”קיבלנו מנדט לחפש את המוצרים שיהיו רלוונטיים לסמסונג בעוד 5-2 שנים”

מדי חודש נביא לכם את הסיפור של קרן הון סיכון אחת, והפעם: מנהלי Samsung NEXT Tel Aviv, שרואים בהון שהם משקיעים בו רק אחד מהמשאבים שהם צריכים לספק לחברות

במשך כל השנה אנחנו בגיקטיים מביאים לכם את הסטארטאפים הישראליים שמגייסים כסף, קונים חברות או נרכשים בעצמם, והקוראים שלנו נחשפים למוצרים חדשניים, מהפכניים ולפעמים מיותרים שמפותחים באקו סיסטם הישראלי. אך מאחורי כל מוצר וחברה נמצאת לרוב גם קרן הון סיכון, שמשקיעה כסף, מלווה את היזמים, תורמת מניסיונה ולפעמים גם סופגת הפסדים.

בישראל פועלות כיום 202 קרנות הון סיכון (132 קרנות ישראליות ו-70 קרנות זרות). כל אחת מתמקדת בשלבים שונים בחיי סטארטאפ, בתחומים שונים ומאמינה באסטרטגיית השקעה משלה. מדי חודש נביא לכם כאן קרן הון סיכון אחת ואת הסיפור שמאחוריה – האופן שבו היא בוחרת חברות להשקעה, ההצלחות והכישלונות, נורות האזהרה והדמויות שמעוררות השראה במייסדיה. מעתה תוכלו להיחשף גם לצד האחורי של סצנת הסטארטאפים בישראל ולהבין מה מחפשים המשקיעים בקרנות ההון סיכון.

Samsung NEXT Tel Aviv

שנת הקמה: הסניף הישראלי הוקם בספטמבר 2016

מייסדים: דיוויד אן, נשיא Samsung NEXT העולמית

גודל הקרן: 150 מיליון דולר

מנהלי הקרן: אייל מילר, מנכ”ל Samsung NEXT Tel Aviv

שלבי ההשקעה: משלבי Pre-seed עד סבב B

מימין: אייל מילר ורועי בן יוסף

מהם תחומי ההשקעה המובילים?  

AI, IoT, Blockchain, Cyber security ו-AR.

מי הן חברות הפורטפוליו הפעילות כעת?

ב-5 השנים האחרונות הקרן העולמית ביצעה 69 השקעות; בשנה שעברה מאז הקמתה של הקרן הישראלית ביצענו 10 השקעות ובהן:

● Brodmann17 – פיתחה טכנולוגיית deep-learning עבור ראייה ממוחשבת.

● Intezer – מפתחת פתרונות אבטחת מידע המשכפלים את עקרונות המערכת החיסון הביולוגית לעולם הסייבר, במטרה לספק לארגונים זיהוי איומים שמשפר משמעותית את הליכי ה-incident response.

● SafeDK – פתרון אשר משפר את האבטחה, פרטיות המשתמש ואיכות השירות של אפליקציות מובייל, על ידי שליטה ובקרה של SDKs.

● StreamElements – פלטפורמת כלים ל-Live Streamers המאפשרת ליצור משדרים במינימום מאמץ על גבי Twitch.

● Puls – שירות טכנאים לתיקון מכשירים חכמים, המגיעים עד הבית.

● 2Sens – מאפשרת יצירת תוכן תלת ממדי בסמארטפונים.

ואילו חברות כבר נמכרו?

בפורטפוליו הגלובלי, מתוך 69 השקעות 13 חברות נמכרו, ובהן Nutonomy, שמפתחת תוכנה לרכבים אוטונומיים ורובוטים שנמכרה לאחרונה לדלפי; LearnSprout בתחום ה-ed-tech שנמכרה לאפל; חברת הפינטק LoopPay שנמכרה לסמסונג; ו-Kngine, שפיתחה מנוע AI לשאלות ותשובות ונרכשה גם היא על ידי סמסונג.

מהי אסטרטגיית ההשקעה שלכם?

רועי בן יוסף: “במידה מסוימת אנחנו הטוב מכל העולמות. מצד אחד משקיעים סכומים גדולים בשלבים מוקדמים ובתחומים שאינם בהכרח בתחומי העניין המיידיים של התאגיד (סמסונג), אלא שיש להם פוטנציאל גדילה לטווח הבינוני-ארוך; מצד שני אנחנו מסוגלים לממש את היתרונות של קרן תאגידית. כלומר, גב חזק, גישה ליחידות העסקיות, אפשרויות הפצה ועזרה מעמיקה לחברות הפורטפוליו”.

אייל: “המנדט שלנו מסמסונג הוא לרוץ קדימה ולחפש את המוצרים והטכנולוגיות פורצי הדרך, אלה שיש סיכוי שיהיו רלוונטיים לסמסונג בטווח של שנתיים עד חמש שנים. אנחנו רואים בכסף רק אחד מהמשאבים שאנחנו צריכים לספק לחברות, ומבחינתנו מקצוענות היא ערך עליון. אנחנו מעמידים לרשות חברות הפורטפוליו שלנו תמיכה מקצועית וניהולית, שמתבטאת בפלטפורמה של מומחים ובעלי מקצוע שעובדים איתנו באופן קבוע; שימוש בחצר שלנו במתחם שרונה לאירועים רלוונטיים של שיווק וגיוס; ובמקרה של השקעות סיד, אנחנו מזמינים את היזמים לשבת איתנו במשרדים למשך מספר חודשים, כדי שנוכל לעבוד יחד ולסייע באופן צמוד”.

מה יגרום לכם להשקיע בחברה?

אייל: “צוות חזק המשלים זה את זה ופועל בשוק גדול ורלוונטי. הצוות צריך להיות חזק טכנולוגית ובעל הבנה עמוקה של הביזנס, אבל גם נלהב, סקרן ובעל יכולות תקשורת גבוהות. אנחנו מחפשים יזמים בעלי מחויבות ותשוקה לפתור בעיה אמיתית בעזרת טכנולוגיה חדשנית. הצלחה ארוכת טווח תמיד תהיה מבוססת על מקצוענות ומתובלת בתשוקה ומחויבות”.

מהן נורות האזהרה שיגרמו לכם לברוח מהשקעה?

● צוות מייסד שלא יודע מה שאינו יודע

● חוסר כימיה בין המייסדים

● צוות מייסד גדול מדי, שאין בו חלוקת תפקידים ברורה לשלב שבו החברה נמצאת

● חוסר מקצועיות בהכנה שנעשתה לפגישה

● חוסר היכרות עם השוק או המתחרים

● יזמים שמנסים רק למכור מבלי לספק נתונים, עובדות או מחקר מבוסס

מה הטיפ שלכם ליזמים?

1. עשו את עבודת המחקר במקצועיות ובזהירות – לא מספיק לפתח טכנולוגיה, אתם חייבים להכיר את השוק שלכם וחייבות להיות לכם קבלות על כל מה שאתם טוענים.

2. התייחסו בכבוד לזמן של מי שנמצא מולכם, התאימו את אופן ההצגה לפגישה וודאו שאתם מוכנים גם מבחינה לוגיסטית, בייחוד בשיחות ועידה או וידאו.

3. שימו לב לתגובות של האנשים בחדר, “קראו” אותם והתאימו את עצמכם לקהל היעד; הקשיבו לשאלות ולהערות והגיבו בהתאם, ואל תדבקו תמיד בתסריט שהכנתם מראש.

איזו דמות בתעשייה (המקומית או העולמית) מעוררת בך השראה?

אייל: “בחצי השנה האחרונה היה לי העונג לעבוד בצמוד עם רן אחיטוב, לשעבר שותף בקרן מגמה, ומבחינתי הוא דמות של מופת: מצד אחד בעל מוח חריף והבנה טכנולוגית ועסקית עמוקה; מצד שני הוא נטול אגו ועובד ללא לאות לטובת היזמים והקהילה המקומית. רן הוביל את ההשקעה של קרן מגמה בארגוס והיה אקטיבי מאוד בבורד שלה. התרשמתי עמוקות מהאופן שבו ליווה את המהלכים המשמעותייים בה, ועבורי זו דוגמה לתפקיד שמשקיע וחבר בורד אמור למלא בחברה”.

מי פתח לך את הדלת לתחום?

אייל: “בתחילת 2006 הצטרפתי לצוות ההקמה של גוגל, והייתי אחראי בין השאר לפעילות העסקית של גוגל עם סקטור הטכנולוגיה. שם הכרתי את עולם הסטארטאפים והקרנות, ושימשתי גורם מקשר בין הקהילה המקומית וגוגל העולמית. בהמשך התמניתי לסמנכ”ל פיתוח עסקי, ובמסגרת התפקיד עבדתי עם מנהלי מוצר ומהנדסים במטרה לבנות מוצרים ולמנף טכנולוגיה ליצירת הזדמנויות עסקיות חדשות עבור גוגל. הייתי מעורב במספר עסקאות רכישה בשוק המקומי ויזמתי עם פרופ’ יוסי מטיאס ואמיר שבט את הקמת הקמפוס של גוגל בישראל. הרגשתי שעולם היזמות וההשקעות מרתק אותי ושאני רוצה לחפש דרכים אחרות ועוצמתיות נוספות להשפיע על קהילת הסטאטאפים בישראל, ואז, לשמחתי, סמסונג פנו אלי והציעו לי לממש את החזון שלי במסגרת סמסונג נקסט”.

רועי: “אני הייתי מעורב בקהילת המפתחים עוד מימיה הראשונים של מערכת ההפעלה אנדרואיד, ארגנתי כנסים ומיטאפים נוסף על עבודתי כראש קבוצת פיתוח בחברת Vidmind. במסגרת הקמפוס של גוגל הייתי מנטור בפרויקט ה-launchpad שאייל ואמיר שבט הקימו, ושם גיליתי שמאוד מעניין אותי לגלות מיזמים חדשים וללוות אותם. כשאייל הציע לי להתפרנס מהתחביב, קפצתי על המציאה”.

לאיזו קרן אחרת מגיע פרגון?

אייל: “קרן GV מיוחדת מאוד בעיניי. כמונו, היא גם CVC (קרן תאגידית) עם LP אחד, אבל הדרך שבה היא פועלת מאוד שונה, וזה מתבטא בדרך שבה היא בנויה ומנוהלת, דרך תחומי ההשקעה שאינם חופפים לתחומי הליבה של התאגיד והאופן שבו היא תומכת בחברות הפורטפוליו שלה, וכלה באדיקות שבה היא אוספת ושומרת נתונים לצורך ביסוס החלטות ההשקעה”.

רונה חזקיה

עורכת וכותבת על כל תחום חוץ מכדורגל. עיתונאית בעשור האחרון, בעלת תואר ראשון בספרות ולשון עברית ומגיהה גם את הגב של אריזת הקורנפלקס. כתבת מגזין והעורכת המסחרית של גיקטיים

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: