”תהליך השקעה בסטארטאפ דומה הרבה פעמים להתאהבות”

קרן IGP מתמקדת בחברות שנמצאות בשלבי צמיחה, אך את ההשקעה היא עושה רק אחרי שההייפ עובר. היא הוקמה על ידי משה ליכמן וחיים שני, ומנהליה – אסף הראל ואורי ארדה – ממליצים ליזמים לספר למשקיעים גם על הקשיים והמקומות שבהם הם צריכים עזרה

במשך כל השנה אנחנו בגיקטיים מביאים לכם את הסטארטאפים הישראליים שמגייסים כסף, קונים חברות או נרכשים בעצמם, והקוראים שלנו נחשפים למוצרים חדשניים, מהפכניים ולפעמים מיותרים שמפותחים באקו סיסטם הישראלי. אך מאחורי כל מוצר וחברה נמצאת לרוב גם קרן הון סיכון, שמשקיעה כסף, מלווה את היזמים, תורמת מניסיונה ולפעמים גם סופגת הפסדים.

בישראל פועלות כיום 202 קרנות הון סיכון (132 קרנות ישראליות ו-70 קרנות זרות). כל אחת מתמקדת בשלבים שונים בחיי סטארטאפ, בתחומים שונים ומאמינה באסטרטגיית השקעה משלה. מדי חודש נביא לכם כאן קרן הון סיכון אחת ואת הסיפור שמאחוריה – האופן שבו היא בוחרת חברות להשקעה, ההצלחות והכישלונות, נורות האזהרה והדמויות שמעוררות השראה במייסדיה. מעתה תוכלו להיחשף גם לצד האחורי של סצנת הסטארטאפים בישראל ולהבין מה מחפשים המשקיעים בקרנות ההון סיכון. והפעם, קרן IGP או Israel Growth Partners.

קרן Israel Growth Partners

שנת הקמה: 2014

מייסדים: חיים שני ומשה ליכטמן

גודל הקרן: כ-500 מיליון דולר בין שתי קרנות

מנהלי הקרן: חיים שני, משה ליכטמן, אורי ארדה ואסף הראל

שלבי ההשקעה: חברות צמיחה בעלות פעילות משמעותית

מימין: אורי ארדה, אפרת ברוינר, חיים שני, אסף הראל, משה ליכטמן. צילום: יורם רשף

מהם תחומי ההשקעה המובילים?

אורי ארדה: “אנחנו משקיעים סביב ערך ולא סביב טרנדים. כקרן המתמקדת בחברות צמיחה, ההשקעה שלנו בדרך כלל מתבצעת בשלבים שבהם יש רגיעה בהייפ וכבר ניתן לקבל תחושה לגבי היכולת של החברה לבלוט בתחומה”.

אסף הראל: “הניסיון המצטבר של ארבעת השותפים בקרן הוא רחב ועמוק, ומאפשר לנו להרגיש בנוח עם מגוון תחומים. עד היום השקענו בחברות e-commerce, enterprise software \ SaaS, Semiconductors, data science , Fintech ו-Automotive”.

מי הן חברות הפורטפוליו הפעילות כעת?

Color Chip: מפתחת טכנולוגיית תקשורת אופטית שמאפשרת לשנע ביעילות את רוחב הפס הדרוש למידע הרב במרכזי נתונים גדולים ועמוסים.
Greenroad: מפתחת מערכות לניטור נתוני נהיגה בזמן אמת באמצעות אפליקציה או חומרה ייעודית שמותקנת בכלי רכב
Optimove: פלטפורמת תוכנה המאפשרת לאנשי שיווק לפלח את בסיס הלקוחות שלהם ולנהל את התקשורת עם לקוחות קיימים בצורה המותאמת לפרופיל הלקוח
Jacada: מספקת פתרונות תוכנה לשיפור והאצת תהליכים עסקיים, בעיקר עבור מוקדים טלפוניים על ידי טכנולוגיות מתקדמות הכוללות RPA ו-BOTS
Earnix: מפתחת פתרונות אנליטיים אינטגרטיביים למוסדות פיננסיים ברחבי העולם להשגת יעדים עסקיים, צמיחה ורווחיות
Valens: מפתחת שבבים המבוססים על טכנולוגיה המכונה HDBaseT, שמאפשרת להעביר קבצי וידאו ודאטה במהירות על פני כבלי את’רנט (Ethernet) פשוטים וארוכים
Pipl: פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת מציאה, עדכון וניהול שוטף של עשרות מיליארדי יחידות מידע ממיליוני מקורות ברשת ומאפשרת מגוון רחב של שירותי B2B מעל מידע זה

ואילו חברות כבר נמכרו? 

“2 מתוך 9 החברות שבהן השקענו ביצעו אקזיטים, ושניהם החזירו עד כה כ-70% מן הסכום שהקרן השקיעה בכל החברות יחד”.

מהי אסטרטגיית ההשקעה שלכם?

ארדה: “הקרן משקיעה בחברות סטארטאפ בוגרות הנמצאות בשלבי צמיחה ובעלות קצב הכנסות שנתי של 10 מיליון דולר ומעלה. בהן אנחנו מחפשים את צוותי ההנהלה והיזמים שיכולים ומעוניינים לבנות חברות גלובליות משמעותיות ומובילות. טווח ההשקעות בכל חברה צפוי לנוע בין 30-15 מיליון דולר”.

מה יגרום לכם להשקיע בחברה?

הראל: “לדעתי, בשלבים שבהם אנו משקיעים אין גורם בודד שמוביל להשקעה, אלא מכלול של גורמים מצרפיים. למשל, יכולות הנהלה, התאמת מוצר לשוק, בשלות ערוצי שיווק ומכירות ותנאי שוק. בחינת גורמים אלה, יחד עם היכולת שלנו להשיג את יעדי התשואה שלנו, הם שמביאים אותנו להחלטות השקעה”.

ארדה: “בסופו של דבר, אחרי שמסתיימים הניתוחים הכמותיים והאיכותיים, אנחנו צריכים להשתכנע שההשקעה מציעה איזון טוב בין סיכון לסיכוי, והאיזון הזה אמור להשתקף גם בחלוקה בין המשקיעים לבין היזמים ולהתאים למוטיבציות של כל אחד מהצדדים”.

“קרן מורכבת מסך האנשים שמרכיבים אותה ומהיכולת שלהם להשלים זה את זה. העובדה שחברי הצוות שלנו הגיעו מרקע שונה מאפשרת לנו לבחון דברים בצורה שונה ושלמה”

מהן נורות האזהרה שיגרמו לכם לברוח מהשקעה?

ארדה: “השקעות הן לא מדע מדויק. עיקר הערך של חברות בתחום הפעילות שלנו נובע מהתחזיות לעתיד ולא מביצועי העבר, ולכן גם השקעה מצוינת יכולה להיות כרוכה באי ודאות גדולה. אנו מצפים מיזמים ומנהלים להציג סיפור שמבטא את החזון שלהם ומהווה בסיס לתוכנית ארוכת הטווח שלהם. החששות הטריוויאליים נוצרים כשמתגלים פערים בין הסיפורים למספרים בפועל”.

הראל: “תהליך השקעה דומה הרבה פעמים להתאהבות. כשאנחנו פוגשים חברות צמיחה בפגישות הראשונות, באופן טבעי מציירים לנו סיפור עם נרטיב חיובי ומצניעים חלקים פחות טובים או פחות מחמיאים. נורות האזהרה שלי נדלקות כשאני מזהה פערים כל כך גדולים עד שאני מתחיל לתהות אם יש פה בעיה של אמינות. הנורות נדלקות גם כשאני רואה מנהלים שמקטינים את האנשים שלידם ומתייחסים בזלזול לאחרים. לשמחתי זה לא קורה הרבה כי התכונות והיכולות, הערכים והמנהיגות שמביאים איתם יזמים עם יכולות להגיע להיקף מכירות משמעותי, הוא בדרך כלל מאוד חיובי”.

מה הטיפ שלכם ליזמים?

– אל תכוונו לאקזיט, אלא לבניית חברה עצמאית שיכולה להמשיך לצמוח לטווח ארוך ולהוביל קטגוריה.
– חשבו היטב על מודל עסקי בר-קיימא, ולא רק על חדשנות מוצרית או טכנולוגית. כך תוכלו לשלוט בגורלכם ולבחור כמה רחוק תרצו להגיע עם המיזם
– בנו צוותים מגוונים ודעו לאזן בין אנשים בעלי ותק וניסיון ובין צעירים מבטיחים
– בתקשורת עם משקיעים והבורד – תהיו אותנטיים ואל תחששו להציף גם את הקשיים. נוסף על תיאור החזון וההזדמנות, תתייחסו גם למקומות שבהם פחות הולך או יותר קשה לכם, אלה שבהם אתם צריכים עזרה

במה אתם שונים מקרנות אחרות?

ארדה: “קרן מורכבת מסך האנשים שמרכיבים אותה ומהיכולת שלהם להשלים זה את זה. העובדה שחברי הצוות שלנו הגיעו מרקע שונה מאפשרת לנו לבחון דברים בצורה שונה ושלמה. את הקרן הקימו חיים שני ומשה ליכטמן, מהמנהלים הטובים ביותר שצמחו בתעשיית ההייטק הישראלית, שניהם מתחום הניהול הכללי. לחיים רקע של חברות חומרה וחברות תוכנה ארגונית ולמשה ניסיון בעיקר בתחום הקונסיומר והמדיה. אסף ואני הגענו מתחום ההשקעות, אבל לאסף יש רקע בטכנלוגיה ולי בפיננסים. לשונות הזו יש כוח רב כשכל אחד מביא לידי ביטוי את היתרונות היחסיים שלו”.

בדיעבד, באיזו חברה הייתם רוצים להשקיע ופספסתם?

הראל: “אנחנו רואים מאות חברות בשנה ובוחנים לעומק כ-80-60 הזדמנויות השקעה. בסופו של דבר אנחנו משקיעים ב-2-4 חברות בכל שנה, ולכן באופן טבעי יש לא מעט חברות מצוינות שלא השקענו בהן. אנחנו מעדיפים להתרכז ולהצליח עם החברות בהן בחרנו להשקיע ולא להצטער על אלו שפספסנו, אבל אם בכל זאת דוחקים אותי לפינה,אז ב-SolarEdge ,Datorama ו-WalkMe”.

איזו דמות בתעשייה (המקומית או העולמית) מעוררת בך השראה?

הראל: “אני מאוד מעריך את העבודה של יובל כהן בפורטיסימו ושל אדם פישר מבסמר. כל אחד בדרכו, ובאמצעות אסטרטגיית השקעה ייחודית לו, הצליח לייצר סיפורי הצלחה גדולים בצורה חוזרת ונשנית, ותוך אווירת עבודה נעימה ובניית צוות מנצח לצידם”.

ארדה: “אני מעריך את העבודה של קרן וינטג’. אני חושב שכקרן הם בנו באופן שיטתי מנגנון ודוקטרינת השקעה מאוד עקבית, וההשקעה שלהם במחקר שיטתי ועמוק של התעשייה מעורר הערכה”.

מי פתח לך את הדלת לתחום?

הראל: “מי שפתח לי את הדלת לעולם ההשקעות בהייטק זה בחור בשם רני כהן, מהמנהלים הראשונים שהקימו את תעשיית ה-VC בישראל, ואותו הכרתי כששירת בחיל אוויר ביחד עם אבי. במספר צמתים בחיי המקצועיים הוא השפיע עלי רבות – אם זה כשמשך אותי לקרן הון סיכון שהקים ואם זה כשדחף אותי ללימודי MBA בארה”ב. אחרי הלימודים הבנתי שעולמות של Private Equity ו-Growth מעניינים אותי ומתאימים לי ולשם התכווננתי. עשיתי מאז מספר תפקידים משמעותיים בקרנות השקעה מובילות בארה”ב עד שמצאתי את ביתי ב-IGP”.

ארדה: “את הצעד הראשון בתחום עשיתי כשהתמחיתי אצל גיל רוה, שמייצג מספר רב של קרנות השקעה, אחרי שכבר עבדתי מספר שנים בתחום הפיננסים. במהלך הזמן גיליתי שהעבודה עם קולגות מעניינת, אבל העבודה עם הלקוחות מעניינת אותי הרבה יותר”.

לאיזו קרן אחרת מגיע פרגון?

ארדה והראל: “יש בארץ לא מעט קרנות השקעה טובות ומנהלים מאוד מנוסים שהקימו קרנות מוצלחות ומהווים השראה לכולנו. בדור ‘הצעיר’ או המחודש של הקרנות יש צוותים חדשים ומבטיחים שעושים עבודה מעולה ואנחנו משוכנעים שיצליחו. התרומה של הקרנות לחברות מאוד משמעותית, אבל בסופו של יום, ועם כל הצניעות, הפרגון האמיתי מגיע ליזמים”.

רונה חזקיה

עורכת וכותבת על כל תחום חוץ מכדורגל. עיתונאית בעשור האחרון, בעלת תואר ראשון בספרות ולשון עברית ומגיהה גם את הגב של אריזת הקורנפלקס. כתבת מגזין והעורכת המסחרית של גיקטיים

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: