האם זו האחריות של ההייטק הישראלי לצמצם את הפערים החברתיים-כלכליים?

לצד הצמיחה המרשימה של כלכלת ישראל בעשורים האחרונים, ההייטק הישראלי אחראי גם להעמקת הפערים החברתיים-כלכליים. על קהילת ההייטק הישראלית להוביל יוזמה לאומית לצמצום הפערים בחברה שהמנוע המרכזי שלה יהיה מינוף ההייטק והרחבת תכולתו גם לפריפריה

צילום/ תמונה: pexels

מאת: ד”ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בקבוצת לוצאטו עורכי פטנטים, חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו”ר עמותת “יחדיו” מייסודה של קרן רש”י​

בשלושת העשורים האחרונים הפכה כלכלת ישראל מכלכלה סגורה, קטנה וזניחה לכלכלה משגשגת, צומחת ואיתנה, המחוברת בעבותות לכלכלה הגלובלית ומתייצבת בחזית הטכנולוגית בשורה של תחומים.

המספרים מדברים בעד עצמם: התוצר לנפש בתקופה זו שילש את עצמו (מ-13,400 דולר לנפש ב-1990 ל-38,400 בשנת 2017), שיעור האבטלה במשק הוא מהנמוכים בעולם (4.1% לעומת 5.8% ב-OECD ו-7.3% באיחוד האירופי), יחס החוב-תוצר הוא בין הנמוכים בעולם (59.2% לעומת 81.6% במדינות האיחוד האירופי) והצמיחה הדמוגרפית מרשימה ומהירה.

5,500 סטארטאפים ו-344 מרכזי מחקר ופיתוח

חלק לא מבוטל מההצלחה מיוחס ובצדק להייטק הישראלי, שהפך למנוע הצמיחה המרכזי של המשק. גם כאן המספרים מדברים בעד עצמם. למשל, ההייטק אחראי ל-45% מהיצוא ובמדינה מוטת ייצוא כישראל זהו נתון רב-חשיבות.

כל המדדים הבין-לאומיים מעידים על עוצמת הייטק המקומי: ישראל נמצאת במקום השלישי במדד התחרות העולמית בתחומי חדשנות, שיתופי פעולה אקדמיה-תעשייה, השקעה במחקר ופיתוח של הסקטור הפרטי ואיכות מדעית של המוסדות האקדמיים. היא ממוקמת במקום הראשון בייצוא שירותי הייטק (לפי מדד IMD), במקום הראשון בעולם בהשקעה במחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר, במקום הראשון בעולם בהשקעה בהון סיכון פר קפיטה ועוד ועוד. 2018 התאפיינה בשיא גיוסים של כל הזמנים – 6.5 מיליארד דולר ב-623 עסקאות.

זאת ועוד, בישראל פועלים כיום 5,500 סטארטאפים ו-344 מרכזי מחקר ופיתוח רב-לאומיים. לגבי הנתון האחרון, אין בכלל ספק שההייטק הוא זה שהוביל עשרות מדינות ומאות חברות רב-לאומיות להפוך לשותפות אסטרטגיות של ישראל. ללא ההייטק, מרביתן היו מתעלמות ואולי אף מגנות אותנו. קשה להפריז אפוא בתועלת שמביאה תעשיית ההייטק לישראל.

ההייטק אחראי להרחבת הפערים

אבל יש היבט אחד שנזנח והוא העובדה שפירות ההייטק הישראלי לא מחלחלים לשכבות רחבות בציבור. יותר מזה, ההייטק גם אחראי, במידת מה, להרחבת הפערים הכלכליים-חברתיים בחברה הישראלית. מספיק להתבונן כיצד האקזיטים יצרו שכבה חדשה של עושר שהרחיבה את הפערים החברתיים. זאת ועוד, עובדי ההייטק משתכרים בממוצע כפול מהעובדים בענפים אחרים.

אחד הנתונים המעיקים הוא העובדה שהיקף המועסקים בהייטק עומד על 8%-10% מכלל המועסקים במשק ונתון זה לא השתנה דרמטית בשלושת העשורים האחרונים. נתון מעיק נוסף – מרבית חברות ההייטק פועלות באזור תל-אביב והמרכז -76% מהן ליתר דיוק. לפריפריה נותרו רק פירורים – רק 3% מהחברות הטכנולוגיות פועלות באזור הדרום, 13% בחיפה ובצפון ו-8% בירושלים. אגב, כשאנו מדברים על חברות הייטק אנו מדברים גם על כל המערכת הפועלת סביבן – עורכי דין, רואי חשבון, הון סיכון, עורכי פטנטים, יועצים ועוד.

כך נוצרה בישראל כלכלה מקוטבת: הראשונה היא הכלכלה החדשנית של ההייטק המהווה מודל להערצה בכל רחבי העולם, ואילו השנייה, שאר ענפי הכלכלה, סובלת מפריון נמוך ופונה בעיקר לשווקים מקומיים. השסע הכלכלי מצטלב עם השסע החברתי והדמוגרפי-גיאוגרפי – הואיל ויש יותר תעשייה מסורתית בפריפריה, גם פערי השכר הם בהתאם. השכר בפריפריה נמוך בכ-30% מהשכר במרכז.

מצב זה איננו בר-קיימא. שום חברה לא תוכל לשמור על לכידותה לאורך זמן בהינתן פערים חברתיים כה עמוקים.

מה ניתן אפוא לעשות?

הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה המסורתית – זה יכול להיות מנוע הצמיחה הבא של ישראל. חיבור בין הייטק לבין הלאוטק בישראל יבטיח את הגדלת הפריון בתעשייה המסורתית ואת כושר התחרות של התעשייה הישראלית בשווקים הבינלאומיים. הוא גם יאפשר להגדיל את השכר הממוצע בתעשייה.

ביסוס מרכזים טכנולוגיים אזוריים בפריפריה – כאמור, מרבית ההייטק הישראלי מרוכז במרכז הארץ, מה שמגביר את הלחצים הסביבתיים הקיימים ממילא בגוש דן-רבתי. יש כיום מספר תוכניות המונחות על השולחן לביזור הכוח הטכנולוגי. למשל, התוכנית “ישראל 2048” המבקשת להפוך את הנגב והגליל למנועי צמיחה לאומיים ומרכזי חיים עצמאיים המהווים אבן שואבת לאוכלוסייה המחפשת איכות חיים, הזדמנויות להגשמה עצמית וערכית בישראל. היישום עובר דרך השקעה ביזמים תחילה, המחוללים תעסוקה במרחב, תוך חיבור בין חינוך, השכלה, הכשרה, התמחות, ניסיון מעשי ותעסוקה באותו מרחב גיאוגרפי.

תוכנית אחרת היא של חבר הכנסת לשעבר אראל מרגלית, “יוזמה לאומית”, הקוראת לקידום ויצירה של שבעה מוקדי חדשנות וכלכלה חדשים בישראל, שעיקרם בצפון ובדרום והפיכתם למוקדי חדשנות בינלאומיים כאשר בכל אזור רותמים את מוסדות האקדמיה, הרשויות המקומות, היזמים הפרטיים, התעשיות המקומיות, גופים חברתיים, משרדי ממשלה, פילנתרופיים וחברות בינלאומיות למען התמקדות בנושא טכנולוגי חדש, המושך השקעות, מייצר צמיחה בתעסוקה ועליה ברמת החיים.

ולבסוף, יש להפנות את רווחי הגז הטבעי לקרן מיוחדת שתשמש למימון תוכניות חברתיות-כלכליות ארוכות טווח, שיהיו בעלות השפעה חיובית בפריפריה. זאת בדומה למודל הנורבגי המוצלח.
אני כבר שומעת את השאלה העולה בקרב מנהלים בהייטק – מה לנו ולצמצום פערים חברתיים? עובדי ההייטק משלמים כבר היום כ-25% ממס ההכנסה בישראל. האם האחריות הציבורית והחברתית של חברות ועובדים בתעשיית ההייטק צריכה להיות בעוצמה גדולה יותר מאשר זו של מי שעובד או מנהל בתעשיות אחרות? אני חושבת שכן. נפל בגורלנו ליהנות מהגל הגדול של החדשנות הטכנולוגית הגלובלית ועלינו לגלות אחריות ולחזור לעקרון הערבות ההדדית. ההייטק הישראלי זקוק לחברה הישראלית והחברה הישראלית זקוקה להייטק הישראלי. זו תלות הדדית שאם נמנף אותה נכונה כולנו נרוויח ממנה.

הכתבה בחסות לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים

"לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים" מקבוצת לוצאטו היא מהפירמות המובילות, המקצועיות והאיכותיות בתחום עריכת הפטנטים בישראל. הפירמה מדורגת בקביעות בצמרת טבלת עורכי הפטנטים בישראל והיא בעלת מוניטין מוכח בתחומה, בארץ ובעולם. לפירמה רשת מסועפת של קשרים עם עמיתים בחו"ל, דבר המאפשר לה פעילות חובקת עולם. הפירמה מספקת קשת רחבה של שירותים בתחומי הקניין הרוחני למגוון רחב של לקוחות מהסקטור הממשלתי, הציבורי והעסקי בישראל - מיזמים בתחילת דרכם, דרך מפעלים קטנים ובינוניים ועד חברות גדולות - וכן לתאגידים רב-לאומיים וחברות בחו"ל, מהגדולות בתחומן. לפרטים נוספים לחצו כאן.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

22 תגובות על "האם זו האחריות של ההייטק הישראלי לצמצם את הפערים החברתיים-כלכליים?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
משלם מיסים
Guest

בשביל עובדי ההייטק הרגילים (מתכנתים לדוג’ לא הטאלנטים שזה הרוב הגדול), הכתבה הזו היא פשוט קשקוש, ולא ברור מאיפה האטימות והניתוק של הכותבת.
יש אוכלוסיות שמצבם טוב משמעותית, לדוגמה אנשי קבע יוצאים לפנסיה בגיל 40+ ומרוויחים בסופו של דבר יותר ולא צריכים להתעדכן ולפחד מאייג’יזם, שוטרים שיוצאים לפנסיה בגיל 50, כנ”ל עובדי מדינה שהצליחו להתקמבן ברשות הנמלים, חברת החשמל, וכו’ – אין להם את הפנסיה המוקדמת, אבל יש קביעות ומשכורת שלא מפסיקה לעלות.
בנוסף לא כל עובדי נשואים לאנשי הייטק, כך שלפעמים המשכורת למשפחה ביחד ממש לא ממקמת אותך בעשירון הראשון וגם לא בשני.

עמית
Guest
בתור עובד חברת חשמל אני יכול לומר לך שאתה מדבר שטויות. כבר אין קביעות בחברת חשמל. יש חוזים אישיים. עובדים חדשים מקבלים זיכוי של עד 700 שקלים בחשבון החשמל שלהם (וגם זה תלוי בתפקיד דרוג ודרגה/תנאים). בגלל שאשתי היא רואת חשבון במשרד מאוד גדול שמתחיל באות ח’ ונמר בעות ן’, שעושה את חישובי השכר של אלפי ארגונים היא יודעת מה הולך בכל הארגונים האלו.. אז ככה.. עובדי חברת החשמל עובדים הרבה משמרות והשכר שלהם מבוסס על שכר יסוד + בונוסים (מהשכר היסוד נקבעת הפנסיה) השכר יסוד יחסית נמוך והבונוסים יחסית גבוהים. זה אומר שכיום השכר שלך “גבוהה” וכשתצא לפנסיה- תקבל… Read more »
מישהו
Guest

עמית אתה פריבילג מנותק. כמה פריבילגיה בתגובה שלך, מדהים. הבטחון התעסוקתי שלכם והשכר ביחס לתוצר הוא עצום. אז הפנסיה על בסיס שכר היסוד? אוי אוי אוי. לכל השאר לא תהיה פנסיה בכלל, כנראה.
ואגב המהנדסים אצלכם מקבלים קביעות בשלב כלשהו בכפוף למבחני פילת. כדאי שתבדוק

לירן
Guest
הכי קל להגיד “צריך להחליף את האנשים”. יש סיבות שגרמו למצב כמו שהוא: השקעה של רשויות, קרבה לאוניברסיטאות, קרבה לנמל תעופה בינלאומי (תארי לך שמנכ”ל של חברה באילת צריך נסיעת פתע לארה”ב, עכשיו הוא מאבד 5 שעות לכל כיוון רק כדי להגיע לנתב”ג, תכפילי בפעם בחודש וקיבלת מנכ”ל מותש), מרכזי היי טק, חיבור לתחב”צ, זוגות צעירים וכו’. היום, יזם שהולך לצפוןדרום מתאבד מבחינת קריירה. אם הוא לא משם אז גם בןת זוג צריכים למצוא עבודה באזור וככה נוצר מצב קושי כפול. כיום אני רואה רק את חיפה כפוטנציאל לאפשרות נוספת על ת”א-הרצליה ליצירה של מרחב עם הרבה משרות הייטק וזה… Read more »
שם כלשהו
Guest

לא מסכים לכבי ריכוז ההיטק במרכז, נסיעות? תוך שעתיים וקצת אפשר להגיע לנתבג מבית שאן או עפולה, שלא לדבר על חיפה ויוקנעם שההיטק כן מגיע לשם, כך שהדבר היחיד שהכתבה הזאת צודקת בו הוא שההיטק צריך להגיע יותר לפריפריה

מישהו
Guest

שעתיים וקצת?! 5 שעות ביום נסיעות? החלקת על בננה. שהמדינה תמשיך לחכות להייטק בפריפריה

BooKi
Guest

אנשי ההייטק לא חייבים שום דבר לאף אחד. כמו כל עסק חברות ההייטק שואפות למקסם רווחים, ובשביל זה מן הסתם ישארו במרכז שם המשאבים זמינים יותר.
רוצים לצמצם פערים? שהמדינה והרשויות המקומיות ישקיעו בתשתיות ובתושבים. ההצלחה שיש בהייטק היא לא בזכות המדינה, אלא למרות המדינה, ואם יש סיבה ששאר האוכלוסיה בלאוטק מדשדשת זה בגלל שאזורים שלמים לא מקבלים חינוך טוב או בכלל מחרימים אותו במקרים קיצוניים. החברות ועובדי ההייטק משלמים סכומים אדירים במיסים והכסף הזה צריך ללכת למקומות הנכונים. אז לפני שאומרים שצריך להפיל את צמצום הפערים עליהם, יש להסתכל קודם כל על מי אחראי לו באמת.

אייל
Guest

לא.
אחריותו של ההייטק הישראלי היא להרויח ואין לו אחריות לשום דבר מלבד להרויח. נקודה.

ולא.
ההייטק הישראלי לא אחראי ולא קשור להעמקת הפערים בחברה. לא ישירות ולא בעקיפין.
כאילו שהיה עולה לעשות פה תואר פחות אם לא היה הייטק.

אם האנושות היתה מכריחה להקפיד על חברתיות בעסקים או במחקר היינו נשארים בימי הביניים.

מתן
Guest

אתה נשמע פסיכופת

דעה
Guest

ההי טק הוא כנראה המקום היחיד שבו אפשר להרוויח כסף טוב בלי לבזבז 4 שנים באוניברסיטה. שוויון חברתי מלא. לא צריך לשכור דירה בתל אביב בשביל ללמוד באוניברסיטת תל אביב 4 שנים. אפשר ללמוד מהאינטרנט גם אם אין לך ציונים טובים בבגרות ואם אתה רציני ומקצוען תוכל להרוויח יפה, בלי קשר למי ההורים שלך.

שם כלשהו
Guest

ממש אבל ממש לא נכון, מה שאתה אומר נכון רק לגבי חברות קטנות וסטרטפים (אחוז קטן) וגם זה רק עבור משרות התחלתיות, בשביל להגיע לתפקידים הטובים באמת צריך השכלה, ובצדק.

שם כלשהו נוסף
Guest

שם כלשהו שמנסה להצדיק את לימודיו שנהיו לא רלוונטיים בעולמנו..

עמית
Guest

בכל מקום! אבל בכל מקום!!! הדבר היחידה שמשנה הוא כמה ויטמין P יש לך. אם נולדת להורים הנכונים או למשפחה הנכונה או שאתה מכיר את האנשים הנכונים.. זה מה שמשנה. צא מהסרט של השכלה/חינוך וכל החרטה הזה. הכל קשור לכמה אתה מקושר. תסתכל על אור אלעזרא.. בן 29 ממלא שורה של תפקידים שנדרשים הרבה שנים של ניסיון וידע כדי להיות בתפקידים שהוא מילא אבל בגלל שהוא הבן של.. אז התפקידים נפתחו בשבילו.. אותו הדבר על עדי עזרא.. הוא גם הבן של.. וגם מילא שורה של תפקידים שהביאו אותו לאן שהוא נמצא היום בזכות זה שהוא הבן של..

שם כלשהו
Guest

כן, צריך יותר הייטק לצפון ולדרום, יש אנשים איכותיים גם באזורים האלה, וזה מגמה שקוראת (לפחות בצפון).

לא, הייטק לא חייב כלום לשאר המשק, הייטק זה עבודה קשה שעובדים בה אנשים בעלי השכלה מתאימה, ואין סיבה שקבוצה זאת תממן קבוצה של אנשים שהחליטו לא להטריח את עצמם ללמוד ולעבוד קשה בשביל להגיע למשהו.

שרון
Guest

“מספיק להתבונן כיצד האקזיטים יצרו שכבה חדשה של עושר שהרחיבה את הפערים החברתיים. זאת ועוד, עובדי ההייטק משתכרים בממוצע כפול מהעובדים בענפים אחרים” – נשמע לפי הסנטימנט העקום הזה, שעדיף שהייטק לא היה מתקיים. בלעדיו הפערים החברתיים היו קטנים יותר!
זו בדיוק הבעיה בהסתכלות צרת עין. זה שמישהו מרוויח טוב, לא אומר שזה בא על חשבון מישהו אחר. כמו כן גם המצב של העובד החציוני מאוד השתפר במונחים ריאליים ב 30 שנה האחרונות. זה לא רלוונטי עבורו שהמצב של עובדי ההייטק אולי השתפר אפילו יותר.

רפי
Guest

כתבות ש”לא” אמורה להיות המילה היחידה בהן

איגוד מנקי האסלות
Guest
איגוד מנקי האסלות

לפי דעתי האחריות האמיתית על צמצום הפערים בחברה הישראלית מוטלת דווקא על עובדי הנקיון ובפרט אלא שלא מוכנים לעשות חלונות
בכל מקרה הדרך הכי מהירה כרגע לצמצם פערים זה לסגור את ההייטק

לא איש פיתוח
Guest

ההיטק לא יכול לקרב בין מעמדים כלכליים כל עוד יש אנשי פיתוח שחושבים שהשמש זורחת להם מהתחת והם כל מהות ההיטק בארץ, בלעדיהם אין מדינה וכל היקום צריך להכחד.

אנשי הייטק != עובדים סוציאלים
Guest
אנשי הייטק != עובדים סוציאלים

עובד בQA ???… אין לי דרך אחרת להסביר את האיבה שלך למפתחים

מישהו
Guest

אוה כמה פופוליזם. עד שפתיחת עסקים בערים אחרות לא תשתלם למעסיקים באופן טבעי וללא “תמריצים” תלויי גחמות פוליטיות, זה פשוט לא יקרה. התאמה: כח אדם איכותי – חינוך מעולה, תשתיות טובות, כולל תחצ (למשל רכבות בתוך הערים מה שקיים כרגע בערים בודדות), כבישים, שכונות מגורים טובות בקרבת מקום, אינטרנט מהיר (איפה יש סיבים אופטיים לעסקים בפריפריה מעל 100Mb? jpau). עד אז, זה פשוט לא יקרה

עופר
Guest
אני באמת לא מבין… אם מישהו השקיע ולמד (בין אם בצורה מסודרת או אוטודידקטית) והתמזל מזלו להתברג בתחום ההייטק, למה הוא חייב למישהו משהו? בשם הערבות ההדית? אין חיה כזאת כבר שנים בארץ! אנשים, לפחות חלקם, בוחרים את התחום שהם רוצים לעסוק בו ובד״כ מודעים לרמת השכר שיקבלו, אז מה ההייטקיסטים אשמים בזה? אנחנו משלמים מספיק מיסים (כפול ויותר מרוב בעלי המקצועות האחרים). האם הכוונה של הכותבת היא שנשלם עוד יותר מיסים כדי להשתוות בשכר הנטו לבעלי המקצועות עם שכר יותר נמוך כדי ״לצמצם״ פערים חברתיים? אני בעד הקמה של מקומות עבודה עתירי ידע באזורי הפריפריה, אבל שבשום אופן לא… Read more »
אבי
Guest

צריך הכנסה קבוע בסיסית לכל האזרחים ללא תלות בעבודה או עבדות ואז להתחיל חלוקה שיוויונית של תמ”ג כמו שזה קיים לבעלי המניות בחברה מסחרית ואז יהיה אפשר לצמצם רוב המשרות פיקטיביות בשרות המדינה ולהשקיע לצמיחה.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: