”לאורך הדרך הטכנולוגיות משתנות, השוק משנה כיוון ולפעמים, פעם במאה שנה בערך, יש גם מגיפה”

בקרן i3 Equity Partners לא מפחדים לקחת השקעות בסיכון גבוה, בתנאי שלחברה יש פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ולייצר פער יכולות שיקשה על המתחרים. בינתיים מפרגנים בקרן לאדם פישר מבסמר ולאיל וולדמן ממלאנוקס

במשך כל השנה אנחנו בגיקטיים מביאים לכם את הסטארטאפים הישראליים שמגייסים כסף, קונים חברות או נרכשים בעצמם, והקוראים שלנו נחשפים למוצרים חדשניים, מהפכניים ולפעמים מיותרים שמפותחים באקו סיסטם הישראלי. אך מאחורי כל מוצר וחברה נמצאת לרוב גם קרן הון סיכון, שמשקיעה כסף, מלווה את היזמים, תורמת מניסיונה ולפעמים גם סופגת הפסדים.

בישראל פועלות כיום 202 קרנות הון סיכון (132 קרנות ישראליות ו-70 קרנות זרות). כל אחת מתמקדת בשלבים שונים בחיי סטארטאפ, בתחומים שונים ומאמינה באסטרטגיית השקעה משלה. במסגרת מדור “חד קרן” אנחנו מביאים לכם מדי חודש קרן הון סיכון אחת ואת הסיפור שמאחוריה – האופן שבו היא בוחרת חברות להשקעה, ההצלחות והכישלונות, נורות האזהרה והדמויות שמעוררות השראה במייסדיה.

מימין לשמאל: בנצי רבי, נגה קפ וערן וגנר; צילום: עמוס בר זיו

i3 Equity Partners

שנת הקמה: 2017

מייסדים: נגה קפ וערן וגנר בשיתוף עם חברות רב-לאומיות

גודל הקרן: 20 מיליון דולר

מנהלי הקרן: נגה קפ וערן וגנר

שלבי ההשקעה: פרה-סיד וסיד

תחומי השקעה מובילים: Deep-Tech

חברות הפורטפוליו: חברת Zencity, שפיתחה פלטפורמה, מבוססת AI, אשר אוספת את כל האינטראקציות של תושבי העיר במדיות החברתיות ובמוקדי העיריה, מנתחת ומציגה לרשות העירונית את הנושאים החמים ביותר בשיח המקומי; הפלטפורמה שפיתחה Prisma Photonics מחוללת מהפכה בשוק של ניטור וניהול תשתיות קריטיות. החברה משתמשת בסיבים אופטיים שכבר פרושים בשטח, ומנטרת באמצעותם גבולות מדיניים ביבשה ובים, רשתות חשמל, צנרות להולכת נפט, גז ומים, כבישים, מסילות רכבת ורשתות תקשורת; חברת Nanofabrica מפתחת מדפסות תלת-מימד עבור תעשיית הייצור המדייק. המדפסות מגיעות לרמת דיוק של עד מיקרון ומאפשרות הדפסה, בקצבי ייצור תעשייתי, של רכיבים זעירים ומורכבים לשווקים ייחודיים, כמו: הזרקות פלסטיקה, רובוטיקה, אלקטרו-אופטיקה, רפואה ועוד; חברת DeepAI מפתחת תוכנה ייחודית המאיצה את שלב הלימוד של רשתות נוירונים ולמידה עמוקה, כדי לסייע למפתחי אפליקציות מבוססי AI להוזיל עלויות ולקצר זמני הגעה לשוק. המערכת עובדת בעננים ציבוריים או פרטיים ומגיעה לביצועים העולים על המתחרים, גם בקצבי העיבוד וגם במחיר, תוך צריכת אנרגיה נמוכה באופן משמעותי; חברת Xtend מציעה ממשק אדם-מכונה מבוסס XR על גבי רחפן זעיר, המאפשר למשתמש לחוות מקומות מרוחקים. הטכנולוגיה מיושמת כבר בעולמות ה-Homeland Security בארץ ובחו”ל ושמשה את צה״ל במלחמה לסיכול עפיפוני הנפץ בדרום. בנוסף משמשים מוצרי החברה למטרות אזרחיות שונות; חברת Vanti מביאה את יכולות הדאטה סיינס לעולמות הייצור התעשייתי. החברה מפתחת פלטפורמה אינטואיטיבית לשימוש, המגבשת תובנות ופעולות רלוונטיות בשלבים שונים של מעגל החיים של המוצר, משלב המחקר ועד והייצור, במטרה להפחית  עלויות ולשפר רווחיות; חברת Frontegg מפתחת פלטפורמה לאפליקציות SaaS, כגון: ניהול משתמשים, דוחות, דשבורדים ועוד, בכדי לאפשר ללקוחותיה להתמקד בפיתוחי הליבה שלהם. המוצר כולל אוסף עשיר של יחידות פונקציונליות, הנדרשות בכל אפליקציה וניתן להוסיף אותן לכל מערכת במינימום מאמץ; חברת Tulu מקימה חדרי אחסון חכמים בבניינים רבי קומות או בשכונות, להשכרת ציוד ביתי מגוון (שואב אבק, מקדחה, משקפי VR, משחקי קופסא ועוד) אשר אנשים מעדיפים להימנע מלהחזיק בבית משיקולי עלויות, דלילות השימוש וחוסר מקומות אחסון. דיירי הבניין שוכרים את המוצרים באמצעות האפליקציה ומשלמים פר שעה.

מהי אסטרטגיית ההשקעה שלכם?

קפ: “המודל שלנו מושתת על שיתוף פעולה הדוק עם 6 שותפות-משקיעות, חברות ענק רב-לאומיות, הכוללות את זרוע ההשקעות של החברות מיקרוסופט, ג’נרל אלקטריק וקוואלקום, קבוצת TATA, טמאסק הסינגפורית וקרן ההון סיכון הישראלית פיטנגו. הערך הגדול ביותר שהשותפות מביאות לסטארטאפים זו הנגישות לשוק, לרבות הקשרים הבינלאומיים שלהן והמנטורים המנוסים ביותר בתעשייה.”

רבי: “חלק מן השותפות הופכות להיות לקוחות של הסטארטאפים כמו במקרה של   Prisma Photonics אשר מבצעת כבר פרויקטים במספר חברות השייכות לקבוצת TATA.  שותפות אחרות עושות  השקעות המשך בסטארטאפים כמו מיקרוסופט אשר השקיעה ב-  Zencity.”

קפ: “הקשרים הללו מהווים חלק משמעותי מאסטרטגית ההשקעה שלנו ולכן כאשר אנחנו בוחנים סטארטאפ חדש אנחנו מתחשבים גם ברמת ההתאמה שלו לשותפות, לדגשים שלהן ולתחומי העניין. בזכות השותפות אנחנו יודעים להביא לסטארטאפים ערך של ארגון גדול, מבלי לוותר על התנהלות זריזה המאפיינת קרן הון סיכון.”

וגנר: “אנחנו מסתכלים גם על טכנולוגיות שיוצאות מהאקדמיה. נגה ואני מלמדים יזמות וחדשנות בפקולטות מובילות בארץ ונפגשים עם יזמים פוטנציאלים ממש בראשית דרכם. ערוץ אחר זה החיבור הבלתי אמצעי שלנו לצבא, אני כבוגר ממר״מ ו-8200 ובנצי רבי, Principal בקרן ובוגר היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, נמצאים בקשר עם חיילים הפועלים בחזית הטכנולוגיה בצבא, ומטרגטים אותם מיד עם יציאתם לשוק האזרחי.

“יש לנו 8 סטארטאפים בפורטפוליו ומרביתם כבר גייסו סיבובי המשך. בהתחשב בעובדה שאנו משקיעים בסטארטאפים בשלבים מאד מוקדמים – קפיצת המדרגה שהם מבצעים תוך שנה  – חריגה בענף. זה קורה בזכות בניית אסטרטגיה ייחודית המביאה את הסטארטאפים מהר יותר לסבב גיוס A, תוך ניצול אופטימלי של משאבים ליצירת ערך.”

מה יגרום לכם להשקיע בחברה?

וגנר: “אנחנו מחפשים חברה שמפתחת Deep Technology אשר יש לה את הפוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ולייצר פער יכולות שיקשה על מתחרים. אנחנו פתוחים לכל רעיון, ובעיקר לרעיונות בתחומים עליהם לא חשבנו,  מתרחקים מאופנות ועובדים מחוץ למיינסטרים. אנחנו מוכנים להיכנס לפרויקטים של חומרה ותוכנה, לא פוחדים משווקים כמו תשתיות קריטיות, מדפסות תלת-מימד, סנסורים או ערים חכמות. כך השקענו ב-Nanofabrica למרות שההייפ של מדפסות תלת מימד לכאורה עבר. גם ההשקעה שלנו ב – Zencity נחשבת להשקעה הראשונה בארץ בתחום של ערים חכמות.”

קפ: “אני מסכימה עם ערן. אנחנו אוהבים לקחת פרויקטים מאתגרים, עם סיכון גבוה, כאשר השותפות שלנו חולקות עמנו את הסיכונים. אנחנו מוצאים קו מחבר בין הסטארטאפים לחברות השותפות, למינוף יכולות וקשרים, ומגיעים להישגים גבוהים יותר מן הממוצע עם תגמול מאד גבוה. כך, אנחנו נכנסים לפרויקטים של Blue Ocean ולא Red Ocean.”

מהן נורות האזהרה שיגרמו לכם לברוח מהשקעה?

וגנר: “אנחנו מחפשים רעיונות וטכנולוגיות שעתידים להתפתח ולגדול. כך, שאם אנחנו מזהים יזמים מקובעים, ללא גמישות מחשבתית, יזמים אשר אינם יודעים להשיב לשאלות קשות או להתמודד עם בנייה של אסטרטגיה שאנו יכולים לחיות איתה בשלום – זו נורת אזהרה עבורנו.”

קפ: “כמשקיעי פרה-סיד אנחנו נתקלים לא פעם ביזמים מלאי תשוקה שרוצים לגייס סכום כסף מאד גדול על ההתחלה על מנת לממש את כל החלומות שלהם, לשבת ולפתח את המוצר עליו הם חולמים. הגישה הזאת מנוגדת לגישה שאנחנו מציעים ומהווה עבורנו נורת אזהרה. אנחנו מייעצים לסטארטאפים שלנו   להתחיל בקטן, ללמוד לעומק את השוק, לפתח קשרים עם Design Partners ועם לקוחות פוטנציאלים ולפתח את המוצר במקביל, מתוך הקשבה וחיבור לשוק.”

מה הטיפ שלכם ליזמים?

רבי: “הכי חשוב בעיני זה לעשות מחקר שוק מעמיק לפני שמגיעים לשבת עם הקרן. אני נתקל ביזמים שמגיעים עם רעיון מעניין אבל מבלי שדברו פעם אחת עם השוק ולא עשו ולידציה.”

קפ: “חוסר וודאות זה שם המשחק. לא רק בתקופה זו של קורונה, אלא תמיד בתעשיית ההייטק, ובמיוחד בעולם הסטארטאפים וההשקעות. לכן, אני מייעצת ליזמים להכין את עצמם בצורה הטובה ביותר לכל שינוי שיבוא ולגלות פתיחות. לאורך הדרך, הטכנולוגיות משתנות, השוק משנה כיוון ולפעמים, פעם במאה שנה בערך, יש גם מגיפה.”

וגנר: “בהמשך לדברים של נגה ובנצי, האתגר הגדול של יזם הוא לאזן בין הדרך בה הוא מבין את השוק בנקודת ההתחלה של המיזם, לבין מצב השוק כפי שמשתקף בעיני הלקוחות, המשקיעים וגורמים אחרים איתם הוא נפגש. האיזון הזה הוא עדין מאוד. יזם חייב להבין שתמיד קיים פער בין הרעיון שמסתובב לו בראש לבין הצורך של השוק. בכל מקרה,  ככל שהפער הזה יצטמצם בשלב מוקדם יותר כך סיכויי ההצלחה של המיזם יגדלו. כל העסק שלנו מושתת על ניסוי וטעייה אבל התהליך חייב להיות מנוהל באופן מדעי ולא להסתמך על יד המקרה.”

במה אתם שונים מקרנות אחרות?

קפ: “תוך 3 שנים ביצענו 8 השקעות והמודל שיצרנו, המחבר בין המשקיעים הרב-לאומיים לבין הסטארטאפים, הוא חיבור יוצא דופן בתעשיית קרנות ההון סיכון הישראלית, ומאפשר לנו לקחת סיכונים גדולים יותר תוך יצירת מיטיגציה בין הסיכון לסיכוי ומוכיח את עצמו בגדול.”

וגנר: “עוד דבר שמייחד אותנו זו מערכת יחסים אישית וקרובה עם כל היזמים. אנחנו מרגישים ומתנהלים כמו שותפים מלאים של חברות הפורטפוליו, מעורבים ותומכים בכל שלב ובכל תחום. הקרבה הזאת נוצרת גם בזכות העובדה שמדובר בסטארטאפים בשלבים מאד מוקדמים, לעיתים  רק 2, 3 חבר’ה כאשר המנכ”ל לרוב בודד במערכה, ומחפש אנשים להתייעץ עימם. אנחנו מגיעים למקום הזה עם ניסיון רב שנים ומסייעים בכל התחומים, מפיתוח עסקי ועד גיוס עובדים.”

רבי: “יש לנו במשרד חלל ייעודי שאנו שומרים עבור יזמים בתחילת הדרך, כך אנחנו יושבים בסמוך ליזמים וממקסמים את התועלת שלנו. לדוגמא, הסטארטאפ Frontegg, בו השקענו לפני פחות מחצי שנה, ישב במשרדים שלנו עד לאחרונה וכעת המשרד פנוי וממתין  לסטארטאפ הבא. העבודה הקרובה הזאת עם היזמים, מוכיחה את עצמה ומביאה לתוצאות מהירות.  כך החברות שלנו מגיעות תוך חודשים ספורים לגיוסים שניים משמעותיים. כמו חברה שהגיעה תוך פרק זמן של חודשיים לגיוס שני של 5 מיליון דולר, מבלי שהתכוונו בכלל.”

בדיעבד, באיזו חברה הייתם רוצים להשקיע ופיספתם:

וגנר:  “TriEye מייצרת סנסור ראיה מיוחד המתמקד באורך גל שנותן יתרון בראיית לילה וראייה בתנאים קשים. מדובר בצוות מעולה ובטכנולוגיה שיצאה מהאונ’ העברית המאפשרת  לייצר מוצר, שנמצא כבר בשימוש צבאי, בעלות הקטנה ב-3 סדרי גודל. הטכנולוגיה מתאימה ביותר לתחום הרכב הזקוק לפתרונות כאלו דחוף. במקרה הזה לא השקענו למרות שמאוד אהבנו את המיזם כי הפרמטרים של ההשקעה לא התאימו לאסטרטגיה שלנו.”

קפ: “Epsagon מפתחת פתרון המתריע ומזהה בעיות ביצועים וצווארי בקבוק במערכות תוכנה מורכבות, מבעוד מועד,  וכך מאפשר לחברות למנוע תקלות על ידי זיהוי מקדים של בעיות פוטנציאליות. לחברה קבוצת יזמים מעולים אך החלטנו שלא להשקיע על רקע אי הסכמה לגבי אסטרטגיית בניית החברה והתקציבים הדרושים לכך.”

איזו דמות בתעשייה (המקומית או העולמית) מעוררת בכם השראה?

וגנר: “אלי ברקת, המייסד והבעלים של BRM, הוא מישהו שאני מרבה להתייעץ עמו לאורך השנים ומעריך את צורת המחשבה הקרה והשקולה שלו. אלי הוא קודם כל חבר טוב, ובנוסף יש לו יכולות אנליטיות חזקות במיוחד בשילוב נדיר של קור רוח וראיה כוללת.”

קפ: “אחד האנשים הכי מעוררי השראה בהייטק הישראלי בעיני הוא איל וולדמן. הייתה לי הזכות להשקיע בו כשעבדתי ב-Walden. מנהל משכמו ומעלה שלימד את כולנו איך לוקחים את החברה קדימה, גם ביום סגריר, עם חזון גדול ואמונה.”

רבי: “אדם פישר מ-Bessemer הוא משקיע מעורר השראה בעיני. אדם שצמח מלמטה בעולם ההון סיכון, והפך לשותף בקרן הוותיקה בעולם לאחר שביצע השקעות מעולות. אדם ניחן ביכולת לזהות חברות מצוינות בשלבים מאוד מוקדמים, WIX היא דוגמה מעולה לכך.״

איך הגעתם לתחום הזה?

וגנר: “במשך כ-20  שנה הקמתי וניהלתי חברות טכנולוגיה. היתי הרבה שנים בארה”ב וחזרתי לארץ ב- 2011, ואז פשוט צצה ההזדמנות להיכנס לעולם של קרנות הון סיכון. אותו אלי ברקת הוא שחיבר אותי למנשה עזרא ויוסי סלע מג’מיני שפתחו בפני את הדלת לעולם ההון סיכון, נתנו לי הזדמנות פז ללמוד ולנסות עולם חדש והעמידו לרשותי את כל הניסיון הנצבר שלהם, שלא יסולא בפז.”

קפ: “אחרי שנים ארוכות בהייטק ותפקיד אחרון בתור GM אירופה של חברת מינט (שהייתה חברת פורטפוליו של כרמל וונצ’רס), ונרכשה ע”י חברת SunGard האמריקאית – הוזמנתי לראיון עבודה ב- Walden Israel במטרה להחליף מנכ”ל מכהן באחת מחברות הפורטפוליו. לאחר שהשבתי בשלילה, רוני חפץ ואיל קפלן הזמינו אותי לפגישה על מנת להבין מדוע סירבתי, ומיד הציעו לי לשמש כיועצת בחברה. כעבור פרק זמן קצר הצטרפתי כשותפה.”

לאיזו קרן אחרת מגיע פרגון:

וגנר: “נוגה ואני תמיד אמרנו שלא במקרה הקרנות המוצלחות ביותר באופן קונסיסטנטי הן גם הוותיקות ביותר. בקרנות הללו יש תורת השקעות שפותחה לאורך עשורים ארוכים ותרבות ארגונית המאפשרת העברה בין-דורית. זו הסיבה שבעינינו הקרן Bessemer, שהוקמה בשנת 1911, היא מותג שמסמל את הכיוון אליו יש לשאוף. כפי שציין בנצי, אדם פישר השותף הישראלי, הוא אחד האנשים המוערכים ביותר בתעשייה.”

Avatar

רונה חזקיה

עורכת וכותבת על כל תחום חוץ מכדורגל. מנהלת מערכת יחסים אובססיבית עם השפה העברית ובטוחה שדווקא הכי מצחיק זה להגיד בטטה. כתבת מגזין ומנהלת התוכן המסחרי של גיקטיים

הגב

5 תגובות על "”לאורך הדרך הטכנולוגיות משתנות, השוק משנה כיוון ולפעמים, פעם במאה שנה בערך, יש גם מגיפה”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
בוט
Guest

קורונה איננה מגיפה ובוודאי לא קטלנית. היא יותר קרובה להגדרה של תירוץ לפאניקה לא מידתית.

משועמם
Guest

סיימו את הניסויי ותתקדמו. עוד תופעה של עודף כסף בשוק ההשקעות בסטארטאפים

ד\
Guest

קשקשנים כאלה הרבה זמן לא פגשנו. מחפשים מציאות, לא השקעות.

88768
Guest

חיבור ללקוח הראשון הוא באמת מאמץ גדול בשלבים הראשונים של סטרטאפ

איש הון סיכון
Guest

עוד שלישיית חיים בסרט.
בואו נשים בצד לרגע שאין באמת היתכנות כלכלית לקרן סיד ופרה-סיד.
מעבר לזה חברות דרג ב’ בפורטפוליו שלהם, ואין שום רזומה מרשים או סיבה להאמין שהם יצליחו לייצר משהו. העיקר הם חיים בבועה שהם שותפים בקרן.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: