”אי אפשר להתכונן להקמת חברה מצליחה כי כל שלב הוא שונה”

קרן סטייג’ וואן מתמקדת בשלבי ה-seed והייתה המשקיעה המובילה בשלבים המוקדמים ברוב חברות הפורטפוליו שלה. היא הוקמה ב-2001, משקיעה ביזמים ישראלים בארץ ובחו”ל ומנהליה עוזרים להם להגיע לשווקים בארה”ב. עם זאת, יחסים גרועים בין היזמים הם בדיוק מה שיגרום למנהלי הקרן לברוח מההשקעה

במשך כל השנה אנחנו בגיקטיים מביאים לכם את הסטארטאפים הישראליים שמגייסים כסף, קונים חברות או נרכשים בעצמם, והקוראים שלנו נחשפים למוצרים חדשניים, מהפכניים ולפעמים מיותרים שמפותחים באקו סיסטם הישראלי. אך מאחורי כל מוצר וחברה נמצאת לרוב גם קרן הון סיכון, שמשקיעה כסף, מלווה את היזמים, תורמת מניסיונה ולפעמים גם סופגת הפסדים.

בישראל פועלות כיום 202 קרנות הון סיכון (132 קרנות ישראליות ו-70 קרנות זרות). כל אחת מתמקדת בשלבים שונים בחיי סטארטאפ, בתחומים שונים ומאמינה באסטרטגיית השקעה משלה. מדי חודש נביא לכם כאן קרן הון סיכון אחת ואת הסיפור שמאחוריה – האופן שבו היא בוחרת חברות להשקעה, ההצלחות והכישלונות, נורות האזהרה והדמויות שמעוררות השראה במייסדיה. מעתה תוכלו להיחשף גם לצד האחורי של סצנת הסטארטאפים בישראל ולהבין מה מחפשים המשקיעים בקרנות ההון סיכון.

StageOne Ventures

שנת הקמה: 2001

מייסדים: יובל כהן

גודל הקרן: 221 מיליון דולר תחת 3 קרנות

מנהלי הקרן: יואב סאמט וטל סלובודקין

שלבי ההשקעה: Seed and Early stage. ברוב המקרים  ההשקעה נעשית במקביל למועד הקמת החברה

מימין: רמי לכטר, יובל כהן, טל יעקבי, יואב סאמט, טל סלובודקין. צילום: דניאל בראון

מהם תחומי ההשקעה המובילים שלכם?

טכנולוגיות תשתיתיות לארגונים שונים, לרבות בינה מלאכותית ולמידת מכונה; כלי פיתוח חדשניים לעולם הארגוני; סייבר סקיוריטי; טכנולוגיות אחסון נתונים; מחשוב ענן; וטכנולוגיות חדשניות לתעשיית הרכב. המיקוד הוא בסקטור העסקי, חברות B2B בעלות עומק טכנולוגי ופוטנציאל להפוך למובילות שוק בתחומים בהן הן פועלות.

מי הן חברות הפורטפוליו הפעילות כעת?

כיום ישנן 17 חברות פורטפוליו בשלבים שונים. חלק מהן כבר בשלבי צמיחה כמו Avanan ו-Otonomo, וחלקן צעירות יותר שגייסו סיבובי המשך משמעותיים וכבר מראות מכירות כמו SilverFort, Coralogix, vHive ו-Minerva. בכל החברות סטייג’ וואן הייתה המשקיע המוביל בשלב ה-SEED.

ואילו חברות כבר נמכרו? 

עד היום היו לקרן 6 אקזיטים. בין הבולטים שבהם:

Guardium שנרכשה על ידי IBM
Traffix שנרכשה על ידי F5
Octalica שנרכשה על ידי Broadcom

מהי אסטרטגיית ההשקעה שלכם?

יובל כהן: “אנחנו משקיעים ביזמים ישראלים בארץ ובחו”ל בשלבים התחלתיים ומובילים סבבי השקעה בחברות בשלבים מוקדמים מאוד. כאמור, ברוב המקרים נשקיע בקבוצת היזמים עוד בשלב הקמת החברה. אנחנו ממוקדים בעיקר בזה משום שאנחנו מאמינים ששם טמונה היכולת שלנו לייצר ערך ייחודי. השלבים הראשונים של הקמת חברה – מרעיון ועד לבניית מוצר, הקמת צוות, מכירות ראשונות, כניסה לשוק היעד ואסטרטגיית צמיחה – הם קריטיים ולכל צוות יזמים יש את היכולות החזקות שהם מביאים איתם ואת הצדדים בהם אנחנו יכולים לתרום מניסיוננו”.

יואב סאמט: “נושא ‘חציית האוקיינוס’ לשוק היעד הוא אחד המכשולים הגדולים ביותר העומדים בפני חברות ישראליות צעירות. כל חברי הצוות שלנו בילו תקופות משמעותיות בעבודה בארה”ב או באירופה, וחלק חשוב מהעבודה שלנו הוא העזרה בניסיון ובקשרים לגשר על המרחק הפיזי והתרבותי לשוק ולעזור לחברות הפורטפוליו להתקרב ללקוחות, שותפים, משקיעים בינלאומיים ורוכשים פוטנציאליים בצורה אופטימלית. אני באופן אישי מתגורר בעשור האחרון בעמק הסיליקון ואני רואה איך הנוכחות הקבועה שם תורמת משמעותית לצמיחה של חברות הפורטפוליו שלנו”.

מה יגרום לכם להשקיע בחברה?

טל סלובודקין: “נחישות היזמים. אם יש משהו שלמדנו לאורך השנים זה כמה קשה הדרך להקמת חברה גדולה ומצליחה. אי אפשר להתכונן לזה משום שכל שלב הוא שונה ודורש יכולות אחרות. המכנה המשותף הכי בולט שראינו אצל יזמים מוצלחים זו הנחישות שלהם, היכולת להתמודד עם כל אתגר והיכולת לשנות את החברה בהתאם לשינויים בשוק”.

מהן נורות האזהרה שיגרמו לכם לברוח מהשקעה?

סאמט: “אחת הסכנות הכי גדולות שאנחנו רואים בחברות בתחילת הדרך היא דווקא היחסים בין היזמים. הם צריכים להתמודד עם כמות עצומה של משימות, שלא פעם עוסקות בתחומים שמחוץ לאזורי המומחיות שלהם, וזה קורה במיוחד בהתחלה, לפני שמגבשים צוות רחב. מניסיוננו, בקרוב לשליש מהחברות שאנחנו עוקבים אחריהן אחד היזמים יעזוב את החברה בשנים הראשונות. הפרידות האלו יכולות להסיט את מיקוד היזמים ולהיות הרסניות לחברה, ולכן מאוד חשוב לנו לראות צוות שעבד ביחד בעבר ומוכן לעבור יחד את האתגרים שלפניהם”.

מה הטיפ שלכם ליזמים?

סאמט: “ההצלחה של החברה שלכם תלויה מאוד בחוזק הצוות שאתם בונים. תשקיעו את כל הזמן הנדרש למצוא את האנשים הנכונים, שיחד ירכיבו את הצוות הדרוש להשגת המטרות שלכם”.

כהן: “שימרו על אורך נשימה, סטארטאפ זה מרתון ולא ספרינט. במהלך הדרך נזכה לחוות איתכם רגעי אושר אמיתיים ורגעים שבהם הכישלון יהיה קרוב מתמיד, אבל בסופו של דבר אורך הנשימה, הרוגע וההבנה שכל אתגר מקרב אתכם עוד קצת למטרה, הם שיעשו את ההבדל ויסייעו לכם להגיע לקו הסיום”.

סלובודקין: “תעשו דברים שאתם מצטיינים בהם. הקמת חברה זו משימה קשה מאוד, אולי הכי קשה בעולם העסקי. העולם כיום הוא סופר תחרותי והדרך היחידה לבלוט היא להתמקד במקומות שבהם אתם באמת יכולים להיות הכי טובים. בנוסף, הקשיבו ללקוחות שלכם כל הזמן – הקרבה ללקוחות והיכולת להבין מה הבעיות שלהם תמקד אתכם בפיתוח של המוצר הנכון ותעזור למכור אותו בהמשך”.

“מניסיוננו, בקרוב לשליש מהחברות שאנחנו עוקבים אחריהן אחד היזמים יעזוב את החברה בשנים הראשונות. הפרידות האלו יכולות להסיט את מיקוד היזמים ולהיות הרסניות לחברה”

במה אתם שונים מקרנות אחרות?

סלובודקין: “הניסיון המוכח שצברנו בקרן בהשקעות בשלבים מוקדמים’ יחד עם הרקע האישי המגוון של כל חברי הצוות, נותנים לנו את הביטחון להוביל סיבובי השקעה משמעותיים בחברות בשלבים המוקדמים ביותר. המיקוד שלנו בתחומים בהם יש לנו היכרות עמוקה וההסתכלות ארוכת הטווח מאפשרים לנו להשקיע במיזמים שאפתניים ובעלי פוטנציאל אימפקט משמעותי. אנו מאמינים שגם הצורה בה אנו מכסים את ציר ישראל-ארה”ב, עם נוכחות קבועה של שותף מנהל בעמק הסיליקון, היא ייחודית בין משקיעי ה- Seed בישראל”.

בדיעבד, באיזו חברה הייתם רוצים להשקיע ופספסתם?

כהן: “לפני למעלה מעשור בחנו השקעה בחברה בשם Passave ובסופו של דבר החלטנו שלא להשקיע. התרשמנו לטובה מהיזמים (אריאל מייסלוס וויקטור וויסלב), אך לא הערכנו נכון את מהירות החדירה של המוצר לשווקים הבינלאומיים. בדיעבד החברה הפכה להצלחה גדולה”.

איזו דמות בתעשייה (המקומית או העולמית) מעוררת בך השראה?

כהן: “גיל שוויד. הוא הקים בגיל צעיר יחד עם שותפיו סטארטאפ ישראלי קטן בתחילת שנות ה-90 ונשאר בתפקיד המנכ”ל במשך 25 שנים, ובהן הפך את צ’קפוינט לשחקנית בינלאומית מובילה בעולם הסייבר”.

סאמט: “אני גדלתי על ברכיו של אפי ארזי. הוא הקים את אחד הסטרטאפים הראשונים בישראל (סאיטקס), הוביל את החברה לאחת ההנפקות הישראליות הראשונות בנאסד”ק והמשיך להקים סדרה של חברות מוצלחות נוספות על ציר ישראל-ארה”ב. הוא היה מנטור שלי בתחילת דרכי. איש חזון עם עין בלתי רגילה לאיתור כישרונות. פריק של חדשנות, עיצוב ואיכות בלתי מתפשרת. הוא האדם שלדעתי עד היום הכי קרוב לסטיב ג’ובס באתוס ההייטק הישראלי”.

מי פתח לך את הדלת לתחום?

כהן:” הלל מילוא, שניהל את זרוע ההון סיכון של קבוצת IDB ולימים הציע לי להצטרף כשותף צעיר בקרן Israel Infinity Fund”.

סאמט:” את הדלת להייטק פתח לי אפי ארזי. את הדלת להון סיכון פתחו לי שותפי פיטנגו, שצירפו אותי לקרן בעודי סטודנט לתואר שני במנהל עסקים בסטנפורד”.

סלובודקין: “רוב סלבניו, היום ראש קבוצת ההשקעות והרכישות בסיסקו, שנתן לי את האפשרות להצטרף לקבוצה המובילה בעולם בתחומה, לחוות מקרוב כיצד ארגון מדהים משקיע ורוכש וסייע לי לקבל את הפרספקטיבה המתאימה לכל השקעה ורכישה”.

לאיזו קרן אחרת מגיע פרגון?

כהן: “יש בארץ מספר משקיעים מצוינים, למשל קרן סקויה הישראלית, אשר הצליחה להציג ביצועים מרשימים לאורך שנים בישראל באופן עקבי, עם שותפים שמפגינים גם עומק והבנה של התחומים בהם משקיעים וגם יכולות מעולות להבין ולסייע ליזמים”.

רונה חזקיה

עורכת וכותבת על כל תחום חוץ מכדורגל. עיתונאית בעשור האחרון, בעלת תואר ראשון בספרות ולשון עברית ומגיהה גם את הגב של אריזת הקורנפלקס. כתבת מגזין והעורכת המסחרית של גיקטיים

הגב

1 תגובה על "”אי אפשר להתכונן להקמת חברה מצליחה כי כל שלב הוא שונה”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יזם
Guest

מעניין מאד.
תודה על הכתבה רונה.

אני רוצה לפנות אליהם.
יש אולי יזם שהתעסק איתם בעבר ורוצה להמליץ (או להפך…)?
אשמח אם מישהו שהתעסק איתם בעבר יגיב…

wpDiscuz

תגיות לכתבה: