2 מיליארד שקל מחפשים השקעה: כך תגיעו אל המשקיעים המוסדיים

הגופים המוסדיים צפוים להשקיע עד 600 מיליון דולר או 2 מיליארד ש”ח בסטארטאפים ישראליים. איך סטארטאפים צריכים להערך לזה, מה חשוב לדעת על ההשקעות שלהם ואיך מגיעים אליהם?

מקור: Unsplash

מאת לירון רוז

רשות החדשנות יצאה בתכנית שתכניס ודאות בכל צד המקורות בגיוס הון לסטארטאפים וחברות הייטק, ודווקא במשבר הקורונה יצרה מנגנון הגנה מפני הפסדים שיגיעו לעד 40% ל-10 גופים מוסדיים שישקיעו כ-200 מיליון שקל כל אחד בסטארטאפים. 2 מיליארד שקל, או כ-600 מיליון דולר, הולכים לפגוש את חשבונות הבנק של עשרות סטארטאפים ישראלים בתקופה של עד 18 חודשים.

השקעה משמעותית בתקופת מיתון היא לפעמים זריקת המרץ הדרושה לחברה כדי להגיע אל היעד הנכסף. ברור כי החברות הטובות יכולות תמיד לגייס כסף מקרנות מקומיות ובינלאומיות. אך כשהמקורות דלים יותר והתחרות על הכסף בעצימות גבוהה, לעתים גם חברות טובות יתקשו לקבל את מלוא הסכום שתכננו לגייס, וכאן התכנית החדשה, המכונה ״מסלול 43״ באה לעזור.

האינדיקציות הראשונות שעולות הן שהגופים שזכו במכרז רשות החדשנות מקבלים מאות רבות של פניות מסטארטאפים. מבול כזה של פניות מבליט את החשיבות של פנייה נכונה. אחד הכללים הכי חשובים, מלבד איכות הפנייה, הוא שכדאי מאוד לבצע את הפנייה באמצעות גורם מקשר שמכיר את שני הצדדים.

מהם הקריטריונים העיקריים של המוסדיים להשקעה בחברות?

סכום מוגבל להשקעה בחברה בודדת מטעם גוף מוסדי – כדי לזכות בהגנת ה-40%, הסכום המקסימלי להשקעה בחברה בודדת הוא כ-15 מיליון דולר. על פי מכרז רשות החדשנות הסכום המדויק נקוב בשקלים במכרז והוא 50 מיליון שקל. השקעה בסכום גבוה יותר אפשרי, אבל מעל לסכום, כל דולר נוסף לא יזכה להגנת התכנית מפני הפסדים.

כמה שפחות בדיקות נאותות – הגופים מעדיפים לנתח כמה שפחות את נתוני החברה, ויעדיפו גוף מוכר ובר סמכא שעשה זאת לפניהם, ורצוי ממש לאחרונה. יש חריגים, למשל מחלקות החדשנות בבנקים מתמחות ספציפית בהשקעות טכנולוגיות פינטק גם בשלבים מוקדמים, שני תחומים שמסקרנים את הבנקים הן מערכות תשלומים ואפליקציות דיגיטליות למסחר בשוק ההון,

צריך לזכור שהידע ומחלקות המחקר של גופים מוסדיים גדולים מנתחות חברות ציבוריות בשוק ההון, עם היסטוריה, הכנסות, פעילות תפעולית ודיווחים שוטפים ומדויקים לבורסה. יש להם פחות יכולות לבצע אנליזה של סטארטאפ טכנולוגי ולנסות להעריך סיכויי הצלחה.

בנקים יכולים להשקיע אבל לא להוביל סבבים – הבנקים מעדיפים להשקיע בתחומי התמחות שרלוונטיים לפעילות של הבנק, ולכן חברות פינטק, סייבר או תוכנה ארגונית (Enterprise Software ) יכולות לעניין מאוד את המערכת הבנקאית במסגרת התכנית, אבל צריכות לזכור שהרגולציה המקומית לא מאפשרת לבנק להשתתף בשיעור של למעלה מ-20% מהמניות של אותו סבב.

עדיפות לחברות בוגרות – העדיפות היא לחברות כמה שיותר בוגרות, סבב B ומעלה, ברף מינימום של 4 מיליון דולר הכנסות שנתיות, עשרות רבות של עובדים. הם מעדיפים להישען על הובלה של קרן הון סיכון ואז הסיכויים לאשר את ההשקעה בוועדת ההשקעות גבוהים יותר.

חברתו הביטוח והגופים הפנסיוניים יכולים להשקיע הן מהנוסטרו שלהם והן מכספי העמיתים. הם ישאפו לקחת סטארטאפ ולאשר אותו בשתי ועדות ההשקעה. הבנקים מבצעים את ההשקעות הישירות דרך חברות בת שלהם ולא מתוך הבנק עצמו.

איך סטארטאפים צריכים להיערך לכניסת כספים מהמוסדיים?

מיקוד בזהות משקיע ולא רק בגובה הסכום – הכלל לפיו זהות המשקיע הייתה חשובה יותר מגובה הצ’ק, התחזקה במיוחד במשבר, וגושפנקא נוספת מגיעה כעת מבירור והבנת השיקולים של המוסדיים, אשר יעדיפו תמיד להשקיע בחברה שאת הסבבים הקודמים שלה, הובילה קרן הון סיכון בולטת ובעלת מוניטין, או שקרן כזו מצטרפת כמשקיעה בסבב הנוכחי.

הכינו נתונים עדכניים לשיתוף דרך Data Room מאובטח – הגם שסבבי השקעה הם מתוכננים, הכסף המוסדי מחפש חברות טובות, והוא נחוש להגיע אליהם. אם סבב גיוס של חברה דורש משאבים ניהוליים גדולים, היערכות פיננסית תוכל לקצר את תהליך השיווק. כך שבידכם יוותר החלק שבשיתוף הנתונים הקיימים.

נתוני השוואה להתמודדות עם משבר הקורונה – משקיעים רוצים לראות איך החברה התמודדה עם משבר הקורונה ולהשוות את תוצאותיה הכספיות, ברבעונים 2 ו-3 של 2020, כנגד אותם רבעונים אשתקד.

גיבוש אסטרטגיה לגבי מידת התרומה של משקיע אסטרטגי לפעילות העסקית – עבור סטארטאפים מתחומי הפינטק או האינשורטק, אין ספק שהשקעה של גוף מוסדי ישראלי, בנק או חברת ביטוח, יכולה להוות עוד חותמת חשובה בדרך לצירוף משקיעים עתידיים חשובים נוספים. למשל, סטארטאפ פינטק שמצרף לשורותיו בנק ישראל גדול כמשקיע, יכול לסלול את הדרך להשקעות של בנקים בינלאומיים וקרנות עולמיות מובילות. כך, שהדרך להסתכל על בחירת המשקיע היא הזדמנות לסטארטאפים מתחומים המשיקים למשקיעים האסטרטגיים.

עריכת הסכמי השקעה בהתהוות למטרת מימוש אופציית הצטרפות לסבב השקעה בתנאים זהים – יש במקרים רבים סעיף Joinder שמאפשר לחברה להוסיף משקיע נוסף בסכום של 5-10 מיליון דולר, למשך קצובה קצובה לאחר ה- First Closing, ובאותם התנאים בדיוק. במידה והחברה משלימה בימים אלה סבב גיוס, שווה לה לשקול, הותרת סעיפים ייעודיים שיאפשרו לכסף מתכנית החדשנות להיכנס, ובהתייעצות עם עורכי הדין, ניתן להתאים את הסעיפים כך שיתאימו לצרכים של המוסדיים.

רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? ללוח מיתוג המעסיק גיקטיים אינסיידר לחצו כאן >

3 ערוצים עיקריים כדי לפנות לגופים המוסדיים

דרך גורם בתעשייה – הסיכויים שפנייה חמה תיתקל בתגובה מהירה וחמה, גבוהים בהשוואה לפניה קרה. לכן, חיבור באמצעות חברת סטארטאפ מוכרת שמשתמשת במוצר שלכם, חבר בדירקטוריון שהיה בקשרים עם הגוף המוסדי ודוגמאות אחרות, הן אחת הדרכים הנכונות ביותר ליצירת קשר עם הגופים המוסדיים.

באמצעות משקיעים קיימים – אחת הדרכים המקובלות בתעשיית ההון סיכון, היא להיעזר במשקיעים קיימים כדי להגיע אל המשקיע הבא. באופן ספציפי בתכנית זו, מאחר והגופים המוסדיים יעדיפו חברות שבהן השקיעו קרנות בעלות שם, אז הפנייה באמצעות משקיע קיים יכולה להיות אפקטיבית לאין שיעור.

פנייה ישירה לזרועות ההשקעה של המוסדיים והבנקים (לרוב הכי פחות אפקטיבית מבין האפשרויות) – כפי שהזכרנו, כשמדובר בבנקים למשל, ההשקעות לא מתבצעות ישירות באמצעות הבנק, אלא דרך החברות הבנות. בכל אחד מהבנקים, חברות הביטוח ושאר הגופים המוסדיים, קיימות מחלקות שפעילותן מוקדשת ספציפית להשקעה בחברות הייטק במסגרת תכנית המדען הראשי. אחת האפשרויות היא ליצור קשר עם אותם גופים ולפנות ישירות אל האנשים שאמונים על בחירת ההשקעות ולא לפנות אל מחלקות אחרות בגופים המוסדיים בציפייה שיעבירו את הפנייה שלכם.

הכותב הוא יזם סדרתי, משקיע הון סיכון ומלווה סטארטאפים בגיוסי הון מול גופי השקעה בינלאומיים ומקומיים​

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: