הידעתם שיש דבר כזה ”מחלות הייטק” המזכות אתכם בפיצוי כספי?

ענף ההייטק הוא אמנם בין המתגמלים ביותר בשוק התעסוקה הישראלי, אך עובדיו יודעים שלשכר ולתנאים מתלווים לעיתים לחץ נפשי אדיר, דלקות וכאבי שלד ושרירים. כל אלה ועוד נחשבים למחלות מקצוע ויכולות לזכות את הסובלים מהן בפיצוי במסגרת פוליסת אובדן כושר עבודה

 Cecilie_Arcurs/ Getty Images Israel

צלם/תמונה: Cecilie_Arcurs/ Getty Images Israel

מאת עו”ד דרור וידוצ’ינסקי, מומחה לתביעות אובדן כושר עבודה בעולם ההייטק ותביעות ביטוח מורכבות

עובדי ענף ההייטק כבר יודעים כי התדמית הנוצצת של ענף התעסוקה האטרקטיבי בישראל מגיעה עם תג מחיר. לצד השכר המתגמל, ההטבות וסביבת העבודה הקשובה, מתמודדים עובדי הענף עם שעות עבודה ארוכות, לחץ נפשי, כאבי פרקים, מיגרנות, וצוואר וגב משתקים. חשוב לדעת כי מדובר במחלות מקצוע, שיכולות לזכות אתכם בפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי ומחברות הביטוח.

בשנים האחרונות העולם המשפטי והעולם הרפואי הכירו בקיומן של מחלות מקצוע, שפוגעות ברבים מעובדי הענף, לפעמים עד כדי אובדן כושר עבודה. על פי הגדרת המוסד לבטיחות ולגהות: “מחלת מקצוע היא מחלה שהעובד נפגע בה עקב עבודתו או עיסוקו, בהיותו חשוף במקום עבודתו לגורמים מזיקים שונים בתנאים סביבתיים מסוימים כתוצאה מחשיפה חוזרת לגורמים המזיקים במשך זמן מסוים”.

מחלות המקצוע מופיעות ברשימה סגורה של הביטוח הלאומי, ובהקשר לענף ההייטק ניתן למצוא בין היתר: דלקת גידים או דלקת בחיבור שרירים לעצמות, בכף היד או במרפק וכן שיתוקים של עצבים פריפריים. בשנים האחרונות המוסד לבטיחות ולגהות מכיר בגורמי סיכון נוספים, ובהם גורמים פסיכו-חברתיים הכוללים: לחץ, שחיקה, לחץ ניהולי על העובד ותרבות ארגונית תובענית – כל אלה נמצאו כבעלי קשר ישיר לשיעורי תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם, סוכרת, השמנת יתר ותסמונת מטבולית, גם בקרב אנשים המקיימים פעילות גופנית סדירה.

החברות דואגות לעובדים, אך זה לא תמיד מספיק

מחלות הענף אינן עוברות ליד חברות ההייטק הגדולות, ורבות מהן מאמצות נהלים ועקרונות לסביבת עבודה בטוחה יותר, לצד הפחתת עומס יתר על עובדים ועידוד עבודה נכונה מול מחשב. חלקן החליטו לעצב במשרדיהן אזורים המאפשרים הפסקות מנוחה ושינה במשך יום העבודה, ואחרות מציעות שירותים המסייעים בעידוד רוגע נפשי וגופני דוגמת מסאז’, רפלקסולוגיה רייקי וטיפולי רפואה משלימה; חדרי משחק, חוגי  יוגה, מדיטציה, אמנויות לחימה וחדרי מוזיקה. בחברות מסוימות אפילו מעודדים מפגשים עם מטפלים מוסמכים לצוותים או בודדים.

מעבר לכך, חברות רבות מעודדות ונותנות לגיטימציה לאורח חיים בריא על ידי הקמת חדרי כושר בתוך או בסמוך למתחמי המשרדים, דואגות לחללי עבודה שבהם אור טבעי, מקפידות על איזון בין חיי פנאי ועבודה ומעודדות את העובדים להעדיף תזונה בריאה באמצעות שוברים למסעדות המגישות מזון בריא ופיקוח על הכיבוד המוגש בארגון.

אך חרף הניסיונות הכנים והמוערכים, המציאות מוכיחה כי הם לא מספיקים: עובדי הייטק וטכנולוגיה רבים עדיין לוקים במחלות מקצוע אופייניות, שמביאות עמן הגבלות שמשפיעות ישירות על עבודתם, כמו הגבלה או איסור מלא על ישיבה ממושכת, שימוש ממושך במקלדת או עכבר ואפילו עבודה ממושכת מול מסך מחשב. באילו תחלואים מדובר? הנה כמה דוגמאות נפוצות:

כאבי גב כרוניים ובעיות יציבה

ישיבה ממושכת ועבודה מול מחשב מסכנות את עמוד השדרה ואת מנח היציבה של הגוף. התוצאה היא כאבים בצוואר, בכתפיים ובשכמות; שרירים תפוסים באופן קבוע וכאבים בגב התחתון. גם עובדים שמבצעים פעילות גופנית סדירה לרוב אינם עובדים על חיזוק השרירים הפועלים למען יציבה נכונה, מה שמוביל לדלקות שונות ותנוחות יציבה בעייתיות.

דלקות פרקים ומפרקים

תסמונת תעלת שורש כף היד, בעיות בעצם הגומד ודלקות גידים עדיין נפוצות מאוד בקרב מי שעובד שעות ארוכות מול מחשב. לפי המוסד לבטיחות ולגהות, תסמונת התעלה הקרפלית היא בין הפגיעות השכיחות המדווחות לרופאים התעסוקתיים בארץ. על פי פרסומי הרישום למחלות תעסוקתיות בישראל, בשנת 2013 דווחו 240 מקרים בישראל – כ-13% מכלל הדיווחים של מחלות תעסוקתיות שהתקבלו לרישום. תסמונת זו נחשבת לפגיעה שעלותה גבוהה במיוחד: חציון ההיעדרויות בגינה עומד על 27 ימים.

 Jovo Marjanovic / EyeEm/ Getty Images Israel

צלם/תמונה: Jovo Marjanovic / EyeEm/ Getty Images Israel

כאבי שרירים

חוסר התנועתיות שמאפיין עבודה משרדית, בדגש על ישיבה ממושכת אל מול מסך מחשב, גורם להאטה של  מחזור הדם, אשר בתורו מפחית את אספקת החמצן לשרירים. עם הזמן עלולות להתפתח הפרעות פיזיולוגיות שגורמות לכאבים חזקים, אובדן תחושה בחלקים מסוימים בגוף ונפיחות של הפרקים והשרירים. חשוב לציין כי אלה יכולים להפוך לבעיות כרוניות קבועות.

לחץ נפשי

פרט לשעות העבודה הרבות, לחץ המשימות המאפיין את הענף משפיע מאוד על בריאותם הנפשית של העובדים. חלקם מפתחים תחלואת יתר ואחרים מפתחים סימפטומים קרדיולוגים או כאבי ראש כרוניים המפריעים בתפקודם.

כאבי עיניים

עבודה ממושכת מול מחשב עלולה לגרום לתסמונת ראיית מחשב, הנקראת CVS. התסמונת כוללת עייפות מוגברת, ראייה מטושטשת או כפולה, יובש ותחושת אי נוחות בעיניים. לרוב מדובר בתופעה חולפות, אולם לעיתים היא עלולה להיות בלתי הפיכה. הטיפול בתופעה דורש הגבלת זמן השהיה מול מסך המחשב ולפיכך פוגע ביכולת העבודה במקצוע.

אז מה עושים?

כל אדם בישראל מבוטח דרך הביטוח הלאומי למקרה של נכות או אובדן כושר עבודה, חלקי או מלא, עקב מחלת מקצוע או בשל תאונת עבודה. יחד עם זאת, קבלת ההכרה באירוע רפואי כמחלת מקצוע או תאונת עבודה לא פעם נתקלת בקשיים. לרבים מעובדי ההייטק בישראל קיימת גם פוליסת ביטוח הכוללת כיסוי לאובדן כושר עבודה במסגרת ביטוחי המנהלים, קרן הפנסיה או כפוליסה פרטית, ובמקרה בו המבוטח איבד את כושרו להשתכר ונפגעה יכולתו לפרנס את עצמו או את משפחתו בעקבות תאונה או מחלה, תשלם לו חברת הביטוח סכום כפי שנקבע בתנאי הפוליסה. בכל אחד מהמקרים מיצוי הזכויות אינו תהליך פשוט וקל.

אם אתם מרגישים כי אתם סובלים מאחד או יותר מהסימפטומים שהוזכרו, לכו לרופא והיבדקו. אם רופא מומחה או רופא תעסוקתי קבע כי המשך עבודתכם יכול לסכן את בריאותכם או כי בשל מצבכם הבריאותי נמנע מכם לעבוד לתקופת זמן מוגבלת או קבועה –  אתם זכאים לתבוע את זכויותיכם הן מהביטוח הלאומי והן מחברת הביטוח שלכם.

לרוב העובדים בענף ההייטק יש פוליסות אובדן כושר עבודה המבטחות את העובדים בסכום פיצוי גבוה ביחס לענפים אחרים, אך כאן גם טמון הקושי לקבל את ההכרה ולמצות את הזכויות מול חברות הביטוח,  החוששות כי הכרה בזכויותיכם, תטיל עליהן נטל כלכלי משמעותי. במקרים רבים עובדים שנפגעו מגלים כי עליהם להסתייע בעורכי דין בעלי התמחות ספציפית באובדן כושר עבודה, אשר יוכיחו מעל לכל ספק את פגיעתם ויתבעו את זכויותיהם המלאות מהפוליסה. במקרים רבים אף נדרש להציג חוות דעת מומחים רפואיים או מומחים שונים לסביבות עבודה וניהול סיכונים, וכן לנהל מאבק משפטי על מנת לקבל את הפיצוי המגיע לכם.

כך או כך, אל תזניחו את בריאותכם, דאגו לבדוק את זכויותיכם הביטוחיות ולמצותן על מנת למנוע החמרה במצבכם הפיזי והכלכלי בעתיד, שהרי זו בדיוק הסיבה לשמה רכשתם פוליסת אובדן כושר עבודה.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ רפואי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא המלצה או חוות דעת. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ”ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

הכתבה בחסות דרור וידוצ'ינסקי עורכי דין

משנת 1994 מייצג משרד דרור וידוצ'ינסקי עורכי דין מאות תיקים משפטיים של נפגעי כושר עבודה, רבים מהם בתחום ההי-טק. אנו נלווה אותך עד לקבלת הפיצוי הכספי המגיע לך וזאת בסיוע מומחים בעלי שם ובהם: רופאים, אקטוארים, מומחים למחלות מקצוע, בטיחות ולסביבות עבודה הערוכים לתת שירות בבית המשפט ומחוצה לו. משרדנו מתמחה גם בתחומים הבאים: רשלנות רפואית, ביטוחי חיים ומשכנתאות, תביעות נזיקין, ביטוחי סיעוד ובריאות. לפרטים נוספים, לחצו כאן.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

להגיב

6 תגובות

  1. Asaf Shelly הגיב:

    פרק כף היד, בדרך כלל קורה כשנשענים עם היד על שולחן עם שוליים חדים ולא מעוגלים. זה יוצר לחץ על השרירים שמגיעים עד לכף היד ומופעלים כשלוחצים על עכבר.
    לוקח כמה שבועות עד כמה חודשים ממתי שעוברים לשולחן נורמלי עד שמסתדר.
    רפואה שלימה.

    • אורן הגיב:

      תודה. יפה מצידך לרשום. ייבדק.

    • undefined הגיב:

      מעניין מי האפס שנתן לך downvote.
      קיבלת upvote חזרה. תודה רבה

    • יוסי לוי הגיב:

      גם לי היו כאבים במפרק בגלל איך שהיד מסובבת בצורה לא טבעית על העכבר. קניתי באמזון עכבר ורטיקלי והחיים השתנו. אין כאבים בכלל. זה לוקח בדיוק שנייה להתרגל לזה, והתנועה של היד הרבה יותר טבעית.

  2. mirc הגיב:

    “המוסד לבטיחות ולגהות”? תתקנו, השם שלהם הוא “המוסד לבטיחות ולגיהות”… יש הבדל!
    https://www.osh.org.il/heb/main/

  3. יאיר הגיב:

    איך אני אוהב את העורכי דין האלו – לפני תביעה גיבורים גדולים “הידעתם שיש דבר כזה ”מחלות הייטק” המזכות אתכם בפיצוי כספי?” ואז.. “אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ רפואי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא המלצה או חוות דעת. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ”ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.”
    עוד כתבה ממומנת שלא מוסיפה מהימנות לתקשורת. כיוון שכולם יודעים שאלו כתבות משולמות למה להסתתר מאחרוי מכבסת מילים כמו כתבה בחסות ועל ידי כתב אורח וכו’.. למה פשוט לא לרשום – כתבה זו נכתבה במימון משרד עורכי דין המתמחה בתחום ומעוניין להביאו לידיעת הציבור וכך גם לקדם את עסקיו.. מה רע בזה? זה לגיטימי כך תצאו מהימנים וגדולים. באותו אופן למשל הסיקור האוהדים למוצרים שונים בחסות היבואנים..

תגיות לכתבה: