”יש לי נטייה להשקיע ביזמים שגדלו בירושלים, אבל גם חיפאים זה בסדר”

קרן פיקו מנהלת השקעות בהיקף 140 מיליון דולר. למרות שהיא הוקמה לפני 5 שנים בלבד היא כבר רשמה 4 אקזיטים במאות מיליוני דולרים. מנהלי הקרן – אלי וורטמן וקלאודיה דה אנטוני, מספרים לנו מה הם מחפשים ביזמים ומדוע כסף אינו המטרה הבלעדית

בישראל פועלות כיום 202 קרנות הון סיכון (132 קרנות ישראליות ו-70 קרנות זרות). כל אחת מתמקדת בשלבים שונים בחיי סטארטאפ, בתחומים שונים ומאמינה באסטרטגיית השקעה משלה. במסגרת מדור “חד קרן” אנחנו מביאים לכם מדי חודש קרן הון סיכון אחת ואת הסיפור שמאחוריה – האופן שבו היא בוחרת חברות להשקעה, ההצלחות והכישלונות, נורות האזהרה והדמויות שמעוררות השראה במייסדיה.

והפעם:

PICO Venture Partners

שנת הקמה: 2015

מייסדים: אלי וורטמן, טוד קסלמן וג’ינה לוורסה

גודל הקרן: 140 מיליון דולר בשתי קרנות, ועכשיו נמצאים בסיום גיוס קרן שלישית

מנהלי הקרן: אלי וורטמן, קלאודיה דה אנטוני וטל יציב.

שלבי ההשקעה: פיקו משקיעה בחברות בשלבים מוקדמים עד שלבים מאוחרים יותר, ומתמקדת בעיקר ב-Pre-Seed, Seed ו-Series A.

תחומי השקעה מובילים: חברות מתחומי ה-SaaS, Automotive retail tech, ו-Fintech.

שורה ראשונה מימין לשמאל: מרטין ברקוביץ’, קרן קינן, טל טוחנר, עדי אלבז, תמיר כרמי
שורה שנייה מימין לשמאל: טל יציב, אלי וורטמן, קלאודיה דה אנטוני, און פרוינד. צילום: עומר הכה

מי הן חברות הפורטפוליו כיום?

אלי וורטמן: “בששת השנים האחרונות השקיעה הקרן ב-34 חברות, בהן ניתן למצוא את Vroom שפיתחה פלטפורמה דיגיטלית למכירת רכבים משומשים; Spot שמזהה הזדמנויות לחסכון בעלויות ענן; gloat שפיתחה מערכת המבוססת על בינה מלאכותית המנתחת את מסלולי הקריירה האפשריים בארגון, ועוקבת אחרי ההישגים והיכולות של כל עובד; ChargeAfter המסייע ללקוחות לרכוש מוצרי צריכה באמצעות הלוואה מותאמת אישית; Ravin שפיתחה מערכת אוטומטית לחלוטין לבדיקות רכבים המבוססת בינה מלאכותית; Niio פלטפורמת אמנות דיגיטלית המחברת בין אמנים ומאפשרת להציג יצירות אמנות דיגיטלית על גבי כל מסך; FUSE המפתחת מערכת לניהול פיננסי לתהליכי רכישת רכב; K Health המאפשרת ייעוץ רפואי ראשוני על בסיס סטטיסטיקת משתמשים, ללא צורך בקביעת תור לרופא. וחברות נוספות”.

וכמה אקזיטים רשמתם?

וורטמן: “נכון לכרגע 4 חברות: Spot שנמכרה לנטאפ ב-450 מיליון דולר; Vroom שהונפקה בנאסד”ק ביוני האחרון בצל משבר הקורונה ונסחרת כיום בשווי של מעל ל-6 מיליארד דולר; Frontier Car Group שקיבלה השקעה מ-Naspers ב-400 מיליון דולר לפי שווי של 700 מיליון דולר; וחברת איירון סורס, שעתידה להיכנס לוול סטריט דרך ספאק לפי שווי של 11.1 מיליארד דולר”.

מהי אסטרטגיית ההשקעה שלכם?

וורטמן: “אנחנו מאמינים ביכולת לזהות תעשייה שמחכה לשינוי או דורשת שינוי, ההתמקדות היא בפתרונות וטכנולוגיות מבוססות תוכנה שמציעות מענה חדשני לחוסר יעילות או בעיה קיימת בשוק. אנחנו מחפשים להשקיע בחברות בעלות פוטנציאל לייצר פתרונות ולהשתלב בשווקים גדולים”.

מה יגרום לכם להשקיע בחברה?

וורטמן:” הדבר המשמעותי ביותר בעיניי הוא קודם כל האנשים שעומדים מאחורי החברה. אני לא מומחה בטכנולוגיה, אבל מאמין באנשים. דברים נוספים וחשובים הם יעילות, ערך ברור של החברה לצד המוצר שהם נותנים, ערך כלכלי מוגדר והבנה של השוק”.

קלאודיה דה אנטוני: “הגורם החשוב ביותר עבורי להשקעה בחברה הוא, שלא במפתיע, איכות צוות היזמים ואם יש להם את מה שנדרש כדי לספק את הסחורה. הניסיון והרקע שלהם מאוד רלוונטי, אך גם לאופן שבו הם מתקשרים את החזון שלהם יש משקל גדול בקבלת ההחלטות שלי. האם הם יכולים להלהיב אותי מהבעיה שהם מנסים לפתור? לבסוף, אני מעדיפה לעבוד עם צוותים שאני מרגישה שאני יכולה לתמוך בהם באופן פעיל בזכות הניסיון והנטוורק שלי, ולכן יש לי העדפה לחברות D2C (הפונות ישירות לצרכן) ולחברות העוסקות בפיתוח בר-קיימא”.

אילו השפעות יהיו לדעתכם למשבר הקורונה – בתעשייה בכלל ואצלכם בפרט?

אלי וורטמן: “ההשפעה הבולטת ביותר היא האצת תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית של תעשיית הטק. דוגמה מצוינת לכך היא מה שקרה עם חברת Vroom בצל משבר הקורונה שמשקף בעיני את השינוי בצורה הטובה ביותר: סוכנויות הרכב בארצות הברית נסגרו בן לילה, התחבורה הציבורית נסגרה וגם השימוש בשירותים כמו אובר וליפט הלך ופחת. כל זה גרם לעלייה מטורפת בביקוש לרכב, רק שבמציאות, תחת מגבלות הקורונה, אנשים לא יכלו ללכת לסוכנויות רכב. וכך הקורונה בעצם העצימה את כל החזון שהיה לנו לגבי שוק הרכב ויצרה האצה אדירה בביקוש לפלטפורמה מקוונת לקניית מכוניות משומשות, שבעצם חוסכת מאנשים שרוצים למכור, לבדוק או לקנות מכונית את הצורך לצאת מהבית ולפגוש אחרים. Vroom מאפשרת להם להזמין מכונית מרחוק ולקבל אותה עד הבית ללא מגע אדם, בסטריליות, וגם להפך — למכור מכונית מבלי לפגוש אף אחד. עברנו ממצב שבו אנו מנסים שהחברה לא תקרוס למצב שאנחנו מגייסים עוד עובדים.

“הסיפור הזה משקף את השינוי האדיר שהקורונה יצרה. למעשה, זה נכון לכל חברה שמתעסקת באונליין, מסחר מקוון, כלים לעבודה מרחוק ואוטומציה. העולם זז בקצב הרבה יותר מהיר כעת, והרבה סטארטאפים מכוונים לזה”.

מהן נורות האזהרה שיגרמו לכם לא להשקיע?

וורטמן: “טכנולוגיה לא בשלה, חוסר מקצוענות ופרזנטציה לא טובה”.

דה אנטוני: “אנו עלולים לקבל במהירות רגליים קרות אם נבחין שאין כימיה גדולה בין המייסדים או שרב הנסתר על הגלוי בנוגע לנסיבות שלהם. דגל אדום נוסף הוא כאשר החברה מתבקשת לספק לנו מידע ואנו מקבלים חומרים שהוכנו בצורה גרועה או עם טעויות בולטות; זה מאותת לנו שאולי אין להם את מה שנדרש כדי להצליח”.

איזה טיפ תוכלו לתת ליזמים שמבקשים השקעה?

וורטמן: 1. “אין חברה טובה ללא סיפור טוב, לכל חברה מצליחה יש נרטיב שעומד מאחוריה. אם אתה נכנס לחדר והדבר הראשון שתתחיל לדבר עליו הוא הטכנולוגיה והמוצר, ברוב המקרים אתה תאבד את הקשב של האנשים. אבל אם אתה מספר להם על סיפור גדול והזדמנות גדולה, מזה הם מתרגשים. אני מאמין שזה הדבר הראשון שצריך להתמקד בו.
2. הכרות עם השוק אליו הם פונים והבנה עמוקה במשתמשי הקצה.
3. הצורך להיות מקצועי בתחום הוא ערך עליון בכל מה שעושים: מכתיבת מיילים באנגלית ללא שגיאות כתיב ועד פרזנטציה שנראית ברמה גבוהה, ובאופן כללי אם אפשר לצרף לצוות מישהו עם רקע מקצועי זה יכול להקפיץ בהרבה את הנראות של החברה”.

דה אנטוני: “היכולת לספר סיפור טוב חשובה מאוד לכל יזם, במיוחד כאשר הקורונה עדיין משפיעה על שוקי היעד בחו״ל. צוות חזק וטכנולוגיה מצוינת לא בהכרח מספיקים אם הנרטיב הכללי לא חזק דיו. נסו את הפיץ׳ שלכם על צד שלישי שאינו מכיר את המוצר או השירות שלכם, ובדקו אם הם מבינים אותו (ובתקווה גם נלהבים ממנו) לפני שתגשו למשקיעים פוטנציאליים”.

במה אתם שונים מקרנות אחרות?

וורטמן: “אנחנו לא רק מדברים, אלא באמת מפשילים שרוולים ובאים לעבוד ומזיעים בשביל החברות שלנו. אנחנו מעורבים בכל החברות לפי מידת הצורך ורצון החברות, ומלווים אותן במסע שלהן. הצוות המגוון של הנהלת פיקו הוא גורם ייחודי נוסף – הרקע הבינלאומי העשיר והניסיון המוכח של חברי ההנהלה לסייע לחברות מתחילות לצמוח הוא שמייחד אותנו.

“עוד דבר חשוב שמאוד מזוהה איתנו הוא הדגש על פיתוח תעשיית הטק הירושלמית. באופן אישי, מאוד חשוב לי לתמוך ביזמים צעירים בעיר, ואני פועל למען חיזוק החינוך הטכנולוגי בירושלים. לכן לפני 9 שנים ייסדתי את ‘פיקו קידס’, תוכנית לחינוך טכנולוגי לילדי ירושלים שנועדה לחזק את החינוך בתחומי המדע, הטכנולוגיה והיזמות בעיר באמצעות חינוך חוויתי ויצירתי. בפרויקט לוקחים כיום 4,000 ילדים ובני נוער מיותר מ-60 בתי ספר, מכל חלקי העיר ומכל המגזרים. בעיניי ירושלים זו עיר שיש בה הכל מהכל, דווקא הקושי והמורכבות של החיים בה הם מה שמעודד יצירתיות יתר שהיא הכלי החשוב ביותר ליזם. לכן יש לי נטייה להשקיע ביזמים שגדלו בירושלים, אבל גם חיפאים זה בסדר (עם קריצה כמובן).

“אני מאמין שהצלחה אמיתית מגיעה כשיש משמעות ומטרה לצד ההישגים הפיננסיים, הדחף האמיתי להצליח מגיע מחזון ציוני. כסף זאת לא המטרה הבלעדית. יזמים הם סוכני שינוי, לקהילה שלנו יש את היכולת להסתכל מעבר ליעדים הפיננסים, ולהתרכז בהמשך בניית חברה חזקה בישראל. עם הצלחה מגיעה גם אחריות”.

בדיעבד, באיזו חברה הייתם רוצים להשקיע ופספסתם?

וורטמן: “יש רשימה ארוכה של חברות שפספסתי, אבל אנחנו מסתכלים קדימה על מה שכן עשינו ומה שנעשה בהמשך”.

איזו דמות בתעשייה (המקומית או העולמית) מעוררת בך השראה?

וורטמן: “סטף ורטהיימר, הוא אדם שחי את חייו תוך שירות למטרה ציונית רחבה ותוך אמונה שדרך התעשייה נבנה את כלכלת ישראל וכך נחזק את ישראל, ובסופו של דבר זה מה שיוביל אותנו לשלום. הוא פועל למען עשייה ציונית תעשייתית, שתוביל אותנו לציונות וחדשנות שהיא מעוררת השראה בעיני. זה האידיאל שאני שואף אליו, וכשאני מדבר על פיתוח כלכלי במונחים ציוניים אידיאולוגיים, אלו הם החיים שלי וזה מה שמוביל אותי בתור משקיע ויזם”.

מי פתח לכם את הדלת לתחום? 

וורטמן: “כשהייתי פעיל צעיר למען ישראל, בן 23-24, פגשתי את דניאל כץ שהיה גם כן פעיל עבור ישראל ויזם מצליח בחו”ל שעלה לארץ וראה בי פוטנציאל. נפגשתי איתו והוא אמר לי שיש לי שתי אופציות – ללכת ללמוד ולבלות או להחליט שאני מוכן להיכנס לעולם העסקים. בחרתי באופציה השנייה, וככה הוא דחף אותי להיות יזם ומשם הכל היסטוריה. האמת שלאחרונה סגרתי מעגל ופגשתי את הבן שלו, דיויד כץ, מייסד ומנכ״ל חברת Mixtiles. זה העלה בי זיכרונות מהמפגש שלי ושל דניאל לפני שנים, זה מאוד ריגש אותי שהוא בחר להתייעץ איתי במיוחד בנושאים במישור הציוני והכלכלי.

“הבן אדם השני שסייע לי זה ג’ייקוב נר דויד שפתח לי את הדלת לסטארטאפ הראשון שהייתי מעורב בו ובהמשך הפך להיות שותף שלי בדלתא – 3 שהפכה להיות החד קרן הראשונה של ירושלים”.

לאיזו קרן אחרת מגיע פרגון?

וורטמן: “מגיע פרגון לשמואל חפץ מטרגט. הוא בעיניי אחד האנשים היוצאים דופן בתעשייה גם בפרספקטיבה הרחבה שלו, הגלובליות, האינטליגנטיות שלו והיכולת להביא חברות לממדים מאוד גדולים”.

רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? ללוח מיתוג המעסיק גיקטיים אינסיידר לחצו כאן >

רונה חזקיה

עורכת וכותבת על כל תחום חוץ מכדורגל. מנהלת מערכת יחסים אובססיבית עם השפה העברית ובטוחה שדווקא הכי מצחיק זה להגיד בטטה. כתבת מגזין ומנהלת התוכן המסחרי של גיקטיים

הגב

רוצה להיות הראשון להגיב?

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: