מה אפשר ללמוד מהוליווד על תעשיית השבבים הישראלית?

תקן פתוח לתכנון שבבים עשוי להביא איתו יותר מהוזלת מחיר, למשל חדשנות. איך? תשאלו את ראשוני הוליווד

מקור: Unsplash

מאת: עו"ד אלי גרינבאום

כיום, דבר מעין זה לא היה עולה על הדעת, אבל בראשית המאה ה-20, קבוצה קטנה של בעלי פטנטים שלטה כמעט באופן מוחלט בתעשיית הסרטים בארה"ב. קבוצה זו החזיקה בכל הפטנטים שהיו קשורים לטכנולוגיות השונות של הפקת סרטים כמו מצלמות, מקרנים ואף סרטי הצילום. אף סרט לא הותר לייצור או פרסום בארה"ב ללא אישורם המקדים של בעלי הפטנטים. המעניין הוא, שאותו קרטל לא השתמש בכוחו כדי להעלות את מחירי הצפייה בסרטים, אלא ביקש דווקא להגביל את אורך הסרטים ולשלוט בתוכנם, תחת ההנחה שקהל הצופים לא יוכל ליהנות מסרטים ארוכים או מורכבים במיוחד. יתר על כן, הקרטל אף אסר על פרסום זהותם של שחקנים, שכן לדעתם הדבר היה עלול להוביל לעלייה במשכורות השחקנים אשר עוד ייחשבו, חלילה, ל"כוכבי קולנוע".

הקרטל שחשב דווקא על הצופים

תעשיית הקולנוע ב"הוליווד" החלה בניסיון לברוח משליטת קרטל הפטנטים והרחק ממרכז הקרטל בניו יורק החלו אנשי הוליווד לייצר סרטים תוך ניסיון לחמוק מהפיקוח ומתביעות הפרת פטנטים. התעשייה ההוליוודית החלה להפיק סרטים ארוכים ומורכבים יותר מהסרטים שאושרו על ידי הקרטל. עם הזמן, קהל הצופים העדיף את סרטי "הוליווד" על פני סרטי הקרטל, וברבות הימים הפכה הוליווד למרכז קולנוע עולמי.

המסר המרכזי הנלמד מסיפור זה, הוא כי הנזק המרכזי שהסב אותו קרטל, לא היה העלאת מחירי הסרטים – כאמור, הקרטל התנגד להעלאת מחירים – אלא  העובדה שהוא מנע חדשנות ויצירתיות בעולם הקולנוע האמריקאי. חדשנות אמיתית בעולם הקולנוע התרחשה רק מחוץ לאילוצים שהכתיבו מחזיקי הפטנטים והיא התקבלה בחיבוק גדול בקרב קהל הצופים.

אוקיי, סיפור נחמד, אבל מה הקשר בין הסיפור אודות ימי הראשונים של הוליווד לבין שבבים וחדשנות ישראלית? הקשר נמצא בפיתוח האחרון של קבוצת חברות ואקדמאים ישראליים אשר פיתחו שבב חדש המבוסס על ארכיטקטורה פתוחה, שאושר על ידי הממשלה להפצה חופשית לתעשייה הישראלית.

בדרך לארכיטקטורת שבבים פתוחה

הפיתוח החדש מהווה חידוש משמעותי בכל הקשור לתעשיית השבבים, כיוון שעד כה, כמעט כל תהליך ייצור מעבדי המחשב התבסס על מספר קטן של עיצובים בבעלות מספר מצומצם של חברות. עד עתה, חברות שהיו זקוקות למעבדים, היו צריכות לרכוש שבבים מהחברות שהחזיקו בקניין הרוחני, או לקבל את רישיון השימוש בקניין הרוחני, כדי לייצר את השבבים בעצמם. לעומת זאת, השבב הישראלי שפותח לאחרונה מבוסס על ארכיטקטורת ה-RISC-V הפתוחה, אשר איננה כפופה לזכויות קניין הרוחני שהגבילו את ההתפתחות של המעבדים הקודמים. פרסומי תקשורת ציינו בהתרגשות כי ייצור שבב שכזה עשוי להפחית באופן משמעותי את עלויות הייצור עבור חברות ישראליות רבות.

כמובן שחברות ישראליות לא יתלוננו על הוזלת עלויות השבבים – שבב יכול לעלות בין כמה עשרות עד מאות דולרים, וכמעט תמיד יהיה חלק משמעותי במחיר הסופי של מוצרים מתקדמים. לדוגמה, רכב מכיל מאות עד אלפים של שבבים, והמחיר של האלקטרוניקה ברכב חדש מגיע לעיתים עד 40% ממחיר הרכב. אך ההתמקדות בהוזלת עלויות מפספסת נקודה חשובה אף יותר. התועלת האמיתית בפיתוח השבב המבוסס על RISC-V הפתוח היא פריצת המחסומים שמנעו חדשנות בתעשייה זו. בדומה לחסימת החדשנות בתעשיית הקולנוע של המאה ה-20 בעקבות קרטל מחזיקי הפטנטים, כך נבלמה החדשנות בתעשיית השבבים בשל ההסתמכות על תוכניות שבבים קבועות המוגנות על ידי דיני הקניין הרוחני. במילים אחרות, היתרון האמיתי של הארכיטקטורה הפתוחה הוא לאו דווקא הורדת עלויות הייצור של השבבים, אלא, בדומה לתעשיית הקולנוע בהוליווד, היתרון הינו פריצת דרך והסרת המחסומים שמנעו חדשנות בתחום זה.

מקור: RISC

ארכיטקטורת השבבים הפתוחה מבוססת על RISC-V מאפשרת לכל משתמש להתאים את הארכיטקטורה לצרכים שלו. החופש ליצור שבבים שונים וייחודיים יכול להוביל לעידן חדש של חדשנות בתעשיית השבבים הישראלית. סטארטאפים ישראליים יוכלו ליצור שבבים חדשים המותאמים לתקשורת, בינה מלאכותית או שימושים מיוחדים אחרים, כל זאת בתזמון כמעט מושלם עם העובדה שטכנולוגיות אלו הופכות לחשובות יותר עבור מוצרים רבים כגון מכוניות ומכשירים מורכבים אחרים הדורשים חיבור לאינטרנט. על פי הערכות של התעשייה, גודל השוק השבבים כבר עובר את החצי טריליון דולר לשנה, והוא גדל בקצב של יותר מ-20%  בשנה עקב הדרישות הטכנולוגיות בתחומים אלה.

אין הכוונה לומר כי לא הייתה תועלת בהקמת הקבוצה הישראלית שעמלה רבות על השבב החדש והחינמי. ההיפך הוא נכון – הקמת קבוצה ישראלית הייתה השקעה נבונה אשר תפתח אופק חדש בפני מגזר ההייטק בכל הקשור לתכנון שבבים. בנוסף, הנגשת העיצובים לתעשייה הישראלית תחבר את התעשייה לטכנולוגיות החדשות הזמינות עבורם. במילים אחרות, אין למדוד את הרווח של השבב החינמי בכסף שנחסך בקניית שבבים, אלא באפשרויות של צמיחה וחדשנות שנרכשו בהשקעה בשבב החדש, ומימוש אפשרויות אלו על ידי תעשיית ההייטק הישראלית.  ​

הכותב מתמחה בקניין רוחני בתחומים של שבבים, תוכנה וסייבר

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

7 תגובות על "מה אפשר ללמוד מהוליווד על תעשיית השבבים הישראלית?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
תוכן ממומן
Guest

כמה עבדות ש"נפלו" בעריכת הכתבה RISC-V הוא תקן שקיים כבר 12 שנה ופותח ע" אוניברסיטת קליפורניה ברקלי. מה הקשר לתעשייה הישראלית?
כל אחד בעולם יכול לפתח מעבד ע"פ הארכיטקטורה הזאת…

Apple CEO
Guest

אפל תחתום הסכם עם אוניברסיטה מובילה לגבי פטנטים בתוכנה וחומרה באישור טים קוק.

Apple CEO
Guest

כנ"ל פטנטים מהעבר.

Apple CEO
Guest

ותשקיע בה מיליארדים עם טובי החוקרים.

צביקה
Guest

אני עם ותק של למעלה מעשר שנים בתעשיית השבבים הישראלית, ואין לי מושג על מה הכתב הזה מדבר.

או שהוא מדבר על נישה ספציפית, או שגם הוא כנראה לא מבין…

זה שפה
Guest

בגדול אתה צודק.
בקטן ARM ועוד חברות מוכרות IP שאפשר לעשות להם קוסטומיזציה לצרכים שלך, ואז תפתח את השאר איך שאתה רוצה.
בחומרה, בניגוד לתכנה, צריך תקנים מוכחים ומוסכים על כל הנוגעים בדבר, מהרבה סיבות, בין היתר, יכולות ותהליכי הייצור של המפעלים, התממשקות לשבבים אחרים בצורה יעילה ואיכותית.
RISC V מתחרה בעיקר בחברות כמו ARM, CEVA וכאלה שמוכרות IP, לא במפלצות הגדולות כמו אנבידיה, אינטל, AMD וכו.

אוהד
Guest

היא לא תתחרה באינטל, אלא אינטל ישתמשו בה כפי שקורה כבר עכשיו, כשאינטל תורמת הרבה כסף וגישה למשאבי ייצור שבבים לrisc-v , ואף מיסתה לקנות חברה גדולה נעוסקת בתחום (יכול להיות שקנתה, אני לא מעודכן)

wpDiscuz

תגיות לכתבה: