גייטס? ברנסון? מאסק? כנראה שהיזם הגדול בכל הזמנים חי בכלל במאה ה-17

רובנו מכירים את גלילאו גליליי כאחד מאנשי המדע הדגולים. אך למעשה העובדה שאנו זוכרים אותו כיום קשורה לא פחות ליכולותיו הפנומנליות כיזם ומנהל עסקי, מאשר לכישוריו כמדען. כך נכנס גלילאו לספרי ההיסטוריה – שיעור שכל יזם מתחיל חייב ללמוד

גליליי עומד מול האינקוויזיציה. צוייר ע"י באנטי

גליליי עומד מול האינקוויזיציה. צוייר ע”י באנטי

מאת: דרור שאייר

גלילאו גליליי נחשב לאחד מאבות המדע המודרני. הוא אחראי על כמה מהגילויים האסטרונומיים החשובים שעיגנו את התפיסה כי כדור הארץ סובב סביב השמש, כמו גם על הבסיס של המכאניקה הקלאסית ושל טכניקת הניסוי המדעי. כך נחקקה בהיסטוריה דמותו, אך למעשה, מעבר להיותו איש מדע דגול, מדובר באחד היזמים המבריקים בכל הזמנים.גלילאו העביר את חייו המוקדמים באופן משעמם למדי, כמרצה למתמטיקה יישומית (מקביל להנדסה בימינו) באוניברסיטת פדובה באיטליה – עמדה שאומנם נשמעת לא רעה בכלל, אך למעשה באותה תקופה, מדובר באחת המשרות הפחות נחשבות ומתגמלות באוניברסיטה (עד כדי כך שהכנסתו העיקרית של גלילאו הגיעה ממתן שיעורים פרטיים).

בניגוד ללא מעט אנשי מדע מוכרים בתקופתו, גלילאו לא פרסם דבר עד גיל מאוחר מאוד (42), זאת על אף שכבר רשם על שמו כמה הישגים מדעיים והמצאות כמו “המצפן הגיאומטרי” שייצר לשימושים צבאיים. אך כל זה השתנה יום בהיר אחד, כאשר התגלגל לידיו מכשיר אופטי חדש שהגיע מהולנד. זה היה אותו הרגע שכל יזם מצליח יודע להצביע עליו בדיעבד כנקודה בה הכל התחיל.

כמובן, שרעיון מוצלח לבדו אינו מספיק. בשביל סיפור הצלחה נדרשים חזון, התנהלות נכונה, אומץ וגם מזל, ומכל אלה היה לגלילאו בשפע. למעשה סיפור ההצלחה שלו כל כך מרשים, שגם כיום, כ-400 שנה אחרי, כל יזם מתחיל יכול ללמוד ממנו איך עושים זאת נכון. אז הנה גרסה מקוצרת למדריך ליזם המתחיל, גרסת גלילאו:

הראשון לזהות

ככל הנראה, גלילאו שזף את עיניו בפעם הראשונה בשנת 1608 על מה שעתיד להיות ההמצאה המזוהה ביותר עם שמו – הטלסקופ. כן, מסתבר שכדי “להמציא” לא חייבים להיות הראשונים להגות את הרעיון ואפילו לא הראשונים לייצר אב טיפוס. מה שנדרש בעיקר הוא לדעת לזהות את הפוטנציאל ולהציג את ההמצאה באור הנכון – וזה בדיוק מה שגלילאו עשה. הוא הבין שמדובר בכלי אופטי מעולה לתצפיות אסטרונומיות, השתמש בידע שלו בליטוש עדשות על מנת לשפר ולשדרג אותו והציג לעולם את הטלסקופ. אך הכלי לבדו אינו היווה את פריצת הדרך אותה רצה להשיג – הוא כיוון גבוה יותר ותכנן להשתמש בטלסקופ על מנת לגלות לתגליות אסטרונומיות מרעישות. אך מכיוון שידע שברגע שדבר קיומו והשימוש שהוא עושה בו ייוודע ברחבי היבשת, תקום לו תחרות, פעל גלילאו מהר ככל שיכל ודאג לשמור על המכשיר שייצר רחוק מעיניהם של מתחרים פוטנציאלים.

אפשר לומר שהצעד הראשון שביצע מיד עם התגבשות הרעיון בראשו היה “עיגון הטלסקופ בפטנט” שיאפשר לו מרווח נשימה. הוא ראה בטלסקופ כלי שמעניק לו מונופול על התצפיות השמימיות וידע שככל שיקנה לעצמו זמן בלעדיות רב יותר, כך יצבור יתרון גדול יותר בדרך לתגליות שיקנו לו, כך קיווה, מעמד בכיר בעולם המדעי.

ככה יוצרים באזז

בתור מרצה באוניברסיטת פדובה, נהג גלילאו למכור לתלמידיו את המצפן הצבאי שפיתח יחד עם ספרון הוראות שבפני עצמו לא המספיק על מנת ללמד אדם כיצד להשתמש במצפן וחייב את הקונה לקחת קורס אצל גלילאו. מערכת עשיית הכסף המתוחכמת הזו יכולה ללמד משהו על חשיבתו העסקית – תכונה שידע ליישם גם כאשר הופיע הטלסקופ בחייו.

הפעם, בחר שלא למכור אותו לכל דורש, אלא בחר בקפידה דמויות מפתח בחצרות האירופיות והעניק להן את הטלסקופ במתנה, בהנחה כי אלה יפיצו את דבר קיומו בחוגים הנכונים וייצרו באזז סביב המכשיר וסביב גלילאו. הוא הקפיד שאותן דמויות יהיה בעלות מינימום ידע באסטרונומיה ומקסימום קשרים חברתיים, כך שיעשו את עבודת ההפצה ביעילות מבלי שיוכלו לגנוב את ההמצאה ולהפוך למתחרים.

כל זאת נשמע מרשים, אך הגיוני למדי. מה שהפך את המהלך לגאוני היא העובדה שבשלב זה, לא היה לגלילאו עדיין שום דבר אמיתי להתגאות בו. הוא אומנם כבר ביצע תצפיות ואף גילה כמה תגליות , אך עדיין היה רחוק מהוכיח אותן. בשלב זה עדיין לא ידע את מלא הפוטנציאל של גילוייו, ובכל זאת החל לייצר שמועות על כך שהוא עומד לפרסם גילוי אסטרונומי מרעיש.

למעשה, לפני פרסום תצפיותיו, נזקק גלילאו לפטרונים, או “למשקיעים”, אם נחפש מושג מודרני מקביל, אך בעוד שהיזם בן ימינו נזקק לכספו ומשאביו של המשקיע, גלילאו נזקק בעיקר לחסותו והגנתו (אם כי גם לכספו) של הפטרון. באווירה בה פעל, לא כל דעה, ובוודאי שלא כל גילוי מדעי, היו ניתנים לפרסום חופשי. הכנסייה הקתולית, שהשפעתה הייתה משמעותית בחלקים מסוימים מאיטליה, לא ראתה באור חיובי, רעיונות שעשויים לחתור תחת עקרונות האמונה, ונושאים אסטרונומיים כמו מיקום השמש ביחס לכדור הארץ, או צורתם ומרקמם של השמש והירח, היו מהרגישים ביותר. מאחר ואלה היו סוג הנושאים בהם גלילאו התכוון לעסוק בתצפיותיו, הוא נדרש להתחמש תחילה בתמיכה מספקת הן של אנשי מדע נחשבים והן של פטרונים פוליטיים חזקים, שיוכלו לגונן עליו מפני מתקפות מצד הכנסייה.

משקיע גדול עוד לפני שיש מוצר

גלילאו הבין את הצורך ב”משקיע חזק” כבר בתחילת הדרך, וכך החל לפעול על מנת לקבל את תמיכתו של דוכס טוסקנה, קוזימו די מדיצ’י השני, עוד במהלך עריכת התצפיות. התמיכה העקרונית שקיבל, כבר בשלב ראשוני זה אפשרה לו להמשיך בעבודת המחקר ולהגיע בסופו של דבר לשני גילויים חדשים אותם פרסם ב-1610 בספרון קטן בשם “השליח הכוכבי”: הראשון היה כי פני הירח אינם חלקים (כפי שהיה נהוג לחשוב אלפי שנים, מאז תקופת אריסטו), אלא זרועים הרים ומכתשים בדיוק כמו כדור הארץ. הגילוי השני היה של ארבעה ירחי כוכב צדק. שני הגילויים נחשבו לפורצי דרך וגלילאו שלח את הספרון לפראג, שם פעל יוהנס קפלר, מי שנחשב לאחד מגדולי המתמטיקאים והאסטורנומים, על מנת לקבל את הכרתו בממצאים.

גלילאו החזיק כעת בידו את שני הגילויים המרעישים וידע כי יש בהם את הפוטנציאל להעניק לו תהילה רבה. יחד עם זאת, בשלב זה הוא עדיין היה אדם אנונימי למדי, ונדרש לשכנע את הקהילה המדעית בנכונות תגליותיו. מעבר לכך, הוא שאף לנצל את ההישג על מנת לקבל תמיכה רשמית ורחבה יותר ממשפחת מדיצ’י ואולי אף לקבל משרה בחצר הארמון בפירנצה – עמדה שתצייד אותו בשכר גבוה, תאפשר לו להשקיע את מיטב זמנו במחקר ותעניק לו הגנה מלאה מפני ביקורת הכנסייה.

לשם כך הגה תוכנית פעולה מתוחכמת ומרשימה: פעולתו המקבילה מול קוזימו די מדיצ’י בפירנצה ומול קפלר בפראג, אפשרה לו להשתמש בקרדיט שצבר אצל האחד על מנת להרשים ולשכנע את השני. הוא הציג בפני משפחת מדיצ’י את תמיכתו של קפלר בגיליו כהוכחה לכך שעבודתו יכולה לעורר עניין רב בחצרות האירופיות ולהעניק לבית מדיצ’י, (כפטרונים של גלילאו) את התהילה הנלווית. מצד שני, גלילאו בכלל הגיע אל קפלר בזכות שגריר בית מדיצ’י בפראג והציג עצמו כפועל תחת חסותם (ללא ידיעתם). כך הצליח ליצור מעגל קרדיט יעיל שהזין את עצמו.

אך זו לא היתה הטקטיקה היחידה בה נקט איש המדע המתוחכם. על מנת להבהיר לדוכס פירנצה את הפוטנציאל הגלום בתמיכה בו, הוא קרא לארבעת ירחי צדק שגילה “כוכבי מדיצ’י” וצירף הסבר מתפלפל ומתחנף מדוע מדובר בכבוד יוצא דופן, בו לא זכה אף שליט אחר. התוכנית עבדה מצוין וחודשים ספורים לאחר פרסום השליח הכוכבי, קיבל גלילאו את משרת חלומותיו בפירנצה.

לא מספיק לראות, צריך גם להבין

למרבה ההפתעה, למרות מאמציו להגביל פעילות מתחרה, גלילאו לא היה הראשון שצפה בירח באמצעות הטלסקופ. הקדים אותו המתמטיקאי האנגלי תומאס הריוט, שזיהה על פני הירח כתמים משונים כארבעה חודשים לפני שהחל גלילאו בתצפיותיו. גם אנשי מדע אחרים ברחבי אירופה הצליחו בסופו של דבר לייצר טלסקופים בעלי יכולת הגדלה טובה יותר מזו של גלילאו, אך למרות שכולם התבוננו על אותם אובייקטים, וראו את אותם הדברים, היכולת לפרש את התצפיות, ולהבין כי מדובר בתגלית, היא זו שייחדה בסופו של דבר את גלילאו ממתחריו.

אותם כתמים על הירח, שעבור הריוט היו רק “מוזרים”, היוו עבור גלילאו הוכחה כי פני הירח אינם חלקים. הוא הבין זאת לא כי היה אסטרונום מחונן, אלא מכיוון שידע ליישם ידע שצבר בתחום אחר לחלוטין: בצעירותו השתתף גלילאו בקורס בפרספקטיבה שם למד כיצד מציירים גופים בולטים ושקעים. כאשר התבונן בירח, זיהה את אותה תבנית בתמונה שנגלתה לעיניו. יכולתו לגייס ידע זה, מתחום שונה, וליישם אותו במהלך תצפיותיו המדעיות, היתה המפתח להצלחתו בפירוש הממצאים. היא זו שהבדילה בינו ובין שאר המתחרים והובילה דווקא את “המיזם שלו” להצלחה.

קמפיין מנצח

620

איורי הירח של גליליי מ-1616

פירוש נכון של התצפיות והבנה כי מדובר בתגלית מרעישה הן אמנם המפתח להצלחה, אך הן עדיין אינן מספיקות ובשלב האחרון נותרת מלאכת השכנוע. על גלילאו היה להפוך את הטענה שלו לעובדה – משימה לא פשוטה בהתחשב בכך שבסופו של דבר התצפית באמצעות הטלסקופ היא אישית וחד פעמית – רק זוג עיניים אחד, זה של גלילאו, ראה את מה שראה בנקודת זמן מסוימת. בעידן בו אין אפשרות לתעד, לא בצילום, ולא בהקלטה כלשהי, ההוכחה הופכת לאתגר לא קטן. לכך יש להוסיף את העובדה שגם הטלסקופ עצמו הוא סוג של מכשיר פלא שאמינותו עדיין מוטלת בספק. כל שנשאר הוא לנסות ולתאר בצורה הטובה ביותר את הממצאים וגם כאן, כמו לאורך כל הדרך כולה, הפגין גלילאו הבנה עמוקה של הסיטואציה בה הוא נמצא, ולקח בחשבון את הקושי בהצגת ממצאיו. עצם ההבנה שמדובר בנקודת תורפה מרכזית, העניקה לו את יתרון גדול וכך הצגת ממצאיו תוכננה בהתאם – בקפידה ובתחכום האופייניים לו.

על מנת לשכנע היה חייב גלילאו להציג תמונה ויזואלית מפורטת ככל האפשר. לשם כך, עשה שוב שימוש בידע והכישורים שלו כאומן וצייר את תצפיותיו בשורה של רישומים ריאליסטיים באופן יוצא דופן (ראו תמונה למעלה). התמונות הברורות והגדולות של הירח יצרו רושם חזק שהקל על הקוראים להשתכנע בדבריו. הצגת התמונות כחלק מהפרסום אינה עניין של מה בכך בתקופה בה הדפוס היה עוד בחיתוליו. הן דרשו עבודה טכנית מעמיקה של אומן שנדרש להעתיק את ציוריו של גלילאו לתבניות אותן ניתן היה להדפיס כחלק מספר והוספתם הקפיצה פי כמה וכמה את מחיר ההדפסה והפכה אותו להשקעה כספית כבדה (אותה מימנו פטרוניו).

אך גלילאו לא הסתפק בהצגת תמונות בודדות בלבד. הוא ייצר רצף של תמונות ודיאגרמות עוקבות שתארו את תצפיותיו מדי לילה. ההצגה המורכבת הזו אפשרה לקוראים להשלים את החסר בדמיונם ויצרה מעיין תחושה של סרטון. ההשקעה הרבה והדגש ששם גלילאו על אופן ההצגה של תגליותיו, היה המהלך החותם של מסעו מחוקר ויזם אנונימי לאחד מגדולי המדענים בהיסטוריה, שזכה לכבוד, מעמד והערכה (על אף שאת אחרית ימיו בילה במעצר בית שנכפה עליו לבסוף על ידי הכנסייה).

אז מה אנחנו יכולים ללמוד מ”בית הספר ליזמות” של גלילאו? ראשית, זהו את הפוטנציאל ודאגו לבלעדיות. דעו ליצור באזז גם אם עדיין אין לכם מה למכור, וגייסו משקיעים ותומכים כבר בהתחלה. לאורך הדרך, נצלו ידע וכישורים שיש רק לכם על מנת לייבא אותם אל תחום המיזם, וכמובן, דעו כיצד להציג אותו לעולם באופן הנכון. מכאן הדרך להצלחה פתוחה, מילה של גלילאו.

הכתבה פורסמה לראשונה בפורבס ישראל.

לקריאה נוספת

התשובה של גוגל לפייסבוק? משקיעה 542 מיליון דולר בחברת מציאות מדומה מסתורית

אפל מתכננת לפתוח 25 חנויות בסין במהלך השנה הקרובה

 

 

 

Avatar

פורבס ישראל

הגב

3 תגובות על "גייטס? ברנסון? מאסק? כנראה שהיזם הגדול בכל הזמנים חי בכלל במאה ה-17"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
עידן
Guest

איפה התמונה?

itai
Guest

מאוד מעניין! מהיכן המקורות לכתבה?

דרור
Guest

לא מעט, אם כי מזווית קצת שונה, אפשר למצוא בספר המצוין Galileo Courtier של Mario Biagioli.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: