”באג הפנטיום”: כיצד גילוי של מתמטיקאי מ-1919 עלה לאינטל חצי מיליארד דולר

פרופסור למתטיקה רק רצה לבדוק בשנות ה-90 גילוי של מתמטיקאי מ-1919. אבל כדור השלג שיצר הפך למפולת ולפגיעה קשה בענקית השבבים

מקור: Krzysztof Burghardt / CC BY-SA (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/)

השנה היא 1994, והמחשב הביתי הולך ונכנס לעוד ועוד בתים. מתמטיקאי באוניברסיטה בוירג’יניה מגלה להפתעתו שמעבד האינטל פנטיום שלו לא מצליח משום מה במשימה החישובית שהטיל עליו. הוא עוד לא יודע את זה, אבל הבעיה הקטנה הזו תעלה לאינטל הרבה מאוד כסף.

המרדף אחרי גילוי מ-1919

תומאס נייסלי, מרצה למתמטיקה באוניברסיטת לינצ’ברג, חקר את קבוע ברון – מספר שגילה המתמטיקאי הנורווגי ויגו ברון – סכום הטור של המספרים ההופכיים של הראשוניים התאומים. הגילוי של ברון מ-1919 העסיק מתמטמטיקאים לאורך השנים, כשב-2002 נמצא המספר 1.902160583104 בתור הקירוב הטוב ביותר לקבוע מחיבור טור מספרים ההופכיים של הראשוניים התאומים של עד ל-10 בחזקת 16.

אבל בואו נחזור ל-1994, אז מנה המרצה להשתמש במחשב האישי שלו, כדי לחשב את קבוע ברון על ידי חיבור הטור הארוך ביותר של מספרים הופכיים של ראשוניים תאומים – עד שהגיע לקיר שבו לא ציפה להיתקל.

המחשב של נייסלי הגיע עם מעבד פנטיום נקודה צפה (Floating Point) של אינטל, יחידת עיבוד המשמשת לייצוג של מספרים ממשיים (בניגוד למספרים מדומים, א.א.), כשבמהלך החישובים שהריץ עליו כדי לחשב את קבוע ברון הוא גילה שהמחשב נוטה לטעות בשלב מסוים בחישובים.

מדובר בבעיה מאוד ספציפית, כזו שלא הייתה מטרידה את המשתמש היום-יומי במעבדי הפנטיום של אינטל, אבל מבחינת נייסלי הטעות בחישובים שייצר המעבד של אינטל הייתה חמורה, ובריאיון שנתן ב-1994 הוא מספר: “עבדתי על בעיה במתמטיקה טהורה. היה מדובר בחישוב של מספרים ראשוניים והיה לי צורך בביצוע מספר רב של פעולות חילוק לאורך זמן רב – כשבזמן החישובים גיליתי שיש בהם סתירות. לקח לי כמה חודשים להבין היכן הבעיה, הסתבר שהיא הייתה במעבד”.

מעבד הפנטיום של אינטל, שנחשב לאחד המתקדמים ביותר באותה תקופה ורץ במהירות שעון של 60Hz, היה האשם בכך שנייסלי לא יכול היה להתקדם במחקר שלו. בתגובה פרסם המרצה באתר של CompuServe, הדבר שהיה הכי קרוב ב-1994 לרשת חברתית, תלונה על הבאג שמצא. הפרסום של נייסלי באינטרנט הפך לאחד הסיפורים הויראליים הראשונים בהיסטוריה של הרשת.

האיש שעלה לאינטל חצי מיליארד דולר, תומאס נייסלי | מקור: University of Lynchburg

כדור השלג של “באג הפנטיום”

הפרסום של נייסלי לא נותר יתום, ומייד הצטרף אליו אדם נוסף שכתב על הבאג שגילה במעבד הנקודה הצפה של אינטל בקבוצת הדיון comp.sys.intel. משם הגיע הסיפור למגזין האלקטרוניקה וההנדסה הותיק EE Times. לאחר הפרסום בכלי התקשורת, הוסיף גם מתכנת נורווגי בשם טריה מאתיסן בקבוצת הדיון של אינטל כי זהה את הבאג גם במעבדי ה-60 מגה-הרץ וגם במעבדי ה-90 מגה-הרץ המתקדמים יותר של החברה.

למרות שקיומו של הבאג התחיל כבעיה שעניינה בעיקר מתמטיקאים ואנשי הנדסה, שהשתמשו במעבדי אינטל, מהר מאוד הוא הפך לאחד מסיפורי הטכנולוגיה הגדולים של 1994 – למרות (ואולי גם בגלל) שכל ההתעסקות בו הייתה בסוף השנה, ולמרות שבפועל זו הייתה בעיה מינורית יחסית ולא חולשת אבטחה המוטמעת בשבב כמו חולשות Meltdown ו-Spectre שנמצאו במעבדי אינטל ב-2018 ורלוונטים לכל המעבדים שיוצרו עשור אחורה.

אז מה כן הוביל לפיצוץ הבאג במעבדי אינטל? ובכן, מהודעה ששלחה אינטל ללקוחות עם מעבדי פנטיום עם נקודה צפה, הודתה שלמעשה ידעה על הבאג במעבדים שלה – ופשוט חיה בשלום עם זה. קליב מולר, אחד ממפתחי MATLAB, כתב ב-2013 שההודעה של אינטל ניסתה להפחית בחומרה של התקלה וציינה ש”מבחני הנדסה מקיפים הראו כי משתמש ממוצע בגיליונות אלקטרוניים יוכל להיתקל בפגם (מה שלימים יזכה לשם באג הפנטיום) של דיוק מופחת פעם ב-27 אלף שנים”.

מנכ”ל אינטל דאז, אנדי גרוב, יצא לבצע בקרת נזקים באחד מהמקומות שבהם הסיפור תפס תאוצה, קבוצת הדיון comp.sys.intel, ופרסם את תגובתו לסיפור. אבל גרוב, שלא ממש שלט במדיום החדש הגיב בחשבון של בכיר אחר בחברה, ריצ’רד ווירט. התוצאה: עוד חוסר אמון שנבע מכך שהמשתמשים חשבו שמדובר בזיוף. לדברי גרוב, הבאג במעבדי החברה התגלה כשנה לאחר שיצא לשוק, כמה חודשים לפני שנייסלי גילו אותו במהלך חישוביו והציף אותו בפני שאר העולם. לדברי גרוב, “אף שבב אינו מושלם” וכך גם מעבדי הפנטיום של החברה. לא בדיוק המשפט שתרצו לשמוע ממי שאחראית על החלק הכי יקר במחשב דאז.

כל העדכונים מחכים לכם בערוץ הטלגרם של גיקטיים כל העדכונים מחכים לכם בערוץ הטלגרם של גיקטיים להצטרפות לערוץ הטלגרם שלנו לחץ כאן

מעט מדי מאוחר מדי

ההתנצלות של גרוב גררה לא מעט תגובות בקבוצת הדיון, חלקן הגדול שליליות. המשתמשים שהגיבו על הפרסום של גרוב תקפו אותו ואת אינטל כששאלת מיליון הדולר שהציפו היא: מה עושים עם המעבד התקול שמכרתם לנו?

הפרסום של גרוב בקבוצת הדיון, רגע אחרי חג ההודיה, שפותח את טירוף הקניות האמריקאי לקראת הכריסמס, לא נעלם מעיניהם של המשקיעים, ובתגובה מניית החברה חטפה מכה במסחר בבורסה. המכה האמיתית, עם זאת, הגיעה בשוק הצרכני – שהחל להכניס באותה התקופה את המחשבים החדשים עם יכולת החיבור לאינטרנט לבתים – ו”בזכות” IBM שהודיעה באופן פומבי כי תוציא את כל מעבדי הפנטיום מהמחשבים שתכננה למכור.

IBM, שהיתה אז היצרנית השנייה בגודלה בעולם (מייד אחרי Compaq), לא היססה לתקוף את אינטל, הודיעה על הוצאת מעבדי אינטל ממחשבי ה-PowerPC, וטענה שמי שמשתמש במעבדי פנטיום עם הנקודה הצפה, צפוי להיתקל בבאג החישובי פעם ב-24 ימים, ולא פעם בכל 27 אלף שנים כמו שטענו באינטל.

משבר התדמית חסר התקדים שפגע באינטל, והחל בגלל מתמטיקאי נלהב, לא הותיר לה ברירה אחרת. כחודשיים אחרי שנייסלי גילה את הבאג במעבדיה, הוציאה אינטל כ-475 מיליון דולר מקופתה, כדי לבצע ריקול לכל מעבדי הפנטיום עם הנקודה הצפה. אמנם משתמשים רבים בחרו לוותר על הטרחה שבדבר, אבל הנזק התדמיתי כבר נעשה, ובוודאי נלמד כמור”ק במשרדי אינטל ברחבי העולם.

 

אושרי אלקסלסי

Your Friendly Neighborhood Geek. יש לכם סיפור טכנולוגי? דברו איתי: Oshry@geektime.co.il

הגב

10 תגובות על "”באג הפנטיום”: כיצד גילוי של מתמטיקאי מ-1919 עלה לאינטל חצי מיליארד דולר"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
Noam
Guest

הנזק גדול בהרבה מ-475 מיליון דולר.
בנוסף לכסף בו השתמשה החברה לבצע ריקול. חוסר ניהול נכון של המצב הוביל לירידה בערך המנייה, פגיעה בתדמית החברה, השפעה שלילית על חוזים עתידיים עם חברות ושינוי התנהגות הצרכנים.

אף אחד
Guest

מעניין, תודה!

צחי
Guest

החליפו לי אותו במעבדה בצק פוסט. :)

חסן
Guest

זה אתר שנועד לגיקים, לא? מה עם איזה הסבר כללי על הבעיה?

איציק
Guest

אינטל היו רוצים לחזור לשם, הם תקועים בבוץ עמוק הרבה יותר היום.

קוד אדום
Guest

60Hz???
התכוונתם אולי ל-60מגה

בצל כחול
Guest

איזה אלטרנטיבה הייתה לIBM בתקופה הזאת למעבדים של אינטל?
מי היו המתחרות של אינטל?

יניב
Guest

מעבדי ה RISC של IBM אפל ומוטורולה

שאול
Guest
לא משנה
Guest

המתמטיקאי עשה טובה לאינטל. מחיר באג שלא מתגלה – נזקו עולה אקספוננציאלית עם הזמן.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: