רק 16% מהסטארטאפים מצליחים: איך תגדילו את הסיכוי שלכם?

רוב הסטארטאפים בוחרים במודל הפיתוח הקלאסי לחברה, אבל מעבר למודל פיתוח גמיש מאפשר שליטה הדוקה יותר בהוצאות ובמשאבי הצוותים, ומגדיל את סיכויי ההצלחה

תמונה: Pexels

מאת אריק פיינגולד, יזם, משקיע ונשיא Comm-IT, המתמחה בשירותי פיתוח במודל Flexible R&D

16% בלבד מחברות הסטארטאפ הופכות לחברות בשלות. כך לפי דוח של הלמ”ס שפורסם השנה, שמצא עוד כי בשנים האחרונות 84% מהסטארטאפים נסגרים עוד לפני שהגיעו למוצר. נתונים אלו מעלים את הבעייתיות של מודל הפיתוח וניהול התקציב של הסטארטאפים, אך שינוי בו יאפשר להם להצליח.

כיצד הסטארטאפים נכנסים לסטטיסטיקת ה-84%?

השקעות ה-seed מאפשרות לרוב הסטארטאפים לגייס את הצוות הדרוש להם על מנת להתחיל ולפתח את המוצר. אולם, במרבית המקרים, הכסף נגמר כשחברה עדיין לא סיימה לפתח את המוצר, ובמקום זאת יש לה צורך בגיוס כספים נוסף. הסיבה לכך היא שמודל הפיתוח המאומץ על ידי חלק ניכר מהחברות לא מאפשר להן שליטה תקציבית.

סטארטאפ דורש מספר רב של אנשי מקצוע מתחומים שונים לתהליך הפיתוח – ממנהלי מוצר, דרך מומחי UX וגרפיקאים וכלה בארכיטקטים של תוכנה, מפתחים מסוגים שונים (בק-אנד ופרונט אנד), אנשי דאטה בייס, ענן, QA, DevOps ועוד. הטעות הקלאסית של רוב החברות נעוצה בכך שהן מגייסות צוות פיתוח אורגני במשרה מלאה או משתמשות בשירותי אאוטסורסינג של צוותים במכסה קבועה (מישראל או מחו”ל). מודל כזה מביא איתו תהליך גיוס יקר וארוך, ואחריו החזקת העובדים – על המשכורות, הציוד והנדל”ן – היא בעלת עלות אסטרונומית וקבועה שלא ניתנת לשינוי, ללא קשר למצבו הכספי של הסטארטאפ.

לגיוס של צוות פיתוח מלא וקבוע יש חיסרון מובהק, שכן לאורך תהליך הפיתוח של המוצר לא ניתן לשנות את מספר העובדים או את התמהיל של אנשי המקצוע, וזהו בזבוז אדיר של כספים. כל מנהל פיתוח יודע   שלאורך הפרויקט הוא לא צריך באותה עצימות את כל העובדים. למעשה, בכל ספרינט, שאורכו כשבועיים, נאמדים מחדש הצרכים של הפרויקט ויש צורך בתמהיל עובדים מעט אחר וגם הכמות יכולה להשתנות. אם בתחילת הפרויקט נצטרך יותר אנשי ארכיטקטורה, מומחי UX וגרפיקאים, בהמשך – לאחר שהארכיטקטורה נקבעה – נצטרך מתכנתים מסוגים שונים וכמובן אנשי QA. בין השלבים האלה נוצרות תקופות המתנה בין צוותים, וכך נוצרת אבטלה סמויה בסטארטאפ; כאשר הוא מחזיק באנשי מקצוע שהוא לא צריך בטווחי זמן שונים במהלך הפרויקט.

עוד חולשה במודל הקלאסי של סטארטאפים הוא גיוסי ההון, או יותר נכון – העובדה שגיוסי הון נוטים להתעכב. הזמן הסטנדרטי שלוקח לגייס הון נע סביב חצי שנה ולעיתים מגיע אפילו ל-9 חודשים ואפילו שנה. בתקופת הקורונה הגיוסים הפכו ליותר מאתגרים, שכן הסיכוי לגייס קטן ומשך סבב הגיוס מתארך.

סטארטאפ שפועל תחת מודל הפיתוח הקלאסי חשוף ליותר לסיכונים. פעמים רבות הכסף שגויס בסבב הראשון מסתיים די מהר, ויזמים רבים מגלים שהם צריכים לעצור את הקטר. אם גיוס ההון הבא לוקח יותר זמן מכפי ששיער, היזם נאלץ לפטר את כוח האדם וכך הוא בעצם מגביל אף יותר את היכולת שלו לגייס כסף בהמשך ולחזור לאותה נקודה. כך, למרבה הצער, יזמים רבים מוצאים את עצמם עם משקיעים שמעוניינים להוציא את המקסימום מההשקעה שלהם, גם במחיר רמיסת הסטארטאפ והשתלטות על החברה – ומכאן הדרך לכישלון מהירה.

אז איך נכנסים לסטטיסטיקת ה-16%?

כל סטארטאפ שגייס עד 5 מיליון דולר חייב לנקוט גישה רזה (“lean”) ולשמר את התקציב שלו עד סבב הגיוס הבא, או עד שהמוצר מתחיל להכניס הכנסות משמעותיות. הדרך לעשות זאת היא על ידי הקמת גרעין יעיל של שלושה אנשים בלבד: הראשון הוא איש העסקים, האחראי לגיוסי הון ובהמשך לשיתופי פעולה וגיוס לקוחות; השני הוא איש המוצר, שדואג לבצע את ניתוחי השוק ומזהה את הצרכים שהמוצר עונה עליהם; והשלישי הוא סמנכ”ל הטכנולוגיות, המפקח ומתכנן את בניית ופיתוח המוצר.

מעבר לגרעין הבסיסי של השלושה, סטארטאפ יכול להתחבר לגוף פיתוח שיודע לספק שירותי פיתוח גמישים, צוותי פיתוח מולטי-דיסציפלינריים ושירותי ניהול פרויקט. שירותי פיתוח גמישים מציעים ליזמים מודל “ענן” של אנשי מקצוע בשילוב הקצאת המשאבים בהתאם לצרכים בפועל, הן במספר אנשי המקצוע והן בתמהיל המקצועי הדרוש. כאשר אין צורך בחלק מאנשי הצוות, ניתן להסיר אותם מהפרויקט. ברגע שיידרשו שוב – ניתן להחזיר את אותם אנשים בדיוק, כך שהידע והמומחיות נשמרים לאורך כל הפרויקט. מודל זה מאפשר למוצר להגיע לשוק בצורה היעילה ביותר, עם יכולת שליטה תקציבית וניהול סיכונים ברמה הגבוהה ביותר שנדרשת לסטארטאפ.

מלבד אנשי פיתוח תוכנה, נדרשים גם מומחי ענן. ארכיטקטי ענן בעלי מומחיות וניסיון יעזרו לסטארטאפ לבנות ארכיטקטורה יציבה ומאובטחת, בשילוב אופטימיזציה של עלויות הענן שמשפיעות באופן ישיר על רווחיות המוצר.

מודל זה נקרא Flexible R&D והוא ניתן כיום על ידי מעט חברות שירותי פיתוח בעולם. סטארטאפים שוויתרו על גיוס אנשים לארגון ובחרו ללכת בדרך של שירותי פיתוח גמישים הגדילו ב-500% את הסיכוי שלהם להגיע למוצר בשל ולהצליח, שכן שיעור ההצלחה של המודל עומד על יותר מ-90%.

בין החברות שבחרו במודל פיתוח זה ניתן למנות את Pcysys, חברה שהשווי שלה כיום נאמד במאות מיליוני דולרים, עם הכנסות של מיליוני דולרים וקרוב ל 100 עובדים בכל העולם. חברות נוספות שבחרו במודל הגמיש הן PPC Winner, Nanox, Copia ועוד עשרות סטארטאפים אחרים מתחומים מגוונים.

סטארטאפים שרוצים להגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם חייבים לשלוט על ההוצאות, והדרך לעשות זאת היא באמצעות שליטה על משאבי הצוותים המומחים ובגמישות מלאה לאורך הפרויקט, מבלי לפגוע במטרה של בניית המוצר.

הכתבה בחסות Comm-IT

חברת Comm-IT היא מרכז חדשנות מוביל, המונה למעלה מ-500 מומחים בתחום שירותי תוכנה, חומרה, IoT, Big Data, סייבר, ענן ותקשורת, המפתחים ללקוחותיו פתרונות פורצי דרך מקצה לקצה (Turn Key). מתודולוגיית הפיתוח הגמיש (ה-Flexible R&D), המותאמת במיוחד לסטארטאפים, מעלה עד פי חמישה את אחוזי ההצלחה שלהם בהוצאת מוצר בשל לשוק, בזכות שליטה מלאה בתקציב ובמשאבי הפיתוח, יכולת שימוש במשאבים מגוונים על פי דרישות הפרויקט ו-Time-to Market מהיר. לפרטים נוספים, לחצו כאן.

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

4 תגובות על "רק 16% מהסטארטאפים מצליחים: איך תגדילו את הסיכוי שלכם?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
רון
Guest

כתבה ממומנת, שזה בסדר. אבל העצות שניתנות פה לא מגובות בשום מידע או ראיות שתומכות בהן. סטרטאפים לא מתים כי הם גייסו צוות פיתוח גדול מדי. הם גם לא מתים כי כל שבועיים צריך תמהיל שונה של כישורים(???)

סטרטאפים מתים כי הם לא בונים את המוצר הנכון ולא מגיבים מספיק מהר לרצון השוק. קוראים לזה product market fit.
להוציא לאאוטסורס את הגוף שיכול להביא את החברה לשם זה אפשרי אבל בהחלט לא מגדיל את הסיכויים. חברות שמצליחות ככה מצליחות למרות שעשו ככה ולא בזכות. יש המון דאטה בנושא (startup genome ופרוייקטים אחרים דומים).

יזם
Guest

וואו הגזמתם, כתבה ממומנת שלא קשורה למציאות

עלי והשודדות
Guest

אני בעד להחזיק אצלנו את המפתחים ואנשי הטכנולוגיה שעוסקים בליבת המוצר. אחרים ניתן לראות בחוץ, אבל את הגמישות ומהירות התנועה תוך כדי שינויים, אך גורם חיצוני לא ייתן לנו.
והמהירות וההתאמה המהירה למה שהשוק רוצה, זה חשוב ביותר.

יוסקה
Guest

כתבה מעניינת. אני לא בטוח שלהוציא את רוב ידע הפיתוח החוצה זה רעיון טוב. בהחלט אפשר להוציא חלקים נקודתיים, וגם לא תמיד צריך צוותי אאוטסורס קבועים. למשל, עיצוב מודעות, פלאיירים, ואפילו עמודים באתר אינטרנט, הכל יכול להתבצע נקודתית עם מעצב חיצוני זול. דווקא פיתוח, שהוא לרוב לא מתפזר לכל הכיוונים, אפשר לקחת 3-4 אנשים שיאיצו את זה קדימה לאורך מספר שנים.
אבל בהחלט, לדעתי הרבה מנכלים זורקים ים של כסף עד הרבה דברים שאפשר לחסוך 90 אחוז מהעלות שלהם, אם רק חושבים עליהם ועושים בדיקה והשוואה. הרבה מנכלים לוקחים שירותים יקרים “כי יש כסף”… עד שהוא נגמר.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: