לבלבל מורכבות עם ציניות. אני שב ושומע תגובות ציניות על קרנות הון סיכון שמתנהלות בחוסר הגינות ובצורה נצלנית כלפי היזמים. חיפוש בגוגל וב-thefunded יחשוף לא מעט סיפורי זוועה בנדון. אף שלעתים קרובות אני מזדהה עם התסכול, אינני מקבל את התלונות. קרנות הון סיכון הן כמו חמצן לנשימה כשזה מגיע לבנייה של עסקים ומיזמים משגשגים, בעיקר כאלו שבלעדי התמיכה לא היו מתרוממים ומצליחים. חשוב לזכור כי הקרנות לא גובות חובות במקרה של כישלון ובזכותן לא מעט יזמים הפכו לעשירים.

ייסדתי וניהלתי 2 חברות: fiftyone ו-payoneer. עבור שתי החברות גייסנו 41 מיליוני דולרים ב-16 סבבים. הכסף הגיע מ-9 קרנות הון סיכון ו-40 אנג’לים. 2 החברות משגשגות כיום עם מחזורים שחצו את ה-100 מיליוני דולרים.

עצה שנייה

כללי מתאר לגיוס מעורבות של קרנות הון סיכון

קרונות הון סיכון מתעניינות בפרויקטים להם כוח משיכה כלשהו וששוערכו בידי גורמים כגון אנג’לים מוכרים ומוערכים, יזמים סדרתיים, שותפים מרכזיים וכו’. בנוסף, קרנות הון סיכון אוהבות עסקאות חמות שקרנות מקבילות אף הן הביעו בהן עניין. הסיכויים שלך לסגור עסקה במהירות וביעילות גדלים במידה ויש לך יותר מקרן אחת שמוכנה לחתום איתך על זיכרון דברים (מתוך הנחה שגם שאר הקרנות מודעות לכך).

להלן הדרך להגיע לאותה הנקודה:

תאתרו יועצים בכירים ואמינים ושבצו אותם בחבר היועצים שלכם. עליהם להיות בעלי ניסיון מוכח בגיוס הון בתור מייסדים או מנכ”לים. הניעו אותם להשקיע ולו סכום קטן במיזם ותתגמלו אותם בחבילת אופציות עתידית. יועצים אלו אמורים למנוע מכם לבצע טעויות יקרות וליצור מומנטום בהתנהלות מול קרנות ההון סיכון. מעורבות מצוינת ויעילה של המלווה טובה עבורכם ועבור קרן ההון סיכון שמולכם גם יחד.

אל תעניקו אופציות ליועצים בחבר המלווים אלא אם הם השקיעו הון עצמי במיזם. חשוב מאוד ליצור דינמיקה חיובית. על תסתנוורו ותלכו שבי אחרי שמות ידועים או אישים עמידים למדי. העזרו ב”אינטואיציה הנשית” שבתוככם על מנת לדעת מי באמת יכול לסייע. ישנם הרבה מאוד אנשים חשובים שיהיו משוכנעים בשלב מאוחר יותר כי הייעוץ שלהם הוא הסיבה העיקרית להצלחה שלכם.

בעת המפגש עם נציגי הקרן במטרה לגייס הון, היו קשובים ומזומנים. השקיעו זמן בחברת חברים מנוסים ובאינטרנט על מנת ללמוד ולהבין כיצד המודלים של קרנות ההון סיכון עובדים. ישנם לא מעט ניואנסים. זה לא קשה לקבוע פגישות – קרנות ההון סיכון תמיד מחפשות רעיונות טובים ומעניינים. ככל שהם ישאלו יותר שאלות ויקבעו יותר פגישות – כך תדע עד כמה הם באמת בעניין. בעת קיום פגישה שנייה עם משקיע פוטנציאלי, תדע שאתה בכיוון הנכון.

עובדות חשובות בנוגע למנהלי הון סיכון:

ניהול הון סיכון זוהי תעשיה רצינית עם שחקנים מאוד תחרותיים והישגיים. מדובר בזירת פעילות שקשה להצליח בה. מנהלי הקרנות אולי לא יהיו האנשים הכי אמפתיים או בעלי נימוסים, אבל הם ישקיעו רק במידה והם ישתכנעו שהם יכולים להשיג החזר גבוה עבור ההשקעה (.R.O.I.) אנג’לים ומנהלי הון סיכון מקבלים החלטות משיקולים שונים בתכלית. אנג’לים נוטים להיות הרבה יותר ספונטנים ואינטואיטיביים. הם יכולים להשקיע מכל מיני סיבות, אפילו בשביל הכיף. אצל מנהלי הקרנות זה כבר סיפור הרבה יותר רציני. בשל כך, חלק מהיזמים מתבלבלים, “מתעוורים” ויראים מהסיטואציה. העצה שלי במקרה זה פשוטה – אל תתנו לרצינות ולמורכבות להרתיע אתכם.

בעת הפגישות, ההתייעצויות והמגעים, זכרו שמטרתו של מנהל הקרן זה להשיג השקעה בטוחה ככל הניתן, לרתום את הזמן והניסיון שלכם, ולהחזיר את ההשקעה על בסיס ההכנסות השוטפות מהר ככל הניתן. מאידך, תידרש לתת את הלב והנשמה כמו גם את מיטב שנותיך. אלו הם משאבים מאוד נדירים והנקודות החזקות שבאפשרותך להציע. מנהלי הקרנות משקיעים כספים שאחרים הפקידו בידיהם ושואפים לבנות פורטפוליו מגוון. הם מעוניינים שתצליח ויסייעו ככל הניתן, אבל הסיכון שלהם במשימה קטן משלך.

בניגוד לאנג’לים ה”חברמנים”, מנהלי הקרנות יהיו השותפים העסקיים שלך לכל דבר ועניין, כולל התחום הכספי. הם לא חברים ולא אויבים שלך, לא יועצים ולא מושיעים. כמו בתחומי הכדורגל והכדורסל, מדובר בהתמודדות מאומצת ומנהלי הקרנות יודעים להיות קשוחים במידת הצורך. אמנם הם לא יפגעו בך בכוונה תחילה, אבל הם ידאגו לפני הכול לאינטרסים שלהם עצמם, בכפוף לתנאי ההתקשרות. חשוב להיות מודע לכך לפני שעולים למגרש.

מפגשים עם מנהלי קרנות יהוו חוויה בונה ומלמדת. השתדלו ליהנות ככל הניתן. על פי רוב הם יגלו בקיעות ושליטה בתחום העיסוק שלכם , כולל טרנדים ומגמות וכן מי השחקנים הראשיים. חשוב לקחת בחשבון שהם נפגשים עם יזמים וחברות הזנק רבות. אם תשכילו לבנות מערכת יחסים אמינה ואוהדת, הם יעניקו לכם הרבה מידע יקר ערך וכן משוב שמבוסס על היכרותם העמוקה עם התחום. בדרך זו, אתה יכול להרוויח רבות ממנהלי הקרנות. יחסי הגומלין במתכונת הנ”ל סייעו לי לשפר את אופן השיווק העצמי של המיזמים שלי, להתעדכן לגבי רכילות מתוך התעשייה, לשפר עמדות ולקבל החלטות עסקיות נכונות יותר.

הפוסט פורסם לראשונה באנגלית בבלוג של יובל טל.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 תגובות על "גיוס הון למיזם – מאיפה להתחיל?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
חכם
Guest

בקיעות :S

shachar
Guest

מישהו שמע על Targo Consulting?>
נותנים ייעוץ עסקי ותוכניות עסקיות וגם טוענים שהם עוזרים לגייס הון

wpDiscuz

תגיות לכתבה: