סטארטאפיסטים מתחילים? 10 דברים ששווה לכם לקחת בחשבון

למה רעיון טוב זה לא מספיק, מתי צריך לוודא שאתם עומדים ברגולציה ומהם האתגרים החדשים שמביאה החתימה המשמחת על הסכם?

אנשי טכנולוגיה הם אשפים בקוד אבל קצת חסרי אונים מול ארגז הכלים העסקי (צילום: Dreamstime)

מאת רז בכר, מנהל Microsoft for startups ישראל

מקימות סטארטאפ? מרימים מיזם טכנולוגי? ברכות על הצטרפותכם לקהילה הגדולה, היצירתית והמאוד תחרותית של אנשים שרוצים לשנות את תחום החינוך, הרפואה, הקמעונאות, הפיננסים, הסייבר והחינוך – ולשנות את העולם. הנה עשרה דברים חשובים שיעזרו לכם בדרך.

1. רעיון טוב

מובן מאליו, לא? זהו, שלא. יצירתיות חשובה, אבל פרקטיות מביאה תוצאות. השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא: האם הרעיון שלי פותר בעיה, או כמו שקוראים לזה בהייטק, כאב? או שברוח תאוריית האוקיינוס הכחול, הוא מייצר קטגוריה חדשה, צורך שאף אחד לא ידע שיש לו עד שהגעתי? אם זה הסוג הראשון, תמשיכו לשלב הבא. אם זה השני, או שאתם הסטיב ג’ובס הבא, או שאתם ארמין היינרייך הבא.

היינרייך יצר אפליקציה בשם I Am Rich, שנמכרה ב-999.99 דולר – הסכום המקסימלי המותר באפסטור. כל מה שהיא עשתה זה להראות אייקון של אבן אודם בוהקת, שלחיצה עליו הציגה את המילים “אני עשיר, מגי לי (השגיאה במקור), אני טוב, בריא ומצליח”. ג’ובס יצר הרבה דברים, בהם את אפסטור, שהעיפה את האפליקציה יום אחרי השקתה ולאחר ששמונה אנשים רכשו אותה, ושניים מהם התלוננו וקיבלו החזר.

2. שותפ/ה

כמה מחברות ההייטק הגדולות והמצליחות בעולם נולדו לשני מייסדים בגראז’, המיתוס המכונן של עמק הסיליקון. זה לא מקרי: שותף או שותפה טובים הם קריטיים לסטארטאפ, במיוחד בשלב ההקמה, משום שהם יכולים להשלים אתכם מבחינת כישורים. אם למשל אחת מכם טובה בקוד, השותף יוכל לספק מישהו שטוב בשיחות עם אנשים; יש אצלכם אשף לוגיסטיקה, השותף יכול להצמיד מישהי בעלת כשרון להבין את המשתמשים.

שותפים עוזרים לחדד רעיונות, לקבל החלטות, לתמוך בעת משבר ועוד. במחזור חיים של סטארטאפ יש כמה תקופות שבהן תראו את השותף יותר מאשר את המשפחה והחברים שלכם. זו אחת הבחירות הכי חשובות שתעשו בחיים המקצועיים שלכם, וייתכן שבחיים בכלל. שותפים טובים אפשר למצוא בפלטפורמות שיתוף קוד, שם תוכלו לגלות כמה הם מוכשרים ויצירתיים בתכנות; בקהילות מקוונות שיתנו לכם הצצה לדרך שבה הם מתקשרים עם אנשים ועוזרים לאחרים; ובהאבים טכנולוגיים, שם תפגשו אותם פנים אל פנים ותראו אם הם נחמדים וכיף לעבוד איתם.

3. חלל עבודה

כן, אנחנו יודעים: קורונה, וריאנטים, אומיקרון, תו סגול, עבודה מהבית. אבל בסופו של דבר, חלק מהעבודה יתבצע במשרד פיזי משותף. אם ויתרתם על הרעיון הרומנטי של לעבוד מהגראז’ – כי בינינו, לכמה מכם בכלל יש גראז’, שלא לדבר על מחסן או אפילו מקום מיותר בדירת השותפים הצפופה? – אתם יכולים ללכת על כיסא בחלל עבודה של העירייה, משרד בחלל עבודה שיתופי מסחרי או האב של חברת טכנולוגיה. משרד הוא לא רק מקום פיזי להניח את התיק והלפטופ ולהתחבר לחשמל ולווייפיי, אלא גם הזדמנות לראות אנשים, לעשות מינגלינג, להחליף רעיונות, לתת ולקבל עצות ובמקרה הטוב גם לשתף פעולה או אפילו לחבור לעבוד יחד על פרויקט משותף.

משרד הוא לא רק מקום פיזי להניח את התיק והלפטופ (צילום: Dreamstime)

4. קהילה

אף אדם אינו אי. ואם פעם האמינו שהתחרות מחייבת הפרדה וניתוק מוחלטים מהמתחרים, היום מבינים שיש הרבה מקום לשיתוף פעולה, עזרה הדדית ואיגום משאבים לפתרון בעיות גדולות. בין אם זו קבוצת וואטסאפ או לינקדאין, חבורה שנפגשת במיטאפים וכנסים או פרויקט קוד פתוח, החיכוך היומיומי עם עוד מוחות יצירתיים יוצר סינרגיה שעוזרת לכולם. זו גם הזדמנות להכיר יזמים אחרים ולמצוא מנטורים טכנולוגיים ועסקיים.

5. פלטפורמת גיוס עובדים

ההייטק צמא למהנדסים ומתכנתים, והסטארטאפ שלכם מתחרה עליהם מול סטארטאפים אחרים, אבל גם מול חברות הייטק, כולל הגדולות ביותר. כדי לגייס את העובדים המתאימים צריך לדעת איפה למצוא אותם, לסנן לפי הכישורים הנדרשים, לבחון את היכולות שלהם ולהסכים על שכר ואופציות שיאפשרו לכם להיות תחרותיים אבל לא ישתו לכם את כל הכסף. אפשר לחפש בפלטפורמות שבהן אנשים מציגים את תיק העבודות שלהם, כמו אתרי שיתוף קוד ואתרי עזרה כדוגמת סטאק אקסצ’יינג’, ברשתות חברתיות מקצועיות ובאתרי חיפוש עבודה – שם אפשר לפרסם שאתם מחפשים, ולהסתכל על קורות החיים שאנשים מפרסמים.

6. ענן

כי צריך לשים את הקבצים במקום יציב ובטוח, ולא – הלפטופ שלכם הוא לא המקום הזה, אבל אחלה מדבקות יש לכם. שירותי ענן מספקים אחסון וגיבוי, וזמינים גם ממחשב חלופי בזמן שהמחשב הראשי שלכם מתאושש מהקפה שנשפך עליו בליל תכנות פרוע. שווה להשקיע את הכסף הזה, ועוד יותר שווה אם הצלחתם למצוא שירות ענן אמין שייתן לכם חתיכת ענן במתנה.

7. סביבת תכנות

הרעיון לוהט, המתכנתות מוכנות, המקלדות משומנות היטב – עכשיו רק צריך סביבת תכנות טובה, אחת מוכרת שכל מתכנת מכיר ויודע להשתמש בה בלי צורך בהכשרה נוספת, כזו שתהיה נוחה ומהירה לעבודה, תאפשר עבודה משותפת ומעקב אחרי שינויים ועדכונים, תעזור לאתר באגים ולפתור אותם, תקמפל כמו שצריך ותוציא את התוכנה הכי טובה שאפשר.

8. תאימות לתקנות

סטארטאפיסטים מתמקדים באופן טבעי בליבה של מה שהמוצר שלהם אמור לעשות, וסובלים מ-tunnel vision שלא מאפשר להם לראות את הצרכים הפריפריאליים החשובים לא פחות. לדוגמה, אבטחת המידע של המוצר, מדיניות הפרטיות ועמידה בחוקים וברגולציה המורכבים והמשתנים בין אזורים שונים בעולם, ואפילו בין מדינות בארה”ב או באיחוד האירופי. אחת הבעיות של סטארטאפים בדרך להפוך לחברה או להיטמע בחברה קיימת היא היעדר עמידה בסטנדרטים הללו – best practices בלינגו המקצועי. משעשע אבל גם מצער לשמוע יזמים שאומרים, “עד הרגע שלקוח אמיתי בא ואמר שאנחנו צריכים לעמוד בתקן מסוים, לא הכרנו את זה בכלל”.

אפשר לעשות את זה רגע לפני שיוצאים לשוק או בעקבות דרישה של לקוח ספציפי, אבל עדיף להטמיע מראש את העמידה בכללים בתהליך האיפיון והפיתוח של המוצר, ולא לעשות את העבודה הקשה של לדחוס מוצר קיים לתוך תבנית קטנה מדי של רגולציה. זה מה שנקרא privacy by design ,security by design וכיוצא בזה.

9. קשרים ונסיון

סטארטאפים בשלבים מתקדמים צריכים גישה ללקוחות ולמשקיעים פוטנציאליים. כדי להגיע לשם, צריך לבנות roadmap של המוצר, לבנות מצגת, להשקיע בסטוריטלינג, לעשות ולידציה של הצורך העסקי בפתרון, להכין elevator pitch, לתמחר ולפתוח דוכן בכנס. זהו ידע שפעמים רבות חסר לאנשי טכנולוגיה, שהם אשפים בקוד אבל קצת חסרי אונים מול ארגז הכלים העסקי, ולא תמיד מחזיקים בקשרים בארץ ובעולם, שלוקח שנים לטפח. כאן באים לעזרתם מנטורים מנוסים, אנשים שכבר מכרו חברה או ישבו מול סטארטאפים שביקשו למכור להם שירותים או לגייס השקעות, שיש להם ניסיון בחברות ענק ויודעים מה יכול לאפשר או להפיל עסקה כזאת, ושעשו מספיק נטוורקינג כדי ליצור לעצמם רשת שמזרזת הליכים בדרך למקבלי ההחלטות.

10. גב טכנולוגי-עסקי

חתימת הסכם היא רגע מאוד משמח בחיים של סטארטאפ, שמביא איתו שורה חדשה של אתגרים: איך עוברים את הבירוקרטיה של תהליך הרכש המייגע של הלקוח, איך עושים סקייל ומבטיחים שהמוצר לא ימצמץ או יקרוס ברגע האמת ואיך דואגים שהתשלומים יגיעו בזמן ובאופן סדיר? תחשבו על קניית יישומון בחנות האפליקציות: אתם לא צריכים לברר מי המוכר, אם אפשר לסמוך עליו עם כרטיס האשראי שלכם ואם האפליקציה שלו עובדת. אתם סומכים על החנות שתטפל בהעברת הכסף, תבדוק שהאפליקציות שנמכרות דרכה לא עוברות על הכללים ולא מכילות רוגלות, ותחזיר לכם את הכסף במקרה שקניתם בטעות אפליקציה שעולה 999.99 דולר בשביל אנימציה של אבן אודם וטקסט שלא עבר הגהה.

המקביל לכך בסטארטאפים הוא מרקטפלייס טכנולוגי, שיכול לחסוך את שלב פתיחת הספק אצל הלקוח, לעשות חוויית גבייה seamless ולהבטיח לקונה שהסטארטאפ שלכם עבר ביקורת מקצועית ואפשר לסמוך עליו.

הרבה סטארטאפים טובים ומוצלחים נאלצו לוותר על הזדמנויות, או מלכתחילה לא לקום בכלל, כי פשוט לא היה להם ה-capacity להתמודד עם כל השלבים המורכבים הללו. אבל הבשורה החיובית עבורכם, הסטארטאפיסטים שקוראים את זה, היא שבשוק קיימים פתרונות לאתגרים הללו – אתם רק צריכים להכיר אותם ולהשתמש בהם. במיטבם, הם עושים דמוקרטיזציה ליכולת להקים סטארטאפ ולהפוך אותו לדבר העצום הבא.

הכתבה בחסות מיקרוסופט

לאחרונה Microsoft השיקה את Founders Hub - תוכנית שמטרתה להסיר את החסמים מיזמים ולספק לא רק תמיכה טכנולוגית ומסחרית, אלא גם ייעוץ עסקי ומנטורינג בנושאי פיתוח וולידציה עסקית למוצר החל מרעיון ועד MVP. בנוסף, התוכנית מסייעת בגיוס עובדים והון ומוכנות למכירות B2B במספר היבטים - פיתוח ערוץ מסחרי, טכנולוגיה מותאמת לארגונים, רגולציה ועוד. המיזם גם מהווה מקפצה לעבר תוכנית ה Co-sell של Microsoft. לפרטים והצטרפות לחצו כאן.




כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

אין תגובות

התגובות לפוסט סגורות.

תגיות לכתבה: