התוכנית הכי מצליחה בישראל לא באמת צוחקת על ההייטקס, וזאת בעיה
כשאי אפשר להבדיל בין קמפיין גיוס של חברת הייטק ל"סאטירה" ב"ארץ נהדרת", אחת מהתוכניות הכי מצליחות ופופולריות בישראל, צריך לשאול למה זה קורה ואת מי זה משרת
אחת התופעות המעניינות כרגע על המסך מתרחשת על התפר שבין הפסקת הפרסומות לבין התוכן המשודר. וליתר דיוק, ב"ארץ נהדרת" ובמה שקורה סביבה.
העלייה המאסיבית של קמפייני הגיוס לחברות הייטק היא כבר לא חדשות, אבל עדיין קשה להתעלם ממנה. מדובר בקמפיינים יקרים מאוד, לרוב בכיכובם של סלבס, שמזיעים מהומור עצמי ומתמקדים באופן בלעדי ביוקרה, במשרדים המצוידים היטב ובהטבות שאותן חברות מציעות. בסך הכל הפוגה קלילה בפיד שלנו בין מקבץ פרסומות לתחתוניות וביטוחי רכב.
אבל זה נהיה מעניין כשעל העגלה המשומנת הזאת קפצה שחקנית חדשה שרוצה לינוק מהשד המתפקע לדעתה – "ארץ נהדרת". אחד המערכונים האחרונים שלה (והראשון בסדרה שמוקדשת לענף), "הייטק: תכירו את נדיר האקרמן", מספר את כל הסיפור. נדיר האקרמן (אודי כגן) הוא יזם מבטיח שמדבר בז'רגון מאונגלז, מקבל השראה מצעצועים וזורק רעיונות מופרכים לאופן ספייס. אל משרדי היוניקורן שלו, Webos, תועה בחור חסר ידע וניסיון (תמיר בר), שמספר שבחברה הקודמת שלו היו 24 טעמים של גלידה, במעין משא ומתן מעוות. זה מספיק כדי שהבוס החדש שלו יזרוק עליו טסלות, יזמין לו מושב אסלה קאסטם-מייד ויצניח אותו לתוך פגישת זום עם משקיעים מאסיה.
התדמית שמציעים קמפייני הגיוס זהה לתדמית שמשתקפת ב"ארץ נהדרת", ותשאלו את כל מי שלא עובד בהייטק. החברות כאילו צוחקות על עצמן – כמה מוגזמות אנחנו עם כל מכונות הקפה האלה, והמשחקים במשרדים והתנאים המדהימים שאין בשום מקום אחר. להתמקד בצורה ולא במהות זאת בחירה, וזה בסדר. אבל למה זה נראה אותו הדבר בדיוק ב"ארץ נהדרת"?
עוד ב-SmallTech:
בעזרת השם: אם פייסבוק רוצה לשפר את התדמית שלה, אולי שתפסיק להיות כל-כך נוראית?
חברות ההייטק רצו להיות הדבר הכי חם ביקום, אבל הפכו לדודה הבומרית של כולנו
המערכונים מצחיקים, אבל כשנוצר טשטוש בין סאטירה לפרסומת, צריך לשאול למה זה קורה ואת מי זה משרת. סאטירה, בהגדרתה, אמורה לקחת תופעה ולהציג אותה באופן ביקורתי. סאטירה טובה תרד על החזק ותערער על שליטתו. אבל המערכונים של "ארץ" מהדהדים את משרדי הפרסום והתסריטאים של חברות ההייטק, ואם היו מחליפים ביניהם לבין קמפיינים מובילים לחברות הייטק לא היינו מרגישים בהבדל (וזה אפילו עוד יותר קשה כשהטאלנטים של קשת מככבים באותם קמפיינים ממש, ונגיע לזה תיכף).
בניגוד לביקורות על ההייטק – מוצדקות או לא, זו אגב שאלה אחרת – שמועלות בעיתונות הכלכלית, הבדיחות ב"ארץ" הן לא על הורים שאולי לא רואים את הילדים בגלל שיחות לתוך הלילה עם האמריקאים שהתעוררו עכשיו; הן גם לא על הפערים החברתיים שהמשכורות ושיטת 'חבר מביא חבר' עלולות להקצין; על הסכנה בכסף של החברות הגדולות שחונק את הסטארטאפים הצעירים; סכנה שמרכזי פיתוח לא יוכלו לעמוד בהוצאות השכר והדולר הצונח, ויעבירו פעילות לסייטים בחו"ל. לא ולא. הפוקוס כאן הוא מועמדים שמקבלים שבע טסלות עוד לפני שהתחיל ריאיון העבודה. האם צריך בהכרח לבקר את מה שקורה היום בהייטק? בנקודת הזמן הזאת זה עוד נתון לדיון, ונראה שגם "ארץ" לא הצליחה להחליט (אגב, הבחירה בתמיר בר מעניינת לאור העובדה שהוא עשה את המעבר מהייטק לטלוויזיה בניסיון למצוא קצת נשמה בעבודה).
מצד אחד, ילדה קטנה שצופה ב"ארץ" מקבלת מתנה – היא נחשפת לתחום תעסוקה חדש שגם ההורים שלה לא הכירו, וטווח החלומות על מה שתרצה להיות כשתהיה גדולה מתרחב משמעותית. זה לא ברור מאליו כלל, וזה אחד היתרונות הגדולים של הפריים טיים. אבל אותו פריים טיים גם משטח כל דבר שעומד מול המצלמה. בקמפיינים וגם בתוכנית – האם זה מה שכדאי למכור? כדורי גלידה? איך עוד לא קמה חברה שהרימה את הכפפה ועשתה קמפיין מבריק על המוצר שלה – אותו פיתוח שהכניס לה את כל הכסף שיוצא עכשיו על קמפיינים מושקעים שנראים בדיוק אותו דבר?
סאטירה נוקבת או פרסומת לחברת הייטק?
על פניו הכל בסדר, פרסומת או קמפיין, וגם צריך להיות אידיוט כדי לסרב לכסף כזה. אבל זאת בדיוק הנקודה: לוח השידורים הפך להיות אחיד, קמפיין גיוס על סטרואידים. קשת מפמפמת הייטק כאילו אין מחר. הפרנואידים יגידו שזה קשור (לכאורה-אולי-אולי-לכאורה) להקמת מיזם הטק הגרנדיוזי שלה. עם אותה הסתייגות אפשר לציין גם את הנוכחות המרשימה של עובדי הייטק ב"חתונמי" ובפרסומות שבין משבר לנשיקה.
אבל הערבוב לא נגמר שם. טאלנטים אחרים, שמככבים במערכונים ובתוכניות אחרות של קשת, עושים דאבל-דיפ ומשתתפים בקמפיינים של אותן חברות שהם אמורים לבקר לכאורה. רק השבוע הפך הטאלנט הבכיר של "ארץ נהדרת" לפרזנטור של – תהיו מופתעים – חברת סטארטאפ בתחום הגיימינג, ומנסה לעזור לה לגייס עובדים. החברה הזו אגב ידועה בתנאי העבודה והפינוק שהיא מציעה לעובדים שלה. חלק מהטאלנטים אגב הקפידו לעשות טריפל-דיפ – מופיעים במערכונים ובקמפיינים ואז רצים לעשות קייטרינג לאותן חברות טק. לא חשוב שמות.
אף תחום אינו חסין מביקורת. גם על ההייטק, על התרומה האדירה שלו לכלכלה הישראלית, חשוב להסתכל בעיניים ביקורתיות. אבל לא ככה. סאטירה חייבת לפקוח לנו את העיניים גם כשאנחנו לא מסתכלים. אנסח את זה אחרת: דמיינו מערכון שבו בנט מעביר חוקים ממש טובים, בקטע מוגזם; מרב מיכאלי בונה פה מטרו שפריז יכולה רק לקנא בו; וניצן הורוביץ מנצח את הקורונה, ומובל על כפי המתמחים לעבר בית החולים החדש בגליל. לא כזה מצחיק, נכון?
נופר וחש
הגב
44 תגובות על "התוכנית הכי מצליחה בישראל לא באמת צוחקת על ההייטקס, וזאת בעיה"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
פספסתם את הפואנטה. הוא לא המציא 24 טעמים. הוא עבד בגולדה ואמר זאת בתמימות.
מוזר. זה הרגיש לי גם ככה
אמ"לק :קשת רוצה לעשות כסף אז עשו פרזנטור .הכתב צודק אבל לפחות זה מצחיק
ושום מילה שהסמנכלית בלושה ששם צולמה הסידרה היא אישתו של דרור גלוברמן מקשת, המפיקה של ארץ נהדרת. הון שלטון עיתון.
ללושה זה לא איפה שתמר לסקר עובדת?
למה זה משנה? אם כבר, הוציאו פה את כל התעשייה באור מגוחך. זה לא שעשו כתבת תחקיר יח״צ עבור החברה.
משתינים על כולנו ב׳קשת׳
וחומדים את הכסף הגדול שיש בהייטק
ציירתם פה משהו שהוא רחוק מהאמת
קודם כל, היו לא מעט בדיחות על הפוזות והטמטום של נדיר
על כך שאין להם באמת מוצר והם רק מערבבים את כולם עם סיסמאות וז'רגון
וחוץ מזה, זה רק מערכון ראשון – הדברים האלה מתפתחים עם הזמן
היה לי מישהו בהיי טק שקרא לזה אומנות הבולשיטינג
הם מעבירים באזוורדז אחד עם השני
הסוכני מכירות
עד שאחד אומר כן
חח
ארץ נהדרת הפסיקה להיות תוכנית סאטירה בערך בשנה השלישית שלה. כל מה שכתוב פה נכון גם כלפי הפוליטיקאים שהם כביכול צוחקים עליהם.
צפיתי , פעם אחת
הספיק לי
וואי איזה כתבה חופרת. ניתוח לב פתוח למערכון סטירי שמקצין את המציאות כמו כל סטירה טובה ????
נראה שאני בהייטק הלא נכון,
ראיתי הרבה תגובות שאומרות שהמערכון הזה מדויק, אבל אין לי אפילו טעם גלידה אחד במשרד, לא מציעים לי לא 80 ולא 40k במקרים נדירים 20, 3 טסלות? אולי יונדי i25 עם הורדה של 4 אלף מהנטו
המערכון הזה מצייר סטארטפ שגייס הון בלי לדעת מה לעשות איתו אבל ממש לא את התעשיה כולה.
טאלנטים מרויחים 80 ויותר
מנכלים אולי
או סמנכל פיתוח/r&d/ cto
Levels.fyi
בשבילך
'לולי' מחרטט 80 אלף מקבלים אולי ארכיטקטים בגוגל (או שזה רפרנס למערכון, לא ראיתי), אבל לקבל היום יותר מ-40 כסיניור זה לא מופרך בכלל, ואתה אפילו לא חייב ללכת על גאמפא בשביל זה. כסף זה לא הכל אם כיף לך ואתה מרגיש סיפוק ומרגיש שאתה לומד ומתקדם לא הייתי אומר בהכרח לעזוב. אבל אם לא – לגמרי כדאי לך לבדוק את השוק, הוא השתנה לאחרונה.
כמובן זה גם מאוד תלוי בשפות ובטכנולוגיות שאתה מכיר זה לא הכל אותו דבר.
30 זה סביר לסניור
גם 40
ג'וניור כנראה יקבל בין 10-20
בשנים הראשונות
אומנם לחוקרי אבטחת מידע סניורים
יותר קל להגיע ל40-50
כי סייבר זה בועה
טייק מעניין על הסוגייה,
העניין הוא שהסכנות שקיימות בשוק ההייטק קצת סמויות ומסובכות לציבור – לכן קשה קצת להצחיק את הציבור בבדיחות על הסכנות שבהערכות השווי המוגזמות והאינפלציה שבשוק הזה (למרות שעשו זאת באיזשהו אופן עם המשקיעים האסייאתים והפיץ' המביך והפלקטי של כגן).
לכן לדעתי אין כאן רצון סמוי להרים להייטק אלא לנסות להצחיק ותו לא. ייתכן היינו צריכים לצפות מתכנית הסאטירה הלאומית לתת אמירה קצת יותר מפוקחת על השוק.
המערכון הראשון היה חזק. הוא הציג בועה (לא סתם נדיר מפוצץ פופיט) של חברות עם שווי מנופח ללא מוצר עם מנהלים ילדותיים, ששוחות בכסף ומגייסת עוד ועוד על בסיס מכירת חלומות למשקיעים (״פרסומות בחלומות״). המערכון השני היה כבר פחות מוצלח והזכיר פרק סתמי בסדרה המשרד או סיליקון ואלי
דווקא אהבתי במערכות השני את הדמות של המבוגר שמנסה להיראות צעיר, זה היה סאטירה טובה על הפחד של כולם בהייטק ובמיוחד של מבוגרים מהפיטורים השרירותיים שקורים
דווקא יש חברות הייטק /סטארטאפים בארץ שהמנהלים שלהם צעירים מאוד מאוד, ובניהול שלהם הם יותר בוגרים מחלק לא קטן מהמנהלים המבוגרים
אולי זה זמן למכור
המערכון מצחיק, אבל נראה כמו משהו שתסריטאי יכתוב אחרי שיחה קצרה עם הייטקיסט לשעבר על "מה אתה זוכר מההייטק?"
זאת ביקורת קטלנית אפילו, מציגים ארגונים ריקים מתוכן, רק צורה, ללא מהות, טכנאים של חלומות, מתכנתים רעיונות ומעבירים את העולם המוחשי לוירטואלי ומה שנשאר זה ריק, חלול, שואו וקלישאות נבובות. ואם זה תיאור נאמן של המציאות אז אנחנו נמצאים בבועה שתתפוצץ
אז זהו, זה סטירה ממש לא תיאור של המציאות
*סאטירה
כתבה גרועה ביותר
כתב שלא מתא על מה לכתוב והתחיל יעני להפלסף בהגיגים "מוסריים"
כתבה גרועה ביותר
כתב שלא ידע על מה לכתוב והתחיל יעני להפלסף בהגיגים "מוסריים"
לי נראה שפספסו להבין את שם החברה. Webos, נשמע כמו huevos בספרדית….. ביצים
הטעות שלכם היא כבר בעצם הנחת היסוד ש"סאטירה נועדה להציג תופעה באופן ביקורתי" ממש לא נכון ! המטה העיקרית היא להצחיק את הצופה (במילה פשוטה יותר 'קומדיה') ולכן הם לא מתעסקים ולא חושבים על הנושאים הרציניים של הנושא
כתבה הכי גרועה בהיסטוריה של האתר
כמעט חצי מכל הדולרים שהודפסו מאז הקמת ארצות הברית הודפסו ב18 החודשים האחרונים, שוק ההון בבועה הגדולה בהיסטוריה והבנקים המרכזיים ממשיכים לנפח אותה וכן גם חברות הייטק נהנות מזה ויכולות להקפיץ את המשכורות כדי למשוך אליהם טאלנטים. אז עכשיו כולם פותחים עיניים על ההייטק, ברגע שהחגיגה תיגמר (בועת הדוט קום מישהו?) אז כולם יחזרו לקנא בעובדי מדינה עם קביעות לכל החיים ופנסיה בטוחה שבאים לעבודה אבל לא באים לעבוד וב5 מתאדים מהמשרד. לאנשים יש זיכרון קצר בצורה מפחידה, לא סתם צ'רצ'יל אמר ככל שתרחיקו להביט אל העבר, כך תרחיקו להביט אל העתיד.
בארה"ב מנסים להחליש את הדולר, בגלל זה מדפיסים עוד. גם בישראל בנק ישראל מנסה להחליש את השקל באמצעים שונים. המטרה היא להגדיל את היצוא, ולא, זה לא ישפיע על ההייטק כמו שאתה חושב. אין שום בועת דוט קום. אם מה שהיה חשוב לחברות זה כמה משלמים למתכנת, היו משלמים למתכנת באוקראינה ולא בישראל.
יש סיכוי שלא הבנתם? webos הוא למעשה וואווס, בספרדית.
הרי הם לא מפתחים מערכת הפעלה כרומיום שם חח
אחרי המיסים כמה עובדים באמת "יעשו את המכה", גם עם משכורת 40K? הרי חגיגות גם נגמרות (משבר כלכלי/גיל מבוגר). מי שלא מפסיק לחגוג אלו פנסיונרי הקבע שמסודרים לכל החיים כבר בגיל 40 ורובם עסקו בלחרטט ב"שירות" שלהם בקריה.
איזה אוסף של צקצוקים
זה לא רק ארץ. יצא לי לראות מקרוב את הליקוק של כתבות ׳חדשות׳ לשתי חברות שעבדתי בהן. אין שום ביקורת. דעות מובאות כעובדות כי כאילו המחשב אמר. הכל חרטא.
בזכות ההייטק, הרבה עסקים מהדור הישן מתפרנסים ומביאים כסף הביתה. לא ההייטק צריך לחטוף ביקורת, אלא האוכלי חינם שיושבים בממשלה, מתפרנסים מהמיסים שלכם ולא עושים כלום! (כמו כל השרים בלי תיק למיניהם).
מספיק להסתכל על חברה כמו WeWork, כדי להבין שדברים כאלו קורים גם במציאות. אשכרה חברה שמכרה אויר, קיבלה בשיא שלה שווי של עשרות מיליארדים…פשוט הזוי
ופספסתם את הדבר הכי קורע – לדוברי ספרדית בלבד
– WebOS – השם קורע ומהווה הברקה מדהימה
אם חברות ההייטק באמת רוצים לגייס עובדים , קיימים בשוק המון ג'וניורים ללא ניסיון שבהשקעה נמוכה מאוד (בהכשרה) ביחס לפרסום בסכומי העתק שעושים היום